0

בלעדיך – השפעות אובדן על ילדים ונוער

מאת: תמר גרנות.
הוצאת משרד הביטחון, 2000.

סקירה מאת סיגלית אבירם

בעמוד 39 כותבת גרנות: "בחברה הישראלית אנו מוצאים צירוף של שני המצבים: מצד אחד התרבות היא מערבית במאפייניה, ואינה משתפת את הילד בהווי הטבעי הקשור למוות ואובדן; מצד שני, מלחמות ופיגועי טרור, תאונות דרכים ואלימות נמצאים על סדר היום, ומדי יום הם חלק משיחת המבוגרים, וכך גם מגיעים לידיעת הילדים."
אבחנה זו משקפת היטב את המצב המורכב בו נתונים המבוגרים והילדים לנוכח המציאות הישראלית. שכן מוות ואובדן נכללים בין הנושאים אשר על-פי נורמות התרבות אין מדברים עליהם עם ילדים (כמו גם מין, אלימות ומחלות). יחד עם זאת, ילדים בישראל חשופים מדי יום לנושאים אלה וחייבים לתת על כך את הדעת.
גננות, מורות, הורים ומטפלים נמצאים היום – אולי יותר מתמיד בהתלבטויות קשות לגבי שיתוף הילדים במתרחש: האם ואיך מסבירים מוות לפעוט? האם הוא יכול להבין את משמעות הדבר? כיצד מתאבלים ילדים? כיצד יכולה המשפחה להשפיע על דרכי ההתמודדות עם מצבי אובדן?
אלה מקצת השאלות שעולות בספר "בלעדיך" ועליהם מנסה הספר לענות. לדעתי הוא גם מצליח לעשות זאת בצורה בהירה, מקיפה ועם זאת מעמיקה.
הספר מחולק למספר פרקים:
1. אבלם של ילדים – פרק מבוא זה עוסק במאפיינים כלליים של תגובות אבל של ילדים, תפישות אובדן של ילדים, השפעת החברה והתרבות על תפישות אלה, שלבי אבל ועוד. הפרק נסמך רבות על עבודתה של סמילנסקי – מבכירות החוקרות בארץ בנושא התמודדות ילדים עם מוות.
2. השפעות האובדן והתגובות אליו, על-פי התפתחותו של הילד – הפרק מחולק על-פי גילאים (החל מינקות ועד הבגרות המוקדמת). בכל שכבת גיל מביאה גרנות הסבר התפתחותי – קוגניטיבי ורגשי להשפעות אובדן על ילדים. יש לציין שהמחברת אינה מסתפקת בהצגת התיאורייה אלא משלבת הנחיות והמלצות למבוגרים אשר בסביבתם ילדים שחוו אובדן (בהתאם לשלב ההתפתחותי). לדוגמא: בתת-פרק שדן בילדות המוקדמת (0-3) כותבת גרנות: "…משימה ראשונה במעלה,, בהמשך גדילתו, תהיה להשלים לילד את המידע וההסברים לגבי האובדן… כל פעם להוסיף עוד נדבך של תיאורים והסברים, בהתאם ליכולתו להבין. אין מקום להניח בשום אופן, שהילד "כבר יודע", "כבר הבין לבדו", או "כבר התרגל" (עמ' 64). אני מצאתי את ההנחיות לאורך כל הספר אחראיות, רגישות ומאירות עיניים.
3. משתנים נוספים המשפיעים על תגובות הילד והתמודדותו- בפרק חשוב זה מדגישה גרנות כי ישנם משתנים קריטיים נוספים (מלבד גיל הילד) העשויים להשפיע על הילד שחווה אובדן. היא דנה כאן בסוגיות כגון: מוות צפוי לעומת מוות פתאומי, מוות בעקבות רצח לעומת התאבדות, גירושין (שכן אובדן לא חייב להיות במובן מוות פיזי), אובדנים קודמים ו"מצטברים", הקשר שהיה לפני האובדן ועוד. גם כאן ההסברים העיוניים מגובים היטב בעקרונות מעשיים.
4. ההורה הנותר והמערכת המשפחתית – כמעט כל הספר מתמקד באובדן אחד ההורים. פרק זה מרחיב את הדיון על השפעת דרכי ההתמודדות של המשפחה ובעיקר ההורה הנותר על הילד. גרנות פותחת את הפרק בטענה: "עדויות מחקריות ואמפיריות מראות שהמשתנה הקריטי ביותר המשפיע על התמודדות הילד עם האובדן הוא דמות ההורה הממשיך לגדלו" (עמ' 134). לכן מקדישה גרנות את הפרק לטיפול באחד ההיבטים הקשים של האובדן – אלה שנותרים. בפרק התייחסות לאישיות ההורה הנותר והשלכותיה על הילד, דפוסי התמודדות של משפחות, מצבים של אחים שכולים (תוך פירוט השפעות משתנים כגון פער גילאים, סדר הלידה, מין האחים ועוד) ושינויים שונים המתרחשים במשפחה בעקבות האובדן.
5. עוד דברים שכדאי לדעת – הפרק האחרון בספר הינו מדריך יישומי הכולל "עשה" ו-"אל תעשה" במגע עם ילדים שחוו אובדן, רשימת סימנים להתנהגויות המשקפת הסתגלות של ילדים ומסתיים בהתייחסות לפנייה לטיפול פסיכולוגי. בין הנקודות עליהן נותנת המחברת את הדעת בפרק: האם כדאי לשתף ילדים בלוויה? מי צריך לספר לילד על מה שקרה? מתי? מה לספר? ועוד שאלות לא פשוטות.
כמו הספר כולו, גם המדריך כתוב בצורה ברורה על-אף הסוגיות המורכבות שהוא מעלה.
בסוף הספר גם נספחים: מילון מושגים בהם יש שימוש במהלך הספר, המלצות על ספרי ילדים (על-פי נושא והתאמה לגילאים) ורשימת ספרות מקצועית מומלצת.

כפי שציינתי בתחילת סקירה זו, הספר דן בתהיות המעסיקות בימים אלה כמעט כל מי שיש לו נגיעה לילדים בגיל הרך ולילדים בכלל. לכל אלה, הספר מציע הסבר, סיוע והכוונה.
מי ייתן ולא נצטרך להיעזר בו.

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות:

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.

  • להרשמה לעדכנים במייל, מלאו את פרטיכם בטופס הבא

    captcha