0

האם התלמידים הטריים בכיתה א' אכן זקוקים למגוון כה רחב של מידע בטרם התיישבו על ספסל הלימודים?

מאת: גלי לויטה-ליבוביץ'

"הורים וילדים" יולי 2008

עוד בשלב ההיריון אנו עסוקים בביצוע פעולות רבות, החל מבדיקות גנטיות ועד להאזנה למוסיקה קלאסית, שיגרמו לכך שהתוצר הסופי, הרך הנולד, יהיה הדגם המשופר ביותר שלנו. כבר בימיו הראשונים לומד התינוק מהי "אוניברסיטה" ושומע סיפורים ממיטב הספרות הישראלית והעולמית.

המעבר מ"החממה" של הגן לכיתה א' מהווה התחלה חדשה. יום לפני תחילת הלימודים בכיתה א', בעודנו מכינים את התיק ואת התלבושת החדשה והמגוהצת, הולך וגובר החשש ואיתו השאלה האם הילד שלנו אכן מוכן להתחיל מסע ארוך זה, בו ייבחן לאורך כל הדרך על-פי קריטריונים נוקשים וברורים, והאם אנו ההורים, הכנו אותו כראוי לדרך החדשה בה יחל ללכת מחר בבוקר.

קודם כל, תירגעו
"התחלות חדשות, פרידות ומעברים הינם חלק טבעי מחיינו וחיוניים להמשך חיינו. המעבר מהגן לכיתה א' מהווה תקופת משבר קטנה שממנה צריך לגייס כוחות חדשים וממנה צומחים. אי אפשר למנוע או לחסוך מהילד תהליך חשוב זה שהינו כורח המציאות ומהווה חלק תקין בהתפתחות", אומרת ד"ר נונה להבי, פסיכולוגית חינוכית יישומית המתמחה בגיל הרך ומעבירה הדרכות הכנה לכיתה א' לקבוצות הורים לילדים במסגרת הגן.
אל לנו להפוך את תהליך הלימוד למשהו דידקטי ומובנה
"אנו מנסים להפחית את רמת החרדה, להרגיע את ההורים ולמזער את החשש מהמעבר מהגן לכיתה א ומאופן היכולת של ילדם להצליח בבית הספר", ממשיכה ד"ר להבי. "הורה צריך לנטוע ביטחון בילד שלו שהוא יכול לעמוד בדרישות שמציב בית הספר גם אם תלמיד אחר בכיתה יודע טוב יותר קרוא וכתוב. צריך להאמין ביכולתו של הילד להצליח וביכולתם של ההורים לשחרר ולתמוך במידה וייתקל בקשיים. הורה חייב לצפות לטוב ביותר מילדו, שיעשה כל שביכולתו להוכיח להורים שצדקו כשהאמינו בו".

להבי מסבירה כי מידת המוכנות של הילד לכיתה א' תיבחן עוד במהלך שהותו בגן באמצעות תהליך מיון הנעשה על-ידי הגננות, האחראיות על איתור וסינון ראשוני של ילדים שאינם מוכנים לבית הספר. לקראת סוף השנה, עורך פסיכולוג חינוכי אבחון מוכנות בגן, כשבסופו הוא מגיש המלצה – האם הילד מוכן לבית הספר, האם עליו להישאר שנה נוספת בגן או האם יישלח לחינוך המיוחד. ההחלטה להשאיר ילד שנה נוספת בגן, חייבת לבוא לאחר בדיקה ארוכה של כישוריו ויכולותיו במהלך השנים. במידה וישנם סימנים של האטה ועיכוב בפעילויות בהן ילדים אחרים בני גילו מצליחים יותר במהלך השנה, ייתכן והוא יזדקק לתמיכה מאנשי מקצוע ואף מהוריו.

בעבר נהוג היה להשאיר ילד מתקשה שנה נוספת בגן, על-מנת להקנות לו ביטחון וכדי שיגיע לכיתה א' מוכן יותר. מחקרים בנושא הציגו מסקנות ברורות לפיהן השנה הנוספת אינה תורמת בהכרח לביטחונו ומיומנויותיו של הילד, ולעיתים אף משיגה את ההפך. הסיבה לכך טמונה בעובדה שחבריו של הילד החלו את לימודיהם בבית הספר בזמן שהוא נשאר שנה נוספת עם ילדים קטנים. ילד הנשלח לכיתה א' עם הכוונה מקצועית מתאימה, יוכל להתמודד עם המציאות, לבנות יכולות בכוחות עצמו ולהשלים פערים במהלך שנת הלימודים הראשונה בבית הספר, וזאת למרות הקשיים בהם נתקל בגן.

להבי מוסיפה כי אחד הנושאים המדוברים כיום במערכת השירותים הפסיכולוגיים הינו הכניסה לכיתה א', ולשם כך נבנתה "תוכנית מעבר" המיושמת בגני הילדים. מטרת התוכנית להקל על התהליך ולקבל מידע לגבי עולם המושגים של בית הספר, והיא כוללת: סיורים של ילדי הגן בבית הספר, קשר בין הגן לכיתה הקולטת, ביקור של המורה העתידית בגן, ביצוע של שיעור לדוגמה, הסבר כיצד ניתן להצביע, ואפילו היכן ממוקמים השירותים. כל אלה מפחיתים את רמת החששות והפחדים בקרב ילדים רבים והופכים את בית הספר ממקום מפחיד ומאיים למקום נעים.
הבשלות לכיתה א' שונה מילד אחד לשני
תנו להם להיות ילדים
"יש לאפשר לילדים להיות ילדים ולעבור את חוויית הגן שהינה חוויה חד פעמית ולא תחזור לעולם, בצורה טובה ומהנה. כדאי לתת לילד בגיל כה צעיר להתפתח בקצב שלו ולא לכפות עליו פעילות כלשהי בניגוד לרצונו", אומרת יעל מידן, מורה לחינוך מיוחד ולאומנות בעלת הכשרה בנושא המוכנות לכיתה א ומעבירה קורסי הכנה ושיעורים פרטיים לילדים מתקשים.

הבשלות לכיתה א', לדבריה, שונה מילד אחד לשני. ישנם ילדים שהחשיפה למידע הרב ובאופן ספונטאני מעוררת אצלם נכונות ורצון ללמוד. ילדים אחרים, לעומת זאת, עדיין מעוניינים לשחק בארגז החול ובקוביות ויש לאפשר להם זאת.

מידן מציעה להורים להכין את הילדים לכיתה א' במסגרת המשפחתית. במידה והילד מגלה סקרנות כלפי השפה הכתובה, ניתן ליצור מפגש משפחתי שבמהלכו ייחשף לספרים ולעיתונים ויבצע פעילויות הקשורות לאותיות ולמספרים. במסגרת זו כדאי לשוחח עם הילד על משמעות הסיפור, מיהו מאייר, מיהו סופר, מהי שורה, מהו רווח וכדומה. הילד ייהנה גם מחיפוש אותיות של שמו או של בן משפחה אחר, גזירתן והדבקתן. בדרכים אלה נוכל להשיג שתי מטרות. האחת, לימוד השפה הכתובה ושיפור יכולות הילד בתחום, והשנייה, בילוי משפחתי מהנה. "אל לנו להפוך את תהליך הלימוד למשהו דידקטי ומובנה ללא קשר למשחק ולהנאה", מדגישה מידן. עם זאת, עלינו לאתר קשיים המופיעים אצל חלק מהילדים ולטפל בהם בעזרת בעלי מקצוע המוכשרים לכך.

קורסי ההכנה השונים עלולים ליצור פערים ברמת הידע איתה מגיעים הילדים לכיתה א', להבליט פערי מעמדות ולגרום לחששות ולפחדים אצל חלק מההורים. מידן: "העובדה שהבן של השכן קורא וכותב בזמן שהילד שלי משרבט רק את שמו, מעלה את סף החרדה של ההורה למרות שזה לגמרי בסדר. ילד עם יכולות תקינות, גם אם אינו מזהה את כל האותיות יכול לגלות ביצועים טובים וראויים במהלך שנות לימודיו בבית הספר".

בחלקה השני של הכתבה: כיצד צריך להיראות היום הראשון

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות:

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.