"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

התקשרות בינקות: התרומה של טמפרמנט הילד ושל מאפייני האם.

MANGELSDORF, S.C. McHALE, J.L. DIENER, M. GOLDSTEIN, L.H. & LEHN, L. (2000). INFANT ATTACHMENT: CONTRIBUTIONS OF INFANT TEMPERAMENT AND MATERNAL CHARACTERISTICS. INFANT BEHAVIOR & DEVELOPMENT, 23, PP. 175-196.

תקציר
מחקר זה בדק את התרומה המשותפת של מאפייני האם ומאפייני הילד לאיכות ההתקשרות ביניהם. כשהפעוטות היו בני 8 ח', 102 אמהות וילדיהן צולמו בעת אינטראקציה ואחר כך נערכה במעבדה הערכה של הטמפרמנט שלהם. האמהות מילאו שאלוני אישיות וטמפרמנט של הילד. בגיל 12 ח' הוערכה איכות ההתקשרות של כל צמד על ידי מבחן הזר. 78% מהילדים סווגו באופן נכון כבטוחים, מתנגדים או אמביולנטים. לילדים לא בטוחים, שהיו גבוהים יותר בפעילות ובתגובת דחק לגירויים חדשים, היו אמהות שהיו נמוכות יותר במדד של העמדת גבולות מאשר ילדים בטוחים. ילדים שסווגו כנמנעים, בהשוואה לילדים שסווגו כמתנגדים, היו נמוכים באפקט חיובי וגבוהים בפחדנות והיו להם אמהות שהיו נמוכות באפקט חיובי. ממצאי מחקר זה מצביעים על החשיבות של בדיקת מאפייני ההורה והילד כמנבאים דפוסי התקשרות.

בשנים האחרונות קיימים חילוקי דעות רבים בהתייחס למבשרים של בטחון בהתקשרות בינקות. מצדדי תיאורית ההתקשרות המסורתית (AINSWORTH ET AL 1978) התמקדו במאפייני האם, במיוחד ברגישות (למשל BRETHERTON 1985 DE WOLFF & VAN IJZENDOORN 1997) כקובע הראשון של בטחון בהתקשרות. לעומת זאת, חוקרי טמפרמנט כמו BUSS & PLOMIN 1986 KAGAN 1982 טענו שתגובות של פעוטות למבחן הזר קשורות יותר למאפיינים אנדוגניים (שמתפתחים בתוך האורגניזם) של התינוק מאשר לרגישות של הטיפול האימהי.

בתגובה לכך, חוקרי התקשרות כמו SROUFE (1985) הציעו שלושה הסברים אפשריים לקשר שבין טמפרמנט להתקשרות:
1. ההסבר הראשון הוא שטמפרמנט והתקשרות הם מבנים אורטגונליים (כלומר, שונות בטמפרמנט עשויה להשפיע על אספקטים של התנהגות, אולם לא על הארגון הכללי של ההתקשרות).
2. ההסבר השני הוא שטמפרמנט עשוי לקבוע את סוג הדפוס הלא-בטוח (נמנע או מתנגד) שמציג התינוק
3. ההסבר השלישי הוא שהיסטורית היחסים משנה לחלוטין את השונות בטמפרמנט הקונסטיטוציוני כך שיש לו חשיבות מעטה או שום חשיבות לאיכות ההתקשרות.

BELSKY & ROVINE (1987) בחנו את ההשערה של סרוף שטמפרמנט ישפיע על הסוג הספציפי של הדפוס הלא-בטוח שמציגים ילדים ולא על הדפוס הבטוח או הלא-בטוח באופן כללי. הם מצאו הבדלים מובהקים במדדי טמפרמנט במהלך שנת החיים הראשונה אצל ילדים שאחר כך סווגו כ A1-B2 (ריאקטיביות נמוכה) וכן B3-C2 (ראקטיביות גבוהה) במבחן הזר. אולם, הבדלי טמפרמנט בקבוצות אלה של ראקטיביות לא נמצאו במחקרים אחרים (למשל, MANGELSDORF ET AL 1990), למרות שנמצאו באחרים. למשל, SUSMAN-STILLMAN ET AL 1996 מצאו שפעוטות שסווגו על ידי אמהותיהם כגבוהים בחברותיות נטו יותר להיות מסווגים כ- A או B1 B2 ואילו פעוטות גבוהים ברגזנות/זעפנות ( (IRRITABLE נטו להיות מסווגים כ- B3 B4 או C.

במחקרים שבהם נמצא שלטמפרמנט יש השפעה ישירה על התקשרות, הדבר היה קשור בחלקו לשיטה שבה מוערך מבנה הטמפרמנט. בדיקה של הספרות האמפירית מצביעה על השפעות מרכזיות של דיווחי הורים על טמפרמנט ועל סיווגי ההתקשרות. למשל, CALKINS & FOX (1992) שהשתמשו ב- ROTHBART’S INFANT BEHAVIOR QUESTIONNAIRE ׁ (IBQ ) דיווחו שהערכות אימהיות לגבי רמת הפעילות של הילד נבאו סיווג נמנע. בנוסף לכך, חוקרים שהשתמשו בשאלון של BATES (ICQ) ציינו שילדים מתנגדים/אמביולנטיים מקבלים ציון גבוה יותר במדד של קשה/טרחני (למשל, MORAN & PEDERSON 1997 SEIFER ET AL 1996). למרות שמספר מחקרים מצאו השפעות מרכזיות של דיווחי אמהות לגבי טמפרמנט על תוצאות ההתקשרות היו דיווחים יותר תכופים על כך שדיווחי אמהות על טמפרמנט הילד ניבאו התנהגות של פעוטות במבחן הזר, אולם לא ניבאו סיווג כללי של ההתקשרות (BATES ET AL 1985 GUNNAR ET AL 1989 VAUGHN ET AL 1989). באופן ספציפי, חוקרים מצאו שמדדי טמפרמנט של אפקטיביות שלילית קשורים לאפקטיביות שלילית שבוטאה במהלך מבחן הזר. ממצאים אלה דומים לממצאים של GOLDSMITH ושותפיו במטה-אנליזות שבדקו טמפרמנט והתקשרות (GOLDSMITH & ALANSKY 1987 GOLDSMITH ET AL 1986 ). הם דיווחו שממדי טמפרמנט של אפקטיביות שלילית היו קשורים להתנהגות מתנגדת במהלך מבחן הזר.

מחקרים מעטים בדקו את הקשר שבין מדדים תצפיתיים של טמפרמנט והתקשרות. מחקרים שהשתמשו במדדים תצפיתיים לטמפרמנט מצאו מספר קשרים בין טמפרמנט להתקשרות. למשל, בפרויקט אם-ילד שנערך באוניברסיטה של מינסוטה נמצא קשר ישיר בין תוצאות בסולם המדידה של יילודים של ברייזלטון (NBAS ) לבין דפוס התקשרות מתנגד (EGELAND & FARBER 1984 WATERS ET AL 1980). מחקר חדיש יותר, שהוא חלק ממחקר אורך, נערך על ידי SUSMAN-STILLMAN ושות' (1996) שהשתמשו בצירוף של תצפיות ודיווחי אמהות בגיל 3 ח' ו-9 ח' כדי לנבא התקשרות בהמשך. החוקרים מצאו שלרגזנות הילד במהלך שנת החיים הראשונה היתה השפעה בינונית ישירה על דפוס לא בטוח מתנגד בהמשך.

CALKINS & FOX (1992) השתמשו במדדים תצפיתיים בתחילת הינקות ומצאו שפעוטות שבכו יותר כאשר הרחיקו מהם את המוצץ בגיל יומיים נטו להיות מסווגים כלא-בטוחים בגיל 14 ח'. MALATESTA ET AL (1989) חקרו ביטוי אפקט חיובי ושלילי מגיל 2.5 ל-7 ח' כמבשרים של דפוס התקשרות ומצאו שפעוטות שהראו עליה בחיוך במשך שנת החיים הראשונה נטו להיות מסווגים כבטוחים, בעוד תינוקות שהראו ירידה בחיוך נטו להיות מסווגים כלא-בטוחים.

SEIFER ET AL (1996) השתמשו במספר רב של הערכות של צופים מתצפיות שנערכו בבתים וכן בהערכות אמהיות לגבי טמפרמנט. הם לא מצאו קשר בין תצפיות על טמפרמנט לבין סיווגי מבחן הזר. אולם, במחקר שנערך לאחרונה ובו השתמשו בהערכות מעבדה של טמפרמנט של ילדים, הראתה KOCHANSKA (1998) שפחד אצל הפעוטות שניצפו לא הבחין בין תינוקות בטוחים ללא-בטוחים, אולם ניבא את ההבחנה בין ילדים מתנגדים לנמנעים. כך, במחקרה ניבא הטמפרמנט של הילד את דפוס ההתקשרות הספציפי אולם לא אם הילד היה בעל דפוס בטוח. מחקר זה מציע שהתמקדות באופן אקסקלוסיבי במדדים גלובליים של טמפרמנט, כמו אפקטיביות שלילית או נטיה לדחק כמנבאים של התקשרות, עשויים לתת פחות מידע מאשר אספקטים ספציפיים של טמפרמנט, כמו פחדנות, נטיה לכעס או אפקטיביות חיובית. בנוסף לכך, התוצאות שלה מצביעות על החשיבות של בחינה של ההבדל בין דפוסים שונים של אי בטחון, במקום ההבחנה שבין דפוס בטוח ללא בטוח.

נראה שהממצאים השונים בספרות על טמפרמנט והתקשרות עשויים לנבוע בחלקם מהבדלים בגודל המדגמים ושונות טמפרמנטלית במדגמים השונים. כאשר אנו בוחנים קבוצות קיצוניות, הקשר בין טמפרמנט לבין התקשרות נראה יותר מוצק. למשל, רמות גבוהות יותר של אי–בטחון נמצאו במחקר שבו פעוטות נבחרו באופן ספציפי מכיון שהיו קיצוניים בנטיה לדחק או לרגזנות בינקות. למשל, VAN DEN BOOM (1989 1994) בחרה פעוטות שהיו ברמה הגבוהה של רגזנות ומצאה ש- 78% מהפעוטות הגבוהים ברגזנות, שאימם לא קיבלה שום סוג של הדרכה אימהית, סווגו כבעלי התקשרות לא בטוחה, בניגוד גמור לרמות אי הביטחון של 30-35% שנמצאו במדגמים נורמליים. ממצאים מאוכלוסיות ספציפיות כמו אלה, מציעים מספר הסברים לתוצאות המעורבות האלה שנמצאו במחקרים שבדקו את ההשפעה של טמפרמנט על התקשרות.

יתכן שלמאפייני הילד יש השפעה על התפתחות של בטחון בהתקשרות רק אם הם קיצוניים. ייתכן עוד שמאפייני הילד עשויים להשפיע, אולם השפעתם קשה יותר לאיתור במדגמים נורמליים. השפעות אלה עשויות להופיע, אולם יקשה לזהות אותן בגלל קשיים סטטיסטיים המאפיינים מחקרים במדגמים קטנים (GOLDSMITH ET AL 1986 ). בהתחשב בהתפלגות הלא שווה של נמנעות, התנגדות ובטחון באוכלוסיות נורמליות ייתכן שקשה למצוא הבדלים מובהקים כאשר ההשוואות הן בין קטגוריות של התקשרות עם מיעוט של נבדקים בכל קבוצה, כפי שקורה בקבוצות הנמנעות והמתנגדות (FOX 1992). ממצאים אלה מציעים שהגישה היעילה ביותר היא לבחון בו-זמנית את התרומות של מימדים רבים של התנהגות הילד ואת הכוח הכולל שלהם בניבוי בטחון בהתקשרות.

SAMEROFF ושות' (1975) טענו שכדי להבין תוצאות התפתחותיות עלינו לבחון טרנסאקציות בין מאפייני הילד לבין המאפיינים של סביבת הטיפול. מספר חוקרים הדגישו את החשיבות של מודלים טרנסאקציונליים להבנה של התפתחות של יחסי התקשרות והציעו שעלינו לבחון את התרומה הן של הילד והן של האם בהתפתחות של יחסי התקשרות (למשל, BELSKY & ISABELLA 1988 CROCKENBERG 1981 1986 ).

מאפיין אימהי אחד שקיבל תשומת לב במחקר ההתקשרות הוא אישיות. במדגמים לא נורמטיביים נמצאה עדות רבה לכך שאישיות האם קשורה להתקשרות אם-ילד. למשל ילדים לאמהות שאובחנו כסובלות מהפרעות אפקטיביות נטו יותר להיות בעלי התקשרות לא-בטוחה מאשר ילדים להורים נורמליים (DE MULDER & RADKE YARROW 1991 GAENSBAUER ET AL 1984 RADKE YARROW ET AL 1985 TETI ET AL 1995). אולם, רק קשרים מעטים נמצאו בין טווחי שונות נורמליים באישיות האם לבין בטחון בהתקשרות. למשל, EGELAND & FARBER (1984) השתמשו במגוון גדול של מדדים ומצאו שרק שני משתנים – בגרות אימהית וחשיבה מורכבת- ניבאו בטחון בהתקשרות בגיל 12 ח'. באופן דומה, BELSKY & ISABELLA (1988) מצאו :
1. אמהות לתינוקות בטוחים קיבלו ציונים גבוהים יותר במדד של חיבה בין-אישית מאשר אמהות ללא-בטוחים.
2. אמהות לילדים נמנעים הראו רמות נמוכות יותר באופן מובהק של חוזק אגו מאשר אמהות לילדים בטוחים או מתנגדים.

WEBER LEVITT & CLARK (1986) השתמשו בסקלה של מימדי טמפרמנט (DOTS ) כדי למדוד טמפרמנט של אמהות ודיווחו שאמהות לילדים נמנעים קיבלו ציון גבוה יותר במדד של אינטנסיביות של תגובות מאשר אמהות לבטוחים או מתנגדים. אולם, אמהות למתנגדים לא היו שונות מאמהות לילדים בטוחים או נמנעים בכל אחד ממימדי סקלת ה-DOTS.

רוב המחקרים שבדקו גם את מאפייני האם וגם את טמפרמנט הילד במהלך השנה הראשונה נשענו במיוחד על דיווחי אמהות על טמפרמנט הילד. מחקרים מועטים כללו מדדים תצפיתיים של טמפרמנט. מחקרים שבהם נעשה שימוש במדדי תצפית, נטו להתמקד במדדים גלובליים של אפקט שלילי של הילד או נטיה לדחק. למשל, MANGELSDORF ET AL (1990) מצאו שהנטיה לדחק של הילד כפי שהוערכה בגיל 9 ח' על ידי המדידה של לואיזוויל ועל ידי דיווחי אמהות היתה קשורה לנטיה לדחק כפי שהוערכה במבחן הזר בגיל 13 ח', אולם לא לבטחון הכללי של ההתקשרות. כך, שלא נמצאה השפעה מרכזית של טמפרמנט על בטחון בהתקשרות.

BELSKY (1996) הראה שניתן להשתמש בשילוב של מאפייני הילד ומאפייני ההורה (כולל טמפרמנט הילד ואישיות ההורה) כדי לנבא התקשרות על ידי שימוש באנליזה של פונקציות מאבחנות ומצא שכוח הניבוי המצטבר של שילוב המשתנים היה טוב יותר באופן מובהק מניבויים ספציפיים.

בגישה דומה השתמשו גם NOTARO & VOLLING (1999) במחקר שבו השתמשו בהתנהגות ההורה כדי לנבא סיווגי התקשרות הורה-ילד. גישה זו עדיין לא נוסתה כדי לבחון את המבשרים של התקשרות הורה-ילד.

המטרה של מחקר הנוכחי היתה לבחון את הקשרים שבין אישיות האם, התנהגות האם, אספקטים ספציפיים של טמפרמנט הילד ואיכות ההתקשרות. באופן ספציפי, היינו מעונינים לבחון כיצד ניתן להשתמש בשילובים של מאפייני ילד ומאפייני האם כדי לנבא סיווגי התקשרות. במחקר נעשה שימוש בסוגים שונים של אפקטיביות שלילית בינקות, במיוחד נטיה לפחדנות ולכעס, במקום במדדים גלובליים כמו נטיה לדחק. בנוסף לכך, נבחנו גם הבדלים באפקטיביות חיובית. נובא שרמות גבוהות של פחדנות ונטיה לכעס יהיו קשורים לרמות גבוהות של חוסר בטחון, ושרמות גבוהות של אפקטיביות חיובית של הילד תהיינה קשורות לדפוס בטוח. כמו כן נובא שרמות נמוכות של אפקטיביות חיובית של האם, המשקפים דכאון, יהיו קשורות לדפוס לא-בטוח. בנוסף לכך אנו מעונינים לבחון האם ניתן להשתמש במאפייני הילד והאם כדי לנבא חלוקה לקבוצות על פי ריאקטיביות: A1-B2 וכן B3-C2 כפי שנמצא על ידי חוקרים אחרים (BELSKY & ROVINE 1987 FRODI & THOMPSON 1985).

שיטה

נבדקים:
במחקר השתתפו 102 צמדי אם-ילד. התינוקות היו בני 8 ח' בביקור הראשון ו-12 ח' בביקור השני. בביקור השני השתתפו 95 זוגות. 51 זכרים, 35 בכורים. ממוצע גיל האמהות היה 31.5 וכולן סיימו לפחות תיכון.
הליך:
הפעוטות ביקרו במעבדה פעמיים. האמהות מילאו שאלון אישיות ושאלון טמפרמנט של הילד. בגיל 12 ח' הועבר מבחן הזר.
מדדים:
2.3.1 MULTIDIMENSIONAL PERSONALITY QUESTIONNAIRE (TELEGEN 1982) – שאלון להערכת אישיות האם, הכוללת 300 פריטים, שמטרתו לגלות הבדלים אינדיבידואליים באישיות ונטיות התנהגותיות באוכלוסיה נורמלית. הפריטים הניבו 11 גורמים מרכזיים ו-3 גורמי-על: אפקטיביות חיובית, אפקטיביות שלילית ומגבלות. גורמי =על אלה הוסברו כמונחי טמפרמנט (GOLDSMITH ET AL 1994 TELLEGEN 1985 ) המשקפים הנאה, כעס ופחד לפי הסדר של הגורמים. על פי DILALLA GOTTESMAN & CAREY (1993) אפקטיביות חיובית משקפת אקסטרוברטיות, הנאה מיחסים חברתיים, ומיטביות, בעוד ציונים נמוכים באפקטיבות חיובית משקפת דכאון (TELLEGEN 1985). אפקטיביות שלילית משקפת חרדה וכעס, ומגבלות משקפים שליטה-עצמית, נוקשות ושמרנות.

2.3.2 INFANT BEHAVIOR QUESTIONNAIRE
ההערכות של האמהות נעשו על ידי שימוש בכלי IBQ (ROTHBART 1981), שהוא כלי שנערך בו שימוש רב להערכות של הורים לגבי הבדלים אינדיבידואליים בטמפרמנט הילד וברמת הרגש. הכלי כולל 94 פריטים ועל ההורה לציין באיזו מידה ילדו משתתף בפעילויות מסוימות במהלך השבוע האחרון. כל פריט מוערך על רצף של 7. לדוגמא פריט מהשאלון: "באיזו תכיפות במהלך השבוע האחרון תינוקך התפתל או בעט במהלך האכלה?". לצורך מחקר זה השתמשנו במדדים הבאים: חיוך וצחוק (אפקט חיובי), מתח והמנעות מלגשת לגירוי חדש (פחד), מתח בפני איסורים (כעס) ורמת פעילות.

2.3.3 שאלון דמוגרפי

2.3.4 אינטראקציות אם-ילד. במהלך הערכת המעבדה הראשונה בגיל 8 ח' האמהות והתינוקות צולמו במהלך משימה מובנית. התברר שמשימה שמהווה אתגר לילד עשויה לגלות שונות רבה יותר באינטראקציה הורה-ילד מאשר משחק חופשי. נעשה שימוש בכלי שפיתחו FISH ET AL (1991) הבודק רגישות אמהית וחודרנות/ שליטת יתר: האם ההורה מלווה את האג'נדה של הילד או מנסה לכפות את האג'נדה שלו. צויננו גם אפקט חיובי (חיוך או צחוק) ושלילי של האם וכן נבדק מדד שהגדיר את הליווי שנתנה האם למילוי המשימה.
2.3.5 הערכת טמפרמנט נערכה על פי בטרית הטמפרמנט (LABTAB ) של GOLDSMITH & ROTHBART (1988, 1991), שבה נבחנת תגובתו של הפעוט לגירוי ספציפי. במחקר נבדקו תגובות של כעס, פחד ואפקט חיובי. אפקט חיובי נבדק במשחק הסתתרות עם האם ועם הבוחן,; כעס נבדק על ידי הושבת הילד בכסא נייד והנחת צעצוע מאחורי קיר ופחד נבדק על ידי הצגה של מסכה או דינוזאור לפני הילד.
2.3.6 מבחן הזר נערך בגיל 12 ח'. 70% מהילדים סווגו כבטוחים, 13% כנמנעים, 17% כמתנגדים.

דיון

הממצאים של מחקר זה מדגישים את החשיבות של בחינה של מאפייני הילד ומאפייני ההורה כאחד בבדיקה של התפתחות יחסי התקשרות. כפי שנובא, מאפייני ההורה והילד שנבחנו במשולב שימשו כדי להבחין בין שלוש קבוצות ההתקשרות, אם כי נמצאו מעט השפעות מרכזיות (MAIN EFFECTS ) של מאפיינים אלה. הממצאים מצביעים על כך שכל מאפיין יחיד של האם או של הילד עשוי להיות פחות חשוב מאשר קונטקסט היחסים שבו מתרחש מאפיין זה. כלומר, ניתן לנבא בטחון בהתקשרות ביתר קלות על ידי בחינה של השילוב של מאפייני האם והילד, מאשר התמקדות במאפיינים יחידים. ממצאים אלה תואמים גישה טרנסאקציונית לחקר יחסים מוקדמים הורה-ילד (CROCKENBERG 1986 SAMEROFF & FIESE 1990), שבה התוצאות התפתחותיות, במקרה זה בטחון בהתקשרות, אינן פונקציה של היחיד בלבד וגם לא של הקונטקסט (סביבת ההורה) בלבד. באופן ספציפי, הממצאים של מחקר זה מגלים שפעוטות המסווגים כבטוחים במבחן הזר קיבלו הערכות גבוהות באפקט חיובי וציונים נמוכים בפחד והיו להם אמהות שקיבלו הערכות גבוהות באפקט חיובי מאשר פעוטות לא בטוחים. באותו אופן, לפעוטות לא בטוחים היו רמות גבוהות יותר בפעילות ובתגובות דחק לגירויים חדשים ואמהותיהם היו נמוכות יותר בהעמדת איסורים מאשר ילדים בטוחים.

ממצאים אלה לגבי ילדים לא בטוחים מאששים את ממצאי המחקר של CALKINS & FOX (1992), אם כי במחקר זה הבדלי הטמפרמנט מופיעים רק בשילוב מאפייני ילד והורה נוספים. יתכן שמאפייני טמפרמנט בנפרד מעמידים את הילד במצב של סיכון לפיתוח דפוס התקשרות לא בטוח רק בנוכחות מאפייני טמפרמנט נוספים ומאפיינים של ההורה. למשל במחקר זה נראה שפעוט אקטיבי וחששן שיש לו אם אימפולסיבית הנוטה לקחת סיכונים עשוי להיות יותר בסיכון לפיתוח דפוס התקשרות לא בטוח מאשר ילד שיש לו רק מאפיין אחד.

ניבוי של דפוסים נמנעים ומתנגדים
ממצאי המחקר מצביעים גם על כך שמאפייני האם והילד בשני הדפוסים הלא בטוחים הם שונים במובחן. לאמיתו של דבר, כוח הניבוי של ההבחנה בין בטוח ללא בטוח היה נמוך מזה שניבא את שלושת הדפוסים. עובדה זו תומכת בהנחה תיאורטית בסיסית של תיאורית ההתקשרות שלדפוסים הלא בטוחים יש קורלטים מובחנים בהסטוריה של האינטראקציה בין הורה לילד (AINSWORTH ET AL 1978). מחקרים רבים לא הצליחו למצוא תמיכה להשערה זו בחלקו בגלל בעיות סטטיסטיות בגלל נבדקים מעטים בקבוצות הלא בטוחות. כדי להתמודד עם בעיה זו נטו חוקרים רבים לקבץ את כל הילדים הלא בטוחים לקבוצה אחת.
הממצאים של מחקר זה מראים ששיטה זו עשויה לאמיתו של דבר להפריע לנסיון להבין את מבשרי ההתקשרות. הממצאים של מחקר זה עקביים עם מחקרים של אינטראקציה אם-ילד שהראו שקיימים דפוסים מבשרים (ANTECEDENT ) שונים של מאפייני האם של שלושת הדפוסים (ISABELLA ET AL 1989, 1991, 1993) וגם עם ממצאים ממחקרים שנעשו על ידי חוקרי טמפרמנט (למשל, KAGAN 1982 BUSS & PLOMIN 1986).

ממצא חשוב של מחקר זה הוא ששונות ברגשות מסוימים ניבאה התקשרות. למרות שחוקרים רבים בחנו כיצד אמוציונליות שלילית אצל פעוטות קשורה לדפוס ההתקשרות מעטים בחנו כיצד אפקט שלילי (למשל נטיה לכעס לעומת פחדנות) עשויה להיות קשורה לדפוס ההתקשרות. במחקרנו, פחדנות ונטיה לכעוס ניבאו במובחן תוצאות התקשרות וכך הדגישו את החשיבות של הצורך לבחון בנפרד רגשות שונים. באותו אופן, למרות שהיה דגש רב על אפקט שלילי כמנבא התקשרות, תשומת לב מעטה ניתנה להבדלים אינדיבידואליים באפקט חיובי. התוצאות של מחקר זה מדגישות שהאפקט החיובי של האם ושל הילד הם מבשרים חשובים של התקשרות כפי שהציעו MALATESTA ET AL (1989).

ניבוי של ריאקטיביות
במפתיע, לניתוח של ההבדל בין ריאקטיביות גבוהה לנמוכה היתה יכולת הניבוי הנמוכה ביותר. המיון לקבוצות ניבא רק ב- 66% מהזמן. אולם, הניבוי של ריאקטיביות גבוהה היה הרבה יותר מדויק (ב-85% מהזמן) מאשר ריאקטיביות נמוכה (39%). ריאקטיביות גבוהה נובאה על ידי שילוב של אפקט חיובי אימהי גבוה ואפקט חיובי גבוה של הילד והגבלה אימהית נמוכה. יתכן שהקבוצה עם הריאקטיביות הנמוכה היא קבוצה הטרוגנית עם מאפיינים טמפרמנטליים שונים של האם ושל הילד שלא ניתן היה לזהות במחקר.

בדיקה של מאפיינים אינדיבידואליים
היו מספר הבדלים משמעותיים בין שלוש קבוצות ההתקשרות, כאשר מאפייני הילד ומאפייני ההורה נבחנו בנפרד. למשל, אצל אמהות לילדים מתנגדים נמצאה רמה גבוהה יותר של אפקט חיובי מאשר אצל אמהות לילדים נמנעים. כך, כפי שנובא, נמצא קשר בין אפקט חיובי אימהי לבין דפוס לא בטוח, אולם הקשר נמצא בדפוס מסוים. אמהות לילדים בטוחים היו דומות יותר לאמהות של ילדים מתנגדים מאשר לאמהות של ילדים נמנעים, אולם לא היו שונות באופן מובהק משתי הקבוצות. ההבדלים שנמצאו בין הקבוצות היו בסולם של מיטביות (WELL BEING ). לפי TELLEGEN (1982) לאנשים המקבלים ציונים גבוהים בסולם מיטביות יש אופי שמח והם חשים טוב כלפי עצמם, זאת לעומת אלו שמקבלים ציונים נמוכים בסולם זה שמעידים על עצמם שהם שמחים לעיתים רחוקות. מיטביות נמצאה במתאם שלילי עם דכאון (HALL 1977 TELLEGEN 1982). כך, הממצאים של מחקר זה מצביעים על כך שאמהות לילדים בטוחים נוטות פחות להיות מדוכאות מאשר אמהות לילדים עם דפוס התקשרות לא-בטוח. ממצא זה תואם גם ממצאים ממחקרים אחרים שבדקו את הקשר בין דכאון אמהי לבין בטחון בהתקשרות (למשל, TETI ET AL 1995). במחקר זה, אמהות לילדים מתנגדים קיבלו ציונים גבוהים יותר בהשגיות מאשר אמהות לילדים נמנעים. אנשים המקבלים ציון גבוה במדד כזה "אוהבים לעבוד קשה ומעמידים את עבודתם והשגיהם במקום גבוה בסדר העדיפויות האישי שלהם והם פרפקציוניסטים" (TELLEGEN 1982). סולם ההשגיות כולל פריטים כמו: " אני מעמיד לעצמי סטנדרטים גבוהים בעבודה". קל לראות כיצד התיחסות כזו, להעמיד את העבודה בראש סולם העדיפויות, אפילו לפני ההורות, עשויה שלא לתרום להתפתחות של דפוס התקשרות בטוח. לא ברור מדוע מדד זה של אישיות האם קשור באופן ספציפי לדפוס מתנגד ולא לדפוס נמנע. אולם, לפי AINSWORTH ET AL ( 1978), אמהות לילדים מתנגדים אינן עקביות ברגישות ובהענות שלהן. יתכן שאם המציבה לעצמה סטנדרטים גבוהים בעבודה נוטה שלא להיות עקבית ברגישותה ובהענותה לילד כפונקציה של הדרישות במקום העבודה. למרות שתשומת לב רבה הוקדשה לתפקיד של תעסוקת אמהות בהתפתחות של התקשרות לא בטוחה (למשל, BELSKY & ROVINE 1988 NICHD 1997), תשומת לב פחותה הוקדשה לדרך בה תעסוקת אמהות עשויה להיות קשורה לאישיות האם בניבוי של דפוסי התקשרות. יש צורך במחקר נוסף בנושא זה.

הבדיקה של דיווחי האמהות לגבי טמפרמנט הילד הראתה שילדים שאמהותיהם דירגו אותם כנכנסים למצוקה לנוכח גירויים חדשים או פחדנים בגיל 8 ח' נטו להיות יותר לא בטוחים בגיל 12 ח'. כך, כפי שנובא, פחדנות קשורה לדפוס לא בטוח. בדומה לכך, לפעוטות שאימם העריכה אותם כנמצאים במתח כאשר הם נתקלים במגבלות, או נוטים לכעוס בגיל 8 ח', היתה נטיה להיות בעלי דפוס מתנגד. גם פחדנות וגם נטיה לכעוס עשויים להיות שני מרכיבים במאפיין שתואר בעבר כנטיה-למתח (PRONENESS TO SRESS ). כך, ממצאים אלה תואמים מחקרים אחרים שמצאו שרגזנות גבוהה קשורה לדפוס התקשרות מתנגד (MIYAKE ET AL 1985 SEIFER ET AL 1996 SUSMAN ET AL 1996) ועם דפוס לא-בטוח באופן כללי, הן מתנגד והן נמנע (CALKINS & FOX 1992 VAN DEN BOOM 1989 1994).
טמפרמנט, הן כפי שדווח על ידי אימהות והן כפי שנצפה במעבדה, היה קשור להתנהגות במבחן הזר. למשל, פעוטות שהעורכו כבעלי רמה גבוהה במימד הכעס נטו יותר להראות התנהגות מתנגדת במבחן הזר. ממצא זה תואם מחקרים אחרים שבהם נמצא קשר בין נטיה-למתח והתנגדות (GOLDSMITH & ALANSKY 1988 SUSMAN STILLMAN ET AL 1996 ).

קשרים בין דיווחי אימהות לבין תצפיות מעבדה על טמפרמנט
באופן מפתיע היו מעט קשרים בין טמפרמנט שנצפה במעבדה לבין דיווחי האמהות על הטמפרמנט של ילדן. אולם, באופן מעניין דיווחי האימהות על מתח שמבטא הפעוט בעת הצגת גירויים חדשים היו קשורים לאפיזודה הראשונה במבחן הזר. מתח כלפי גירויים חדשים ניתן לאתר בקלות בהערכה במעבדה, כאשר האירוע הוא אכן חדש (NACHMIAS ET AL 1996 ). גם במחקרים אחרים שבהם השתמשו בהערכות של צופים לגבי טמפרמנט, לא נמצאו קשרים בין התצפיות לבין דיווחי ההורים על טמפרמנט (למשל, SEIFER ET AL 1994). יתכן שהעדר קשר זה נובע מהעובדה שההקשרים של שתי הסיטואציות שונים לחלוטין. דיווחי ההורים נשענים על חודשים של הסתכלות בהתנהגות הילד במגוון של סיטואציות ואילו התצפיות במעבדה נערכות בזמן נתון ובהקשר ספציפי. מחקרים מראים שניתן לקבל קורלציה גבוהה יותר אם ההקשר מוגדר באופן מדויק (BRIDGES ET AL 1993 HAGEKULL ET AL 1984 MANGELSDORF 1992 ). במחקר שלנו, למרות הקורלציה הנמוכה בין תצפיות במעבדה להערכות הורים, שני הכלים ניבאו התנהגות בגיל 3 שנים (MANGELSDORF ET AL 1994). כלומר שני הסוגים עשויים לספק מידע חשוב , אם כי לא חופף, לגבי התנהגות הילד.
חשוב גם לציין שאפקט אימהי שלילי היה קשור להערכות אימהיות של טמפרמנט כמו: מתח בפני חידוש, מתח בפני גבולות ולרמת פעילות. ממצאים דומים היו גם במחקרים אחרים (למשל, DIENER ET AL 1995 MANGELSDORF ET AL 1990 VAUGHN ET AL 1987 ). יתכן שקשרים אלה נובעים מכך שהאם נוטה לראות את ההתנהגות של ילדה באופן יותר שלילי או שלאמהות חרדות יש ילדים המפחדים יותר.

התנהגות האם והתקשרות
התנהגות האם כפי שהוערכה במעבדה היתה קושרה להתנהגות במבחן הזר, כשביטוי אימהי גבוה יותר היה קשור ליותר חיפוש קירבה לאם במבחן הזר. וכן דיווחי אימהות על אפקט חיובי היו קשורים לרגישות רבה יותר שנצפתה במעבדה. אולם, התנהגות האם לא היתה קשורה לסיווגים הכלליים של מבחן הזר. SEIFER ET AL (1996) מציין שהקשר בין מבחן הזר לבין רגישות נמצא רק בחלק מהמחקרים, ומניח שהקשר אכן קיים אך אינו קשר חזק. כך שניתן יהיה למצאו באופן אקראי בחלק מהמקרים. אולם, כאשר בוחנים מחקרים רבים ניתן למצוא קשרים מובהקים (DE WOLFF & VAN IJZENDOORN 1997). יתכן שקשה למצוא קשר זה במבדקים קצרים במעבדה ויותר קל למצאם בתצפיות ארוכות בבתים. אולם מכיון שנמצא קשר מובהק בין תצפיות בבית לבין תצפיות במעבדה, החלטנו במחקר זה להשתמש רק בהערכות המעבדה. בנוסף לכך, במטה-אנליזה של מאפייני הורים ותרומתם להתקשרות הילד מצאו החוקרים DE WOLFF & VAN IJZENDOORN (1997) שהתצפיות בבית לא היו קשורות לעוצמת המתאם שבין התקשרות לרגישות. יתכן שלו היינו מערכים את רגישות האם מוקדם יותר בינקות, היינו מוצאים את הקשר רגישות-בטחון, זאת לאור הערתו של ISABELLA (1993) שתצפיות של רגישות הן בולטות יותר בינקות המוקדמת כאשר נוצרים דפוסי הקשר, מאשר מאוחר יותר.

חוקרים אחרים הדגישו את החשיבות של תמיכה חברתית לקידום רגישות אמהית (GOLDSTEIN ET AL 1996) ובטחון בהתקשרות (CROCKENBERG 1981). גם איכות הנישואים זוהה כמנבא חשוב של איכות יחסי ההתקשרות (למשל, BELSKY 1996 FROSCH ET AL 2000). יתכן שכוח הניבוי של האנליזות שדווחו במחקרנו היה יכול להיות חזק יותר אם היינו כוללים גם משתנים אלה הקשורים להקשר המשפחתי.

לסיכום, התוצאות של מחקר זה מדגישות את החשיבות של בדיקה של מרכיבים רבים, הן של הילד והן של האם, הקובעים את הבטחון בהתקשורת. כך, יתכן שאנו יכולים לוותר על הוויכוח האם מאפייני הילד או מאפייני האם חשובים יותר לתוצאות היחסים. מחקר זה מדגיש גם שתפיסה של מאפייני הילד כהבדלים ברגשות ספציפיים (IZARD ET AL 1991), כולל רגשות חיוביים, במקום להתמקד במדדים יותר גלובליים של נטיה-למתח או רגזנות, עשויה לעזור לנו לשפוך אור על תהליכי ההתקשרות.

 

REFERENCES
Ainsworth, M. D. S., Blehar, M., Waters, E., & Wall, S. (1978). Patterns of attachment: a psychological study of the Strange Situation. Hillsdale, NJ: Erlbaum.
Bates, J., Maslin, C. A., & Frankel, K. A. (1985). Attachment security, mother-child interaction, and temperament as predictors of behavior problem ratings at age three years. In I. Bretherton & E. Waters (Eds.), Growing points of attachment theory and research (pp. 167-193). Monographs of the Society for Research in Child Development. 50. (1-2, Serial No. 209).
Belsky, J. (1997). Theory testing, effect-size evaluation, and differential susceptibility to rearing influences: the case of mothering and attachment. Child Development, 64, 598-600.
Belsky, J., & Isabella, R. (1988). Maternal, infant, and social-contextual determinants of attachment security. In J. Belsky & R. Isabella (Eds.), Clinical implications of attachment (p. 41-94). Hillsdale, NJ: Erlbaum.
Belsky, J., & Rovine, M. (1987). Temperament and attachment security in the Strange Situation: an empirical rapprochement. Child Development. 58, 787-795.
Belsky, J., & Rovine, M. (1988). Nonmaternal care in the first year of life and the security of infant-parent attachment. Child Development, 59. 157-167.
Belsky, J., Rovine, M., & Taylor, D. G. (1984). The Pennsylvania infant and family development project, III. The origins of individual differences in infant-mother attachment: maternal and infant contributions. Child Development. 55. 718-728.
Bretherton, I. (1985). Attachment theory: retrospect and prospect. In I. Bretherton & E. Waters (Eds.), Growing points of attachment theory and research (pp. 3-35). Monographs of the Society for Research in Child Development. 50, (1-2, Serial No. 209).
Bridges, L. J., Palmer, S. A., Morales, M., Hurtado, M., & Tsai, D. (1993). Infant Behavior and Development. 16, 501-506.
Buss, A. H., & Plomin, R. (1986). The EAS approach to temperament. In R. Plomin, & J. Dunn (Eds.), The study of temperament: changes, continuities, and challenges (pp. 67-79). Hillsdale, New Jersey: Lawrence Erlbaum Associates.
Calkins, S. D., & Fox, N. A. (1992). The relations among infant temperament, security of attachment, and behavioral inhibition at 24 months. Child Development. 63. 1456-1472.
Crockenberg, S. B. (1981). Infant irritability, mother responsiveness, and social support influences on the security of infant-mother attachment. Child Development, 52, 857-867.
Crockenberg, S. B. (1986). Are temperamental differences in babies associated with predictable differences in care giving? In J. V. Lerner, & R. M. Lerner (Eds.), Temperament and social interaction during finance and childhood (pp. 53-73). New Directions for Child Development. No. 31. San Francisco: Jossey-Bass.
DeMulder, E. K., & Radke-Yarrow, M. (1991). Attachment with affectively ill and well mothers: concurrent behavioral correlates. Development and Psychopathology. 3. 227-242.
De Wolff, M. S., & van Ijzendoorn, M. H. (1997). Sensitivity and attachment: a meta-analysis on parental antecedents of attachment. Child Development. 68, 571-591.
Diener; M., Goldstein, L., & Mangelsdorf, S. (1995). The role of prenatal expectations in parents' reports of infant temperament. Merrill Palmer Quarterly. 41 (2), 172-190.
DiLalla, D. L., Gottesman, I. I., & Carey, G. (1993). Assessment of normal personality traits in a psychiatric sample: dimensions and categories. In L. J. Chapman, J. P. Chapman, & D. C. Fowles (Eds.), Progress in experimental personality and psychopathology research, vol. 16 (pp. 137-162). New York: Springer.
Egeland, B., & Farber, E. (1984). Infant-mother attachment: factors related to its development and changes over time. Child Development, 55, 753-771.
Fish, M. (1993). Maternal behavior scales. Unpublished scales.
Fish, M., Stifter, C. A., & Belsky, J. (1991). Conditions of continuity and discontinuity in infant negative emotionality: newborn to five months. Child Development, 62, 1525-1537.
Fox, N. A. (1992). The role of individual difference in infant personality in the formation of attachment relationships. In E. J. Susman, L. V. Feagaons, & W. J. Ray (Eds.), Emotions, cognition, health and development in children and adolescents (pp. 31-52). Hillsdale, NJ: Erlbaum.
Fox, N. A., Kimmerly, N. L., & Schafer, W. D. (1991). Attachment to mother/attachment to father: a meta- analysis. Child Development, 62, 210-225.
Frodi, A., & Thompson, R. (1985). Infants' affective responses in the Strange Situation: effects of prematurity and of quality of attachment. Child Development, 56, 1280-1290.
Frosch, C. A., Mangelsdorf, S. C., & McHale, J. L. (2000). Marital behavior and the security of preschooler-
parent attachment relationships. Journal of Family P.sychology, 14, 144-161.
Goldsmith, H. H., & Alansky, J. A. (1987). Maternal and infant temperamental predictors of attachment: a meta-analytic review. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 55, 805- 816.
Goldsmith, H. H., Bradshaw, D. L., & Reiser-Danner, L. A. (1986). Temperament as a potential developmental influence on attachment. In J. V. Lerner & R. M. Lerner (Eds.), Temperament and social interaction during infancy and childhood. New Direction.s for Child Development, 31, 5-34. San Francisco: Jossey-Bass.
Goldsmith, H. H., Losoya, S. H., Bradshaw, D. L., & Campos, J. J. (1994). The genetics of personality: a twin study of the five factor model and parental offspring analyses. In C. Halverson, R. Martin, and G. Kohnstamn (Eds.), The developing structure of temperament and personality from infancy to adulthood. Hillsdale, NJ: Erlbaum.
Goldsmith, H. H., & Rothbart, M. K. (1988). The Laboratory Temperament Assessment Battery (LAB- TAB): Locomotor Version, Edition 1.2. Oregon Center for the Study of Emotion technical report #88-01.
Goldsmith, H. H., & Rothbart, M. K. (1991). Contemporary instruments for assessing early temperament by questionnaire and in the laboratory. In J. Strelau & A. Angleitner (Eds.), Explorations in temperament: international perspectives on theory and measurement (pp. 249-272). New York: Plenum.
Goldstein, L. H., Diener, M. L., & Mangelsdorf, S. C. (1996). Maternal characteristics and social support across the transition to motherhood: associations with maternal behavior. Journal of Family Psychology, 10, 60-71.
Gunnar, M. R., Mangelsdorf, S. C., Larson, M., & Hertsgaard, L. (1989). Attachment, temperament, and adrenocortical activity in infancy. Developmental Psychology, 25, 355-363.
Huberty, C. J. (1984). Issues in the use and interpretation of discriminant analysis. Psychological Bulletin, 95, 156-171.
Isabella, R. A. (1993). Origins of attachment: maternal interactive behavior across the first year. Child Devel- opment, 64, 605-621.
Isabella, R. A., & Belsky, J. (1991). Interactional synchrony and the origins of infant-mother attachment: a replication study. Child Development, 62, 373-384.
Izard, C. E., Haynes, O. M., Chisholm, G., & Bask, K. (1991). Emotional determinants of infant-mother attachment. Child Development, 62, 906-917.
Kagan, J. (1982). Psychological research on the human infant: an evaluative summary. New York: W.T. Grant Foundation.
Kochanska, G. (1998). Mother-child relationship, child fearfulness, and emerging attachment: a short-term longitudinal study. Developmental Psychology, 34, 480-490.
Malatesta, C. Z., Culver, C., Tesman, J. R., Shepard, B. (1989). The development of emotion expression during the first two years of life. Monographs of the Socief)' for Research in Child Development, 54, (1-2, Serial No. 219).
Mangelsdorf, S., Diener, M., & Boelcke, K. (June, 1994). Individual differences in emotional expressiveness: continuities from 8 months to 3 years. Paper presented at a symposium at the International Conference of Infant Studies, Paris, France. Mange1sdorf, S., Gunnar, M., Kestenbaum, R., Lang, S., & Andreas, D. (1990). Infant proneness-to-distress temperament, maternal personality, and mother-infant attachment: associations and goodness-of-fit. Child Development, 61, 820-831.
Mangelsdorf, S. (1992). Developmental changes in infant-stranger interaction. Infant Behavior and Development. 15, 191-208.
Miyake, K., Chen, S., & Campos, J. J. (1985). Infant temperament, mother's mode of interaction, and attachment in Japan: an interim report. In I. Bretherton & E. Waters (Eds.), Growing points of attachment theory and research (pp. 276-297). Monographs of the Society for Research in Child Development, 50, (1–2, Serial No. 209).
Moran, G., & Pederson, D. R. (April, 1997). Proneness to di.stress and ambivalent relationships observed in the home. Paper presented at the biennial meeting of the Society for Research in Child Development, Washington, DC.
Nachmias, M., Gunnar, M., Mangelsdorf, S. C., Parritz, R., & Buss, K. (1996). Behavioral inhibition and stress reactivity: the moderating role of attachment security. Child Development, 67, 508-522.
NICHD Early Child Care Research Network (1997). The effects of infant child care on infant-mother attachment security: results of the NICHD study of early child care. Child Development, 68, 860-879.
Notaro, P. C., & Vol1ing, B. L. (1999). Parental responsiveness and infant-parent attachment: a replication study with fathers and mothers. Infant behavior and development, 22 (3), 345-352.
Radke- Yarrow, M., Cummings, E. M., Kuczynski, L., & Chapman, M. (1985). Patterns of attachment in two- and three-year-olds in normal families and families with parental depression. Child Development, 56, 884-892.
Rothbart, M. K. (1981). Measurement of temperament in infancy. Child Development, 52, 569-578.
Rothbart, M., & Bates, J. E. (1997). Temperament. In W. Damon (Series Ed.) & N. Eisenberg (Vol. Ed.), Handbook of child psychology: vol. 3. social, emotional, and personality development (5th ed.). New York: Wiley.
Sameroff, A:, & Chandler, M. J. (1975). Reproductive risk and the continuum of caretaking casualty. In F. D. Horowitz, M. Hetherington, S. Scarr-Salapatek, & G. Siegel (Eds.), Review of child development research (Vol. 4, pp. 187-244). Chicago: University of Chicago Press.
Sameroff, A., & Fiese, B. H. (1990). Transactional regulation and early intervention. In S. J. Meisels & J. P. Shonkoff (Eds.), Handbook of early childhood intervention (pp. 119-149). New York: Cambridge University Press.
Seifer, R., Sameroff, A. J., Barrett, L. C., & Krafchuk, E. (1994). Infant temperament measured by multiple observations and mother report. Child Development, 65, 1478-1490.
Seifer, R., & Schiller, M. (1995). The role of parenting sensitivity, infant temperament, and dyadic interaction in attachment theory and assessment. In E. Waters, B. E. Vaughn, G. Posada, & K. Kondo-Ikemura (Eds.), Caregiving, cultural, and cognitive perspectives on secure-base behavior and working models: new growing points of attachment theory and research (pp. 146-174). Monographs of the Society for Research in Child Development. 60, (2-3, Serial No. 244).
Seifer, R., Schiller, M., Sameroff, A. J., Resnick, S., & Riordan, K. (1996). Attachment, maternal sensitivity, and infant temperament during the first year of life. Developmental Psychology, 32, 12-25.
Sroufe, L. A. (1985). Attachment classification from the perspective of infant-caregiver relationships and infant temperament. Child Development, 56, 1-14.
Sroufe, L. A. (1996). Emotional development: the organization of emotional life in the early years. New York: Cambridge University Press.
Sroufe, L. A., Jacobvitz, D., Mangelsdorf, S., DeAngelo, E., & Ward, M. J. (1985). Generational boundary dissolution between mothers and their preschool children: a relationship system approach. Child Development, 56, 317-325.
Susman-Stillman, A., Kalkoske, M., Egeland, B., & Waldman, I. (1996). Infant temperament and maternal sensitivity as predictors of attachment security. Infimt Behavior and Development. 19. 33-47.

 

Tellegen, A. (1982). Bri£:f manual.for the Multidimensional Personality Questionnaire. Minneapolis: University of Minnesota.
Tellegen, A. (1985). Structures of mood and personality and their relevance to assessing anxiety, with an emphasis on self-report. In A. H. Tuma & J. D. Maser (Eds.), Anxiety and the anxiety disorders (pp. 681-706). Hillsdale, NJ: Erlbaum.
Teti, D. M., Gelfand, D. M., Messinger, D. S., Isabella, R. (1995). Maternal depression and the quality of early attachment: an examination of infants, preschoolers, and their mothers. Developmental Psychology, 3. 364-376.
van den Boom, D. C. (1989). Neonatal irritability and the development of attachment. In G. Kohnstamm, J. E. Bates, & M. K. Rothbart (Eds.), Temperament in childhood (pp. 299-318). New York: Wiley.
van den Boom, D. C. (1994). The influence of temperament and mothering on attachment and exploration: an experimental manipulation of sensitive responsiveness among lower-class mothers with irritable infants. Child Development. 65, 1457-1477.
Vaughn, B. E., Bradley, C. F., Joffe, L. S., Seifer, R., & Barglow, P. (1987). Maternal characteristics measured prenatally are predictive of ratings on temperamental "difficulty" on the Carey Infant Temperament Questionnaire. Developmental Psychology. 23. 152-161.
Vaughn, B., Lefever, G. B., Seifer, R., & Barglow, P. (1989). Attachment behavior, attachment security, and temperament during infancy. Child Development, 60, 728-737.
Waters, E., Vaughn, B., & Egeland, B. (1980). Individual differences in infant-mother attachment relationships at age one: antecedents in neonatal behavior in an urban, economically disadvantaged sample. Child Development, 5, 208-216.
Weber, R. A., Levitt, M. J., & Clark, M. C. (1986). Individual variation in attachment security and Strange Situation behavior: the role of maternal and infant temperament. Child Development. 57, 56-65.

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה