0

חידושים בדיני משפחה

מאת: עו"ד רחל בש ועו"ד קרי רכטר

1. מתי יורה בית המשפט על משמורת משותפת ?

סוגיה זו נדונה בבית משפט לענייני משפחה בירושלים.האם הגישה תביעה למזונות ולמשמורת על שני ילדיה בני חמש וחצי ושלוש כנגד האב. האב הגיש תביעה להסדרי ראיה. עובר להגשת התביעה פנו הצדדים להליך גישור ובמסגרתו נקבעה מתכונת לפיה ילונו הילדים ששה לילות אצל האב ושמנה לילות אצל האם, במחזוריות של שבועיים. לטענת האם כאשר ראתה שההסדר אינו עולה בקנה אחד עם טובת הילדים החליטה להפסיקו. מנגד טוען האב כי האם מטעמים השמורים עמה מונעת את קיומו של ההסדר.

פקידת הסעד נתבקשה ע"י כב' בית המשפט לערוך תסקיר ובו המליצה על משמורת משותפת של הילדים וכי שהות הילדים בשני הבתים תהיה במחזוריות של שבועיים, אצל האב ילונו הילדים חמישה לילות ואצל האם תשעה לילות. האם התנגדה להמלצות התסקיר בטענה כי על הילדים חלה חזקת הגיל הרך ולא הורם הנטל לחריגה מן החזקה הנ"ל. ואילו האב הודיע כי הוא מקבל את המלצות פקידת הסעד.

בית המשפט שב וקבע כי העיקרון המכריע בקביעת משמורת הילדים הינו עיקרון טובת הילד, והוא עקרון ראשון במעלה. בית המשפט ממלא בתוכן קונקרטי את המונח "טובת הילד" בין היתר באמצעות תסקיר פקיד הסעד המביא בפני בית המשפט תמונת מצב עובדתית עדכנית.

בית המשפט קובע כי המלצת פקידת הסעד על משמורת משותפת היא אכן "חריגה" במובן זה שהמלצות למשמורת משותפת לא מוגשות כדבר שבשיגרה. יחד עם זאת קובע בית המשפט כי יורה על משמורת משותפת אם יהיה זה לטובת הקטינים. בית המשפט חייב להשתכנע כי קיימים מספר תנאים מוקדמים: מסוגלות טובה של שני ההורים, רמה טובה של שיתוף פעולה בין ההורים, תפיסת הילדים את שני הבתים כמרכזים בחייהם, מרחק גיאוגרפי קטן בין בתי ההורים, והערכה הדדית.

בית המשפט מוסיף קובע כי יש יש לקחת בחשבון כי לאחרונה "האווירה החוקתית של המשפט המודרני יצרה פתיחות חדשה לרעיון של המשמורת המשותפת, בשל השאיפה לשמירה על שיוויון מהותי גם בתחום המשפחה.לאור זאת בחן בית המשפט את נסיבות מקרה דנן וקבע עפ"י המלצות התסקיר כי הצדדים ניהלו מאז ומתמיד הורות שוויונית ולכן הסדר המשמורת המשותפת משקף זאת ומכיר במסוגלותם ההורית השווה של הצדדים.

יתרה מכך, חזקת הגיל הרך הינה רק אחד מהשיקולים שיש לשקול בקביעת המשמורת של הקטין לאור עקרון "טובת הילד". בנוסף הוסיף כי נחיצות חזקת הגיל הרך מוטלת בספק כיום וספק אם חזקה זו עומדת בסתירה למשמורת משותפת. בית המשפט קבע כי במקרה דנן קיימות נסיבות המצדיקות משמורת משותפת, כפי שהמליצה פקידת הסעד וכך הורה.

(תמ"ש (י-ם) 19660/07 פלונית נ' אלמוני

2. מהם השיקולים לאשר הגירתו של קטין עם אחד מהוריו לארץ אחרת?

אחד הנושאים הקשים, המורכבים, הרגישים והכאובים המובאים להכרעתו של בית המשפט- בקשה לאישור הגירתו של קטין עם אחד מהוריו לחו"ל.

לאחרונה נדונה בבית המשפט העליון כערכאת ערעור בקשה של אם, נוצריה,אזרחית ותושבת גרמניה, העובדת כדיילת בחברת התעופה הגרמנית, לאפשר לה לשוב לארצה, גרמניה, יחד עם בנה. האב הינו יהודי,תושב ישראל . הצדדים ניהלו מערכת יחסים רומנטית כאשר הם שוהים לסירוגין בארץ ובגרמניה. ביום 31.7.01 נולד בנם של הצדדים בגרמניה וכחודש לאחר הלידה שבו הצדדים לישראל עם הקטין והתגוררו בארץ במשך שנה ושבעה חודשים. במרץ 2003 נסעו האם והקטין לגרמניה, בהסכמת האב, לתקופה קצרה אך במהלך שהותם הודיעה האם לאב שאין בכוונתה לשוב עם הקטין לישראל.

האב הגיש בגרמניה תביעה עפ"י אמנת האג להשבת הקטין ארצה.בית המשפט בגרמניה קבע כי לשני הצדדים משמורת משותפת על הקטין והורה על השבתו המיידית של הקטין לישראל.לאחר חזרת האם והקטין לישראל הגישה האם בקשה למתן היתר הגירה של הקטין לגרמניה. בית המשפט לענייני משפחה התיר את ההגירה. האב הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי והערעור התקבל וההיתר להגירה בוטל והסכסוך הובא לפתחו של בית המשפט העליון.

בית המשפט קבע כי ההחלטה בקשר לקביעת מקום מגורי הקטין צריכה להתקבל בהסכמה על ידי שני הוריו.בהעדר הסכמה נתונה ההכרעה בידי בית המשפט. עקרון העל המנחה בעת קבלת החלטות הנוגעות לילדים ויחסי הורים ילדים לרבות בעניני משמורתם ומקום מגורי הילדים, הינו טובת הילד. "עיקרון זה הוא העיקרון העצמאי המנחה הבודד בכל הנוגע למשמורת ילדים וקביעת מקום מגוריהם, כאשר אין לצידו שיקולים עצמאיים אחרים" .

שקילת טובת הילד שהוריו נפרדו הינה תפיסה של "הרע במיעוטו" עבור הקטין. טובת הילדים מחייבת כי יגדלו במחיצת הוריהם במסגרת תא משפחתי יציב ואוהב. בפרידה של ההורים כרוכה מידה של ניתוק בין אחד ההורים לילדיו ולכן במציאות שנוצרה על בית המשפט לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המירבית האפשרית את אינטרס הילדים ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של הורה הנמצא מתאים יותר תוך שמירה על קשר בין הילדים לבין ההורה האחר. כלל זה רלבנטי גם לקביעת מקום מגוריו של הקטין, מחוץ לישראל. בית המשפט הוסיף כי "טובת הילד" הינו מושג שיש לצקת לתוכו תוכן בהתאם למקרה הפרטני העומד להכרעה.

אמות המידה לבחינת טובת הילד כאשר אחד ההורים מבקש להגר מישראל עם הילדים הן כדלקמן: איכות הקשר בין הילדים לכל אחד משני ההורים; יכולת אוביקטיבית וסוביקטיבית לשמירת קשר בין הילדים להורה הלא משמורן,אם תאושר ההגירה; נכונותו של ההורה המשמורן לסייע לקיומו של הקשר; מסוגלות הילדים להיקלט בסביבה אליה מתבקשת ההגירה; התחשבות בדעת הילדים; אמות מידה אלו ישקלו לאור נסיבותיו של כל מקרה.

בית המשפט נעזר לצורך כך בחוות דעת מומחים,אותם הוא ממנה, שלהם הכלים לבחון בעין מקצועית ולצקת תוכן לאמות המידה לבחינת טובת הילד. חוות דעת המומחה הינה הכלי המרכזי המאפשר לבית המשפט להכריע בשאלת הגירתו של הקטין. ככלל בתי המשפט נוטים לאמץ את הממצאים אותם קבעו המומחים ואת מסקנותיהם הנגזרות מממצאים אלו. יחד עם זאת יתכנו מקרים בהם בית המשפט יכריע בניגוד להמלצת חוות הדעת וזאת כאשר קיימות ראיות בעלות משקל מהותי המצדיקות זאת.

לענייננו, בית המשפט לענייני משפחה מינה מומחית אשר נתנה חוות דעת לפיה קבעה כי האם הינה בעלת מסוגלות הורית טובה מזו של האב. והגיעה לכלל מסקנה כי טובת הקטין מחייבת הגירתו עם האם לגרמניה. בית המשפט המחוזי קבע כי יש לקבל חוות דעת משלימה בעניינים של הצדדים. המומחית הגישה חוות משלימה ולפיה הגיעה למסקנה כי אין לאפשר לקטין להגר עם האם לגרמניה מהטעם כי הפרידה מהאב בתקופה זו של חייו עלולה להיות קשה וטראומטית עבורו וכן מהסתמכות על אימרת בית המשפט לענייני משפחה לפיה המבקשת לא תעודד את הקשר בין הקטין לאב. כאמור בית המשפט המחוזי בהסתמך על חוות דעת המשלימה קיבל את הערעור ודחה את בקשת ההגירה.

בית המשפט העליון קיבל את ערעור האם בהסתמך על חוות דעת הראשונה של המומחית אשר עומדת בסתירה לחוות דעתה המשלימה של המומחית. בית המשפט מצא בחוות הדעת המשלימה שני ליקויים מהותיים. האחד, הסתמכות המומחית על אמרותיו של בית המשפט פגעה בעיקרון האוביקטיביות, הנטראליות והמקצועיות הנדרשת ממומחה הנותן חוות דעת לבית המשפט. והליקוי השני, עניינו באי מתן משקל מספק להשלכות הישארותה של האם בישראל, הרחק מארץ מולדתה,גרמניה, בה התגוררה מרבית חייה, בה נמצא מקום עבודתה ובה מתגוררת משפחתה.בית המשפט קבע כי לא ניתן לנתק בין ההשפעה שתהיה למקום המגורים של הקטין על הוריו לבין טובתו של הקטין עצמו. טובת הקטין מושפעת במישרין ממצבם של הוריו. במקרה דנן, אם תאלץ האם להישאר בישראל, זה יהיה בניגוד לרצונה ולמצבה הנפשי תהיינה השלכות חמורות על הקטין. לפיכך קבע בית המשפט כי הגירת הקטין לגרמניה עם אמו, היא בבחינת הרע במיעוטו.
(בעמ 10060/07 פלונית נ' פלוני (טרם פורסם))

3. מהם השיקולים לאשר שינוי מקום מגורים של קטין בגבולות הארץ?

כאמור לעייל, החוק קובע כי קביעת מקום מגורי הקטינים ו/או העתקת מקום מגוריהם נקבעת בהסכמת שני ההורים, באין הסכמה ההכרעה בסוגיה נתונה לבית המשפט. לאחרונה נדונה תביעת אם להעתקת מקום מגורי הקטינים מאילת למרכז הארץ.

בית המשפט לענייני משפחה באילת החיל את הכללים החלים לעניין הגירת ילדים עם אחד ההורים למדינה זרה גם בעניין זה, לנוכח המרחק . בית המשפט קיבל את תביעת האם בניגוד לחוות דעת המומחה שמונה ע"י בית המשפט וקבע שאין בהעתקת מגורי הקטינים כדי לפגוע בטובתו של כל אחד מהקטינים ובטובתם של כל הקטינים יחדיו.

האב הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי העיר כי עיקר הפסיקה הנוגעת לקביעת מקום מגורי הקטינים, עוסקת בנסיבות של בקשות להגירת הקטינים עם אחד מהוריו לחו"ל ולא הכשרת מעבר הקטינים עם אחד ההורים, בגבולות הארץ,כמו במקרה הנדון.

בית המשפט קבע שיש להחיל את הקריטריונים שנקבעו ביחס להגירת ילדים מחוץ לגבולות הארץ אך בפחות חומרה מהטעם שהגירה מחוץ לגבולות הארץ גורמת לזעזוע קשה יותר בהשוואה למעבר ממקום למקום בגבולות הארץ אשר אינו כרוך בשינוי מהותי באורח החיים, שפה, נורמות חברתיות, זיקה לישראל, ערכי דת ולאום וכיוצ"ב והן באשר לקושי הצפוי להיווצר בקשר עם ההורה השני, מבחינת זמינות, אינטנסביות ,נגישות ועלות.

(עמ 119/08 פלוני נ' פלונית (טרם פורסם))

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות: , ,

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.

  • להרשמה לעדכנים במייל, מלאו את פרטיכם בטופס הבא

    captcha