0

חינוך לקראת גמילה מעשיית צרכים בחיתולים

מאת: נטע ברכל, יועצת התפתחותית לגיל הרך

E-mail: neta@musicgenome.com

גמילה, פירושה השתחררות מהרגל או התמכרות, שמזיקה או מפריעה לתיפקודינו.
גמילה מעשיית צרכים בחיתול, היא גמילה מהרגל אחד מתוך רבים המוכרים לנו (גמילה מיניקה, משימוש בבקבוק, אצל מבוגרים גם: עישון, הרגלי אכילה, סמים, ועוד ועוד…..)

ברוב הגדול של המקרים, הגמילה היא תהליכית, ואורכת זמן, שבו לומד האדם להסתגל לסגנון חיים חדש בתחום זה או אחר. מאמר זה, יעסוק הפעם בתהליך הגמילה, שעוברים תינוקות, בדרכם לחינוך לניקיון, ושליטה בעשיית הצרכים.

לגמילה מעשיית צרכים בחיתולים יש שני היבטים:
היבט התפתחותי אוניברסאלי – זהו תהליך שמתרחש אצל כל הילדים בעולם, והוא כולל את הבשלות הפיזיולוגית לשליטה על הסוגרים, ובשלות קוגניטיבית, המאפשרת את הבנת הקשר שבין ההרגשה הפיסית של הגוף לפני יציאת הצרכים – והוצאתם בפועל.

היבט חברתי תרבותי – היבט זה, מתייחס לתהליך החיברות, בו לומד הילד להכיר את הנורמות וההתנהגויות המקובלות בחברה שבה הוא חי. היבט זה יכול להיות שונה מתרבות לתרבות, מאוכלוסיה אחת לאחרת, ואף ממשפחה למשפחה הגרות בשכנות זו לזו. הבדלים כאלו יכולים לבוא לידי ביטוי למשל, בבחירה בין שימוש בסיר או אסלה, בתפיסת הגיל המתאים להתחלה של תהליך גמילה, וכדומה.

תהליך החיברות, למידת הנורמות החברתיות והציפיות של החברה מן היחיד (ההתנהגויות המקובלות), הוא תהליך העובר כל אדם הנולד לעולם. בתהליך הגמילה, על הילד ללמוד לזהות את האיתותים הפיסיולוגיים של גופו, לפני הוצאת הצרכים, ולשחרר את צרכיו, במקום המתאים, על פי הנורמות הנכונות לבחברה בה הוא גדל.

קיימות שתי תפיסות, על פיהן מתרחש תהליך זה:

תפיסה אחת, גורסת כי החברה היא זו המחליטה על הנורמות, ומעמידה את הילד בפני העובדה שעליו להישמע להן כאשר הוא מגיע לגיל מסוים. תהליך כזה, הוא תהליך של חיברות הנובע מתוך מניע חיצוני לילד.

על פי התפיסה השנייה, גדל הילד אל תוך החברה הקיימת, וברגע שהוא מספיק בשל, הוא יקח על עצמו את עול האחריות למלא את אחר הנורמות שלה. זהו תהליך של חיברות הנובעת מתוך מניע פנימי לילד, ומאמינה בצורך המולד של הילד להשתייך לחברה, ולמלא אחר דרישותיה.

מתוך כל תפיסה, ובהתאם לה, ינבע תהליך של גמילה שישקף אותה. ננסה להשוות ביניהם כעת:

חיברות מתוך מניע חיצוני לילד:
· הילד נתפס כפאסיבי
· האחריות מוטלת על המבוגר, הוא הקובע:
· מתי יתחיל התהליך
· כל כמה זמן ילד הילד לשירותים
· תפקיד המבוגר:
· להיות זמין אל הילד, באופן טוטאלי כמעט. (מתאים בדרך כלל לילדים המטופלים על ידי מטפל יחיד, ולא במסגרת גדולה יותר)
· לשים לב לאיתותים על כך שהילד צריך להתפנות (מילוליים או גופניים)
· לשבח את הילד על הצלחתו לעמוד בדרישה
· להודיע לילד שהגיע הזמן לעשות את הצרכים בהתאם לנורמה – בשירותים

גמילה כזו מתאימה בעיקר לילדים שטרם מלאו להם שנתיים, מכמה סיבות:
· . תהליך הספרציה (ההיפרדות) של הילד מאימו אינו מושלם, ומאפשר לו לקבל את העובדה שאימו (או מטפל קרוב אחר) יודע, על תהליכים פנימיים בגופו.
· בגילאים אלה, מעוניין ברוב במקרים הילד לרצות את המטפל, ואינו נוטה להתמרד.
על פי רוב, יצליח תהליך גמילה כזה, כאשר הילד מקבל טיפול אישי של הורה או מטפלת אישית, שתשומת ליבם נתונה רק לו.

חיברות מתוך מניע פנימי לילד
· הילד נתפס כאקטיבי
· האחריות היא של הילד. הוא שותף להחלטות ולקביעת לוח הזמנים:
· מתחילים בתהליך – כשהילד מעוניין בכך.
· הוא הולך ביוזמתו לשירותים כשחש צורך.
· ללוות את הילד
· לשבח על היוזמה
· להיענות לבקשותיו של הילד.

גמילה כזו מתאימה בעיקר לילדים שכבר מלאו להם שנתיים, מכמה סיבות:

· בגיל זה נמצא הילד בשלב רכישת האוטונומיה. הוא נוטה להתמרד, רוצה לעשות "לבד",
· אם המבוגר יהיה זה שמחליט וקובע את החוקים, סביר שזה יעורר את התמרדותו של הילד.
· על פי תפיסה זו, מחייב התהליך אמון מלא ביכולתו של הילד.

הגמילות מתרחשות לקראת גיל שלוש, מכיוון שבגיל זה נמצא הילד בשלב רכישת האוטונומיה. הוא נוטה להתמרד, רוצה לעשות "לבד", ואם המבוגר יהיה זה שמחליט וקובע את החוקים, סביר שזה יעורר את התמרדותו של הילד. הגמילות מתרחשות עד גיל שנתיים, מכיוון ש:· תהליך הספרציה (ההיפרדות) של הילד מאימו אינו מושלם, ומאפשר לו לקבל את העובדה שאימו (או מטפל קרוב אחר) יודע, על תהליכים פנימיים בגופו.· בגילאים אלה, מעוניין ברוב במקרים הילד לרצות את המטפל, ואינו נוטה להתמרד. מתאים לגילאים
על פי תפיסה זו, מחייב התהליך אמון מלא ביכולתו של הילד.

גורמים נוספים המשפיעים על תהליך הגמילה.
תהליך הגמילה מושפע מגורמים נוספים שיש בהם כדי להשפיע על אורך הזמן שיקח לילד להיות מיומן ו"גמול". חלקם, הם איפיונים שונים של הילד עצמו, ואחרים, קשורים להשפעות שונות של הסביבה על הילד.

איפיונים שונים של הילד, יכולים להיות קשורים ביכולתו של הילד להסתגל לשינויים, באופן כללי, ילד שכל הסתגלות לשינוי בשגרת חייו היא קשה לו, יתקשה גם בשינוי התנהגותי מסוג זה.

רגישותו של הילד למגע של חומרים שונים על עורו, יש בה כדי להשפיע על תהליך הגמילה. ילד רגיש מאוד, החש ומוטרד בכל פעם שמוציא שתן בטיטול, סביר להניח כי אי הנוחות הזו, תגרום לו להיגמל מהר יותר, לעומת ילד שרגישותו התחושתית נמוכה, ואינו חש אי נוחות כאשר הטיטול מלוכלך. ילדים בעלי רגישות תחושתית נמוכה, מרגישים טוב יותר, כאשר הטיטול מלא וחם, דבר שיכול להקשות מאוד על תהליך הגמילה.

עצמאותו של הילד, בתפקוד היומיומי, יש בה כדי להשפיע על הצלחתו לעמוד במשימה. ילד שיודע "להסתדר בעצמו" יוכל לבקש את עזרת ההורים כשיחוש צורך, יוכל לגשת לשרותים בעצמו, להפשיל את מכנסיו וללובשם בחזרה, לאחר שיסיים, יוכל להסתדר טוב יותר בסביבה מחוץ לחיק המשפחה, בגן או אצל חברים. עצמאות כזו של הילד, תקדם טוב יותר תהליך של גמילה.

השפעת הסביבה
לסביבה שבה גדל הילד, יש תפקיד חשוב במהלך תהליך הגמילה. הסביבה משפיעה על הילד, מעבר לתפיסת המניע הפנימי או החיצוני לחיברות ולגמילה. גורמים כמו המוטיבציה של ההורים לגמילת הילד, יכולים לבוא לידי ביטוי במתח שבו הם נמצאים, ללחץ המופעל עליהם באשר לתהליך הגמילה של הילד. הורים העומדים להכניס את ילדם למסגרת חינוכית, המתקשה להתמודד עם ילדים שאינם גמולים, מרגישים אולטימטום תלוי מעל ראשם, המחייב אותם "לגמול" את הילד לפני תאריך מסויים. הרגשה כזו של ההורים, יכולה לגרום ללחצים, למתיחות, ולהקשות על התהליך.
כמו כן, השפעה עצומה ניתן למצוא בתחום התיאום שבין המטפלים השונים של הילד. כאשר אחד ההורים מחליט שהגיע הזמן, והאחר טוען שעדיין לא. במקרה כזה, חשוב שהמטפלים יגיעו להסכמה, למכנה משותף, שיאפשר להם לטפל בילד ולהעביר לו מסר אחיד באשר למה שמצופה ממנו (בין אם המניע לגמילה הוא פנימי או חיצוני).

כיצד נדע אם כך, שהילד "מוכן" לגמילה?
תהליך הגמילה, מתחיל בעצם הרבה לפני שמורידים את הטיטול בפועל. אצל רוב הילדים, יופיעו חלק מן הסימנים המעידים על בשלותו, עוד לפני שיהיה מוכן. לפני שמוותרים על הטיטול, וכדי שהתהליך יעבור במינימום של קשיים, רצוי שנבחין אצל הילד, בכמה שיותר מן הסימנים המפורטים כאן. ככל שיהיו יותר אפיונים המעידים על יכולת שליטה ומוכנות לעשיית צרכים בשירותים – כך יוכל התהליך להיות פשוט יותר, ומותאם יותר ליכולתו של הילד.

נסו להתייחס לתופעות הבאות , לגבי ילדכם, ובדקו:
· ילדכם נשאר יבש לפחות שעה, שעתיים במשך היום, או לאחר שנת הצהרים, ברוב המקרים.
· הוא חש אי נוחות כאשר הוא עושה את צרכיו בטיטול, ומבקש להחליף.
· יציאותיו "מסודרות" יחסית בשעות קבועות, וניתן לעיתים לצפות את העיתוי שלהן.
· הילד מסוגל להביע במילה, או בהבעת פנים או גוף , שהוא עומד לעשות את צרכיו.
· הילד מגיב וממלא הוראות פשוטות (בוא, תן לי…. וכן הלאה….)
· הוא מסוגל לפשוט בעצמו מכנסיים ותחתונים.
· מנסה לחקות מבוגרים בישיבה על האסלה, או בעשיית הצרכים "כמו אבא / אמא.
· מבקש תחתונים במקום הטיטול.

חשוב לזכור:
כמו בכל תהליך למידה אחר של הילד, גם תהליך הגמילה, סביר שיהיה מלווה בהצלחות וכשלונות. זה בסדר. הילד לומד מיומנות חדשה, וכמו כל ההתחלות – גם זו יכולה להיות קשה. נסו לשים לב שהיחס בין הכשלונות להצלחות הוא כזה המאפשר הרבה יותר הצלחות מאשר כשלונות מחד, אולם תנו מקום של כבוד גם לחוסר ההצלחה של הילד, מאידך.

כמו כן, נסו בכל התקופה להעביר לילד את המסר שעשיית הצרכים – היא שלו, באחריותו. נסו להתאים את אוצר המילים שבו אתם עושים שימוש. לומר: "אתה עושה קקי" ולא: "בורח לך". לא בכעס. באהבה ובכבוד. אנחנו נוטים, במלל שלנו, לייחס לצרכים של הילדים יישות משל עצמם, ובכך מסירים מן הילדים את האחריות על השליטה בהם.

כאשר הכשלונות, גבוהים מן ההצלחות, לאורך זמן – אפשר לוותר על הגמילה כרגע. לא חייבים, זה לא מתאים עכשיו. אפשר לחזור צעד אחד אחורה, כדי להתקדם שני צעדים קדימה ממקום מחוזק ובטוח יותר.

הגמילה היא רק אחת מתוך מגוון התנהגויות אחרות בדרכו של הילד לעצמאות. היא מהווה שלב התפתחותי חשוב, התורם את חלקו לאופן הגיבוש של התפיסה העצמית של הילד, ומטרתו הסופית היא ביסוס מערכת היחסים של הילד עם הוריו, ורכישת ביטחון בעצמו ובגופו.

 

 

http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/10072001/ART163537.html

http://www.gilrach.co.il/article.asp?id=108

http://www.ganyeladim.co.il/katavot/magazine_details.asp?id=26

http://www.kidin.com/introMov.asp

רשימת ספרים בנושא ההרטבה

http://learn.snunit.k12.il/galim/horut/upload/.bib_baby/hartava.html

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות: ,

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.