0

טיפול בתינוקות ופעוטות בקבוצה מעורבת במשפחתון – אתגר או עוצמה?

Williamson, Suzanne. (July 2006). Caring for infant and toddlers in mixed age group in family child care: CHALLENGE OR STRENGTH ?, Young Children, 40-44

הולי ישובה על השמיכה וממלמלת אל פטי המטפלת שלה במשפחתון ולחיות הפרווה שמסביבה. דן, בנה בן השנתיים של המטפלת מגיח בריצה מהמטבח. דן שמאז התחיל ללכת בגיל 13 חודש הוא רק רץ, נעצר כשהוא רואה את הולי, מביט בה ואומר : "הפי, הפי" הולי מושיטה את ידיה, דן שוב אומר הפי, ומביט באימו. הוא רוצה שהולי תקום לשחק איתו , והולי בידיה המושטות רוצה גם היא.

במשפחתון הזה דן ממלא את תפקיד האח הבכור, למרות שיש לו שתי אחריות בוגרות. במשפחתון דן, ואחיו התאום אריק, הם המובילים במשחק עם הולי וילדים אחרים. יחסים חברתיים לא תמיד באים בקלות לדן. הוא ביישן בסביבת זרים אך בסביבת המשפחתון הוא מרגיש בטוח לנסות תפקיד חדש.

בניית יחסים חברתיים במשפחתון

המשפחתון מבוסס על יחסים חברתיים וככזה הוא מקדם מערכות יחסים בין הילד, משפחתו, ומשפחתו המורחבת. בעת שהותם במשפחתון הילדים מפתחים מיומנויות חברתיות רגשיות ושכליות באינטראקציה שלהם עם המטפלת. אורי ברונפנברנר הפסיכולוג ההתפתחותי טוען כי " ילד על מנת להתפתח נורמאלי צריך להיחשף בהדרגה לפעילויות יותר מורכבות של קשרים עם מבוגרים ,ולא סתם מבוגרים אלא כאלה שיש להם רגשות חמים כלפי הילד.

במשפחתון המטפלת מסוגלת לפתח קשרים עם הקהילה ועם הילד עד כדי התפתחות של "אהבה משוגעת לילד" . ילדים רבים שוהים במשפחתון עד גיל גן חובה ולעיתים גם לאחר מכן בשובם מבית הספר למטפלת, ובחופשות של בית הספר. קשר ארוך טווח זה בין הילד המשפחה והמטפלת מקדם למידה ומוכנות לבית הספר.

קריסטינה מטפלת משפחתון בעברה וכיום יו"ר ארגון מטפלות המשפחתונים מספרת: " לאחר יום לימודים לילה ילדה "רב תרבותית" ישבה על הרצפה במשפחתון וקראה סיפור על קוסטה ריקה לדולן שישב לידה. היא תיבלה את הסיפור בסיפורים ששמעה מאימא על קוסטה ריקה, ארץ המוצא של אביה. ניתן היה לראות שדולן מוקסם מהספר ומהסיפורים של לילה, הם ישבו כך במשך 30 דקות לפני שקמו ויצאו שלובי ידיים לשחק בנדנדה בחצר.

למרות שלילה לא הכירה את אביה מעולם, אהבה לספר סיפורים ששמעה מאימא על קוסטה ריקה , אך בהיותה ילדה יחידה לא היה לה למי לספר. דילן היה הבן הבכור במשפחה לא היה מי שיספר לו סיפור או ידחוף אותו בנדנדה. במשפחתון שני הילדים מצאו אחד את השני ויצרו קשר רגשי ששירת את שניהם.

התמודדות עם אתגרים

באופן אירוני יש אנשים שרואים את הטיפול בקבוצת גיל מעורבת כאתגר ולא כעוצמה. הם שואלים כיצד ניתן לטפל בילדים כשפער הגילים גדול כל כך? האם הילדים הגדולים לא ישתעממו? האם התינוקות לא יוזנחו? איך מתכננים סדר יום כזה?

התשובה לכל השאלות האלה היא מסגרת משפחתון איכותית בה המטפלת מיומנת ויודעת לתכנן מראש את הפעילויות כך שיספקו את צרכי כל אחד מהילדים במסגרת. היא יוצרת אוירה ופעילויות שיאפשרו לילד ללמוד תוך כדי משחק.

כפי שניתן ללמוד מהדוגמא של קריסטה, האווירה הנינוחה אפשרה לדילן וללילה לחקור את השפה, היחסים החברתיים והתרבות באותה פעילות. בזמן שהם קוראים בספר היא יושבת לידם ובונה מגדל קוביות עם הילדים האחרים. קריסטה הייתה יכולה להקריא את הסיפור לכולם, אך היא בחרה לא להתערב בזמן המיוחד של לילה ודילן ולדחות את שעת הסיפור לזמן אחר.

קריסטה יכולה להרחיב למידה זו לתחומים אחרים היא יכולה לשתף את ההורים בפעילות, להביא קלטת עם מוזיקה מקומית ולעשות פעילות של ריקוד עם הילדים, או לבקש מכל ילד לרשום את הסיפורים שמסופרים במשפחה, כל הפעילויות האלה יקדמו התפתחות שפה ושמיעה.
הילדים הבוגרים יכולים ליצור ספרונים עבור הילדים הצעירים שאותם הם יוכלו לקחת הביתה. בפעילות זו ניתן לכלול גם את התינוקות הם יכולים לרקוד בזרועות המבוגר, או לשבת ליד ילד בוגר בשעת הסיפור, פעילות שתקדם התפתחות שפה אך גם מיומנויות חברתיות. למשפחתון יתרונות רבים עבור הילד שמחוזקים דווקא מכיוון שהקבוצה היא רב גילאית.

יתרונות הקבוצה הרב גילאית

– יחס אישי שקשור למספר הקטן של הילדים במסגרת המאפשר למטפלת לבנות סדר יום אישי לכל ילד.

– קשר אישי ארוך טווח בין המטפלת לילד, הוא לא "עולה" כיתה בכל שלב התפתחותי, מתינוקות לגמולים וכו' ולא מחליף דמות של המבוגר המטפל בו.

– יחסים קרובים בין המטפלת למשפחה מאפשרים תמיכה רגשית למשפחה ולמשפחה המורחבת.

– אחים יכולים לשהות יחד באותה מסגרת כל שעות היום.
– ילדים הזקוקים לטיפול של אחד לאחד סביר יותר שיקבלו אותו במשפחתון.

– פחות סביר שהילדים יפתחו יחסי תחרות שכן המטפלת מתאימה את הציפיות שלה לשלב ההתפתחותי בו הילד נמצא, וציפיות אלה שונות מילד לילד.

– ילד השוהה במשפחתון מספר שנים יכול לחוות במשפחתון את כל השלבים של היותו הצעיר ביותר בקבוצה, של היותו בגיל הביניים ושל היותו הבוגר ביותר.

תמיכת המשפחה: בנית מערכות יחסים חזקות

היחסים בין המטפלת להורים הם מרכיב מרכזי בהצלחת התוכנית, ועוד יותר כשהילד חווה משבר. מריה מטפלת משפחתון מחזקת את הנקודה דרך הסיפור שלה על אב חד הורי של ילד שנמצא בהשגחתה. כשגרמי בן השלוש ואחותו בת ה- 18 חודש הגיעו למשפחתון ,מריה שמה לב שהם לא נפרדים אחד מהשני ליותר ממספר דקות. הילדים התייתמו מאימם לא מכבר.

מריה חשה שהקרבה הזו עוזרת להם להרגיש בטוחים. הילדים שהו במעון לפני כן וג'רמי התחיל להרטיב במכנסיים, ולהפגין בעיות התנהגות קשות. כך שעבור אביהם הכנסתם למשפחתון של מריה היה בבחינת המוצא האחרון.

מריה מספרת שכבר כשהגיעו התנהגותם לא הייתה מושלמת אבל תאמה את גילם, והיא בשקט ובסבלנות שלבה אותם למסגרת והרגילה אותם לסדר היום של המשפחתון.

בתקופה זו מריה עבדה בשיתוף פעולה מלא עם האב ואף הציעה לו ללכת לייעוץ. המשפחה קבלה יעוץ וגם מריה קבלה הצעות כיצד לעזור לילדים ולהקל עליהם את המעבר וההסתגלות , שיתוף פעולה זה הביא להצלחת התוכנית לטובת כל הצדדים המעורבים.

התחלה טובה

איך מטפלת יכולה לבנות יחסי אמון עם המשפחה? בהתחשב בשונות התרבותית, חברתית וכלכלית של ההורים . איך יחסי כבוד בין המשפחה הילדים והמטפלת אפשריים? (גונזלס ושות' 2005 ).

קוני מטפלת משפחתון מוויסקונסין מתארת איך היא מנצלת את הראיון הראשוני עם ההורים כדי לקדם יחסים טובים בעתיד:

"בראיון הראשוני ההורים מופתעים כשאני שואלת אותם איך הם מטפלים בילדיהם, איך הם מחזיקים אותם, מאכילים אותם, משכיבים אותם לישון. אני שואלת אלו סוגי משחק הם משחקים ומה הם אוהבים לשיר. המטרה לשמור על רצף טיפולי כך שהמסגרת תהיה דומה עד כמה שניתן לבית. אם ההורים משתמשים בחיתולי בד אז גם אני, אם האם מניקה אז אני מבקשת חלב אם מוקפא להאכלה, אם הם מעדיפים שהילד יירדם לבד , אז זה מה שאני עושה. נכון שלא תמיד אני יכולה לספק את הטיפול כמו ההורים, אבל זו נקודת המוצא שלי וכשאני לא יכולה אני משתפת את ההורים ואנחנו מנסים ביחד גישה שונה. אני לא מצפה מההורים שישתנו וכשקשה לי עם ילד אני מתייעצת איתם ובד"כ יש להם רעיונות איך לטפל בנושא" (לנט פרס ושות').

עם התחלה טובה כזו , קוני מאפשרת לילדים לחוות את השינויים בצורה מכבדת, ויוצרת קשר אמון עם ההורים.

בניית מערכת איכותית

קרוב ל-13 מיליון ילדים בארה"ב בגילאי לידה עד 3 מבלים במסגרות טיפוליות חוץ ביתיות. רוב ההורים לילדים בגילאים האלה עובדים וזקוקים למסגרות טיפוליות שבהם ההורה אינו המטפל העיקרי.

17% מהילדים שוהים במשפחתונים וכ- 22% במעונות יום. מכאן שאיכות הטיפול במסגרות אלה חיונית ביותר להצלחתם של הילדים בבי"ס ואחר כך בחיים , היכולת שלהם לבנות מערכת יחסים חמה ואוהבת עם אחרים היא הבסיס לעתיד.

השותפות הנבנת בן כל הגורמים: ההורה המטפלת , ההנהלה של המסגרת הם חשובים, אך להורים התפקיד המרכזי . בחירת מסגרת רב גילאית מאפשרת לילדים התנסות חשובה ביחסים חברתיים עם עמיתים ועם גדולים מהם וקטנים מהם ועם מבוגרים. לדעת המחברת זה מודל שכדאי ללמוד ממנו . לכן היא מציע ביקורים הדדיים במסגרות, מודל שקיים אך לא מנוצל מספיק, כדי שאנשי מקצוע יוכלו ללמוד אחד מהשני ולהיחשף לגישות טיפוליות שונות. וצריך לתת את הדעת ליתרונות שבקבוצה רב גילאית.

דבר אחד בטוח שאנו המטפלים חייבים לחפש דרך לאפשר התפתחות ולמידה בדרכים הטבעיות ביותר עבור הילד. דן, הולי, לילה, דולן וג'רמי, וילדים אחרים "שאנחנו משתגעים עליהם" סומכים עלינו שנעשה זאת.

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות: ,

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.