1

לא מצליחים לישון – שנת לילה איכותית חשובה עד מאוד לתפקודם הפיזי, הקוגניטיבי, הנפשי וההתנהגותי של הילדים.

מאת: נירית צוק

"הורים וילדים" אוקטובר 2008

הימים הארוכים שמאפיינים את עונת הקיץ שיבשו עבור רבים מאיתנו את שעת השינה ושעת ההשכמה.

החום הכבד והלחות הרבה אילצו אותנו לצאת מהבית רק לקראת השעה שבע בערב, ולכן אפילו לא יכולנו להרשות לעצמנו להתפלא על כך שבתשע וחצי הילדים שלנו עדיין ערניים כ"כ.
אצל מבוגרים השינה הרציפה צריכה לכלול שש עד שמונה שעות, ובילדים בגילאי בית הספר מדובר על תשע עד עשר שעות

כל עוד הם יכלו ליהנות מהיתרון של החופש הגדול ולהימרח במיטה עד עשר בבוקר מילא, אבל החזרה למסגרת קיצרה עבור רבים מהם את כמות שעות השינה.

כי אי אפשר להתרגל בין רגע להירדם מוקדם יותר, והקיץ מסרב להסתיים. אבל לפחות בדבר אחד אנחנו יכולים להתנחם: שעות האפס, שהיו בעבר מנת חלקם של רוב התלמידים, נמצאות היום מאחורינו.

גם השנה דבק משרד החינוך בהחלטה שלפיה שעת האפס מבוטלת ברוב בתי הספר בארץ, למעט אישורים מיוחדים. החלטה זו נובעת, בעיקרה, מהעובדה שיותר ויותר מחקרים, בארץ ובעולם, מוכיחים כי שנת לילה איכותית חשובה עד מאוד לתפקודם הפיזי, הקוגניטיבי, הנפשי וההתנהגותי של הילדים.

קשר ליכולת הריכוז

אחד המחקרים הבולטים בנושא נערך על-ידי צוות מכון השינה בטכניון, בראשותו של פרופ' פרץ לביא (1998), ובו נבדקו הרגלי השינה של תלמידי כיתות ה'.

לשם כך נבדקו 811 ילדים מתוך 28 כיתות ב-18 בתי-ספר ברחבי ישראל. תוצאות המחקר הראו כי ילדים שהינם "משכימי קום", כלומר אלה שבבית ספרם החלו הלימודים בשעה 7:10 לפחות פעמיים בשבוע, דיווחו באורח משמעותי על עייפות רבה יותר, ישנוניות וקושי בריכוז, לעומת ילדים שהשתייכו לקבוצת "משכימים רגילים", שלמדו בכיתות בהן הלימודים החלו בשעה 8:00.

מחקר אחר נערך באוניברסיטת תל-אביב (2003), בראשותו של פרופ' אבי שדה, מומחה בפסיכולוגיה קלינית ומנהל המרכז להפרעות שינה ועוררות בילדים.

במחקרו נבדקו 77 ילדים מכיתות ד'-ה' במבחני הערכה של תפקוד קוגניטיבי והתנהגותי. התוצאות הראו כי בקרב הילדים ששנת הלילה שלהם קוצרה בשעה, למשך שלושה לילות רצופים, הודגמה ירידה משמעותית בתפקוד במבחנים ממוחשבים של קשב, ריכוז ולמידה.

המחקר האחרון בנושא נערך במכללת עמק יזרעאל בעפולה, בראשות פרופ' אורנה צ'ישינסקי (2007), והראה כי איחור שעת תחילת הלימודים בשעה אחת למשך מספר ימים, שהביא לתוספת שעת שינה, שיפר משמעותית ביצוע של מבחנים קוגניטיביים אובייקטיביים, הדורשים קשב וריכוז בקרב תלמידי כיתות ח' שהשתתפו במחקר. המסקנה היא שהארכת שעת הלילה עשויה להביא לשיפור יכולת הריכוז של התלמידים.

לאור הממצאים האלה, אין עוררין על כך שהקפדה על שעות השינה של ילדים בגילאי בית הספר תורמת ליכולותיהם ולתפקודם, אולם המצב בשטח רחוק מלהיות אידיאלי. הורים, כך מסתבר, חסרי מודעות בכל הנוגע לקשר בין שעות השינה לתפקוד הילד בכיתה ובכלל. פרופ' שדה מציין באתר האינטרנט שלו כי המחקר מלמד שילדים רבים, במיוחד בישראל, אינם ישנים די הצורך.

"ההערכות הן כי 30-20 אחוזים מכלל הילדים סובלים מחסך שינה, כתוצאה מכך שהילד אינו ישן די הצורך בהתאם לגילו ולצרכיו הפיזיולוגיים, ו/או משום ששנתו משובשת ואינה מרעננת", הוא מסביר את הממצאים.

"למציאות זו עלולות להיות השלכות שליליות משמעותיות על התפקוד הגופני, על הבריאות, על יכולת הלמידה, על ההתנהגות ועל המצב הנפשי-רגשי של הילדים".
השינה היא מצב של פרידה והינתקות מהדמויות החשובות, ההורים, והיא מעוררת חרדה אצל ילדים רבים

ד"ר אמיר שינברג, מנהל יחידת הילדים במכון לרפואת שינה ועייפות במרכז הרפואי תל השומר (שיבא), מסביר כי שינה איכותית בקרב ילדים ומבוגרים מוגדרת על-פי כמה משתנים: "שינה איכותית היא שינה רציפה, המתבצעת בשעות המקובלות וכוללת מספיק שעות שינה", הוא קובע. "בעוד אצל מבוגרים השינה הרציפה צריכה לכלול שש עד שמונה שעות ביממה, הרי שבילדים בגילאי בית הספר, ובמיוחד בגילאי 11-6, מדובר על שינה רציפה הכוללת תשע עד עשר שעות ביממה".

אולם בהגדרה הזו, אומר ד"ר שינברג, יש להביא בחשבון גם אלמנטים של התאמה אישית לאופיו של הילד ולצרכיו: "את הצרכים האינדיבידואליים של כל אחד בשינה, אפשר לקבוע על-פי כמות שעות השינה שהוא ישן כשמאפשרים לו לישון בצורה חופשית", מסביר ד"ר שינברג. "אם ילד בגיל בית הספר היסודי, שצריך לישון בממוצע עשר שעות בלילה, ישן כשעה פחות מדי לילה, הרי שאז מתחילות 'הצרות הגדולות'".

קשר למערכת החיסון

"הצרות" האלה הן אותן ההשלכות של חוסר שינה על הילד. ד"ר שינברג: "מחסור כרוני בשעות שינה יכול להביא לפגיעה במערכת הגופנית, שתתבטא בפגיעה בגדילה ופגיעה במערכת החיסונית".

לדבריו, הקשר בין חוסר שינה לפגיעה במערכת החיסונית הוכח זה מכבר. "באחד המחקרים, לקחו מספר מבוגרים וצעירים וחיסנו אותם כנגד שפעת, לאחר שהם ישנו ארבע שעות בלילה במשך כמה לילות. לעומתם, חיסנו קבוצה שישנה שמונה שעות בלילה, ולאחר מכן בדקו את רמת הנוגדנים ומצאו כי היא נמוכה יותר בקבוצה שישנה ארבע שעות".

הרפואה הסינית גורסת כי שינה שאינה מספקת עלולה להיות בעלת השלכות נוספות: "במובן מסוים השינה היא מצב של אובדן הכרה", מסביר פרופ' משה שטרנפלד, מומחה ברפואה פנימית וסינית. "מי שאחראי על השינה הטובה והנכונה הוא הלב, הנפש. וברגע שבו הלב אינו בסדר, כל המסלולים עלולים להיפגע. כתוצאה מכך יכולות להיווצר בעיות שונות, ובהן בעיה בשרירים – פגיעה בטונוס או טונוס מוגבר מדי. מצב כזה עלול להתבטא בנטייה לעצבנות ובבעיות עיכול, כמו כאבי בטן, אולקוס, שלשולים או עצירויות ועוד".

מחסור בשעות שינה יכול לגרום לסדרת הפרעות גם במערכת הקוגניטיבית. ד"ר שינברג: "חוסר שינה עלול לגרום להפרעות ביכולות הלמידה, יכולת הזיכרון, וירידה משמעותית בלימודים, כמו גם הפרעות קשב וריכוז ובעיות בהתנהגות".

פרופ' שדה מספר, מניסיונו המקצועי, על הורים המתארים ילדים עם טמפרמנט קשה יותר. "ילדים הסובלים מחסך בשינה הם לעיתים עצבניים יותר – כאלה שהפיוז אצלם קצר ומתפרצים מהר. חלקם נוטים להתנהגות היפראקטיבית. בנוסף לכך, בשנים האחרונות אנו מנסים לחקור השפעת חוסר שינה על עיבוד אינפורמציה רגשית בקרב ילדים, אבל עדיין קשה להגיד משהו ברור.

ידוע שאצל מבוגרים חוסר שינה גורם לירידה במצב הרוח, לדיכאון ולאפתיה. אצל ילדים, לעומת זאת, זה הולך דווקא לכיוון של פעילות יתר".

השלכה נוספת שעלולה לנבוע ממחסור בשעות שינה, אצל מבוגרים ואצל ילדים, היא השמנה. מיכל גילאון, דיאטנית קלינית ממרכז שניידר לרפואת ילדים בפתח-תקווה, מסבירה את הקשר: "בזמן השינה מתרחשת השפעה של הורמונים המווסתים את התיאבון. הורמון בשם לפטין גורם לשובע, ואילו הורמון בשם גרלין גורם לתחושת רעב. במחקר שנעשה במבוגרים, נמצא כי אם מגבילים להם את שעות השינה חלה ירידה ברמה של ההורמון לפטין, ומנגד חלה עלייה ברמת ההורמון גרלין. מצב כזה גורם, מן הסתם, לרעב, ומכאן נובע ההסבר לכך שבעת עייפות אנחנו נוטים לחפש מאכלים מתוקים ועתירי קלוריות וקפאין".

מעבר לכך, גלאון מצביעה על העובדה שחוסר שינה יכול לגרום לילד לבצע פחות פעילות גופנית, ולא רק ספורט אלא כל פעילות אחרת. "ילד עייף יעדיף לשבת על הספה ולא להיות פעיל, וכך נוצר בעצם מעגל של השמנה. הדבר פועל, כמובן, גם ההיפך: פעילות גופנית שנעשית במשך שעות היום עוזרת לילד לישון טוב יותר בלילה, אך פעילות גופנית שנעשית בערב, או לקראת הלילה, פוגעת באיכות השינה היות והיא מפרישה הורמונים מעוררים".

פרופ' שדה מציין כי חוסר בשעות שינה לאורך זמן עלול להשפיע גם על הקשר המשפחתי: "הפרעות השינה של הילד עלולות להיות מלוות במתחים קשים במערכת המשפחתית, ולגרום לפגיעה בתפקודם המקצועי והחברתי של ההורים", הוא אומר. "ברור כי ההורים עצמם עלולים לסבול מחסך שינה מצטבר, כתוצאה מבעיית השינה של הילד. ההשלכות הן עצבנות מוגברת, חוסר סבלנות כלפי הילד, עייפות רבה ומתח. במשפחות רבות ההתמודדות עם בעיית השינה של הילד גורמת לעימותים בין ההורים ולמתחים המתפשטים לתחומים אחרים".

מהן הפרעות שינה?

חסך שינה מתמשך אצל ילדים יכול לנבוע, כמובן, מהפרעות שינה. אבל מהי בעצם ההגדרה של הפרעות שינה? פרופ' שדה מפרט: "כאשר ילד מגיל שנה מתעורר למעלה מפעמיים בלילה ומתקשה לחזור ולהירדם בעצמו, קרוב לוודאי שהוא סובל מקשיי שינה. ילד גדול יותר הסובל במהלך תקופה של למעלה משלושה חודשים מקשיי הירדמות או מיקיצות ממושכות בלילה, בעקבותיהן הוא מתקשה לחזור להירדם, סובל מבעיית שינה משמעותית".

פרופ' שדה מסביר איך הורים יכולים לזהות האם הילד סובל מהפרעות שינה: "בדרך-כלל, ההורה מוזעק אל הילד לפני השינה או במהלך הלילה, היות והוא זקוק לו בכדי להירדם. לעיתים ניתן לזהות עייפות רבה במיוחד, המתבטאת באדישות וישנוניות של הילד, או להיפך, בפעילות יתר, עצבנות וחוסר שקט כללי".

הסיבות להיווצרות "הפרעות שינה" הן רבות ומשתנות מילד לילד. אחד הגורמים המשפיעים ביותר על שנתו של הילד, לדברי פרופ' שטרנפלד, הוא מצבו הבריאותי. "בעיות בריאות שקשורות לכאב פיזי, כמו: דלקות אוזניים, כאבי בטן, גזים, בעיות עיכול, כאבי ראש וכדומה; בעיות נשימתיות, כמו: שקדים מוגדלים, חסימות בדרכי הנשימה ואסתמה; אלרגיות, כמו אלרגיה של העור או רגישות יתר לחלב פרה – כל הבעיות האלה גורמות לילדים להיות פגיעים יותר להפרעות שינה במהלך התפתחותם".

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות: , ,

תגובות (1)

Trackback URL | Comments RSS Feed

  1. חן הגיב:

    היי שלום ביתי בת שנה ושמונה חודשים מאוד מתקשה להרדם היא יושבת במיטה בסביבות השעה וכל כמה דק קוראת לי, למים למוצץ ועוד תירוצים בנוסף מתעוררת פעמיים בלילה ולא מוכנה לחזור לישון רק בליטופים. אני מעוניינת לדעת מה עלי לבדוק ומדוע זה קורה???

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.

  • להרשמה לעדכנים במייל, מלאו את פרטיכם בטופס הבא

    captcha