"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

לחסן או לא לחסן?

מאת: מירב אמיתי-כהן

"להיות משפחה" נובמבר 2006

לחסן או לא לחסן? זאת השאלה יותר ויותר הורים היום מפחדים מהשפעות החיסונים על תינוקם ומחליטים לא לחסן. האם יש בסיס לפחד? חיסון תינוקות- בעד ונגד

לגבי רוב ההורים השאלה אם לחסן את ילדם לפי תוכנית משרד הבריאות היא שאלה רטורית. לחסן, בטח לחסן. אבל מתברר שהיום יותר ויותר הורים בודקים את הנושא לעומק, ולאחר הרבה תהיות ושאלות מחליטים לא לחסן את ילדיהם בכלל. הדבר מעורר כמה שאלות: אולי הם צודקים ורובנו סתם הולכים עם העדר ומזיקים לילדים? מתי כדאי לתת כל חיסון? האם כל החיסונים חשובים באותה מידה, ואולי ניתן לוותר על אחדים מהם? מהם באמת רכיבי החיסונים, והאם יש בהם חומרים שעלולים להיות מסוכנים לתינוק?

חסינות העדר
"בישראל קיימת תוכנית חיסוני שגרה רחבה לילדים הכוללת חיסונים המקובלים בארצות המערב עם כמה שינויים קלים, כמו חיסון לצהבת (הפטיטיס) מסוג A, שלא ניתן במדינות אחרות", אומר פרופ' יונה אמיתי, מנהל המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות. "המחלה נפוצה בישראל הרבה יותר מאשר באירופה ובארצות הברית כיוון שישראל נמצאת בממשק שבין מדינות מערביות למתפתחות. מאז הוכנס החיסון חלה ירידה של יותר מ-90 אחוז במספר החולים במחלה.

ככלל, שיעור ביצוע החיסונים בישראל הוא מהגבוהים בעולם, בעיקר משום שהשירות ניתן על ידי המדינה באופן שיטתי באמצעות מרכזי "טיפת חלב". בגרמניה, למשל, שבה החיסון ניתן על ידי רופאי ילדים במרפאות, חלה ירידה דרמטית בכיסוי החיסונים, לכ-75 אחוז מכלל האוכלוסייה, וזה אחוז נמוך מאוד יחסית למדינות אחרות.

"בארץ מגיעים לטיפת חלב באופן יזום תינוקות מגיל כמה שבועות, אך במדינות כמו גרמניה ההגעה לרופא הילדים נעשית בדרך כלל רק כאשר הילד חולה, וזה גורם לירידת שיעור המתחסנים. גם הלוגיסטיקה של הפעלת החיסונים בבתי הספר, כשירות ארצי על ידי משרד הבריאות, מייעלת את מערך הענקת החיסונים, דבר שלא קיים בצורה כזו במדינות אחרות. אין ספק שחיסוני השגרה בילדים גרמו לירידה דרמטית בתחלואה ובתמותה מכמה מחלות זיהומיות.

"באופן כללי, יעילות החיסונים גבוהה ביותר. יש לזכור כי מדיניות חיסונים כלל עולמית הביאה להיעלמות כמעט מוחלטת של מחלת הפוליו ולהכחדה של מחלת האבעבועות השחורות מן העולם. תוכנית חיסוני השגרה של גיל הילדות בישראל כוללת חיסונים נגד עשר מחלות. בשנתיים הראשונות לחיי התינוק ניתנים חיסונים נגד הפטיטיסA ו- B, דיפטריה, טטנוס, שעלת, שיתוק ילדים, דלקת קרום המוח המופילוס B, חצבת, חזרת ואדמת. במסגרת בית הספר ניתנים לילדים חיסונים נגד פוליו, חזרת, חצבת ואדמת (בכיתה א') ונגד דיפטריה וטטנוס (בכיתות ב' ו-ח')".

החיסונים מתחלקים לשני סוגים: פעיל וסביל. בחיסון הפעיל מוזרקים לגוף נגיפי מחלה מוחלשים, המפעילים את מערכת החיסון וגורמים לגוף ליצור בעצמו נוגדנים למחלה. רוב החיסונים הניתנים כשגרה בגיל הילדות הם פעילים. החיסון הסביל ניתן במצבים שבהם לגוף יש צורך מיידי בנוגדנים ובו מוזרקים לגוף נוגדנים שנוצרו בגוף של יצור אחר (בדרך כלל סוס). דוגמאות לחיסונים סבילים: חיסון נגד חיידק הטטנוס לאדם שנחשף אליו בעקבות פציעה או חיסון נגד נגיף הכלבת לאדם שננשך.נוסף להגנה ישירה שהחיסונים הפעילים מספקים למחוסנים עצמם, הם גם מגינים על אלה שבסביבתם בשתי צורות: א. כאשר המחוסן מפריש את הנגיף המוחלש, הוא מדביק את מי שבא עמו במגע. זה קורה למשל לאחר חיסון בפה נגד פוליו. ב. חסינות העדר immunity) herd). במצב שבו הרוב מחוסנים מפני מחולל כלשהו של מחלה מידבקת, מספר האנשים העלולים לחלות מצטמצם במידה כזאת, שהעברת המחולל מאדם לאדם מוגבלת ביותר.

חיסונים מסוכנים?
המחשבה שלגוף התינוקות שלנו מוזרקים כל כך הרבה תרכיבים בשנים הראשונות לחייהם עלולה להבהיל גם את ההורים הכי רגועים שבינינו, בשנים האחרונות החלו להישמע ברחבי העולם, וגם בארץ, קולות אחרים, המטילים ספק בנחיצותם של מרבית החיסונים, אם לא כולם, ומדגישים את העובדה שהם אינם בטוחים כלל וכלל, למרות המסרים המרגיעים שמעביר משרד הבריאות.

"ארגון 'חסון' הוקם כדי לספק מידע על חיסונים, שירות למניעת פגיעה מחיסונים וארגון לילדים נפגעי חיסון. מדי יום מתקבלות בארגון פניות מהורים שילדיהם סובלים כתוצאה מחיסונים", אומרת ליסה טרודלר, דוברת הארגון. "איננו ממליצים בעד או נגד החיסונים, אלא מנסים להקל על ההורים בקבלת ההחלטה אם לחסן או לא על ידי מתן אינפורמציה מלאה בנושא. זאת למרות שהמידע שנמצא בידינו אכן מראה כי כל החיסונים מסוכנים יותר מהמחלות שנגדן הם אמורים לחסן. הורים מקבלים החלטות רבות לגבי בריאות ילדיהם והתרופות שייקחו, אולם הייחודיות כאן היא שבניגוד לשאר התרופות, החיסונים ניתנים לילדים בריאים. לכן חשוב ביותר שניקח אחריות ונבין בדיוק מה אנו מכניסים לגוף ילדינו.

"למילה 'חיסון' עצמה יש השפעה פסיכולוגית עלינו, מאחר שכולנו היינו רוצים לחסן ולחזק את ילדינו. אולם חשוב לבדוק מהם חומרי הגלם שבהם השתמשו יצרני החיסונים להכנתם. ממקורות רפואיים שונים גילינו כי בין היתר ניתנים לתינוקות תרכיבים שהכילו כליות טחונות של קופים מומתים (פוליו), עוברים שהופלו (אדמת, חצבת), חלקי פרה (חיסונים רבים), דם קרוש של סוסים (דיפטריה שמוזרקת עם החיסון לטטנוס), כספית אלומיניום, אנטיביוטיקה ועוד. אמהות מגלות חרדה למראה תינוקן שמכניס לפיו משהו שמצא על הרצפה, והרי זה מתגמד ביחס לחומרים שאנו מחדירים לו ישירות לדם. לחומרים הללו יש קשר ישיר לנזקים נוירולוגיים ואלרגיים ולמחלות שבהן לוקים הילדים, כמו אוטיזם. הייתי רוצה מאוד שהורים שעומדים לחסן את ילדיהם יחתמו על כל מתן חיסון ויאשרו שהם מודעים לתכולתו ולהשלכות שלו. רוב ההורים אינם יודעים כי מבחינה סטטיסטית נזקיו של כל חיסון גוברים על התועלת שבו".

אין בסיס מדעי
פרופ' שי אשכנזי, מנהל מחלקת ילדים ויועץ למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שניידר לרפואת ילדים, מתנגד נחרצות לקישור בין מתן החיסון להופעת אוטיזם בילד צעיר. "שיעור ההתחסנות בארץ הוא 95 אחוז, כ-164,000 תינוקות. מתוך אוכלוסייה זו יגלו בשלב זה או אחר שחלק מהם מפגרים, לחלק יש מומי לב ועוד ועוד. לכל תינוק יקרו אירועים שונים.

זה שילד חוסן בגיל שנה ולפתע אבחנו אצלו אוטיזם או סוכרת, זה קשר נסיבתי כי 95 אחוז מהילדים חוסנו", הוא אומר. בדקו ומצאו בצורה מובהקת כי חיסון לחצבת לא מעלה את הסיכון לאוטיזם או למחלות אחרות. אם 95 אחוז מהילדים מחוסנים, סביר שביניהם יש גם כאלה הלוקים באוטיזם. קיימות תופעות זמניות כמו התכווצויות ופרכוסים, אך זה עובר ולא משאיר כל נזק.

צר לי לומר שהרבה ממתנגדי החיסונים הם שרלטנים שמרוויחים מזה כסף. הם לא מקצוענים ולא נסמכים על מחקרים מדעיים. קיימת טענה, ויש בה מן הצדק, שהיעלמות המחלות הקשות מהעבר קשורה גם לשיפור ברמת החיים, אך אם נפסיק להתחסן נגדן הן יחזרו כמגיפות ובגדול. שמועות מפחידות לגבי חיסון החצבת טענו שהוא גורם לתופעות לוואי נוירולוגיות ובאירלנד, למשל, הן הובילו לירידה בשיעור התחסנות – מכמעט 100 אחוז מחוסנים ל-30 אחוז מחוסנים בלבד. התוצאות לא איחרו לבוא. לפני כשנתיים הופיעה מגיפת חצבת באירלנד עם כתריסר מקרי מוות, מאות אלפי אשפוזים, כולל עשרות בטיפול נמרץ. באירלנד בלבד היו יותר מקרי חצבת מאשר בכל יבשת אמריקה, וזו מדינה מפותחת לחלוטין".

סקר בארצות הברית: דאגה בקרב רופאים מהשפעתם של חיסונים שונים
רופאים חוששים מתגובות שליליות לחיסונים יותר ממה שהם מוכנים להודות בפומבי. עובדה זו התגלתה במחקר חדש שבו הביעו כשליש מהרופאים חשש מתגובות שליליות קשות שעלול לגרום החיסון נגד שעלת. 13 אחוז מהנשאלים העלו חשש דומה ביחס לחיסון נגד חצבת. אפילו מקרב אלה שהאמינו כי לא קיים סיכון רציני בקבלת החיסון, 15 אחוז הודו שהם מודאגים מן האפשרות של תביעה משפטית מצד הורים. מתוך קבוצה זו, 22 אחוז אמרו שלא היו ממליצים בשום אופן על ביצוע חיסון שלישי בסדרת החיסונים נגד דיפטריה (אסכרה) -טטנוס-פרטוסיס, המכונה PTD.
ממצאים אלה מבוססים על סקר שנעשה בקרב 1,236 רופאים מתחת לגיל 65 ברחבי ארצות הברית.

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה