0

מדריך גופני-תנועתי למטפלים בהתמודדות עם מצבי בהלה וחרדה

טכניקות תנועתיות-נפשיות לשימושם של הורים ומטפלים

ללמוד לא להיבהל מן הבהלה

מאת: יונה שחר-לוי , מ.א.
zviyona@bezeqint.net

התופעות הפיזיומוטוריות האופייניות לתגובת הבהלה מוכרות לכל אחד:
v כיווץ יתר של השרירים
v דפיקות לב
v הזעה מרובה
v קוצר נשימה
v רעד
v חולשה
v לעתים סחרחורת ואפילו תחושת עלפון
v במקרים רבים מופיעים גם קיפאון, שיתוק, ותחושה של איבוד שליטה על הגוף

אלו הן תחושות בלתי נעימות בעליל. הן יוצרות תחושה שהגוף משתלט עלי במקום שאני אשלוט בו וזה מגביר את הבהלה בראשונית. בדרך כלל, תחושות כאלה מלווות בפירוש סובייקטיבי שלילי למצבי: "אין לי סיכוי" "אין לי כוח" וזה מגביר את מעגל הקסמים של הבהלה. ביטויים כמו "אזלת יד" (מילולית: הלכה לי היד), "פיק ברכים" מבטאים זאת יפה. כתוצאה מכך, הגוף נחווה כמקור לתחושת חוסר- ישע ובלבול.

איך יוצאים מזה?

באופן פרדוכסלי, המפתח להתמודדות עם תגובות בהלה ומצבי חרדה הוא לזהות את גרעיני החוסן הטמונים בתגובות בהלה וחרדה. לשם כך, חשוב –
v להכיר את המנגנונים הפיזיומוטוריים של תגובת הבהלה
v לזהות את גרעיני הכוח הטמונים במנגנונים הללו
v לזהות את מקורות הכוח של הגוף והתנועה הרגשית
v לבנות מילון פעילויות שמובילות מקיפאון גופני-נפשי לתנועתיות מגבירת חוסן

המעגל הפיזיו-מוטורי של התגייסות-פעילות-הרפייה מורכב משלושה שלבים:

1. שלב ראשוני של ההתגייסות לפעולה. שלב ההתגייסות לפעילות מכיל תגובות גופניות דומות לאלה שמופיעות במצבי חרדה. אבל אם צויידנו בגוף שמסוגל להאיץ את קצב הלב, להגביר את כיווץ השרירים, להגביר הזעה, כנראה שיש לפעולות הפיזיולוגיות הללו תפקיד הישרדותי. אכן, הפעולות הללו הן ביטוי להתגייסות הגוף לצורך ביצוע פעילות מוטורית נמרצת: להילחם, לברוח, להכות, לבעוט, להשליך חפצים, לסחוב משאות וגם לרקוד, לרוץ, להשתולל. כיווץ השרירים, הגברת הדופק, ההזעה וקוצר הנשימה מוכרים לכל מי שעוסק בפעילות גופנית נמרצת, בריצה , במחול אירובי, או בחדר כושר. אבל בחוויה הסובייקטיבית הם מלווים בתחושה של שליטה והגברת חוסן נפשי וגופני.

2. שלב שני של מעבר לפעילות מוטורית. הפעילות המוטורית משתמשת באנרגית האדרנלין לצורך התמודדות אקטיבית בצורת לחימה או בריחה. התמודדות מוטורית אקטיבית היא הפעלה ממשית של הגוף, של הידיים ושל הרגליים. בפעילות המוטורית טמון סיכוי לפתור את אתגר האיום – לנצח או להתרחק. בנוסף יש בה רווחים משניים: התחזקות הגוף והנפש, תחושת חוסן ועמידות פנימית.

3. שלב שלישי שהוא המעבר הטבעי לעייפות בריאה והרפיה.

מדוע כאשר תופעות פיזיולוגיות כאלה מופיעות בפעילות גופנית נמרצת, בריצה, במחול אירובי, או בחדר כושר הן מלווות בתחושה של שליטה והגברת חוסן נפשי וגופני ואילו במצבי בהלה וחרדה הן נחוות בחוויה הסובייקטיבית כמשהו מפחיד?

במצבי בהלה וחרדה, בנוסף על קיומו של איום ממשי שמזין את הבהלה והחרדה, מתנתק הקשר בין שלב ההתגייסות הראשוני לבין השלב השני – (שלב הפעילות המוטורית) והשלישי (שלב ההרפיה). בגלל העובדה שאין מעבר ואין חיבור בין ההתגייסות הפיסיולוגית ובין הפורקן מוטורי, לא מתקיימת התחזקות הגוף והנפש. תחושת החוסן והיכולת להגיע להרפייה נחלשות עוד ועוד. ללא ספק, זה המצב השורר כיום במקלטים, במרחבים המוגנים וברחובות. המקלט או החדר הבטוח בדרך כלל אינם מאפשרים מעבר להתגוננות בתנועה או בבריחה.

ולכן, ההצטברות של אנרגית התגייסות ללא מוצא מוטורי מגבירה את התגובות הפיזיולוגיות הנחוות כחרדה מציפה: את כיווץ השרירים, את דפיקות הלב, את ההזעה המרובה, את קוצר נשימה, את הרעד, את החולשה את תחושת הקיפאון, השיתוק, איבוד שליטה על הגוף ואת תחושת חוסר השליטה. נוסף על כך, בתנאי היום גם הרוח נכאה והנפש מדוכאת. במצב הזה כשהעוררות הפיזיולוגית אינה מלווה בשום פעילות והנפש מוצפת בתמונות ודימויים מדכאים, נוצרות תגובות גופניות-נפשיות משניות: חרדה מציפה, תחושת חוסר אונים וחוסר מוצא ושיתוק היכולת לפעול למען עצמי.
כהורים ומטפלים אנו שואלים את עצמנו איך אפשר לפרוץ את מעגל הקסמים של הבהלה כשגורם הסכנה עוד לא נעלם?

האם אפשר להפוך את הגוף המבוהל, המכווץ, הרועד, המזיע, הקפוא מאויב לאוהב?
האם אפשר ליצור מתוך מצב הבהלה הגופני גרעיני פעילות מחסנת?

אני מאמינה שאפשר.

מקורות החוסן שבגוף: "לשים את נפשנו בכפנו" במקום להיכנע ל"אזלת יד" ו"פיק ברכיים"

את התנאים החיצוניים – מקלטים, אזורים מוגנים מצומצמים – לא נוכל לשנות. לכן, ההתערבות שלנו חייבת להיות מכוונת לרמת החוויה הסובייקטיבית. את התנאים החיצוניים – מקלטים, אזורים מוגנים מצומצמים – לא נוכל לשנות. לכן, ההתערבות שלנו חייבת להיות מכוונת לרמת החוויה הסובייקטיבית. לכן חשוב לשאול מה קורה בגוף בו-ברגע ולהסביר שלכל מרכיב פיזיולוגי של החרדה – הגברת קצב הלב, הכיווץ השרירי ההזעה – יש תפקיד בפעילות המוטורית. על ידי כך נוכל להתייחס אליהם לא כאל גורם פנימי עוין אלא כאל גרעינים של פעילות מחזקת.

כמטפלים, עלינו לחפש דרכים לשקם את שני שלבי ההתמודדות שנעלמו: את הפעילות המוטורית ואת ההרפיה שבאה בעקבותיה. במלים אחרות, עלינו, המטפלים, ליצור באופן מלאכותי את המעבר מהתגייסות שקפאה לשלב הפעילות הגופנית. לפעמים, תהיה זאת פעילות מצומצמת, בגלל נתוני המרחב שבו היא מתקיימת, אבל טובה פעילות מצומצמת מלא כלום, בעיקר כאשר היא מלווה במודעות למעגל ההתמודדות השלם. להלן כמה הצעות.

לשם כך, כדאי להצטייד במילון בסיסי שמתבסס בראש וראשונה על המשאבים הפשוטים של הגוף. המילון הזה יכיל הפעלות תנועתיות מונחות ומשחקי תנועה שיוצרים באופן מלאכותי מעברים מונחים מהתגייסות שקפאה לפעילות מוטורית. גם אם תהיה זאת פעילות מצומצמת, בגלל נתוני המרחב שבו היא מתקיימת, יש בה תועלת מרובה. טובה פעילות מצומצמת מלא כלום, כי היא יוצרת פתח מילוט ממצב הקיפאון ובמקום שנוצר פתח צר יכולות להיכנס תנועות רבות.

המילון התנועתי המוצג להלן קטן מציע פעילויות אפשריות בתנאי מרחב מגבילים. כולן בנויות על העיקרון, שהמפתח טמון במעבר מהתגייסות (שנחסמה על ידי הנסיבות) לתנועה. כל הצעה היא רק גרעין להרבה כיוונים ואפשרויות.

מילון קטן של הפעלה תנועתית ומשחקי תנועה

כמה הערות פתיחה:

v כל הדוגמאות להלן מותאמות לתנאי מרחב מגבילים. כולן בנויות על העיקרון, שהמפתח טמון במעבר מהתגייסות (שנחסמה על ידי הנסיבות) לתנועה .

v כל הצעה היא רק גרעין להרבה כיוונים ואפשרויות.

v כל הפעלה חייבת להעשות בשיקול דעת וקשב למצב הסובייקטיבי ובהתאמה לסיטואציה ולגיל, לפי מיטב הידע הפסיכותרפי. בפעילות עם ילדים קטנים ההורה או המטפל יהיה יותר פעיל וישתמש יותר במגע וחיבוק. בפעילות עם מתבגרים ומבוגרים כדאי לזכור שהמגע חייב להעשות רק לאחר בדיקה אם הוא רצוי.

v הפעילות התנועתית חייבת להיות גם הזדמנות לבטא באופן מילולי תחושות, רגשות ומחשבות.

v ההפעלה חייבת להעשות בשיקול דעת וקשב למצב הסובייקטיבי, לגיל, למרחב הנתון, לפי מיטב הידע הפסיכותרפי.

v התחלת הפעילות התנועתית חייבת להיות מתואמת לסיטואציה. לפעמים יש צורך בשיחה מקדימה. לפעמים יש אנשים שמתנגדים לכל מעבר משיחה לתנועה. אין טעם להלחם. יש דרכים לשכנע ברכות ולפעמים נכון יותר לוותר.

הפעלות תנועתיות-רגשיות

מיקוד בחלקי גוף
v תנועות נענוע של הגוף
v תנועות של ניעור: כפות ידיים, זרועות, רגליים
v תנועות של רוטציה (סיבוב מצד אל צד): של הגוף, של כפות הידים, של כפות הרגלים
v שילוב אצבעות ידיים בדרגות לחץ שונות – איזו דרגת הלחץ הנעימה? איזו בלתי נעימה? (שאלה שתחזור מדי פעם כדי להתחיל לבנות סולם נעימות)
v תנועות אצבעות: כל אצבע בנפרד וכל האצבעות יחד. אצבע מותחת אצבע. כף יד מותחת כף יד
(בעבודה עם ילדים קטנים ובמשחקי תנועה עם מבוגרים: אדם אחד מותח ומכופף את האצבעות של האחר)
v מגע כף יד בכף יד: אצבע באצבע, בסיס כף בבסיס כף בסוגים שונים של מגע – רך, קשה, לוחץ (כך נפתח עוד סולם של דרגות ביניים)
v שפשוף כף בכף לחימום, להכנת הכפות לפעילות נוספת
v מגע כפות הידיים על אברים שונים: פנים, צואר, עורף, כתפיים, ירכיים ברכיים, כפות רגליים. מה אומרות כפות הידדים לאברים באמצעות המגע או הלחץ?
v אגרוף פתוח-אגרוף סגור – לבנות דרגות שונות של כוח סגירה ( למשל בין 1-7). אחר-כך אפשר להשתמש בדרגות לחידוד המודעות לדרגות שונות של תחושות ורגשות.
v תנועות של חיבוק עצמי
v עיסוי קשוב לצרכים

דרגות כוח שונות
בתנועות של השלכה, הדיפה, לחיצה
במשחקי מגע
בשימוש באביזרים

משחק באביזרים ביחד ולחוד
כדורים רכים, בלונים, מטפחות, חבלים, חוטי מקרמה

שימוש בכלי ציור
v לצייר תחושות גוף ולתרגם הציור לתנועה
v ל"צייר כאב" ולתרגם לתנועה
v ציורים משותפים (על אותו הדף)

שימוש בדמיון מודרך
v לדמיין שהגוף עשוי מחומר מסויים (המנחה בוחר או המונחה בוחר)
v להחליף חומר (המנחה בוחר או המונחה בוחר)
v לנסות איך יוכל גוף חומר כזה לנוע

תרגילי הרפייה מונחית בשיטות שונות
הערה: השימוש בשיטות הרפיה שונות נפוץ כיום, ולכן לא אפרט. אבל זאת יש לזכור: להרפיה שבאה בעקבות פעילות מוטורית נמרצת יש השפעה מיוחדת על כל מערך הגוף-נפש.

שימוש בדמיון של המטפל/ההורה
בכל רעיון מקופל גרעין לרעיונות נוספים. למשל, משחק בשינויי מהירות, משחק בהוספת רעיון של המשתתפים, שינוי הבסיס מישיבה לעמידה או לשכיבה ועוד ועוד.

זה הדף הראשון במילון. כל אחד יכול להוסיף הצעות. לשם כך אין הכרח להיות איש מקצוע. גם אם תהיה זאת פעילות מצומצמת, בגלל נתוני המרחב שבו היא מתקיימת, יש בה תועלת מרובה. גם פעילות מצומצמת יוצרת פתחים במצב הקיפאון.

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות: ,

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.