0

פעילות פרו-חברתית בילדות המוקדמת

HAY, D.F., CASTLE, J. DAVIES,L., DEMETRIOU, H. & STIMSON, C.A. (1999). PROSOCIAL ACTION IN VERY EARLY CHILDHOOD. Journal of Child Psychology and Psychiatry, Vol. 40(6), PP. 905-916.

תקציר

במחקר זה בחנו מודל של התפתחות פרו-חברתית. המודל ניבא שפעילות פרו-חברתית פוחתת (ולא גוברת) לאורך הילדות, ונהיית יותר סלקטיבית, אינדיבידואלית, קשורת-מגדר ומתייחסת לדה-רגולציה רגשית. קבוצת מיקוד של 66 ילדים בני 18,24 או 30 חודש ניצפו בביתם בחברת עמיתים מוכרים ושוב ששה חודשים לאחר מכן. ארועים של אינטראקציות עם עמיתים נבחנו לצורך זיהוי של מצבי שיתוף. הירידה הצפויה בשיתוף עם הגיל אושרה על סמך הבדלי-קבוצות והתאמות רבות למגדר. רוב הבנים שיתפו פחות ככל שהתבגרו, אך השיתוף של הבנות המבוגרות יותר גדל מעט לאורך הזמן. ככל שהתפתחו יחסי עמיתים, בנות נטו יותר לשתף בנות אחרות; בנים נטו יותר להראות הדדיות בשיתוף. הבדלים אינדיבידואליים בשיתוף הראו יציבות לאורך זמן, והיו קשורים לצורה אחרת של פעולה פרו-חברתית – רגישות למצוקה של עמית. כצפוי, ילדים ששיתפו ברמות גבוהות יותר דורגו באופן שלילי יותר ע"י אימהותיהם. הקשר החיובי בין פעולה פרו-חברתית לבין הדירוג של האמהות לגבי תכונות אופי שליליות, היה חזק במיוחד אצל בנים.

מבוא

להורים, מורים וקלינאים יש עניין עצום בהתנהגות הרסנית של ילדים, והתעניינות זו הובילה באופן טבעי למחקרים רבים על תוקפנות, בריונות ואלימות (Coie & Dodge, 1998; Loeber & Hay, 1994, 1997). אך יש לבחון התנהגות זו במקביל לאפיונים חברתיים חיוביים יותר. דחייה ע"י עמיתים נובעת מחסרונה של התנהגות פרו-חברתית ולא רק מנוכחות של תוקפנות. (Denham, McKinley Couchoud & Holt, 1990; Volling, MacKinnon-Lewis, Rabiner & Baradaran, 1993). דחייה ע"י עמיתים בתורה מנבאת תוצאות שליליות מאוחרות יותר (Dishion, Patterson, Stoolmiller & Skinner, 1991; Kupersmidt & Coie, 1990; Tremblay, LeBlanc & Schwartzman, 1988).
הדעה הכללית של תיאורטיקנים התפתחותייים היא שילדים אינם פרו-חברתיים במיוחד בתחילה, אך הפרו-חברתיות שלהם גדלה עם הזמן. למשל, מחקרים התנהגותיים טענו שילדים לומדים רק בהדרגה לשתף פעולה או להביע אהדה לאחר דרך תהליך של עיצוב וחיזוקים חיוביים (Bryan 1975). תיאורטיקנים של התפתחות קוגניטיבית הדגישו מעבר דרך שלבים קוגניטיביים המאפשרים פעולה פרו-חברתית ואפילו אלטרואיזם (Kohlberg, 1969; Miller, Eisenberg, Fabes & Shell, 1996; Campbell & Christopher, 1996). לאחרונה, גישות קוגניטיביות מציעות קישור בין פעילות פרו-חברתית ומיומנויות של עיבוד מידע (Quiggle, Gerber, Panak & Dodge, 1992) ותיאוריות של יכולות מוחיות (Happe & Firth, 1996), ששתיהן מתפתחות בהדרגתיות במשך שנות הילדות המוקדמות. חוקרים אחרים התמקדו בהתנהגות פרו-חברתית של ילדים כחלק מהתפתחותם הרגשית ותיארו את יכולתם להסדיר רגשות ובה-בעת להיות רגישים לרגשותיהם של אחרים (Eisenberg & Miller, 1987; Eisenberg et al.,1996).
ההנחה המשותפת לתיאוריות אלה היא שפעילות פרו-חברתית היא סבירה יותר ככל שהילד מתבגר, וקשורה בהתפתחותו הקוגניטיבית והרגשית. למרות העדרם של ממצאים אמפיריים ברורים (Eisenberg et al., 1996; Radke-Yarrow, Zahn-Waxler & Chapman, 1983), בכל המחקרים הנ"ל מצופה שפעילות פרו-חברתית תגבר עם הגיל בתלות בחיברות מוצלח, התבגרות קוגניטיבית או ויסות רגשי. השלכה אחת של ראייה זו, החשובה לתיאוריות של התפתחות פסיכופתולוגית, היא שילדים שאינם פרו-חברתיים גודלו שלא כהלכה או שיש להם בעיות רגשיות וקוגניטיביות שהפריעו להתפתחות פרו-חברתית תקינה. וכך צפוי שלילדים שאינם פרו-חברתיים יהיו מגוון בעיות אחרות.
בניגוד לכך, בסקירה של הספרות על התפתחות פרו-חברתית, הציע היי (1994) מודל התפתחות חלופי, עם ההצעות הבאות:
(1) היכולת לפעולה פרו-חברתית מופיעה בשנה השניה לחיים ולאחר מכן היא פוחתת;
(2) במשך שנות גן-חובה, פעילות פרו-חברתית עוברת ויסות כך שתוצג בפני חלק אך לא בפני כל הנמענים האפשריים;
(3) לאורך הילדות, פעולות פרו-חברתיות עוברות התמיינות מגדרית;
(4) מופיעים הבדלים אישיים כך שהנטייה להתנהג באופן פרו-חברתי מוכללת באישיות של היחיד;
(5) עודף ברמת הדאגה לאחרים עלולה להיות קשורה לבעיות התנהגותיות ולבסוף לאי-סדר.

מטרת מחקר זה למצוא עדויות נוספות למודל של היי על התפתחות פרו-חברתית. במיוחד נתמקד במסלול ההתפתחותי ובמתאמים של פעילות פרו-חברתית עם עמיתים בשנה השניה והשלישית לחיים. ראיות ממחקרים חדשים מראות שבעיות ארוכות-טווח בהסתגלות פסיכולוגית ניתנות לחיזוי ממדידת בעיות אישיותיות והתנהגותיות בגיל 3 (Caspi & Silva, 1995; White, Moffitt, Earls, Robins & Silva, 1990) ומדגישות את הצורך לבחון יחסים חברתיים של עוללים.

הופעה מוקדמת ונסיגה

עדויות להופעה מוקדמת של התנהגות פרו-חברתית הושגה באינספור מחקרים על יחסים חברתיים של עוללים, ותיעדו צורות של שיתוף, שיתוף-פעולה ותגובות למצוקה של אחרים הקורות עם הורים, מבוגרים אחרים, אחאים ועמיתים (Bridgeman, 1983; Hay, Castle & Jewett, 1994; Hay & Rheingold, 1983; Zahn-Waxler & Radke-Yarrow, 1990). במחקר זה נתמקד בצורה נפוצה למדי של פעילות פרו-חברתית מוקדמת: הנטייה לתת או להציע עצם לאדם אחר. התנהגות זו מופיעה לראשונה בסביבות גיל 8 חודשים ונפוצה לכל אורך השנה השנייה (Hay & Rheingold, 1982).שיתוף מוקדם הוא כה נפוץ שהעדרו היא סימן ההיכר של אוטיזם (Sigman & Mundy, 1993).
ישנן עדויות ממחקרי מעבדה שתכיפות השיתוף יורדת במעבר מהשנה השנייה לשלישית (Cook, 1977; Eckerman, Davis & Didow, 1989; Hay, Caplan, Stimson & Castle, 1991). אחת ממטרות מחקר זה היתה לראות האם ניתן להבחין בנסיגה/ירידה זו בתדירות השיתוף ממחקר אורכי קצר-טווח של תגובות ילדים צעירים מאוד בביתם עם עמיתים מוכרים. במחקר של חתך-רוחב, בני שנתיים נטו פחות לשתף בתגובה להתעניינות עמיתים בצעצוע מאשר בני שנה (Hay et al., 1991). לפיכך, במחקר זה חיפשנו עדות לנסיגה ברמה הכוללת של שיתוף ובמיוחד שיתוף בתגובה לביטוי של התעניינות בחפץ מסויים מצד עמית.

ויסות ו"כללי תצוגה"

ההנחה השנייה שנבחנה במחקר זה מתייחסת לויסות של פעילות פרו-חברתית במונחים של "כללי תצוגה" (DISPLAY RULES ) מסויימים, הקובעים מתי, איפה ולמי תוצג פעילות זו (Ross, 1996). הנורמה של התענינות מסוימת היא הדדיות (Gouldner, 1960), כמו שיתוף עם עמיתים נדיבים. הדדיות בהתהנהגות פרו-חברתית זוהתה אצל ילדי גן-חובה (Caplan & Hay, 1989; Levitt, Weber, Clarck & McDonnell, 1985). לכן גם אנו חיפשנו עדות להדדיות בשיתוף עם עמיתים של ילדים צעירים יותר.

התמיינות מגדרית

ההנחה השלישית של מודל היי מתייחסת לתרומת ההתמיינות המגדרית (הבדלים בין המינים) להתפתחות הפרו-חברתית. הבדלי מגדר מעטים, אם בכלל, נמצאו ביחסים החברתיים המוקדמים של ילדים צעירים מאוד (Hay, 1994; Keenan & Shaw, 1997; Loeber & Hay, 1994) למרות שכמה הבדלים מגדריים מופיעים כשהמשאבים מועטים (Charlesworth & Dzur, 1987; Hay et al., 1991). יותר מאוחר בילדות מידת ההבדל המגדרי תלויה באיזו התנהגות נבדקת וכיצד היא נמדדת (Eisenberg & Lennon, 1983; Eisenberg & Mussen, 1989). למרות זאת לתצוגה של פעולות פרו-חברתיות יש התאמות רגשיות וקוגניטיביות שונות לבנים ולבנות (Eisenberg et al., 1992, 1996). כאן שאלנו האם הבדלי מגדר ברמת השיתוף עם עמיתים מוכרים נהיים ברורים יותר כשילדים מתבגרים.
כשילדים משתתפים בחיי החברה של מגרשי משחקים ופעוטונים הם מתחילים לפעול לעיתים קרובות יותר עם בני-מינם מאשר עם בני המין הנגדי (Langlois, Gotfried & Seay, 1973; Lloyd & Smith, 1986), נטייה שנחשבת לתרומה המשמעותית להתפתחות תפקידי מגדר (Kier & Lewis, 1998).לא ברור מתי בהתפתחות מופיעה העדפה לבני אותו מין. במחקרים תיאוריים רבים של התפתחות חברתית מוקדמת, נבחנו ילדים צעירים עם בני מינם (Hay & Ross, 1982). אך במחקר זה בחירת העמיתים התבססה על גיל בלבד (בטווח של 6 חודשים מהגיל הנבדק) ולא על בסיס המין. וכך במחקר זה יכולנו לשאול האם היו הבדלים כמותיים ואיכותיים באינטראקציות עמיתים עם בני אותו מין לעומת בני המין השני, והאם השיתוף תלוי במין הילד הנבדק והעמית. שיתוף עם בן אותו המין יכולה להחשב כ"כלל תצוגה" להתנהגות פרו-חברתית.

הופעה וגיבוש של הבדלים אישיים

ההנחה הרביעית בדיון של היי נוגעת להופעה וגיבוש של הבדלים אישיים בילדות המוקדמת. כמה תיאורטיקנים התפתחותיים טענו שהבדלים מתחזקים ומתגבשים לאחר הינקות (Bronson, 1985; McCall, 1981). היי (1994) באופן דומה טען שנטיות פרו-חברתיות הן כמעט אוניברסליות בשנתיים הראשונות אך מתגבשות לכדי נטיות אישיות לאחר מכן. יש עדויות להמשכיות ארוכת-טווח בנטייה הפרו-חברתית (Keostner, Franz & Weinberger, 1990). לעומת זאת, מחקרים על ילדים צעירים עם עמיתיהם ובני משפחה מראים שהיציבות בהתנהגות פרו-חברתית לאורך זמן טיפוסית יותר לילדים מבוגרים מאשר צעירים (Dunn & Munn, 1986; Zahn-Waxler, Radke-Yarrow, Wagner & Chapman, 1992). במחקר זה חיפשנו עדות ליציבות ועקביות של התנהגות פרו-חברתית בגיל הינקות, וכן עדות לקישור עם חוויות חברתיות מסוימות של הילד.
במחקר קבוצתי אורכי הושוו שלוש קבוצות גיל, בגיל ממוצע של שנה וחצי, שנתיים או שנתיים וחצי בזמן שהחל המחקר. ילדי המיקוד (FOCAL CHILDREN ) נצפו עם עמיתים מוכרים בשתי הזדמנויות, בהפרש של 6 חודשים. חיפשנו עדות ליציבות בשיתוף עם עמיתים לאורךתקופת זמן של 6 חודשים לכל המדגם בכללותו ובנפרד לכל קבוצה. אם הצעתו של היי (1994) נכונה, היציבות צריכה להיות משמעותית יותר בקרב הילדים המבוגרים יותר במדגם.
חיפשנו גם עדות לעקביות על פני שני תחומים של פעילות פרו-חברתית. בנוסף לתצפיות של שיתוף, קודדה גם אינטראקציות העוללים (TODDLERS ) לתגובות של עמיתים במצוקה (Demetriou, 1998). מחקרים קודמים הראו שעוללים מודעים מאוד למצוקת עמיתיהם אך נדיר שיתערבו כדי לעזור (Caplan & Hay, 1989; Zahn-Waxler, Radke-Yarrow et al., 1992). ואכן בראיונות, בני 3-4 העירו שזהו תפקיד המורה לעזור לבני-כיתה במצוקה (Caplan & Hay, 1989). מאידך, ישנם הבדלים אינדיבידואליים משמעותיים בתגובות למצוקה: הדאגה שמביעים העוללים למצוקת האחר יציבה לאורך זמן (; Zahn-Waxler, Radke-Yarrow et al., 1992) וישנה דרגה מסויימת של תורשתיות (Zahn-Waxler, Robinson & Emde, 1992). כאן שאלנו האם העוללים הנוטים לשתף עצמים עם עמית גם נוטים יותר לגלות רגישות למצוקת עמית.
בנוסף, חיפשנו עדות להבדלים אישיים עקביים הקשורים לחוויות חברתיות של הילדים. נטיות פרו-חברתיות אישיות יכולות לנבוע מחוויות מסוימות בבית או כל מקום אחר שבו מבלה הילד את יומו. כאן שאלנו האם מידת השיתוף קשורה לחוויות מסויימות עם ילדים אחרים ובמיוחד ילדי המשפחה וקבוצות עמיתים. יחסי עמיתים מושפעים מיחסי המשפחה (Herrera & Dunn, 1997; Stormshak, Bellanti & Bierman, 1996), כך שאפשרי שחוויות מסויימות עם ילדי המשפחה יקדמו או ידכאו שיתוף עם עמיתים. בנוסף, מצופה שהחוויה של גדילה עם ילדים נוספים בפעוטונים, צהרונים, גנים וקבוצות משחק תשפיע על איכות היחסים החברתיים של העולל, כולל את סגנון התיחסותם לעמיתים (Howes, 1983; NICHD Early Child Care Research Network, 1997).

קשרים לדיסרגולציה רגשית ופסיכופתולוגיה

ההנחה האחרונה והשנויה במחלוקת של היי טוענת שילדים המראים רמות גבוהות של התנהגות פרו-חברתית אינם חופשיים לחלוטין מסכנת הפסיכופתולוגיה. תמיכה בטענה זו מגיעה בעיקר ממאמרים על ילדים מבוגרים יותר ומתבגרים. חלק מהתיאורטיקנים טוענים שעניין מוגזם בקשיים של אחרים מעמיד ילדים בסיכון גבוה לדיכאון (Gjerde & Block, 1991; Gore, Aseltine & Colten, 1993; Zahn-Waxler, Barret & Cole, 1991) ודאגה לאחר בילדות המוקדמת משוייכת לפסיכופתולוגיה הורית, שעלולה להציב הילד בעמדה התפתחותית לא מתאימה של תפקיד המטפל (Radke-Yarrow, Zahn-Waxler, Richardson, Susman & Martinez, 1994; Zahn-Waxler, Kochanska, Krupnick & McKnew, 1990). הקשרים המדווחים בין פסיכופתולוגיה לבין עודף בפעילות פרו-חברתית מעיד על הדרכים המורכבות שבהן פעולה פרו-חברתית מוערכת ע"י החברה. ייתכן ואין זה תמיד רצוי או הגיוני לשתף, לעזור או לאהוד אחרים. קפלן (1993) טען שבהתפתחות רגילה ילדים צעירים צריכים ללמוד לדכא את נטיותיהם הפרו-חברתיות. אכן, התנהגות פרו-חברתית אינה מעודדת או מהוללת ע"י מורים של ילדים קטנים (Caplan & Hay, 1989; Eisenberg, Cameron, Tryon & Dodez, 1981), והורים טוענים שאינם מבחינים בה ולכן לא מעודדים אותה (Rheingold, Hay & West, 1976).
אם התנהגות פרו-חברתית אינה תמיד הולמת, הרי הופעתה בתדירות גבוהה ללא התחשבות בכללי התצוגה יכולה לסמן דיסרגולציה רגשית (Zahn-Waxler et al., 1991). אך אין זה ברור שילדים פרו-חברתיים במיוחד יציגו דיסרגולציה רגשית; לפחות אצל בנים ויסות רגשי קשור להתנהגות אוהדת (Eisenberg et al., 1996) מבחן מלא של הצעה זו ידרוש מחקר אורך ארוך-טווח. אך כאן רק שאלנו האם ניתן לקשר רמות גבוהות של שיתוף באופן חיובי עם דיווחי האם על תכונות אופי שליליות. אם אמהות ראו בעולליהן הפרו-חברותיים במיוחד באופן כללי כבעיתיים, תהיה סיבה לחשוב שהקשרים הבלתי-מובנים בין פסיכופתולוגיה לפעילות פרו-חברתית נובעים מהילדות המוקדמת. כדי לבדוק הצעה זו בחנו קשרים בין פעילות פרו-חברתית שנצפתה לדירוג תכונות אופי ע"י אמהותיהם.
לסיכום, חזינו שתחול ירידה בשיתוף במשך הזמן; שהדדיות מנורמלת תופיע במשך הזמן; שיופיעו הבדלים אישיים ומגדריים סיסטמטיים; וששיתוף קשור באופן חיובי לדירוגי האם על תכונות אופי שליליות.

שיטה

מבנה המחקר
במחקר נעשה שימוש בקבוצה מתוך מחקר אורך שמטרתו היתה ללמוד על יחסים חברתיים מוקדמים של ילדים. (Demetriou 1998). נחקרו 3 קבוצות גיל; 18 ,24 ,30 חודש. ואז כל הקבוצות שוב לאחר 6 חודשים. הדפוסים שהתגלו לאורך הזמן משקפים היכרות הולכת וגדלה עם עמית ספציפי כמו גם שינויים נורמטיביים תלויי גיל. השינויים בין הקבוצות בכל ביקור משקפים גם משתנים נוספים שמבחינים בין הקבוצות. מסקנות ברורות לגבי שינויים התפתחותיים ניתן להסיק רק כאשר השינויים משתקפים בהבדלים בין הקבוצות בכל נקודה בזמן, וכאשר יש רפליקציה שבה הקבוצות נבדקות באותו גיל כרונולוגי. מכיוון שגודל המדגם היה בינוני העדר הבדלים בין הקבוצות אין פירושם שעלינו לקבל את ההשערה שלא קיים קשר בין גיל לבין התנהגות פרו-חברתית.

הילדים ועמיתיהם
במחקר השתתפו 66 ילדים. קבוצה א' נצפתה בגיל 18 חודש וכללה 10 בנות ו-10 בנים. קבוצה שניה נצפתה בגיל 24 חודש וכללה 11 בנות ו-11 בנים. קבוצה שלישית נצפתה בגיל 30 חודש וכללה 12 בנות ו-12 בנים. בשלב הראשון של המחקר פחות מ-10 אחוז מהילדים ביקרו במסגרות חינוכיות. בשלב השני של המחקר 38% ביקרו במסגרות חינוכיות. שאר הילדים טופלו בביתם ע"י הורה, קרוב משפחה או מטפלת. יחד עם זאת 47% מתוך הילדים טופלו יחד עם ילד נוסף.
כל אם לילד שהשתתף במחקר בחרה את חברו הטוב כעמית לצורך מחקר. העמית היה יכול להיות מאותו מין או מהמין השני ולא גדול מילד המחקר ביותר מ-6 חודשים. למעלה ממחצית מילדי המחקר הכירו את עמיתיהם מלידה. חלקם היו מבני המשפחה המורחבת.

הליך
ילדי המחקר תוצפתו והאמהות רואיינו בביתן (לגבי השכלתן, תעסוקתן, מבנה המשפחה, היסטוריה רפואית של הילד והאם הילד מבקר במסגרת חינוכית) וכן מילאה האם שאלון תכונות אופי של הילד. כל אם התקבשה לקבוע זמן לביקורו של העמית. כך שהתהליך דמה לארוע רגיל בחיי הילד. כשאם נוספת עם ילדה באים לביקור. האמהות התבקשו לפעול כרגיל. כנ"ל לגבי אחאים. האינטראקציות צולמו בוידאו. כל צמד צולם במשך 45 דקות. ילד המחקר היה מוקד הצילום. הצילום התרחש גם אם הילדים יצאו לשחק בחצר. לא נעשה שום נסיון לשנות מהרגלי הילדים. המטרה היתה לצפות בילדים בסיטואציה רגילה. פרוצדורה זו חזרה על עצמה שוב לאחר 6 חודשים. בסיכומו של דבר כל אחד מילדי המחקר נצפה 4 פעמים.

מדדים
אינטראקציות עם העמית: האינטראקציות קודדו בשיטה שפותחה ע"י קפלן ושותפיו ב-1991.נמדדה רמת תכיפות השיתוף של ילד המחקר (קודדה על פי המקרים בהם ילד המחקר הציע או נתן חפצים). הוערכו גם המקרים שבהם הילד שיתף את העמית בחפצים כשהעמית הביע עניין בחפצים אלה וכן הוערכה רמת הההדיות בנתינה. הוערכה גם רגישותו של ילד המחקר למצוקה של העמית (התקרבות לעמית, נסיון להסב את תשומת לבו, הצעה של ניחום מילולי או פיזי, עזרה בשיתוף עם העמית). תוצאות של שאלון תכונות האופי העלה 3 גורמים שכונו משמעת, לוחמנות וקשירות.

תוצאות
האוניברסליות של שיתוף מוקדם
שיתוף בין עמיתים היה אכן נפוץ מאוד. כל הילדים מלבד שלושה נתנו לחבר חפץ לפחות פעם אחת במהלך המחקר. שלושת הילדים שלא הציעו חפצים לעמית הציעו חפצים לאמהותיהם. כך, היכולת להציע חפצים לאנשים אחרים הוכחה כאוניברסלית במחקר זה, כמו במחקרים אחרים. במפגש הראשון הפעוטות נYו להציע חפצים לעמיתים יחד עם נסיונות לחטוף מהם חפצים. במפגש השני, הם נטו באופן מובהק להציע חפץ יותר מאשר לחטוף.

ירידה עם הגיל
למרות שרוב התיאוריות ההתפתחותיות מנבאות עלייה ברמת ההתנהגות הפרו-חברתית עם הגיל המודל של היי (1984) מנבא ירידה בשיתוף עם הזמן. ניתוחי שונות בהדגמת שינויים לאורך זמן הראו שאכן היה שינוי במשך הזמן עקב הכרות רבה יותר בין העמיתים ולא בגלל מאפיינים אחרים הקשורים לגיל. במדגם זה לא נמצאה השפעה של גיל או של שינויים לאורך זמן. לעומת זאת נמצאה אינטראקציה שמראה שבנות ובנים בשלוש קבוצות הגיל התנהגו באופן שונה לאורך זמן. התוצאות מראות Aהירידה הגדולה ביותר בשיתוף במשך הזמן נמצאה בקבוצה של הבנות הצעירות ביותר. ואילו העלייה הגדולה ביותר במשך הזמן היתה בקבוצה של הבנות הבוגרות יותר. לעומת זאת, בקבוצה של הבנים הבוגרים ביותר נמצאה ירידה בשיתוף לאורך זמן. השוואה בין הקבוצות השUנות ודפוסי השינויים במשך הזמן מראים ירידה באחוז השיתוף בין 18 חודש ל-24 חודש, דפוס שנמצא גם במחקרים נוספים. מחקר קודם (Hay et al 1991), שבדק את בני 12 חודש ו-24 חודש, הראה ששיתוף בתגובה להתעניינות של עמית לחפצים היה ברמה נמוכה יותר לקבוצת הגיל הבוגרת. לעומת זאת לא היתה ירידה בשיתוף כאשר העמית הצביע או ניסה להגיע לחפץ מסויים.

הדדיות בשיתוף
היי (1994) טען שבשנות הילדות הראשונות התנהגות פרו-חברתית נשלטת ע"י כללי תצוגה הכוללים את חוק ההדדיות. לכן תהינו אם ניתן לראות הדדיות בשיתוף בין הפעוטות והאם הדדיות מצד העמית גוברת עם הגיל. במפגש הראשון היה קשר בין רמת השיתוף של ילד המחקר לבין השיתוף של הילד השני כלפי ילד המחקר. ממצא זה אומת גם במפגש השני. ממצאים אלה מצביעים על רמה מסוימת של הדדיות בשיתוף הגוברת עם הגיל ועם ההכרות. ניתוחים סטטיסטיים מורכבים יותר לא הצליחו להראות קשר זה אולם ניתן היה לראות הדדיות רבה יותר אצל הבנים במפגש השני.

דיון
הממצאים מראים שילדים בריטיים מבלים עם עמיתיהם לעיתים קרובות והם נוטים לשתף אותם בצעצועים, באוכל ובחפצים אחרים. בניגוד לסטריאוטיפים לגבי החיים החברתיים של ילדים בני שנתיים, הפעוטות במחקר זה נטו יותר לשיתוף עם עמיתים מאשר לחטיפת חפצים. באופן כללי, ממצאי המחקר מראים שיחסים עם עמיתים מהווים מימד רגיל וחשוב בחייהם של פעוטות. רבים מילדי המחקר גדלו עם עמיתים איתם שיחקו מספר פעמים בשבוע. יחסים מוקדמים אלה עם עמית מוכר מהווים קונטקסט חשוב שבו מתפתחות לראשונה בעיות רגשיות והתנהגותיות. למשל, דפוסי אינטראקציה בכיתות גן מנבאים בעיות התנהגות ודחייה ע"י עמיתים מאוחר יותר (Denham et al., 1990, Dishion, 1991).

למרות,כפי שנובא, חלה ירידה ברמת השיתוף בין 18 חודש ל-24 חודש, ירידה זו לא היתה אמינה. לעומת זאת, הירידה ברמת השיתוף לאורך זמן הושפעה ע"י מגדר וגם ע"י גיל. אכן, בהתאמה עם ממצאים של מחקרים אחרים בהתפתחות פרו-חברתית (Eisenberg et al., 1996) התנהגות פרו-חברתית במחקר זה נראתה כקשורה להתפתחות של תפקידים עפ"י מגדר, ולהופעה של אינטראקציה של בני אותו מין בין עמיתים מוכרים. לא היה הבדל בין המינים ברמת השיתוף. אולם בקבוצה הבוגרת חלה עלייה קלה ברמת השיתוף אצל ילדות לאורך זמן ואילו אצל בנים היה דפוס הפוך. בנים אך לא בנות הראו הדדיות ברמת השיתוף שלהם. עם התפתחות מערכת היחסים בנות נטו לשתף בנות אחרות. כאשר עמיתים הראו עניין בחפצים מסויימים, בנות הגיבו בחיוביות לבנות ובנים לבנים. בנים, במיוחד אלה שהמשיכו לשתף ברמות גבוהות גם בשלב ב' של המחקר דווחו ע"י אמהותיהם כנוטים להראות התנהגות בעייתית. כך נראה אם כן שבמשך השנה השנייה והשלישית לחיים יש קשר הדוק בין שיתוף לבין מגדר, ואצל בנות ,העדפה לבנות מינן.

בנוסף לעלייה במובחנות מגדרית בפעילות פרו-חברתית זו, ניתן להצביע גם על כך שהבדלים אינדבידואליים מתגבשים בשנות הילדות הראשונות. בני שנתיים (אך לא בני שנה וחצי) הראו עקביות בינונית ברמה הכוללת של השיתוף שלהם. יתר על כן היתה עקביות מסויימת בפעילות הפרו-חברתית: ילדים ששיתפו את עמיתיהם נטו יותר להגיב באופן רגיש למצוקת העמית. במיוחד רגישות למצוקה ניבאה הדדיות בין העמיתים ונטייה לתת לעמית חפצים שבהם הראה עניין. מחקרים בילדים מבוגרים יותר מצאו עדות לקוהרנטיות בתגובות הרגשיות של ילדים, בהתנהגות החברתית ובחשיבה המוסרית שלהם (למשל, Eisenberg et al., 1996, Miller et al. 1996). הממצאים שלנו מראים גם הם שקוהרנטיות מסויימת בנטיות הפרו-חברתיות מתחילה להופיע בגיל הפעוטות (Caplan & Hay, 1989).

באופן כללי הממצאים תומכים בטענה של היי (1994) שהתנהגות פרו-חברתית הופכת יותר ויותר תלויית מגדר, יותר ויותר אינדיבידואלית ויותר קשורה להתנהגות חסרת וויסות. לעומת זאת, הממצאים מפנים תשומת לב לכך שקשה לבדוק טענות לגבי עלייה או ירידה בפעילות פרו-חברתית כפונקציה של גיל ושהתמונה ההתפתחותית יותר מורכבת מכך. רבים מהמחקרים על התפתחות פרו-חברתית במיוחד אלה שנעשו בשנים הראשונות לחיים, התבססו על אנליזות Cross-sectional של מדגמים קטנים שבהם הילדים נבדקו לעיתים קרובות עם עמיתים לא מוכרים (למשל Hay et al., 1991). מחקרי האורך הקיימים מבוססים ברובם על הערכות שנערכו במעבדה ואילו מחקרים שנעשו במסגרות חינוכיות לא השתמשו במידגמים מייצגים.

למחקר אורך יש חסרונות לא מעטים. במשפחות שהשתתפו במחקר חלו שינויים רבים במהלך ששת החודשים. במדגם שלנו בין ההערכה הראשונה לאחרונה נולדו מספר אחאים, ילדים רבים נכנסו למסגרות חינוכיות, ארעו מיקרי מוות של קרובי משפחה ובמיוחד חלו שינויים במערכות היחסים עם העמיתים.

מימד אחד של חיי המשפחה שעשוי להשפיע במיוחד על ההתפתחות הפרו-חברתית של הילד היא ההתנסות עם אחאים בוגרים יותר לעומת אחאים צעירים. במדגם שלנו ילדים עם אחאים בוגרים נטו פחות מאשר ילדים עם אחאים צעירים לשתף עמיתים בבדיקה האחרונה. ייתכן שהיסטוריה של מאבקים עם אחאים בוגרים עשויה להשפיע על הילדים בכיוון של שמירה על החפצים שלהם ולאורך זמן יש לכך השפעה על יחסי העמיתים שלהם. ממצא זה דומה לעבודות דומות עכשוויות על תיאורית החשיבה של ילדים שהראו שכיווני ההתפתחות מושפעים ע"י חוויות עם אחאים ((Perner et al. 1994, 1998.

אם אנו מתמקדים במימדים הרגשיים והחברתיים של היחסים של ילדים צעירים מאוד עם בני משפחה ועמיתים אנו יכולים להעריך טוב יותר את הפרדוקסים הכלולים בהתפתחות החברתית והפסיכופתולוגית. במחקר שלנו ילדים שהיו יותר פרו-חברתיים עם עמיתיהם הוערכו ע"י אימהותיהם כבעלי התנהגות יותר לוחמנית. ממצא זה בלט במיוחד אצל בנים למרות שגם אצל בנות ניתן היה למצוא כיוון כזה. ואכן, כל הבנות שהוערכו כבעלות רמה גבוהה של שיתוף קיבלו ציונים גבוהים במימד הלוחמנות. בנים ובנות המשתפים הרבה את עמיתיהם הוערכו ע"י אימהותיהם באופן שלילי. הקשר בין שיתוף לבין לוחמנות נמצא גם במחקרים שהצביעו על הקשר בין רגישות חברתית לבין אי-ויסות רגשי ופסיכופתולוגיה. יחידים פרו-חברתיים אינם בהכרח חופשיים או פתורים מתוצאות שליליות. הקשרים הפרדוקסליים והמורכבים בין התנהגות פרו-חברתית והסתגלות פסיכולוגית מתחילים לבלוט בשלוש השנים הראשונות.

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות: , ,

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.