"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

שובו של פו – התרגום החדש של "פו הדב"

פו הדב: הספר המלא מאת: א.א. מילן.
הוצאת מחברות לספרות, 2004.
תרגום: אבירמה גולן

סוקרת: סיגלית אבירם sigalitav@gmail.com

"הנה אדוארד הדב, והנה הוא יורד במדרגות. בום, בום, בום, נחבט בעורף, נגרר מאחורי כריסטופר רובין. זוהי למיטב ידיעתו, הדרך היחידה לרדת במדרגות, אבל לפעמים הוא מרגיש שמוכרחה להיות גם דרך אחרת – אילו רק היה יכול להפסיק לרגע לחטוף חבטות בראש ולחשוב עליה. ואז הוא מרגיש שאולי אין דרך אחרת. כך או כך, הנה הוא כבר למטה ואפשר להכיר לכם אותו: ויני הפו." ("פו הדב", פרק ראשון, עמוד 13).

ומי לא מכיר את ויני הפו? או בשמו העברי – פו הדב? כולם מכירים אותו. גם מי שלא קרא מימיו את הספר "פו הדב" או את המשכו "הבית בקרן פו", יכול לזהות בקלות את פו, כשהוא נתקל בו במקרה…
מעבר להיותו קלאסיקה עולמית לא רק של ספרות ילדים אלא קלאסיקה ספרותית בכלל, "פו הדב" הוא תעשייה שלמה של מוצרים: סרטים, בובות, קלטות, ספרי פילוסופיה להמונים שמתבססים על דמותו של פו ועל דמויות אחרות בחבורה (איה, חזרזיר וכדומה). מרבית אתרי האינטרנט מציגים את תמונתו של פו, כפי שהוא מופיע בסרטי דיסני ולא כפי שאייר אותו א"ה שפרד בספרים, וחבל. חבל, משום שפו – כמו שאר הדמויות של אלן אלכסנדר מילן- מחבר הספר, הוא דמות מלאה וברורה והמראה החיצוני שהעניק לה המאייר היא חלק בלתי נפרד ממנה. מה עוד, שהדמות הספרותית מבוססת על בובת הדב האמיתית של כריסטופר רובין (בנו של מילן) שדומה יותר לאיור המקורי מאשר לדמות של דיסני.

התרגום החדש לעברית, של אבירמה גולן, הוא הזדמנות מופלאה להחזיר אותנו ואת הילדים אל המקור. להראות שאת "פו הדב" לא כתבו בדיסני (כמו שנוהגים לחשוב גם על "במבי" של פליקס סלטן ועל גיבורים ספרותיים אחרים), לגלות שיש ספר מצחיק, חכם ומלא בדמויות שהן בו בזמן גם ייחודיות וגם סטריאוטיפיות (יהודה אטלס מתייחס לזה בספרו "ילדים גדולים"). דמויות שכיף להתחבר לעולמן, למעלליהן ולחברות הנהדרת ביניהן. נכתב כבר הרבה מאד – בארץ ובעולם על הספר, על גיבוריו ועל המחבר. ולכן לא ארחיב בעניינים אלה, אלא אביא כאן מספר הפניות לכל המתעניינים.

ובכל זאת, כדאי לציין ש"פו הדב" הוא אולי הספר היחיד לגיל הרך שאפשר ורצוי לקרוא בהמשכים. ספרים לילדים צעירים הם בדרך כלל קצרים ונקראים מתחילתם ועד סופם ב"שעת סיפור" אחת. "פו הדב" מאפשר קריאה מסוג אחר וזו התנסות וחשיפה חשובה ומעניינת לקטנים, מעין תרגול לספרים ארוכים יותר בהמשך. הספר מחולק לפרקים, כך שניתן בכל פעם לקרוא פרק אחד. עם זאת, הפרקים לא תלויים בהכרח זה בזה (בכל פרק יוצאים להרפתקה אחרת) ואין צורך לזכור מפעם לפעם בדיוק מה קרה בפרק הקודם. לילד הקורא יש מספיק עוגנים שנשארים קבועים כדי לא ללכת לאיבוד בין הפרקים – מקום ההתרחשות הוא תמיד היער והדמויות – על אופיין והיחסים ביניהן חוזרות כל פרק מחדש.
"פו הדב" נכתב ב-1926 ובזכות תרגום עדכני, שמצליח לשמור על רוח הספר המקורי, הקריאה בו היא כיף גדול והנאה צרופה.

מאמרים וביקורות שהתפרסמו עם יציאת התרגום החדש:
§ מאמר של יהודה אטלס במוסף "ספרים" של עיתון "הארץ":
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=417088&itemNo=&subContrassID=12
§ נרי ליבנה, כתבה שהתפרסמה בעיתון "הארץ" וב"וואלה":
http://e.walla.co.il/?w=/203/523957

אתרי אינטרנט (באנגלית):
רוב האתרים עוסקים במכירת מוצרים הקשורים לספרי "פו הדב", בחרתי דווקא שני אתרים שאינם כאלה במהותם.
http://www.just-pooh.com/home.html – מידע על הספרים, הדמויות ועל המחבר.
http://www.ohbotherpooh.com/ – אתר עם קישורים לאתרים אחרים שעניינם פו הדב.

קריאה מומלצת נוספת:
אטלס, י. (2003). "אלן אלכסנדר מילן: סוד הקסם הפואי" בתוך: ילדים גדולים, סופרים אהובים לילדים – חייהם ויצירתם. כרך 1: האנגלים, עמ' 115-152.
– פרק מעניין המנסה לבחון את סוד קסמו העל זמני של פו וחבריו. הפרק דן בהיבטים שונים ומעוררי מחשבה של הספר וכולל גם ביוגרפיה על המחבר ובנו – כריסטופר רובין, שהספר שבו הוא דמות מרכזית, השפיע רבות על חייו.

לסיום, לכבוד יום הולדתו של האתר שלנו, קטע קטנטן ומקסים על יום הולדתו של איה החמור:
"אבל זה באמת יום ההולדת שלך היום" שאל.
"כן."
"אה, אוי, אז יום הולדת שמח ומזל טוב לך, איה."
"ויום הולדת שמח גם לך, פו הדב."
"אבל זה לא היום הולדת שלי."
"לא, זה היום הולדת שלי."
"אבל אתה אמרת 'יום הולדת שמח לך' – "
"נו, למה לא? אתה לא רוצה להרגיש אומלל ביום הולדת שלי, נכון?"
"אה, אני מבין" אמר פו.
שיהיה יום הולדת שמח לכולכם!
סיגלית

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה