0

שיתוף פעולה

תרגום מתוך

ZERO TO THREE TIP OF THE WEEK 2003

תרגמה: רחל מן, מ.א.
מרכזת פיתוח והכשרת כוח-אדם במרכז לגיל הרך שבקרית גת

שיתוף פעולה זוהי היכולת לאזן בין הצרכים של היחיד לבין צרכיו של אדם אחר. אנו בדרך-כלל חושבים ששיתוף פעולה הוא שילדים עושים מה שהמבוגרים מבקשים מהם, אלא שזוהי צייתנות לשמה. כדי לפתח אווירה של שיתוף פעולה אצל ילדים, אנו צריכים לעזור להם להבין כיצד הבקשות והחוקים שלנו – טובים לכולם. להלן דרכים בהן תוכלו לסייע לילדים לחוות תגמול ולפתח מיומנויות של שיתוף פעולה:

לקיחת תור

בגיל 9-6 חודשים, תינוקות יכולים להיות מעורבים באינטרקצייה הדדית, והם לומדים גם לחקות. זהו זמן מצויין למשחקים של לקיחת תור עם התינוקות. כשמניחים קובייה בקופסא, תנו לתינוק זמן לחקות אתכם. פעם אתם תשימו חפץ במיכל, פעם התינוק ישים את החפץ. כשהתינוק יגדל, קחו תור: פעם אתם תחברו את החלק לפזל, פעם הפעוט, או – פעם אתם תתאימו צורה לתבנית, פעם הפעוט. כשמגיע הזמן לסדר צעצועים, הפכו זאת למשחק של לקיחת תור: פעם הפעוט יחזיר חפץ (או צעצוע) למדף, פעם אתם. הזדמנות כזו אינה רק בשביל ללמד את התינוק, זוהי גם הזדמנות בשביל הפעוטות לחוש את שמחת העשייה בקבוצה.

הסבירו את הסיבה וההגיון להגבלים ולדרישות

לבני השלוש יש בדרך-כלל יכולת שפתית טובה כדי להתמודד עם בקשות פשוטות. הבהירו איך כל המשפחה תיהנה מהחוקים בבית: "כולנו עוזרים לסדר, על-מנת שלא יאבדו צעצועים וכדי שנוכל למצוא אותם"; "כשאתה עוזר לי בסידור הכביסה, אני אוכל לסיים מהר יותר ואז נוכל לצאת לטייל או לשחק ביחד".

הקדישו זמן לפתרון בעיות

אפשר לעזור לבני השנתיים-שלוש בהצעת פתרונות לדילמות יומיומיות, ובמקביל לעודד אותם לשיתוף פעולה. להלן מספר צעדים כיצד ללמד מיומנויות של פתרון-בעיות לילד:

* הכריזו על הבעיה: "אתה רוצה לצייר על הקיר, אך אמא לא מרשה".
* שאלו שאלות: "היכן כן תוכל לצייר?".
* נסו פתרונות: הציעו אפשרויות, שתיהן צריכות להיות מקובלות עליכם: "אולי תצייר על נייר או על קופסת קרטון?". אם הילד/ה מתעקש/ת לצייר על המקרר, שימו סייג: "אני אקח את הצבעים, עד שנגיע להסכמה היכן לצייר".
* לבסוף, חיזרו על ההכוונה. רוב הילדים צריכים עזרה במציאת דרכים מקובלות לתעל את הרצון שלהם: "את יכולה לשים מגנטים על המקרר".

התחילו לבצע יחדיו משימות, בגיל מוקדם

אפשרו לילד לגדול עם החוויה המשמחת שבעבודה משותפת לקראת מטרה. עריכת שולחן ביחד, ניגוב צעצועים ביחד, רחיצת מכונית. ציינו את היתרון שבשיתוף פעולה: "ראה כמה מהר ערכנו את השולחן, עכשיו יהיה לנו זמן לקרוא בספר (או לשחק) לפני ארוחת הערב"; "היה כיף לרחוץ אתך את המכונית, את/ה משפשף/ת נהדר! ראי איך הברקת את האוטו!".

שבחו מאמץ משותף

ציינו למה וכיצד היתה חשובה תרומתם של הילדים, הדבר מסייע להם להכיר ולהעריך את המיומנויות שלהם: "לקחת את כל הגרביים הלבנות ושמת אותן ביחד, זה עזר לי לסיים עם קיפול וסידור הכביסה מהר יותר, עכשיו יש לנו יותר זמן לשחק"; "החזרת את הספרים למדף, כעת קל יותר לבחור את הספר שרוצים, האם את/ה רוצה שאקרא לך סיפור?".

הציעו הצעות לילדים, אל תפקדו עליהם

הצעות מעלות את שיתוף-הפעולה, בעוד שהוראות בדרך-כלל מעוררות התנגדות: "אתה צריך לחבוש כובע! האם אתה רוצה שאעזור לך, או אתה רוצה לחבוש את הכובע בעצמך?". קרוב לוודאי שבדרך זו תגובת הילד או הילדה תהיה טובה יותר, מאשר אם תגידו: "שים את הכובע על הראש!".

הציעו לילדים מספר אפשרויות לבחירה, בד בבד עם שמירה על החוקים

"יש לצחצח שיניים לפני השינה! האם תרצה לעשות זאת לפני הסיפור או אחרי הסיפור?"; "יש להחזיר את הצעצועים למקום! האם תרצה לסדר לפני או אחרי הארוחה?". כמובן, ילדים יעדיפו תמיד לבצע מטלות מאוחר יותר, אך הם יתנגדו פחות ועדיין אתם שומרים על החוקים.

כבוד הדדי בונה חוש של שיתוף פעולה / שיתוף פעולה נבנה בדרך של כבוד הדדי.

תנו לילדים אחריות
הרגשה שצריכים אותם ושיש להם מה לתרום, נותנת לילדים להרגיש שהם חשובים ובונה את הביטחון שלהם. שתפו אותם בתפקידים שמתאימים לגילם. ילדים צעירים מאוד יכולים לעזור לסדר את הכביסה, להאכיל את חיית המחמד להשקות עציצים וצמחים, לאסוף צעצועים. היו ספציפיים באשר למה שאתם מצפים מהם. אימרו "בבקשה שים/שימי מפית ניר ליד כל צלחת", ולא "עזרו לי לערוך את השולחן".

תחגגו את ההצלחות שבבניית הביטחון

הכינו אלבום תמונות שיכיל הישגים של הילד/ה. צלמו את הילדה כשהיא מתאמצת לטפס על כיסא – ומתיישבת עליו בגאווה.

עודדו את הילדים בניסיוןשלהם להשיג שליטה בהתמודדות עם דבר מה

ילדים לומדים כשהם מתנסים. חלקו מטלות קשות לצעדים קטנים, כך שהילד יוכל לשלוט בהן – כדי לסייע לו להרגיש בשליטה, בביטחון ובהגנה. לדוגמא, אם הילד מפחד להתגלש, תתגלשו קודם אתם, כך שיראה אתכם. או – הביאו דובי או בובה שהילד יחליק אותם קודם על המגלשה. הציעו לילד שתעמדו מאחוריו כאשר הוא מטפס על הסולם. אולי הילד יסכים לגלוש כשהוא יושב על הברכיים שלכם, ואח"כ יסכים לגלוש לבד כשאתם תחזיקו בידו. המחישו לו שאתם מאמינים בו שהוא יכול, ותנו לילד לחוש שלא תתאכזבו אם עדיין אינו מוכן לגלוש. אתם שם בשבילו, לתמוך בו כשהוא יהיה מוכן לנסות שוב. כשילדים מרגישים שהם בשליטה, הם מרגישים שיש להם כוח בעולם.

ספקו מילים שישקפו בדיוק את הניסיונות והחוויות של הילד, וחזקו בכך את הביטחון שלו

אתה מנסה למזוג את המיץ, יופי! חלק מהמיץ בתוך הכוס וחלק נשפך, לכן אתה נראה עצוב". הנה תנגב עם המטלית, הקנקן הזה קצת כבד לידיים קטנות, אתן לך קנקן קטן יותר ותוכל לנסות שוב".

להורים כוח משמעותי בעיצוב ההתנהגות של הילד, על ידי המודל שהם נותנים

ילדים מסתכלים תמיד על הוריהם, לקבלת רמזים על איך ומה לעשות ואיך להרגיש בהקשר של מטלות שונות או באינטרקציות חברתיות. "מה אני יכול לעשות כשאני מתוסכל, פגוע או נרגז?". אם אתם תהיו עקביים ובטוחים, הילד ילמד זאת מכם. נסו דברים חדשים ושבחו עצמכם בקול:" הייתי מתוסכלת כשניסיתי להרכיב את המדף, זה היה קשה. כשהמדף נפל, כעסתי מאוד, לאחר שנחתי ניסיתי שוב. כעת אני גאה בעצמי שהצלחתי ושלא וויתרתי". אם תוכלו לומר לילד כשאתם כועסים: "אני לא אוהבת כשאתה זורק את הכדור עלי, אני יודעת שאתה כועס וזה בסדר, אבל זה מכאיב כשאתה זורק! אתה יכול לומר לי למה אתה כועס ואתה יכול להכות על הכרית הזו אם אתה צריך לעשות משהו עם הגוף שלך". בדרך זו אתם גם מכוונים את ההתנהגות שלו וגם נותנים אלטרנטיבה.

הילד ילמד מהמודל שאתם נותנים לו, ומהדרך בה אתם מתמודדים עם הכעס של עצמכם.

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות: , , ,

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.