1

שפת הג'ירף"מפתחות הקסם"

התכנית "מפתחות הקסם" נכתבה על ידי כהן ואבורמן (2000) ביעוץ וליווי מקצועי של מירי שפירא, ששימשה באותה עת מנהלת "עמותת חינוך לאיכות חיים", המפעילה את התכנית. התכנית מיועדת לילדי הגן ופותחה בהשראת גישה בשם "תקשורת לא אלימה" שעיצב מרשל רוזנברג כבר בשנות ה-60 של המאה הקודמת.

הגישה מבוססת על "שפת הג'ירף", שהיא שפה משותפת שהילדים לומדים להשתמש בה ביחסיהם עם עמיתים. השיח בשפה זו מורכב מארבעה שלבים: שלב ההתבוננות, שלב הרגשות, שלב הצרכים ושלב הבקשות. התכנית מבקשת ללמד ילדים תקשורת יעילה עם הסובבים אותם דרך פיתוח המיומנויות הבאות:

מיומנויות לניהול דיאלוג – ביטוי עצמי כן ובהיר, הממוקד ברגשות, בצרכים ובבקשות קונקרטיות, המבוטאות ללא שיפוט וללא טענה וממוקדות במציאת מענה לצרכים.

מיומנויות לשימוש בסמכות בדרך מכבדת – מסר אסרטיבי להצבת גבולות או למתן הוראות פעולה במצבים המתאימים, ללא תוקפנות וללא שרירות לב. המסר ממוקד בצרכים ובהוראות קונקרטיות, תוך פתיחת ערוצים לדיאלוג.

מיומנויות למתן משוב ולעידוד – משוב בהיר הניתן מעמדה אמפטית, תוך התמקדות בפעולות קונקרטיות והפרדה בין העושה לבין המעשה. המשוב משמש כתשתית לעידוד המבוסס על פעולות שנעשו ועל הצרכים שנענו בעקבות זאת.

מיומנויות לניהול רגשי – התבוננות פנימית העוסקת בתפיסת המציאות ובפירושים הסובייקטיביים שלנו למציאות כמחוללים את רגשותינו. התובנות משמשות כהכוונה להתמקדות בצרכים ובדרכי פעולה.
מיומנויות להתמודדות עם מסרים ביקורתיים או שיפוטיים – הקשבה למסרים שיפוטיים תוך מיקוד ברגשות ובצרכים העומדים מאחורי השיפוטים הללו.

מיומנויות לגישור במצבי קונפליקט – מודל לגישור וליישוב קונפליקטים הממוקד באמפתיה הדדית ובמענה לצרכים הדדיים.
מיומנויות לניהול הסכמות – מודל ליצירת הסכמים בין אישיים יעילים המאפשר התמודדות יעילה עם מצבי שינוי.

התכנית מלווה בבובות כפפה וקשתות אזניים של תן וג'ירף, שהן המטאפורות המייצגות את השפה האמפאטית , האסרטיבית והבהירה שהיא שפת הג'ירף; ולעומתה את השפה המאשימה, השופטת, ונטולת הבהירות שהיא שפת התן. התכנית כוללת גם העצמת ההורה, הגננת והמורה כסמכות חיובית ומשמעותית לילד.

במחקר הערכה של התכנית מצאה עזר (2006) שהתכנית מסייעת בפיתוח של אינטליגנציה רגשית יעילה יותר אצל ילדים. ככל שהילדים השתמשו יותר במושגים של שפת הג'ירף, כך פחתו בגן ביטויים של אלימות. רכישת המושגים אפשרה לילדים להביע את רגשותיהם ולפתור את בעיותיהם בכוחות עצמם.

תצפיות בסיום התכנית הראו שבמצבים שבהם נוצרה סיטואציה של אלימות הילדים שלא היו מעורבים בתקרית ייעצו לקבוצת הילדים שהיו מעורבים בה לא לפעול כתן אלא להעזר בשפת הג'ירף. בתכנית התערבות עם ילדי גן גילאי 3-5 התבססה לאופולד (2006) על המודל של מרשאל רוזנברג לטיפוח תקשורת אמפתית. בעזרת סיפורים מתאימים הרחיבה החוקרת את יכולות הדיאלוג והאמפתיה של הילדים. היא הקנתה להם הבנה של קשת רחבה של רגשות של עצמם ושל זולתם, יכולת להביע את הצרכים העומדים מאחורי כל רגש ולהיות קשובים לצרכיהם של חבריהם לקבוצה.

לייעוץ בנושא הפעלת התכנית ניתן לפנות למירי שפירא, רכזת התכנית במשרד החינוך, nvc@zahav.net.il

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות: , ,

תגובות (1)

Trackback URL | Comments RSS Feed

  1. נעומי קורן הגיב:

    מירי בוקר טוב,
    אנו קבוצה של 5 בנות אשר עושות מחקר בנושא יישום פעילות חינוכית בתחום חברתי רגשי באמצעות שפת הגירף בבית הספר/גן
    אשמח אם תפני אותי למאמרים המחקריים בנושא זה.תודה ושבת שלום נעומי

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.

  • להרשמה לעדכנים במייל, מלאו את פרטיכם בטופס הבא

    captcha