"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

תכנון מעברים בסדר היום כדי למנוע התנהגות בלתי הולמת

M.L. Hemmeter, M.M. Ostrosky, K.M. Artman, K.A.Kinder (2008). Moving Right Along… Planning Transitions to Prevent Challenging Behavior. Young children , may 2008 p.p. 18-25.

בעשורים האחרונים עם העלייה במספר הילדים השוהים במסגרות חינוכיות קבוצתיות, עולה הדרישה למדידת ההישגים האקדמיים של הילדים, מורים עומדים בפני השאלה כיצד להתמודד עם התנהגות מאתגרת של ילדים בקבוצה.

התנהגות זו של הילדים נוטים לייחס לסיבות כמו שהייה בקבוצה בפעם הראשונה, חוסר ידע לגבי הציפיות להתנהגות בקבוצה, חוסר כישורים להתנהגות חברתית, שיעמום וחוסר ידע לתקשר רגשות בדרך הולמת. זאת, למרות שהנטיה של הילדים להתנהג באופן לא הולם היא דווקא במעברים בין פעילות לפעילות .

המאמר מנסה לברר מדוע התנהגות מאתגרת מתרחשת דווקא במעברים, ומציע אסטרטגיות לתכנון מעברים אפקטיביים יותר כדי ללמד כישורי תקשורת ומיומנויות חברתיות. וכן תכנון תהליכים עבור אותם ילדים שעדיין מתקשים בזמני המעבר.

מעברים : מהותם ומדוע מתרחשת בהם התנהגות מאתגרת?
מעברים מפעילות אחת לשניה: כמו הגעה למסגרת, מעבר מפעילות בוקר לעבודה בקבוצות, ממשחק חופשי לעבודה ליד שולחן או מארוחה למשחק בחצר וכו'. עיקר הקושי עבור הילד נגרם ע"י תכנון לקוי של הצוות החינוכי כמו למשל: כשכולם ביחד עושים אותו דבר באותו זמן, טורים ארוכים, זמן המתנה ארוך והוראות לא ברורות של הצוות החינוכי.
הקושי יכול לנבוע מההבדלים בציפיות להתנהגות בין הבית למסגרת או שהילד שוהה במספר מסגרות בהן הכללים והציפיות מהילד שונים אלה מאלה. לדוגמא: במסגרת אחת אסור לקום מהשולחן עד שכולם לא סיימו לאכול ובמסגרת אחרת, כשסיימת לאכול אתה יכול לעזוב את השולחן ולשבת לדפדף בספר.

ילדים יכולים להיות מבולבלים כאשר סדר היום משתנה כל יום, למשל קודם רוחצים ידיים אחר כך יושבים לשולחן או קודם יושבים לשולחן ואחר כך קמים לרחוץ ידיים. ילדים אחרים מתקשים בגלל מוגבלויות פיזיות, קוגניטיביות או רגשיות, בגלל העדר כישורי תקשורות וכישורים חברתיים. לדוגמא: ילד שלוקח לו יותר זמן להבין הוראות. כשהמבוגרים נותנים הרבה הוראות בו זמנית הוא מתקשה לתפקד. לבסוף ילדים יכולים להתנהג לא הולם כיון שהם עסוקים במשהו שמעניין אותם ואינם רוצים להפסיק.

מורים עשויים לפרש לא נכון את התנהגות הילד הם עשויים לחשוב שלילד יש יום קשה, או שהוא מתעלם מהמורה או שהוא עקשן, כאשר למעשה ילד לא יודע מה לעשות. חשוב לזהות את הקושי של הילד ולתמוך בו בזמני המעבר.

תוכנית להצלחה
בניית סדר יום בו פרקי הזמן של המעברים קצרים מאד והפעלת הילדים בפעילויות מותאמות לגילם הוא שלב ראשון והכרחי בהפחתת ההתנהגות הבלתי הולמת בכתה. סדר יום עם פעילויות מתוכננות מראש מקטין את זמן המעברים והילדים לא מבלים זמן בצפייה ללא מעש.

דוגמא לסדר יום:

8:15 – 8:45 קבלה, ופעילות סביב שולחן מבחר פעילויות, ציור, גזירה , בצק וכו'
8:45 – 9:00 פעילות בקבוצה הגדולה, (ריכוז) דיון על סדר היום והתוכניות למשך היום
9:00 – 10:20 פעילות בקבוצות קטנות,המורה מלמדת מיומנויות בקבוצות קטנות, או ילדים
בודדים, במרכז שולחן לארוחת בוקר הילדים יכולים לגשת בזמנים החופשי
לבחור ממגוון האוכל המוגש, ולשהות כמה זמן שהם רוצים.
10:40-10:20 שעת סיפור, ומוסיקה, הילדים רוחצים ידיים ומסדרים ויכולים לבחור בספר
לקריאה, בעוד אחרים עסוקים במוסיקה או שירה.
10:40 – 11:00 משחק בחצר .
11.00 – פרידה
היתרונות של סדר יום כזה:
א. פעמים מועטות בהם לכל הילדים יש מעבר בו זמנית
ב. פחות עבודה בקבוצות גדולות ויותר עבודה ישירה עם ילדים בקבוצות קטנות.
ג. יותר זמן פעילות במרכז בו למבוגר יש אפשרות לעבוד בקבוצות קטנות ועם ילדים בודדים.
ד. הכללת ארוחת הבוקר כחלק מהפעילות במרכז כך שילדים יכולים לאכול כשהם רעבים ולבחור מה הם רוצים לאכול מההיצע הקיים.

סדר יום כזה מקטין את האפשרות להתנהגות בלתי הולמת. השאלות הבאות יעזרו למחנכות לתכנן סדר יום מוצלח יותר (אוסטרובסקי והמטר 2002 ).

מה קורה במעברים ?
בזמן המעבר מפעילות לפעילות המורים עסוקים מאד ולעיתים קרובות הם אינם רואים את ההתרחשות שגרמה להתנהגות המאתגרת. לכן כדאי לערוך במשך כמה ימים תצפית על הקורה בכיתה בזמן המעברים, במה המבוגרים והילדים עסוקים באותו זמן ומתי מתרחשת ההתנהגות המאתגרת, על מנת לנתח את הנתונים ולהתייחס אליהם בבניית סדר היום לדוגמא:

1. לחלק מטלות ואחריות לפני המעבר לפעילות אחרת: למשל להטיל אחריות על מורה אחת להכין את השולחנות לפעילות במרכז בשעה שהאחרות עדיין מפעילות את הילדים.

2. מיקום המבוגרים בכיתה בזמני מעבר. למשל להעמיד מורה שתעסיק את הילדים בפעילות בזמן שהם עומדים בתור

3. זיהוי ילדים שזקוקים לתמיכה אישית בזמני מעבר. לתת להם תזכורת מראש או לשמור איתם על קשר עין.

האם ניתן לבטל את כל המעברים ?

ניתן להקטין את משך זמן המעברים על ידי הגדלת משך זמן הפעילות במרכז החדר בשולחנות בפעילויות מגוונות ועבודה בקבוצות קטנות בתיווך המבוגר בכל שולחן. מה שמאפשר לילדים יותר זמן להיות עסוקים בפעילות מגוונת ובקבוצות קטנות. אסור לשכוח שפעילות כזו יכולה להביא גם להתנהגות מאתגרת אם היא לא מתוכננת היטב, ואם היא לא מלווה במבוגר שמדריך ותומך בילדים בזמן הפעילות.

האם יש לילדים מה לעשות בעודם ממתינים לפעילות הבאה?
תכנון המעברים כך שבכל פעם קבוצה אחרת תעשה את המעבר למשל כשקבוצה קטנה של ילדים יוצאת ליטול ידיים עם המחנכת, קבוצה אחרת יושבת עם מורה אחרת לשמוע סיפור, מה שמקל על הציפיה ומגביר את האפשרות לאינטראקציה חברתית. אפשר להפוך זאת לפעילות: "כשתסיים ליטול ידיים תקרא לחבר לגשת".

פעילות אינטראקטיבית כמו שירה יכולה לעזור לילדים בזמן המעברים. למשל שיר שמסמל שהגיע זמן נטילת ידיים. ובזמן ההמתנה ניתן לשחק ב"נחש מה יש בקופסא" למשל. המטרה לשמור את הילדים עסוקים.

ללמד את הילדים מה הציפיות מהם בזמן המעברים

על מנת שילד ילמד מהן מצופה ממנו, המורה צריכה להדגים הרבה פעמים ועם הרבה חזרות. למשל נטילת ידיים, בכמה סבון להשתמש כמה פעמים לשטוף ובכמה מגבות נייר להשתמש. כדאי להדגים גם עם תמונות, גם במילים וגם בהדגמה אישית. הילדים יכולים גם לשמש דוגמא לחבריהם כאשר המורה מסבירה והילד מבצע.

השתמש במעברים כזמן ללמד מיומנויות חברתיות

ניתן להשתמש במעברים להקניית מיומנויות חברתיות, המורה יכולה לעודד ילדים לעבוד ביחד ולתת חיזוק חיובי ומילולי כשהם עושים זאת.עידוד מיומנויות חברתיות יכול להקל על המעברים אצל הילדים: כשלילד יש חבר לשבת לידו, או מישהו לצעוד איתו לחצר, וכו' זה מקל עליו.
כשילד מבטא רגשות של תסכול, עצב ,כעס וכו' המורה יכולה להשתמש בזה כמנוף ללמידה. עליה להכיר ברגש, ולעזור לילד להתמודד עם קושי בפתרון בעיות, ולעזור לו לממש את הפתרון שבחר בו. ע"י שיום הרגש ומציאת פתרון המורה עוזרת לילד במעבר בו בזמן היא מלמדת אותו תגובות מתאימות למצבים קשים עבורו.

יש להתאים את האסטרטגיות לילד כפרט

גם כשהמורה מתכננת את המעברים היא צריכה לדאוג להצגתו המוחשית של סדר היום, ולהבניית פעילות שתמחיש את המעברים. יש ילדים שקשה להם להבין מושג זמן. המורה צריכה להכין את הילד 10-5 דקות קודם לקראת השינוי והמעבר לפעילות אחרת, רצוי להשתמש ברמזים שניתן לראות אותם ואם עדיין יש ילדים שמתקשים המורה צריכה לשאול את עצמה מספר שאלות: למה הילד מתנהג כך? מה אני יכולה לעשות על מנת למנוע התנהגות זו? אילו מיומנויות אני צריכה ללמד אותו לשם כך? (לנטיני, ווגון ופוקס 2004 ).

תאור מקרה: דוד בן 3 מגיע לגן צמוד לאימו בוכה בפרידה ומתקשה להיפרד ממנה. מסרב לרחוץ ידיים, או להצטרף לפעילות קבוצתית, כשהילדים עוברים לפעילות בקבוצה הוא זורק את עצמו על הרצפה וצורח. אם מבוגר פונה אליו להרגיעו הוא בועט, מכה וצורח. בזמן פעילות חופשית דוד משוטט ללא מטרה בכיתה ואינו משחק.

המורה מגי כבר יישמה את האסטרטגיות של סדר יום חזותי וגלוי לכל הילדים וכך רוב הילדים כבר הסתגלו למעברים. לעומתם ההתנהגות המאתגרת של דוד רק מחריפה במעברים. מגי אוספת מידע על התנהגותו של דוד בעיקר בזמן מעבר, היא צופה בו ובונה מערכת תמיכה אישית לדוד בזמני מעבר שונים:

תוכנית אישית עבור דוד

אילו מיומנויות עלי ללמד את דוד איך אני יכולה להגיב לבעיה איך אני יכולה למנוע את הבעיה מדוע מתרחשת ההתנהגות מטרת המעבר
– איך לנקות בתורות – להתעלם מהתנהגות לא הולמת- לשבח כאשר דודו מנקה- להשתמש בקודם וההצהרה של מה צריך לעשות- להדגים ולכוון עבודה בתורות – לתת לדוד איתות לפני המעבר- לאחר הסימון לכיתה לגשת לדוד לאותת לו אישית- להדגים ולקחת תורות בניקיון- להציג בתמונה את הפעילות הנדרשת ואחר כך להדגים דוד מסרב להפסיק את הפעילות בה הוא עסוק לנקות (מעבר מפעילות חופשית לעבודה בקבוצות
– איך לבקש חיבוק או ניחום- איך להשתמש בלוח זמנים חזותי.- איך לברך לשלום – לעזור לדוד לנפנף לאימו לשלום- להקריא סיפור מרגיע על הכיתה – ספר מה קורה בכיתה- להרשות לדוד להשתמש בשמיכה שלו בשעות הבוקר (חפץ מעבר)- לספק לו תעסוקה מהנה בבוקר- שחבר שלו יברך אותו בבוקר ויזמין אותו לשחק- השתמשי בלוח זמנים בו תמונה של אימו של דוד דוד לא רוצה לעזוב את אימו קבלה ופרידה
– איך להשתמש בסר היום החזותי- איך לחקות עמיתים-איך לבחור פעילות מעברית בזמן ההמתנה – השתמשי באיתותים חזותיים לאותת לדוד על מעבר- להדגים את הציפיות- לציין דגם של פעילות בזוגות – להכין את הפעילות הבאה לפני מתן האיתות למעבר- לתת לדוד קלף בחירה אישי-לאפשר לדוד לשחק עם צעצוע קטן בזמן ההמתנה- רמזי לדוד להביט בסדר היום החזותי דוד לא רוצה לעבור לפעילות הבאה מעבר למשחק חופשי

מסקנות
יש ילדים המתקשים במעברים מפעילות לפעילות. כשמספר רב של ילדים בכיתה מתקשים צריך לבחון אם הבעיה אינה בתכנון המעברים או ביישום התוכנית שנבחרה. במקרים כאלה על המורה להעריך מחדש את סדר היום, מספר המעברים שתוכנן, ומה הציפיות מהילדים בזמן המעבר. מידע זה יעזור להתאים את התוכנית כך שהמעברים יהיו קלים יותר עבור הילדים. אם למרות זאת הילד מבטא התנהגות בלתי הולמת, צריך לבנות לו תוכנית אישית לזמן המעבר ולהפוך עבור הילדים את המעברים לזמן נעים.

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה