1

תמונת מצב – הגיל הרך לאן ?

מי אחראי?

נושא האחריות על הגיל הרך עולה לאחרונה לכותרות בעקבות גילויים של טיפול בעייתי בילדים במסגרות לגיל הרך. כדי להבין את מורכבות הנושא כדאי לדעת כמה עובדות:

האחריות הממשלתית לטיפול החינוכי בגיל הרך בישראל מתחלקת בין שלושה משרדים:

משרד התמ"ת האחראי על גילאי לידה עד שלוש
http://www.moit.gov.il/NR/exeres/EA8B6DB8-960F-479C-964D-108D57822888.htm

משרד החינוך האחראי לחינוך מגיל שלוש עד שש http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Owl/Hebrew )

משרד הרווחה באמצעות חוק פעוטות בסיכון .
http://www.molsa.gov.il/MisradHarevacha

1. אוכלוסיית הפעוטות מגיל 6 חודשים עד 3 שנים
כיום הבסיס החוקי להפעלת מסגרות לגיל הרך הוא חוק הפיקוח על המעונות , התשכ"ה

1965 (ראה נספח א' ).
על פי חוק זה כל מסגרת בה שוהים יותר משני ילדים חייבת ברישיון. כאמור האחראי על הפעלת החוק הוא משרד התמ"ת , אך מאז נחקק החוק הוא לא הופעל מעולם בנימוק של העדר תקציב.

כיום מתנהל תהליך חקיקה לשינוי חוק הפיקוח על מסגרות לגיל הרך , ביוזמתם של חברי הכנסת: , מיכאל מלכיאור, רן כהן וזבולון אורלב.
נדון על כך בהרחבה בהמשך.

2. אוכלוסיית הפעוטות מגיל 3 -6 שנים

משרד החינוך מתבסס על "חוק הפיקוח על בתי ספר, תשכ"ט- 1969 " ו"צו הפיקוח על בתי ספר (החלת החוק) תשל"ז- 1977 " .

בחוק ישנה התייחסות לגני ילדים, מדובר במסגרות שמטפלות ביותר מ – 10 פעוטות שביום א' בטבת של אותה שנה גילם עולה על 3 שנים.

בעבר, היה ניסיון להרחיב את אחריות משרד החינוך ולהחיל אותו גם על גילאי שנתיים ,

אך כאשר , לפני כ- 6 שנים, הועברה האחריות ממשרד העבודה והרווחה למשרד התמ"ת, הוא מנע ממשרד החינוך להתערב בגלאים אלה.

מה קורה בפועל
בשטח אנו מוצאים שני סוגים של מסגרות לגיל הרך בישראל:
מסגרות שיש להן רישוי באמצעות משרד התמ"ת
ומסגרות פרטיות שאין להן רישוי. חלק ממסגרות אלו קשורות לארגון הגנים הפרטיים.

מסגרות שיש להן רישוי על פי חוק פיקוח על מעונות

1. מעונות יום
מסגרות טיפוליות חינוכיות המופעלות או ע"י ארגוני נשים (כמו ויצ"ו, נעמ"ת, ,אמונה) או ע"י חברות כמו החברה למתנס"ים או באמצעות עמותות פרטיות (וכאלה יש רבות בארץ כיום), וכן המסגרות הנמצאות בקיבוצים.

במסגרות אלה מתחנכים ילדים מגילאי 6 חודשים עד גיל 3 שנים לחלק מהן יש כיתה גנית לגילאי 3-4 שנים .

מסגרות אלה עוברות תהליך של רישוי. אם הן עומדות בתנאי הסף שמכתיב משרד התמ"ת הן מקבלות סמל מעון.

לסמל המעון משמעויות הנוגעות להיבטים מקצועיים הקשורים בהפעלת מסגרת טיפולית חינוכית, והכוללים את: בניהם גודל הקבוצה , שטח החדר, ההכשרה של המטפלות הדרכה המקצועית שהן מקבלות.

משרד התמ"ת מעביר את האחריות המלאה למסגרות אל הגוף המפעיל.

פירוש הדבר, שהגוף המפעיל צריך לבנות לעצמו מערכת פיקוח והדרכה משלו,
ואילו משרד התמ"ת מספק רק פיקוח-על. כיום ישנן 8 מפקחות ארציות המפקחות על כ- 3000 מעונות יום וכ- 2300 משפחתונים)
כנגד הרישוי מסבסד משרד התמ"ת את ילדי האמהות העובדות השוהים במסגרות.

2. משפחתונים

על פי נתוני משרד התמ"ת פועלים כיום ברחבי הארץ 2300 משפחתונים ברישוי משרד התמ"ת.

רוב המשפחתונים ברישוי מופעלים באמצעות מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות.
לאחר תהליך של איתור ומיון מטפלות, מתקיימת וועדת היגוי מקומית הכוללת מפקחת של משרד התמ"ת , מפקחת של משרד הרווחה ומפקחת מטעם הרשות המקומית הקובעת את התאמתה לתפקיד.

לאחר מכן על המטפלת לעבור קורס מטפלות משפחתונים בן 280 שעות.
עד למעבר למשרד התמ"ת אורגן ומומן הקורס ע"י משרד העבודה והרווחה באמצעות בית הספר המרכזי לעובדים בשירותים הציבוריים.

מאז המעבר לתמ"ת הקורסים מנוהלים ע"י זכיינים פרטיים.
רק לאחר סיום הקורס רשאית המטפלת לפתוח את המשפחתון בביתה.

כיום דורש משרד התמ"ת מכל המטפלות כולל אלה שעברו קורס מטפלות משפחתונים ועובדות בשטח מעל 15-20 שנים לעבור מבחנים לקבלת הסמכה מטפלות סוג 1.

המשפחתון היא מסגרת חינוכית טיפולית המתנהלת בביתה של המטפלת ומיועדת לטיפול בקבוצה קטנה.

מספר הפעוטות במשפחתון מוגבל לחמישה ילדים בגילאי 6 חודשים עד 3 שנים.
חובת פיקוח על המשפחתונים היא של הגורם המפעיל (לרוב הרשות המקומית) באמצעות רכזות המשפחתונים.

רכזות משפחתונים הן עובדות סוציאליות, או בוגרות תוכניות לגיל הרך (תואר שני),או נשות חינוך בעלות השכלה אקדמית.

כאן המקום לציין שעד המעבר לתמ"ת, הייתה קיימת משרה של מפקחת משפחתונים ארצית מטעם התמ"ת, שבין השאר היייתה אחראית להתמקצעות רכזות המשפחתונים. היא היתה אחראית על ההכשרה המקצועית לרכזות משפחתונים חדשות. להשתלמויות שהביאו למודעות הרכזות ידע חדש בתחום, והיוו קבוצת התייחסות וקבוצת התייעצות של הרכזות עצמן.

התמ"ת ביטל תפקיד זה והעביר את אחריות ההדרכה של הרכזות לרשויות המקומיות.

מסגרות פרטיות – ללא רישוי ופיקוח

פעוטות רבים שוהים במסגרות פרטיות ללא רישוי ופיקוח.

למרות שהחוק הקיים בישראל (1965 ) מחייב את משרד התמ"ת במתן רישוי לכל מסגרת העומדת בתנאים, בפועל מסגרות רבות פועלות ללא רישוי וללא פיקוח.

משרד התמ"ת, ומשרד העבודה לפניו, לא השכיל לפתח מנגנוני איתור, רישוי ואכיפה שיחייבו את המסגרות הפרטיות, וכך הושאר השטח פרוץ.

מסגרות חינוכיות פרטיות אלה מגדירות עצמן בשמות שונים: משפחתון, מעון, פעוטון או צהרון.

ההגדרות מבלבלות את ציבור ההורים הנוטה לחשוב שהן מסגרות מפוקחות.
המסגרות הבלתי מורשות אינן מסגרות מקצועיות: הן מופעלת ע"י נשים וגברים שלעיתים קרובות חסרים הכשרה מקצועית או ליווי מקצועי, לעיתים קרובות אין הקפדה על סטנדרטים מקצועיים בסיסיים כמו גודל חלל, תנאים תברואתיים או בטיחותיים, תכנים טיפוליים וחינוכיים.

למשל, במשפחתונים הפרטיים אין הקפדה על מספר קטן של תינוקות ופעוטות- שהוא הכרחי לצורך מתן טיפול איכותי לתינוקות. מרבית ההורים אינם מבינים את המשמעות המקצועית של גודל הקבוצה לגבי היכולת לתת טיפול איכותי . במקרה הטוב הורים מסתפקים בעובדה שהיחס בין מספר אנשי הצוות למספר התינוקות עומד בתקן של מטפלת אחת על חמישה תינוקות/פעוטות.

רק חלק מהגנים, העוסקים באוכלוסייה הבוגרת יותר – גילאי 3+, פונים לקבלת רישוי ממשרד החינוך ,ונהנים מפיקוחו.

יוזמת החקיקה – יתרונות והצעות לשיפור

מזה מספר שנים מתנהלת יוזמת חקיקה ברוכה של השרים מיכאל מלכיאור, רן כהן, וזבולון אורלב.

בפעם הראשונה בישראל עומד להיחקק חוק ספציפי שיגדיר את דרישות הרישוי במסגרות לגיל הרך ועל כך יבואו השרים על הברכה.

יתרונות בולטים לחקיקה:

1. יצירת חוק ספציפי למסגרות לגיל הרך והפרדתו מחוק הפיקוח על מעונות יום , שכלל גם מסגרות לחוסים וקשישים.
2. הגדרת המסגרות לגיל הרך כמסגרות חינוכיות וככאלה הן זקוקות למערכת של הדרכה ופיקוח.
3. הדגשת חשיבות השמירה על סטנדרטים במסגרות חינוכיות לגיל הרך, והחלת חובת הרישוי גם על הסגרות הפרטיות .

הצעות לשיפור הצעת החוק:

1. הצעת החוק – מדברת על רישוי למסגרות ולא על פיקוח. כשמדובר בביקור פעם בשנה במסגרת לגיל הרך אנחנו מדברים על רישוי.

מבחינת משרד התמ"ת זה מתאים לתפיסתם .מזה כ- 6 ששנים הם מנהלים מהלך של הפרטת הפיקוח והעברתו לידיים פרטיות. (החלטה על הפרטה גם על פי דעת הכלכלנים מתבססת על כך שמקבל השירות בקצה יכול לפקח על נון הישרות , במקרה שלנו תינוקות ופעוטות בני 6 חודשים עד 3 שנים אמורים לפקח על עבודת המטפלות???? חומר למחשבה).
2. אין הבחנה בין מסגרות גדולות כמו מעונות יום לבין מסגרות ביתיות כמו משפחתונים. העברת הפיקוח על המסגרות הביתיות כמו המשפחתונים מהרשויות לידיים פרטיות ועסקיות של העמותות ,תהרוס את מערך הפיקוח הקיים במקום לשפר אותו ואז נמצא תופעות כמו אלה שראינו בטלוויזיה במסגרות פרטיות..אסור למדינה להסיר מעצמה אחריות על הפיקוח, הפרטה היא בבחינת הסרת אחריות המדינה מהפעוטות.
3. התוכנית הלאומית למען ילדים בסיכון- בשנה האחרונה מובילה הממשלה מהלך של פיתוח שירותים לתינוקות ופעוטות בסיכון בשם ה"תחלה טובה". זאת, במטרה לקיים עבודה מניעתית בקרב האוכלוסיות החלשות שתאפשר לתינוקות ופעוטות לקבל מענה לצורכיהם הבסיסיים.
4. עיקרה של התוכנית הינה ההכרה באגף הרווחה ברשות המקומית כגוף המתאים לבצע את התוכנית שכן לרשות יש עניין וכלים לפתח שירותים אלה. דווקא בתקופה זו מצא לנכון משרד התמ"ת להביע אי אימון ברשות והפריט את הפיקוח על המסגרות לגיל הרך במטרה להעבירו לידי זכיינים החלטה זו אינה תואמת את המדיניות של הממשלה.
5. החלת חוק הרישוי צריכה להתחיל דווקא מהמסגרות הפרטיות הפועלות כיום. למרות זאת משרד התמ"ת ממשיך להתנהל רק מול המסגרות המוכרות ואינו מפתח כלים לאיתור, רישוי ואכיפה של חובת הרישוי של המסגרות הפועלות ללא רישוי. בסמכותו של משרד התמ"ת לעשות כן גם במסגרת החוק הקיים. לאור הגילויים על התעללות בילדים יכול היה המשרד לבנות מערכת כזו מבלי להמתין לחקיקה חדשה, אלה אם כן אין בכוונת המשרד לבצע את החוק, כמו שלא ביצע את החוק הקודם, בנימוק של העדר תקציב.נימוק שתקף כנראה גם כיום.

נספח א' – החוק הקיים

חקיקה בתחום הסדרה ואכיפה (לינקי)

חוק הפיקוח על מעונות יום, התשכ"ה – 1965

1. הגדרות (תיקון: תשנ"ג, תשס"ד)
בחוק זה –
"השר" – שר העבודה והרווחה;
"ילד" – מי שלא מלאו לו 14 שנה;
"זקן" – מי שהגיע לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד2004-;
"טיפול" – טיפול סוציאלי או פסיכוסוציאלי;
"מוסד רפואי" – כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940;
"מקום-מגורים" – מקום שבו אדם ישן דרך קבע;
"מעון" – מקום המשמש, או הנועד לשמש, כולו או חלקו, מקום מגורים או מקום שהיה לילדים, לזקנים, לבעלי מום גופני, או ללוקים בשכלם, והכל כשהם מחוץ למשפחתם, או מוסד כמשמעותו בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג1993-, המשמש או שנועד לשמש לטיפול (להלן – חוסים).

"מקום שהיה" – אחד מאלה:
(1) מקום בו מקבל חוסה טיפול;
(2) מקום בו שוהה ילד לצורך השגחה, טיפול או קבלת ארוחות, למעט מוסד רפואי.
"משפחה" – לרבות קיבוץ או קבוצה לגבי חוסים שהם חברי אותו קיבוץ או אותה קבוצה, או שהם בני-משפחתם של חברים כאמור ומקום-מגוריהם הרגיל הוא באותו הקיבוץ או באותה הקבוצה, או שהם מוצמדים למשפחת-חברים כאמור;
"סם" – סם מסוכן כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג1973-.
"פקיד-סעד" – כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, תשי"ח1958-.

2. רשיון ניהול (תיקון: תשנ"ג)
(א) לא יהיה אדם בעלים של מעון ולא ינהל אדם (להלן – המנהל) מעון שיש בו יותר משני חוסים אלא אם קיבל רשיון על כך השר ולא יפתח אדם מעון כל עוד לא ניתן הרשיון.
(ב) לא יתן השר רשיון אלא אם כן נוכח שהמעון ממלא אחרי התנאים שנקבעו בתקנות.

3. מעונות שניהולם פטור מרשיון (תיקון: תשנ"ג)
(א) ניהולם של מעונות אלה פטור מרשיון;
(1) מעון שהוא מוסד רפואי;
(2) בית-מלון, פנסיון או בית-מרגוע.
(ב) השר רשאי לפטור מרשיון ניהול מעונות שנוסדו ומתנהלים על ידי מוסדות-ציבור וארגונים ציבוריים שהוכרו לצורך זה על ידי הממשלה, הכל כפי שייקבע בתקנות.
(ג) המנהל של מעון, הפטור מרשיון לפי סעיף זה, יודיע על פתיחתו ועל שינוי שייעשה בו לשר.

4. מעון מעורב
היה מעון משמש מקום-מגורים לחוסים ולשאינם-חוסים, לא יחולו תנאי הרשיון והוראות תקנות שיותקנו לפי חוק זה, אלא לגבי החוסים בלבד.

5. בקשה לרשיון (תיקון: תשנ"ג)
(א) בקשה לרשיון תוגש לשר ותכלול פרטים שייקבעו בתקנות, לרבות פרטים בדבר התנאים התברואיים והחמריים של המעון, מטרותיו, תפוסתו, תקן עובדיו והכשרתם המקצועית.
(ב) השר רשאי לקבוע בתקנות אגרה בעד מתן רשיון או חידושו.

6. ביטול רשיון וסגירת מעון (תיקון: תשנ"ג)
(א) נוכח השר כי במעון לא נתקיימו התנאים שנקבעו בתקנות או ברשיון, רשאי הוא לדרוש ממנהל המעון מילוי התנאים כאמור תוך תקופה שתיקבע על ידיו לפי הענין; לא מילא המנהל אחר התנאים תוך אותה תקופה, רשאי השר לבטל את הרשיון, ואם מצא כי הדבר דרוש לטובת החוסים, להורות על סגירת המעון; נכח השר כי מעון פועל ללא רשיון, רשאי הוא להורות על סגירתו.
(ב) הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), ייסגר מיד המעון בפני קבלת חוסים חדשים, והחוסים הנמצאים בו ישוחררו או יועברו למעון אחר, הכל כפי שיורה השר; כן רשאי השר להורות כי החוסים ימשיכו לשהות במעון עד שיווצרו תנאים מתאימים להעברתם.
(ג) הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), יהא רשאי להטיל את ביצוע האמור בסעיף קטן (ב) על רשות שיקבע או על מנהל המעון ולתת להם הוראות בדבר דרכי ביצוע.
6א. ערר (תיקון: תשנ"ג)
הורה השר כאמור בסעיף 6, רשאי המנהל, תוך ארבעים וחמישה ימים מן היום שבו נמסרה לו ההוראה, לערור עליה לפני בית משפט השלום; אין בהגשת הערר כדי לעכב את ביצוע ההוראה אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.
7. פיקוח (תיקון: תשנ"ג)
(א) השר ימנה מפקחים לענין חוק זה, אשר יהיו רשאים להיכנס לכל מעון שחובת רשיון חלה על ניהולו.
(ב) סבר מפקח שיש לאדם ידיעות או מסמכים הנוגעים לחוסה, או לניהולו או להחזקתו של מעון, רשאי הוא לחקרו ולדרוש ממנו להציג או למסור כל מסמך הנוגע לחוסה, לרבות תיקו האישי או הרפואי, או הנוגע לניהולו או להחזקתו של המעון, ולתפוס מסמך כאמור.
(ג) על חקירה כאמור בסעיף קטן (ב) יחולו הוראות סעיפים 2 ו3- לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות); נתפס מסמך כאמור בסעיף קטן (ב) יוחזר למי שממנו נלקח תוך ששים ימים מיום תפיסתו אלא אם כן תוך תקופה זו הועבר המסמך למשטרה לשם נקיטת הליכים פליליים.
8. הודעה על החזקת ילד
(א) המחזיק בביתו ילד והוא אינו הורו, הורה-הורו, אחיו, אחותו, דודו, דודתו, אפוטרופסו, יודיע לפקיד-סעד –
(1) על תאריך קבלת הילד לביתו ועל שינוי מענו של המחזיק בו – תוך 7 ימים מיום קרות המאורע;
(2) על הפסקת החזקתו של הילד, העלמו או מותו – תוך 48 שעות מקרות המאורע.
(ב) סעיף-קטן (א) לא יחול על מי שקיבל ילד שאינו בעל מום גופני או לוקה בשכלו, להחזקה למשך זמן שאינו עולה על שלושה חדשים.
9. עונשין
העובר על הוראה מהוראות חוק זה או על תקנה שהותקנה לפיו או המפריע למפקח במילוי תפקידו, דינו – מאסר ששה חדשים.
9א. צו שיפוטי לביטול רשיון ולסגירת מעון (תיקון: תשל"ז, תשנ"ג)
(א) הוגש כתב אישום על עבירה לפי סעיף 9, רשאי בית המשפט על פי בקשת התובע לצוות על סגירת המעון, עד לסיום ההליכים המשפטיים, אם ראה שהדבר דרוש לטובת המטופלים באותו מעון.
(ב) בית המשפט הדן בערר לפי סעיף 6א או בעבירה לפי סעיף 9 רשאי לצוות על ביטול הרשיון ועל סגירת המעון.
9ב. ביצוע (תיקון: תשל"ז)
(א) בית-המשפט רשאי להטיל בצו את ביצוע סגירת המעון על רשות שיקבע או על מנהל המעון ולתת להם הוראות בדבר דרכי הביצוע.
(ב) הוטלה סגירת המעון על מנהל המעון והוא לא ביצע את הצו שהוטל עליו, דינו – מאסר ששה חדשים ומאסר שבעה ימים לכל יום שבו נמשכה העבירה אחרי המצאת הצו.
(ג) על אף האמור בכל חוק יהיו עבירות לפי סעיף זה עוונות לכל דבר.
9ג. שמירת סמכות (תיקון: תשל"ז)
שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו בא לגרוע מסמכותו של בית-המשפט לפי פקודת בזיון בית-המשפט, אך לא ישא אדם באחריות גם לפי חוק זה וגם לפי פקודת בזיון בית-המשפט.
10. הוראות מעבר
(א) מעון שהיה קיים ביום תחילתו של חוק זה רואים כאילו ניתן רשיון לניהולו לששה חדשים מאותו יום.
(ב) המחזיק ילד בביתו ביום תחילתו של חוק זה, ימלא אחר חובת ההודעה לפי סעיף 8 תוך 30 ימים מאותו יום.
11. (בוטל) (תיקון: תשנ"ג)
12. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ"ג)
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר –
(1) תקופת רשיונות ותנאיהם;
(2) תנאי המגורים במעונות;
(3) תנאי החזקת חוסים;
(4) אמצעי-בטיחות של מיתקנים ושירותים של מעונות;
(5) תקן עובדי-מעונות והכשרתם;
(6) תנאי-כשירותם של מנהלי-מעונות;
(7) דרכי הפיקוח של מעונות.
(8) אגרה בעד מתן רשיון או חידושו;
(9) כל ענין המפורט בפסקאות (2) עד (7), לגבי מעונות הפטורים מרשיון.
(ב) לא יתקין השר תקנות בדבר תקן עובדי-מעונות והכשרתם, תנאי כשירותם של מנהלי מעונות ודרכי פיקוח על מעונות שניהולם פטור מרשיון, אלא בהתייעצות עם ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת.

______________________________
1 ס"ח תשכ"ה, 48; תשל"ז, 26; תשנ"ג, 129; תשס"ד, 51.

נספח ב' הצעת החוק לפיקוח על מסגרות לגיל הרך

הכנסת השבע-עשרה
הצעת חוק של חבר הכנסת מיכאל מלכיאור
פ/1281/17
הצעת חוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות התשס"ו-2006
בחוק זה – 1. הגדרות
"מסגרת" – מקום שבו שוהים שלושה פעוטות או יותר במשך שעות היום;
"מסגרת חינוכית" – מסגרת המספקת את הצרכים הגופניים והחברתיים הנדרשים להתפתחות תקינה ומתאימה מבחינה גופנית, רגשית, שכלית וחברתית של פעוטות;
"פעוט" – מי שטרם מלאו לו 3 שנים;
"השר" – שר החינוך.
השר רשאי ליתן רשיון למסגרת חינוכית, אם נוכח שהמסגרת החינוכית ממלאת אחר התנאים שנקבעו בתקנות ובהוראות חוק זה (להלן – רשיון). (א) 2. רשיון
רשיון יעמוד בתוקפו לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, כפי שקבע השר, ואולם רשאי השר לחדש את תוקפו, מעת לעת, לתקופות נוספות. (ב)
לא יעשה אדם אחד מאלה, טרם ניתן לו רשיון, זולת אם פטורה המסגרת החינוכית מרשיון: (ג)
יהיה בעלים של מסגרת חינוכית; (1)
ינהל מסגרת חינוכית; (2)
יפרסם פתיחתה של מסגרת חינוכית. (3)
לא יתן השר רשיון למסגרת חינוכית שבעליה או מנהלה הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אינו ראוי לשמש בתפקיד זה, או כל עוד מתנהלת נגדו חקירה בגין עבירה כאמור. 3. סייגים לקבלת רשיון
מסגרת חינוכית שהיא מוסד רפואי פטורה מרשיון. (א) 4. מסגרת חינוכית הפטורה מרשיון
השר רשאי, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, לפטור, בצו, מסגרות חינוכיות נוספות מרשיון. (ב)
בקשה לרשיון תוגש לשר ותכלול פרטים שקבע השר. (א) 5. בקשה לרשיון
השר רשאי לקבוע אגרה בעד מתן רשיון או חידושו. (ב)
נוכח השר כי מסגרת חינוכית לא ממלאת אחר הוראה שנקבעה בחוק זה, בתקנות על פיו, או אחר תנאי שנקבע ברשיון, לפי הענין, רשאי הוא לדרוש ממנהל המסגרת החינוכית כי ימלא אחר התנאים כאמור תוך תקופה שיקבע; לא מילא המנהל אחר התנאים תוך אותה תקופה, ומצא השר כי המסגרת החינוכית מתנהלת בדרך שאינה לטובת הפעוטות, רשאי השר לבטל את הרשיון ולהורות על סגירת המסגרת החינוכית. (א) 6. ביטול רשיון וסגירת מסגרת חינוכית
נוכח השר כי מסגרת חינוכית פועלת ללא רשיון, רשאי הוא להורות על סגירתה. (ב)
צו לסגירת המסגרת החינוכית, כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לא יינתן אלא לאחר שניתנה לבעל המסגרת החינוכית או למנהלה הזדמנות להשמיע את טענותיו; מצא השר כי נשקפת סכנה לפעוטות, רשאי ליתן צו סגירה לאלתר. (ג)
בצו הסגירה יקבע השר הוראות לענין ביצועו. (ד)
הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר לפי סעיפים 2, 3 או 6, רשאי לערור עליה לפני בית המשפט המחוזי בתוך ארבעים וחמישה ימים מהיום שבו נמסרה לו ההודעה; אין בהגשת הערר כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן החליט בית המשפט אחרת. 7. ערר
לא ינהל אדם מסגרת חינוכית ולא יועסק בה, אלא אם כן הוא כשיר ומוכשר לעבוד במסגרת חינוכית, על פי תנאי ההכשרה והכשירות שנקבעו על ידי השר בתקנות. (א) 8. כשירות מנהל ועובד במסגרת חינוכית
השר רשאי לבטל רשיון, אם נוכח כי מנהל או אדם המועסק במסגרת חינוכית אינו עונה על תנאי ההכשרה והכשירות שנקבעו בתקנות. (ב)
השר ימנה מפקחים מבין עובדי משרדו לענין חוק זה, אשר יהיו רשאים להיכנס לכל מסגרת חינוכית שאינה פטורה מרשיון. (א) 9. פיקוח
השר יקבע את סמכויות המפקחים, לפי הענין, לרבות את סמכותם בתחומי חינוך, טיפול, בטיחות המבנה, ביטחון הפעוטות, תנאים תברואתיים ותזונה. (ב)
השר יקבע את ההכשרה הנדרשת למפקח. (ג)
מנהל ועובד במסגרת חינוכית יעבור הדרכה תקופתית, במסגרת עבודתו, מאיש מקצוע המתמחה בחינוך לגיל הרך, הכל כפי שייקבע בתקנות. 10. הדרכה
העובר על הוראה מהוראות חוק זה או על תקנה שהותקנה לפיו או המפריע למפקח במילוי תפקידו, דינו – מאסר ששה חודשים. 11. עונשין
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בענין: 12. ביצוע ותקנות
תנאים למתן רשיון; (1)
אופן הגשת בקשה לרשיון; (2)
דרכים לסגירת מסגרת חינוכית; (3)
אמצעי בטיחות של מיתקנים ושירותים במסגרת החינוכית; (4)
תנאים תברואתיים, בטיחותיים וחומריים הנדרשים ממסגרת חינוכית; (5)
תקן עובדי המסגרת החינוכית, לרבות היחס בין מספר העובדים לבין מספר הילדים, והכל בהתחשב בגיל הילדים; (6)
הכשרת מנהל המסגרת החינוכית ועובדיה; (7)
הכשרת המפקחים על המסגרות החינוכיות וסמכויותיהם; (8)
תוכן, היקף ותדירות ההדרכה המקצועית למנהלים ולעובדי מסגרות חינוכיות. (9)
בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965 , בסעיף 1, במקום ההגדרה "ילד" יבוא: 13. תיקון חוק הפיקוח על מעונות
""ילד" – מי שלא מלאו לו 14 שנה, למעט מי שלא מלאו לו 3 שנים השוהה במסגרת חינוכית, כהגדרתה בחוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות, התשס"ו-2006;".
מסגרת חינוכית שביום פרסומו של חוק זה פעלה כמסגרת חינוכית והגישה בקשה למתן רשיון לפי הוראות חוק זה בתוך ששה חודשים מיום תחילתו, רשאית להמשיך ולפעול עד למתן החלטה בבקשה; השר ייתן את החלטתו בבקשה לרשיון לפי סעיף זה בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה. 14. הוראת מעבר
תחילתו של חוק זה בתום שנה מיום פרסומו. 15. תחילה

דברי הסבר

עשרות אלפי ילדים שוהים במדינת ישראל במסגרות חינוכיות הפועלות ללא רשיון וללא פיקוח. גם אם קיים פיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות מתחת לגיל 3, בהן שוהים מספר קטן של ילדים, הוא לוקה בחסר ומעמיד ילדים רבים במצבי סיכון.
מרבית הפעוטות בגילאים אלה מטופלים בידי מטפלות פרטיות, לא מיומנות, שאין להן כל הכשרה בתחום הגיל הרך. הטיפול בהם נעשה, לרוב, בביתה של המטפלת ופעמים רבות אין הוא עונה אף לא על הדרישות המינימליות, הגופניות, השכליות, הרגשיות והחברתיות לטיפול בתינוקות ובילדים צעירים.
במקרים רבים מסכן המבנה את בריאותם וביטחונם של הילדים.
חוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה–1965 הוא החוק המסדיר כיום, לכאורה, את הפיקוח על כל מסגרת שבה שוהים ילדים שטרם מלאו להם 14 שנה. אולם בפועל החוק מתייחס רק למי ששוהה מחוץ למשפחתו ובנוסף, מחמת היקפו הרחב של החוק (החוק חל גם על זקנים ומוגבלים) וחוסר הייחוד שניתן בו לאוכלוסיות השונות החוסות תחת כנפיו, אין אפשרות להתמקצע ולהתייחס במסגרתו, באופן מיוחד, לאוכלוסיית הילדים הצעירים ולמשרד העבודה והרווחה אין שום יכולת מעשית לאוכפו.
בעייתיות זו גוברת עוד יותר נוכח פיצולו של משרד העבודה והרווחה והעברת ענייני העבודה (שעליהם נמנה חוק הפיקוח על המעונות) לאחריות משרד התעשייה והמסחר, שלו ודאי חסרה המומחיות והמקצועיות הנדרשת להסדרתו של תחום זה.
הצעת חוק זו באה לשים דגש על אוכלוסייה ספציפית זו של תינוקות וילדים צעירים, שטרם מלאו להם 3 שנים, ונועדה להבטיח טיפול הולם בהם, גם כאשר הם שוהים במסגרות ביתיות קטנות, ושלא מחוץ למשפחתם.
המצב הקיים בכל הקשור לפיקוח על מסגרות חינוכיות לתינוקות הנו אבסורדי ולוקה בחסר. בעוד אדם הרוצה לפתוח קיוסק או דוכן מכירות זקוק לרשיון מהרשות המקומית, הרי שבפועל, אדם הפותח "עסק" לטיפול בתינוקות, ילדים בגיל הפגיע והרגיש ביותר, אינו זקוק לרשיון כזה ואין עליו פיקוח מכל סוג שהוא.
הצעה זו באה להסדיר תחום חשוב ורגיש זה ולצד דרישה לקבלת רשיון, היא מסמיכה את שר החינוך לקבוע שורה ארוכה של תקנות שיסדירו הפעלתה של מסגרת חינוכית לפעוטות. בין השאר קובעת הצעת החוק, כי ייקבע תקן מספרי לעובדי מסגרת חינוכית, ביחס למספר הפעוטות ולגילם וכן היא קובעת דרישה לתנאי סף של השכלה והכשרה לעובד מסגרת חינוכית.
הצעת החוק משקפת את הגישה המקובלת על כל אנשי המקצוע העוסקים בגיל הרך, לפיה תינוקות ופעוטות אינם זקוקים רק לטיפול ולמילוי צורכיהם הפיזיים, אלא גם לחינוך ולטיפוח רגשי, החיוניים להתפתחותם הרגשית והשכלית, לפיתוח אישיותם ולתפיסת עולמם העתידית של הפעוטות.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ואילנה כהן (פ/1545) אשר הוסרה מסדר יומה של הכנסת ביום 19.5.2004, על ידי חבר הכנסת מיכאל מלכיאור (פ/2860) ועל ידי חברת הכנסת גילה פינקלשטיין (פ/3606).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת רן כהן (פ/868/17) ועל ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/869/17).
——————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א בתמוז התשס"ו – 17.7.06

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות:

תגובות (1)

Trackback URL | Comments RSS Feed

  1. דפנה הגיב:

    הגיל הרך-לאן? אכן שאלה גדולה, שלצערי, אין עליה תשובה בגוף הכתבה, וכנראה שלא תמצא תשובה בקרוב.
    הבעיה נולדה משום שיש 2 גופים האחראים על חינוך הילדים ומפצלים את האחריות ע"פ גיל. [מדוע? רק לאלוהים הפתרונים.] מי שמשלם את המחיר הכבד הם הילדים הקטנים, שנופלים בין הכסאות.
    אני גם מוטרדת מאוד מהכנסת תוכנית האופק לגני הילדים והארכת יום הלימודים ללא שניתנה הדעת על התנאים הפיזיים הבלתי מתאימים ועל היחס הלא ראוי בין כמות הילדים לכמות מבוגרים האחראים.
    פיצול סמכויות נוסף וכואב ישנו בין משרד החינוך למשרד הבריאות, בכל הקשור לילדים עם רגישות למזון. משרד הבריאות מתקצב סייעת רק מגיל חובה, אך משרד החינוך כופה על הגננות לקבל את הילדים כבר מגיל 3 לגן, ולהיות אחראיות על בריאות הילד ומתן תרופה/זריקה בשעת חירום, ללא הכשרה מקצועית ראויה.

    הגיל הרך לאן? הייתי משנה את שם המאמר ל- :"אלוהים מרחם על ילדי הגן", משרד החינוך לא.

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.

  • להרשמה לעדכנים במייל, מלאו את פרטיכם בטופס הבא

    captcha