0

עבודה עם הורים במסגרות חינוכיות ביתיות

מאת: ד"ר עדה בקר וליזי דוידי

1. פתיחה- סוגיות ביחסי מטפלת הורים

במערכת היחסים של המטפלת עם ההורים יש חשיבות רבה ליכולתה של המטפלת להיענות לצרכיו של הילד. לכן, עבודה עם הורים היא מרכיב חשוב בעבודתן של הרכזת והמטפלת. כדי ליצור מערכת יחסים יעילה עם ההורים זקוקה המטפלת למיומנויות תקשורת בין-אישית יעילות. עליה להבין את מרכיבי מערכת היחסים בינה לבין ההורים ולהיות בעלת אמפטיה לעמדות, לרגשות ולהתנהגות של ההורים.

ההחלטה של הורים להכניס את ילדם למשפחתון אינה החלטה קלה עבורם. החלטה זו גורמת למצב שבו ההורים מתחלקים עם המטפלת הן באחריות ובטיפול בילדם והן ברגשות האהבה והחיבה אל הילד. לעיתים קרובות מלווה החלטה זו בחרדות וחששות להתפתחותו הפיזית והרגשית של הילד ולכן חשוב שהמטפלת תבנה קשר של אמון בינה לבין ההורים. על ההורים לחוש שילדם מקבל את הטיפול הטוב ביותר במשפחתון. על המטפלת לתת להורים את התחושה שלמרות שהם נפרדים מהילד למספר שעות ביום, הילד יצר איתה קשר טוב והוא מקבל טיפול פיסי יעיל והתייחסות רגשית חמה ואוהבת. בנוסף לכך, חשוב שההורים יידעו שהילד משתתף בפעילויות חינוכיות מעשירות ומותאמות לגילו ובחוויות והתנסויות שתעזורנה לו בהשגת המטלות ההתפתחותיות העומדות בפניו.

הקשר של המטפלת עם ההורים הוא קשר מקצועי השונה במידה רבה מהקשרים שהיא רגילה להם עם מבוגרים אחרים: בני בית, בני משפחה מורחבת, חברים, מכרים, שכנים וכו'. בעוד הקשר עם רוב המבוגרים סביבה הוא קשר סימטרי הרי שבמסגרת היחסים עם ההורים המטפלת נמצאת בקשר א-סימטרי שבו עליה לספק שירותים לילד ולהוריו ומצד שני יש לה אחריות מקצועית ויכולת לתמוך ולשפר את איכות הטיפול של ההורה בילד. יחד עם זאת על המטפלת לזכור שההורה הוא האחראי העיקרי לשלומו, בריאותו, חינוכו והתפתחותו של הילד.

המגעים בין ההורים למטפלת מתקיימים ברמות שונות והם מסוגים שונים. לצד קשר יותר אינפורמטיבי נוצרים גם קשרים בין-אישיים מעצם האינטראקציה בין ההורים למטפלת ויש לכך השלכות על כל היחסים ביניהם. למשל, מטפלת שאינה יודעת לשים גבולות להורים ונעשית חברה ואז מתקשה לשמור על הגבול הדק שבין חברה לאיש מקצוע. במקרים כאלה, עשויים ההורים לבקש מהמטפלת לשמור על הילד בשעות שאינן שעות המשפחתון או בסופי שבוע וכו'. ומטפלת שהדבר אינו לרוחה אך מתקשה לסרב לו מרגישה מנוצלת.

לעיתים, ההורה המביא את הילד בבוקר, מגיע עם משקעים מהבית ולמטפלת אין זמן לעסוק בבעיותיו של ההורה העשוי להרגיש דחוי. המטפלת מתקשה לאזן בין הענות לצרכי ההורה לבין צרכי הילדים.

קיימים גם מגעים הקשורים לכללים הנהוגים במסגרת לגביית התשלום עבור הטיפול, חופשות מחלה של המטפלת, נוהגים לגבי ילדים חולים, לוח חופשות ועוד ועוד.

צריך גם לזכור שקימת בעתיות הנובעת מכך שהמסגרת מתנהלת בביתה של המטפלת ולא תמיד ההורים מרגישים חופשי להיכנס לביתה כיון שיש בכך חדירה לפרטיותה של המטפלת. מחקרים מצביעים על כך שהורים ממעטים להיכנס למשפחתון אם הם לא מוזמנים לחדר המשפחתון ונפרדים מהילד עוד בדלת.

קושי אחר נובע מאפיוני הקומוניקציה של המטפלת, אנו יודעים כי תקשורת מתנהל על כמה רצפים, היא יכולה להיות ישירה או עקיפה, בהירה או עמומה. תקשורת במצבה האופטימלי היא תקשורת ישירה ובהירה .

על מנת שתהליך התקשורת יהפוך לחוויה נעימה הן למטפלת והן להורים חשוב להדגיש כמה כללים שהמטפלת צריכה לשמור עליהם. חלקם ניתן לעשות לכל ההורים כקבוצה, אך חלקם צריכים להיעשות אישית עם כל הורה בנפרד. על המטפלת להיות ברורה, בהירה וישירה בהעברת הנהלים להורים.

תקשורת טובה היא מורכבת גם כאשר היא מתרחשת בין חברים, או בני זוג, על אחת כמה וכמה כשמדובר במערכת יחסים מורכבת כמו יחסי הורה מטפלת. במורכבות זו כלולים גורמים הקשורים במטפלת, בהורים ובאופי המסגרת המיוחדת של המשפחתון והם:

1) גורמים הקשורים במטפלת:

א. המטפלת עשויה ל"זלזל" בכישורים ההוריים והטיפוליים של ההורים
ב. המטפלת חשה שההורים אינם מעריכים את המאמץ וההשקעה שלה בטיפול בילדיהם
ג. דפוס יצירת הקשר של המטפלת, מיומנויות התקשורת שלה, טמפרמנט וכו'
מטפלת שחווה מתחים בחיי המשפחה שלה יש לה פחות אנרגיות ליצור קשר עם הורים.
ד. כאשר המטפלת חסרת ביטחון בכישוריה, וההורים הורים לילד ראשון ואינם בטוחים בטוחים בעצמם ופונים למטפלת לקבל חיזוקים על כישוריהם ההוריים , ולה אין מענה, ואין לה בטחון לפנות לאיש המקצוע (הרכזת) לקבל עזרה.
ה. הסטטוס של מטפלת בחברה נמוך מבחינה תרבותית, והדימוי הזה משפיע על יחסי הורים מטפלת.
ו. העדר הכשרה לעבודה עם הורים. כאשר הילד נתפס כקליינט ורוב ההכשרה מתמקדת בו מושם דגש מועט על עבודה עם הורים. כך שחוסר הידע והעדר המיומניות להתמודדות עם קונפליקטים, גורמים למטפלות לחזור לדפוסים המוכרים להם מהילדות. דפוסים מוקדמים כמו לברוח מהתמודדות עם הבעיה או האשמת ההורה אינם מתאימים ליצירת קשר טוב עם הורים. קל למטפלת יותר לבטא כעס כלפי ההורים מאשר לבטא כעס זה כלפי ילד שקשה לה לטפל בו.
ז. גם להורים וגם למטפלת רגשות רכושניים כלפי הילד, והם יכולים להרגיש תחרות על חיבתו של הילד.

2. גורמים הקשורים בהורים:
גורמים הקשורים לעבודת ההורים:שעות עבודה ארוכות של ההורים בתנאי לחץ; חוסר עצמאות בעבודה; עבודה עם דרישות רבות; יחסי מעביד- עובד גרועים.

3. גורמים הנובעים מאופי העבודה במסגרת המשפחתון ומשפיעים על יכולתה של המטפלת לתת יחס הולם להורים:

1. העבודה במשפחתון מתוכננת כך שהיא תשתלב בחיי המשפחה ובסדר היום שלה. המטפלת עשויה למצוא עצמה ממתינה להורים מאחרים, או מבלה ערבים בשיחות עם הורים.
2. המטפלת עובדת בלחץ זמן , ומספר שעות רב, ולכן לאחר המתח והעייפות של יום העבודה היא מתקשה להתמודד עם הצרכים של ההורים.
3. המטפלת מרגישה שמשקיעה כוחות רבים בילדים זרים ולעיתים מרגישה תסכול וכעס כלפי ההורים כיון שמקפחת עקב כך את ילדיה שלה.
4. העדר עצמאות בעבודה – המטפלת כפופה מצד אחד להנחיות הרכזת לגבי דרך עבודתה, היא אינה עצמאית לחלוטין לגבי סדר היום והתוכנית החינוכית. מצד שני היא חשופה לדרישות חריגות של הורים ורוצה לרצות אותם.
5. מידת הבהירות בתקשורת בין המטפלת לבין המערכת הפיקוחית לגבי דרישות המערכת, כללי עבודה ברורים ,יכולה להוות גורם מתח כמו גם חוסר בהירות בדרישות ההורים.
6. כאשר הורה לא מתעניין במה שקורה לילד במהלך היום, חווה המטפלת את חוסר הענין כהערכה נמוכה לעבודתה והדבר פוגע בדימוי המקצועי שלה.
7. הבדלים בהכנסות בין הורים למטפלת יכולים להוות מקור בעיה אצל שני הצדדים: המטפלת יכולה לראות שההורים קונים ציוד טכני חדיש אך לא משלמים את שכרה בזמן. ולהיפך ההורה יכול להרגיש שהמטפלת מרוויחה היטב ומתעקשת על תשלום עבור מנגנת וכו'.
8. הבדלים אישיים בין מטפלות: למטפלת משכילה ומנוסה יש בדרך כלל יחסים טובים יותר עם ההורים ותפיסה חיובית יותר של ההורים כמטפלים.
9. המשפחתון הוא מסגרת שכונתית ולמטפלת מאפיינים דומים לאוכלוסיה שאותה היא משרתת, כך שהמטפלות הפחות משכילות תהינה בשכונות שבהן מתגוררים ההורים הזקוקים ביותר לתמיכה.

אנו מרבים להדגיש את עבודת המטפלת ותרומתה לקשר עם הורים , אסור לנו לשכוח כי גם למטפלת העדפות. יש סוגי מגעים עם הורים שמועדפים עליה לדוגמא קל לה יותר להעביר מסרים בקבוצה באסיפת הורים מאשר לעמוד מול הורה ולהבהיר לו את חוקי המסגרת. למטפלת דרכים משלה להעברת מסרים , לא תמיד נוח לה להעביר מסרים ישירים , לדוגמא קשה לה לבקש מהורה לגזוז ציפורניים לילד, ואז היא יכולה לגזוז לילד ציפורניים ולהדגיש להורה שהיא עשתה זאת, ההורה יכול לחוות מעשה זה כביקורת. לכן חשוב ללמוד את סגנון התקשורת של המטפלת ולעזור לה להתאימו לצורכי המסגרת.

 

2. תפקידי המטפלת בקשר עם ההורים

את תפקידי המטפלת ניתן לחלק לשלושה מרכיבים ,כשכל אחד נותן מענה לצרכים שונים. כללים ברורים ומכוונים אמורים לעזור ולשפר את דפוסי הקשר.

א. ברמה הקבוצתית

לפני פתיחת השנה:
א. המטפלת תערוך אסיפת הורים לכל ההורים:
תכני המפגש:
1. לברר ציפיות ההורים מהמסגרת ומהמטפלת.
2. להעביר להורים אינפורמציה לגבי שעות הביקורים להורים הרצויות ונוחות לה מבחינת סדרי העבודה, והאם צריך לתאם מראש.
3. להעביר להורים אינפורמציה לגבי דרך עבודתה של המטפלת, שעות הקבלה בבקר, שעות הארוחות ומה מוגש לילדים, באלו פעילויות יעסקו ומהו סדר היום במשפחתון.
4. נהלים לגבי הכנסת ילד חולה למסגרת, מתי ואיך להודיע למטפלת על מחלת הילד, ובמקרה שהילד חש לא טוב במהלך השהות למי ואיל להודיע ומי אחראי לקחת את הילד מהמסגרת.
5. אינפורמציה לגבי נוהגי התשלום, לוח החופשות השנתי המקובל במסגרת המשפחתונים,
6. והאופן בה יועברו הודעות להורים במהלך השנה. אילו הודעות יופיעו על לוח ההורים, היכן ימוקם הלוח .
7. כל הנהלים ימסרו בכתב להורים כולל לוח החופשות. (רצ"ב דוגמא נספח 1).
8. במידה ומתוכננת פעילות מיוחדת כמו ימי הולדת, מסיבות בחגים כגון פורים, שבועות וכו', הפעלה בתנועתון, טיול , או כל פעילות דומה שמחייבת השתתפות הורים, יש להתייעץ בהורים האם הפעילות מקובלת עליהם, האם הם מעונינים להשתלב בה, ובאיזה אופן הם ישתלבו.
9. לעודד מעורבות ההורים בחלק מפעילויות המשפחתון.
10. להבהיר להורים מתי ניתן להתקשר למטפלת לקבלת מידע על הילד, או לשיחות ארוכות יותר במידת הצורך.

ב. ברמה האישית- פורמלית

1. בתחילת השנה לפני כניסת הילד למסגרת יש לקבל בכתב מההורים פרטים על הילד, הרגליו, מה הוא אוהב לאכול, כיצד הוא נרדם , ואם יש קושי מיוחד שהמטפלת צריכה להיות ערה לו (בעיות רפואיות, עיכוב התפתחותי רפלוקס וכו') (ר' נספח 2)
2. יש להשתמש במחברת קשר , בה תועבר אינפורמציה להורים על מעשיו של הילד,התקדמותו בתחומים השונים וכל אינפורמציה שיכולה לסייע לשמירת הרציפות בין הבית למשפחתון.
3. יש ליזום מפגשים תקופתיים במהלך השנה, כדי לברר עם ההורים את מידת שביעות רצונם, להתעניין בהתקדמותו של הילד מנקודת ראות ההורים, ולענות על שאלות שמעסיקות את ההורים בקשר לילדיהם.

ג. ברמה האישית הלא פורמלית

1. המטפלת תהיה רגישה לחרדות והחששות של ההורים בפרט בתחילת השנה ותאפשר שיחות מזדמנות בעת הבאת הילדים בבקר או בשעות הפרידה אחה"צ .
2. המטפלת תראה התעניינות בילד, מעשיו ובאינפורמציה שההורים מעבירים לה
אודות הילד בשיחות אלה.
3. המטפלת תקבל כל ילד והורה בנפרד ותאפשר זמן מספיק לקבלת הילד גם אם ישנם הורים אחרים הממתינים , תוך כדי מתן הסבר על חשיבות הפרידה מהילד, ועל הצורך להתאזר בסבלנות למרות שממהרים לעבודה.
4. תאפשר ותיזום שיחות טלפוניות עם ההורים על פי הצורך. ותעביר מסרים או
הודעות מיוחדות להורים בפתקים שיוכנסו לתיקי הילדים.

 

3. מעורבות הורים במסגרות חינוכיות ביתיות

נושא העבודה עם הורים במסגרות חינוכיות מעלה את השאלה מיהו הקליינט של המסגרת: ההורה או הילד? שאלה זו חוזרת ועולה בהקשרים שונים של העבודה במסגרות חינוכיות. תפיסת העולם הדמוקרטית רואה את ההורה כאחראי המרכזי על טובת הילד. על פי תפיסה זו יש להורה זכות וחובה להשפיע על כל החלטה שקשורה בילד. התפיסה רואה מתיחסת לילד וגם להוריו כלקליינטים של המסגרת ובעקבות זאת מדגישה התפיסה את מעורבות ההורים במסגרת החינוכית.

הרעיון של מעורבות הורים נולד תחילה בתוכניות ההתערבות במסגרות הגיל הרך שמטרתן היתה לעזור לאוכלוסיות החלשות לשפר את המיומנויות ההוריות שלהם.

למעורבות הורים במסגרות חינוכיות ארבע מטרות מרכזיות:
1. חינוך הורים (שיפור מיומנויות הוריות , מתן ידע התפתחותי וכו')
2. השפעה ובקרה של ההורים על המסגרת החינוכית
3. הבטחת המשכיות בין הבית והמסגרת החינוכית
4. חיזוק מעמד ההורים

כיום, קיימים חילוקי דעות לגבי הצורך במעורבות הורים. שמעוני ושות' (1992) טוענות כי כל המטרות שהוגדרו בעבר אינן רלבנטיות כיום והן מטילות ספק בחשיבות של ההמשכיות בין הבית למסגרת החינוכית . לדעתן, לעיתים דווקא פער מסוים בין הבית למסגרת מאפשר לילד ללמוד להסתגל למסגרות אחרות ועשוי לעזור לו להסתגל בעתיד למסגרת בית הספר. כמו כן, המסגרת החינוכית מזמנת לילד אינטראקציות עם עמיתים ועם זרים במהלכן הוא לומד ומשפר את המיומנויות החברתיות שלו.

לעומתן, מדגישים תאורטיקנים שונים (ר' במאמרים להלן) כי למרות השוני בין המסגרות, קיומה של הסכמה בין ההורים לבין המסגרת החינוכית לגבי הדרך הטובה ביותר לחינוך הילד משרתת את צרכיו של הילד.גישה זו טוענת שבמסגרת החינוכית קיימת הבניה של האינטראקציה בין ההורים למטפלת: ההורה מביא את הילד למסגרת והוא גם זה שבא לקחתו, כך הוא נפגש עם המטפלת לפחות פעמיים ביום אם כי לפרקי זמן קצרים. בנוסף פוגשים ההורים במטפלת באירועים כמו ימי הולדת, חגים וכו'. לכן חשוב למפות את סוגי המגעים השונים בין המטפלת לבין ההורים ולברר מהו השימוש שעושה המטפלת במגעים השונים בינה לבין ההורים וכיצד הם משרתים את טובתו של הילד.

על המטפלת להיות רגישה לשונות בין הורים באשר למידת הרצון שלהם למעורבות בנעשה במשפחתון. הורים רבים טרודים בעניני היום יום ואינם פנויים פיזית ורגשית למעורבות בנעשה במסגרת החינוכית. המטפלת צריכה להיות רגישה לשונות זו , ולזהות את ההורים המעדיפים מעורבות "פסיבית" לעומת ההורים המעדיפים מעורבות "אקטיבית". לאלה וגם לאלה יש מקום בחיי המשפחתון. להורים ה"אקטיביים" צריכה המטפלת לזמן אפשרויות להשתתפות פעילה בחיי המשפחתון, למשל, להתלוות לטיול, לעזור בארגון מסיבת פורים או להצטרף לפעילות בתנועתון ולברך על כל יוזמה של הורים לקשט או להכין משחקים עבור המשפחתון.

את ההורים הפסיביים יש להזמין ליותר מעורבות, על מנת לשמור על ההמשכיות בין הבית לבין המסגרת, מצד אחד ומצד שני על מנת לחזק את ההורה בתפקידיו ההוריים ולאפשר לו ללמוד על תהליכי ההתפתחות בכלל ושל ילדו בפרט.

להלן תקצירים של מספר מאמרים הדנים בנושא:

מאמר מס' 1:

F Powell, D.R . (1989). Families and Early Childhood Programs in a Changing World. In: Families & Early Childhood Programs, NAEXC.

הסיבות למעורבות הורית :

1. התפיסה לגבי זכויות ההורה- שאומרת כי ההורה הוא האחראי היחיד על טובת הילד.
2. ההשפעה של המשפחה על הילד- מערכת החינוך ערה לכך שההשפעה החינוכית החזקה ביותר היא של המשפחה ולא של מערכת החינוך.
3. התהליך הדמוקרטי- מעורבות הורים תואמת את תפיסת העולם הדמוקרטית.

תוצאות משוערות :

1. קומפטנטיות של הילד –כאשר יש הסכמה בין ההורים לבין המערכת החינוכית לגבי דרך החינוך של הילד הדבר תורם להתפתחותו ולחינוכו של הילד.
2. קשר טוב הורה- מטפלת, מקל על הפרידה ושומר על רצף והמשכיות בין המסגרת לבית ויש לכך אפקט חיובי על הילד.
3. ההתפתחות האישית של ההורה- מעורבות הורים גורמת לצמיחה של ההורה כאדם.
4. במוסדות לשירות הציבור כמו מסגרות לגיל הרך, מעורבות ההורים במסגרת מעודדת שיפור השירות, ושיפור איכות הטיפול.
5. משאבי התוכנית- מערובות הורים נתפסת כאמצעי לגיוס משאבים נוספים לטובת המסגרת גם ע"י שירותי התנדבות, וכמקור לגיוס תרומות.

מתוך הנחה זו יוצא כי :
v יש לחלוק אינפורמציה בין המטפלת וההורה באופן שוטף
v ההורים ישתתפו באופן פעיל במסגרת החינוכית של ילדם
v תתקיים מעורבות הורים בקבלת החלטות הקשורות לילד במסגרת.
v יש ללמד את ההורים לגבי התפתחות הילד
v לאפשר להורים בחירה של המסגרת החינוכית

מאמר מס' 2:

Robin L.Leavit . Parents- Provider Communication in Family Day Care Home . Child & Yuoth Care Forum, 24 (4) August 1995 .

המאמר מתייחס ליחסי הורים מטפלת, והוא מבוסס על ההנחה התאורטית שיחסים קרובים של שיתוף פעולה בין הורים למטפלת הם לטובת הילד ומאפשרים המשכיות בין הבית למסגרת. ההנחה היא כי ביחסי שותפות בין הורים למטפלת קיים יחס של כבוד הדדי, וההורים והמטפלת מחליפים אינפורמציה וציפיות. שותפות כזו מחייבת תקשות תדירה ורצופה. המחקר כלל תצפיות, ראיון הורים, וראיון מטפלות.

דיון:
תפיסת התפקיד של המטפלת
המטפלות תפסו את עיקר תפקידן להיות "אם" ולשמור על הילדים והדבר מסביר את מיעוט הקומוניקציה עם ההורים. העובדה שהמשפחתון מתנהל בבית, כלומר הילד מחליף בית בבית, גורמת למטפלת לא לתפוס עצמה כ"מורה" או איש מקצוע. התעוררו קשיים כאשר ההורים ציפו מהמטפלת לדיווח על התפתחות הילד והמטפלת לא ראתה זאת כחלק מתפקידה.

גבולות דו משמעיים
העובדה שהמסגרת מנוהלת בבית משפיעה על האינטראקציה הורים מטפלת כיון שקיים קושי להגדיר מהו הגבול הציבורי והפרטי בבית. כשההורים מביאים או לוקחים את הילדים הם בדרך כלל עומדים ליד הדלת או בכניסה ואינם נכנסים לבית , האם הם מרגישים שהם פולשים לפרטיות בהיכנסם? כאשר המטפלת לא מזמינה אותם להיכנס הדבר מחדד עוד יותר תחושה זו.

העדר המשכיות
התחלופה הרבה של הילדים הקשתה על התייחסות למעורבות המטפלת בקשר עם ההורים.

השלכות
1. המחקר מצביע על כך שקיים פער בין הציפיות של ההורים לבין אלו של המטפלת. גם העדר תקשורת רציפה תורם להבדלים אלה.
2. המטפלות היו פחות מרוצות מדפוס התקשורת מאשר ההורים.
3. המחקר מראה כי יחסי הורים-מטפלת במשפחתון, הם קלים יותר ,חזקים יותר, פחות פורמליים ותומכים יותר אישית מאשר במעון.
4. המחקר התמקד בשביעות רצון ההורים, אך אין מחקר שבודק את איכות הקשר הורים- מטפלת ביחס לאיכות הטיפול בפועל בילד.
5. עלו שאלות הנוגעות ליכולת של המטפלת ליצור קשר עם ההורים, כאשר המטפלת צריכה לקבל את הילד שמגיע וגם לטפל בו זמנית בשאר הילדים במסגרת ולאפשר תקשורת עם ההורים.

מאמר מס' 3:

R.C. Endsley, P.A. Minish. Parents- Staff Communication in Day Care Center During Morning and Afternoon Transitions. Early Childhood Research Quarterly, 6(119-135) 1991.

רוב האינטראקציות בין הורים לבין ילדים מתרחשות בזמן קבלה בבקר ופרידה אחר הצהרים . יש הבדלים בין מסגרות שונות בסוגי האינטראקציות, תדירותן והתועלת שבהידברות. רוב האינטראקציות היו בנות 12 דקות, ורובן נסבו סביב רוטינות ואינפורמציה על התנהגות, בריאות וכו'.
המטפלות היו יותר פתוחות לשיחה בבקרים ואילו ההורים יותר אחר הצהרים. בלטה העובדה כי האינטראקציות בכיתת התינוקות היו יותר ענייניות ומועילות לעומת כיתת הפעוטות.
רוב המחקרים התמקדו בעת קבלה/פרידה , כפעמיים שלוש בשבוע, בנושאים הקשורים בילד ולא בנושאי משפחה. הנושאים האלה נידונים אחת לחודש , והקשר הורים/מטפלת מסווג לאחד משלושה סוגים : חברתי, אינפורמטיבי וקבלת החלטות. כשההקשר החברתי הוא תדיר יותר. הממצאים אינם חד משמעיים לגבי שביעות רצונם של ההורים מטיב הקשר מטפלת- הורים.

הממצאים מצביעים על כך שקיימים הבדלים גדולים באיכות התקשורת המתקיימת במסגרות שונות. חלק מההורים כלל לא נכנסים למסגרת, ויש מסגרות שמאורגנות כך שלא יעודדו כניסתם של הורים למסגרת. נמצא כי יש יותר תקשורת אינפורמטיבית לתינוקות מאשר לילדי הגן.

4. מדדים למיפוי והערכת דפוס הקשר מטפלת הורים

. המטפלת מוסרת מידע על דרך העבודה של המשפחתון
א. המטפלת מזמנת אסיפת הורים בתחילת השנה (ר' סעיף על אסיפת הורים)
ב. המטפלת משתמשת במחברת קשר לתקשורת יומית/שבועית עם ההורים
ג. המטפלת משתמשת בפתקים בתיקים להודעות מיוחדות
ד. המטפלת משתמשת בלוח מודעות גלוי לעיני ההורים להעברת אינפורמציה
שוטפת.
ה. המטפלת יוזמת מפגש היכרות עם כל זוג הורים לפני תחילת השנה לצורך הצגת
המשפחתון, וקבלת מידע על הילד, הרגליו וכו'.
ו. המטפלת נוהגת להתקשר להורים טלפונית כשהילד מראה שינוי בהתנהגות
לצורך קבלת אינפורמציה או כשהילד נעדר וההורה לא התקשר .
ז. המטפלת נוהגת לשוחח עם ההורים ולקבל אינפורמציה על הילד בקבלה בבקר
ח. המטפלת מעודדת את מעורבות ההורים: עונה על שאלות הנוגעות לתכנים
החינוכיים, לפעולות שונות, לשינויים וכו'
ט. המטפלת מעודדת את ההורים להביא למשפחתון חומרים שונים, גרוטאות וחפצים לשימוש כל ילדי המשפחתון
י. המטפלת מציגה בפני ההורים את הכללים הנהוגים במשפחתון לגבי שעות ההגעה בבוקר ואחרי הצהרים, הבאת ממתקים למשפחתון וכו' ומסבירה את המניעים לכל כלל וכיצד הוא משרת את טובת הילד.

2. המטפלת מודעת לעמדותיה וליחסה כלפי ההורים

א. המטפלת מניחה מראש קיומם של הבדלים בין ההורים ובין לבינם ומקבלת שונות זו בהבנה.
ב. המטפלת מאמינה שמתפקידה לתמוך רגשית בהורים
ג. המטפלת רואה את עצמה כבעלת מקצוע שיכולה לשמש מודל לחיקוי להורים
ד. המטפלת מכירה במעמדה המקצועי ויודעת לאמר 'לא' כשצריך
ה. המטפלת מבינה שקונפליקטים עם ההורים הם טבעיים ושניתן לפתור אותם בהידברות.
ו. ציפיותיה של המטפלת מההורים מותאמות (ריאליות)
ז. למטפלת ידע והבנה בתהליך התפתחות ההורה (לא רק הילד)

3. המטפלת מתיחסת להורים בכבוד והערכה

א. המטפלת מקבלת את הילד וההורים בברכה בכל בקר , וכל ילד בנפרד
ב. המטפלת מספרת משהו חיובי על הילד בעת הפרידה אחר הצהרים
ג. המטפלת פונה להורים ברכות ומאפשרת הדברות פתוחה
ד. המטפלת מדברת בביטחון, מתארת דברים אך לא בהתנצלות (היא לא הגנתית)
ה. המטפלת קשובה למידע שנותנים לה ההורים על הילד ומראה עניין
ו. המטפלת מכבדת את תרבותם ומנהגיהם של ההורים
ז. המטפלת מעבירה הודעות להורים בצורה בהירה וישירה
ח. המטפלת מתאמת עם הורים אירועים וכו'

4. המטפלת מוסרת להורים מידע אודות הילד

א. המטפלת מעבירה אינפורמציה על התפתחותו של הילד ( תראי דן החל היום
לצייר קווים בשעת הפעילות)
ב. המטפלת מספרת להורים על דברים חדשים שעשה הילד במשפחתון (זו הפעם הראשונה שדן טיפס על המגלשה והחליק)הצלחותיו וחוויותיו.
ג. המטפלת מציינת בפני ההורים העדפות של הילד ( דן ישב היום חצי שעה ובנה בקוביות , האם הוא בדרך כלל אוהב לשחק בקוביות)

5. המטפלת מתמודדת עם קונפליקטים באופן יעיל ומקדם

א. המטפלת מתארת בפני ההורים את הבעיה כפי שהיא רואה אותה, ללא האשמה או השלכה.
ב. המטפלת מציעה מספר פתרונות אפשריים להורים
ג. המטפלת קשובה לפתרונות שההורים מציעים
ד. המטפלת בודקת עם ההורים את היתרונות והחסרונות של כל פתרון שהוצע
ה. המטפלת מגיעה עם ההורים להסכמה לגבי הדרך בה ינקטו לפתרון הבעיה
ו. המטפלת מספרת להורים איך היא מתכוונת ליישם את הפתרון שהועלה
ז. המטפלת קובעת עם ההורים מועד להערכה מחודשת של הפתרון
ח. במידה ולא מושגת הסכמה בין המטפלת להורים היא מציע לפנות לעזרת הרכזת

6. המטפלת רואה עצמה כדמות חינוכית מקצועית:

1. המטפלת משוחחת עם ההורים על גישות חינוכיות שונות ומעבירה מידע על הגישה החינוכית הנהוגה במשפחתון ובודקת את מידת השוני בינה לבין זו הנהוגה בבית הילד
2. המטפלת מעלה בפני הרכזת התלבטויות לגבי מידת ההתקדמות של הילד ובודקת יחד איתה האם וכיצד להציע להורים גירויים מתאימים נוספים כדי לקדם את התפתחותו.
3. המטפלת מתיחסת לכל מידע שקיבלה לגבי המשפחה והילד, הן מהרכזת והן מהמשפחה עצמה כמידע סודי שאסור לה להעבירו לאדם אחר ללא רשותה של המשפחה. הדברים אמורים גם במידע שלכאורה נראה פשוט ולא סודי.

 

5. רשימה ביבליוגרפית

טל, קלודי. עבודה עם הורים במעונות יום. הוצאת שרה בץ. ללא תאריך.
כהן, אסתר. הזדמנויות ואבני נגף בתקשורת בין גננות והורים – נקודת מבט אקולוגית. אושיות, 4, עמ' 86-92.

ENDSLEY, R.C. & MINISH, P.A. PARENT-STAFF COMMUNICATION IN DAY-CARE CENTER DURING MORNING AND AFTERNOON TRANSITIONS. EARLY CHILDHOOD RESEARCH QUARTERLY, 6, 1991. PP. 119-135.

GALINSKY, E. PARENTS AND TEACHER -CARE GIVERS SOURCES OF TENSION , SOURCES OF SUPPORT. YOUNG CHILDREN, MARCH 1988. PP. 4-11.

LEAVITT, R.L. PARENT-PROVIDER COMMUNICATION IN FAMILY DAY-CARE HOMES. CHILD & YOUNG CARE FORUM, 24 (4), AUGUST 1995. PP. 231-247.

POWELL, D.R. REWEAVING PARENTS INTO FABRIC OF EARLY CHILDHOOD PROGRAMS. YOUNG CHILDREN. SEPTEMBER 1998. PP. 60-67.

POWELL, D.R. FAMILY AND EARLY CHILDHOOD PROGRAMS. NAEYC, 1989.

SHIMONI, R. & FERGUSON, B. RETHINKING PARENTS INVOLVEMENT IN CHILD CARE PROGRAMS. CHILD & YOUNG CARE FORUM. 21 (2), APRIL 1992. PP. 103-116.

 

6. נספחים

נספח 1

המשפחתון שלנו (דף מידע להורים)

סדר היום במשפחתון:

7-8.30 קבלת ילדים ,ומשחק חופשי
8.30-9 ארוחת בקר
9-10 משחק מכוון עם הילדים כל ילד בהתאם לגילו (עבודה ביצירה, פאזלים,
לגו, השחלות, בצק, הדבקות וכו')
10-10.30 ארוחת פירות והחלפה
10.30-12 משחק בחברה, יציאה לגינה, טיול, פעילות מוטורית, סיפור וכו'
12-13 החלפות , ארוחת צהריים, והכנה למנוחת צהריים.
14-15 הילדים מתעוררים, לפעילות משחק בפינות השונות, שירי אצבעות,
החלפה לקראת יציאה, הכנת התיקים.
15-15.30 ארוחה קלה+ שתיה
15.30-16 משחק חופשי של סוף יום והכנה לפרידה .

תפריט שבועי במשפחתון:
סדר היום במשפחתון כולל ארוחת בקר, ארוחת צהריים מלאה, ארוחת פירות עשירה, וארוחה קלה לאחר השינה שתיה נתנת ללא הגבלה.
ארוחת בקר- בדרך כל פרוסת לחם עם גבינה או ממרח כלשהו בתוספת ירקות
פעמיים בשבוע חביתה.
ארוחת עשר- פירות העונה בכמות טובה
ארוחת צהריים- יום א' – מרק ירקות+ עוף או הודו+ פירה.
יום ב' – קציצות דג+ אורז+ רוטב + מרק ירקות
יום ג'- מרק עגבניות + נקנקיות + פתיתים + ירקות מבושלים
יום ד' – קציצות עוף + פירה או תפוחי אדמה אפויים+ מרק
אפונה
יום ה' – קציצת ירקות + טבעול + מקרוני+ מרק
יום ו' – מרק ירקות + בורקס או לחמניה + עוגה
התפריט ניתן לשינוי , העיקרון של 3 מרכיבים עקריים : חלבון, פחממות,
שומנים וויטמינים נשמר.

פעילות יצירתית וחברתית במשפחתון

א. שרבוט בצבעים רגילים
ב. משחק בפלסטלינה
ג. צביעה בצבעי אצבעות
ד. יציאה לגינה
ה. שירים וריקודים

המשחקים היומיומיים הם:
הרכבות או פאזלים
לגו או לוטו
השחלות בחרוזים או השחלות אחרות
סיפורים ושירים

הוראות כלליות:

א. יש להגיע למשפחתון לפני השעה 8.30 , על כל איחור יש להודיע מראש
למטפלת.
ב. השתדלו להנעים לילד את ההליכה למשפחתון, שיגיע מוחלף ונינוח , ולא רעב
מאד.
ג. יש לדאוג לצייד את הילד בתיק עם החלפות.
ד. אני מבקשת לא לבוא לקחת את הילדים לפני השעה 15.30 אלא בתאום מראש
כדי שהילד יספיק לאכול משהו קל לאחר השינה ויהיה מוחלף ומוכן ליציאה.
ה. השתדלו להלביש את הילדים (במיוחד בחורף) בבגדים נוחים לילד ולמטפלת.
ו. יש לשלוח מידי פעם קופסא של מגבות לחות.
ז. רצוי לא לשלוח את הילד עם משחק שיקר לכם במיוחד.
a. יש להעביר את התשלום עד ה- 10 בכל חודש באותו חודש
b. רוב המידע יימסר דרך מחברת קשר אחת לשבוע
c. הודעות מיוחדות יימסרו בפתקים בתיקים

מה להביא בתיק:

1. כ-3-4 טיטולים
2. בגד להחלפה כולל בגדים עליונים ובחורף- גרביים , גופיה, מכנסיים חולצה וכו'.
3. שקית לשים בה בגדים מלוכלכים
יש לבדוק את התיק מידי ערב למען הסדר הטוב.

הדברים שנשארים אצל המטפלת:
א. מוצץ רזרבה
ב. בקבוק שתיה
ג. משחה
ד. קופסא של מגבות לחות (על כל קופסא יצוין שם הילד)
ה. בקיץ כובע שמש
ו . סינרים לעבודה מלוכלכת.

להורים בכל נושא הקשור במשפחתון ובילד ובכל מידע שאתם רוצים ניתן
להתקשר למטפלת בשעות הערב בטל: XXXXXX

נספח 2

המשפחתון של _____________ .

הורים יקרים,
אני רוצה להכיר ולהבין את ילדכם, אתם יכולים לעזור לי אם תמלאו את הפרטים הבאים:

בבית מכנים אותי בשם .

את המוצץ אני מכנה בשם .

את הבקבוק אני מכנה בשם .

אני רגיל לשתות .

אני רגיל לישון .
(שמיכה, מוצץ, בקבוק, אצבע, על הבטן, על הגב)

אני רגיל לאכול מוצק, נוזל. .

מה אני אוהב לאכול .

אני אוכל באופן עצמאי או בעזרת מבוגר .

יש מילים שרק אני ואתם הורי יודעים למה כוונתי , .
נא ספרו לי שגם אני אדע.

אני הורגלתי עד היום לישון בשעות .
(נא לציין שעות בוקר, צהריים וערב)

אמא/ אבא זכרו !

ספרו לי שאתם הולכים לעבודה, אל תברחו, הגידו שלום ונשיקה, אני מחכה לכם.

עודדו אותי אמא/ אבא וקבלו בהבנה את התנהגותי בחודש הראשון, בכי, היצמדות,

סירוב לאכול, לישון, אני בטוח שבעזרתכם ובעזרת המטפלת אצליח להתגבר ואהיה
פנוי ללמוד ולעבוד.

ב ב ר כ ה ,

המטפלת
וצוות רכזות הגיל הרך

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות: , , ,

Comments are closed.