0

ארגון סדר היום במסגרות חינוכיות ביתיות

מאת: ד"ר עדה בקר וליזי דוידי

1. פתיחה

זמן הוא מרכיב חשוב ומשמעותי בחיינו. השימוש שאנו עושים בזמן העומד לרשותנו משפיע במידה רבה על שביעות הרצון שלנו ולכן אנו משתדלים לנצל את זמננו באופן יעיל על ידי תכנון סדר היום שלנו בצורה אופטימלית .

כשאנו מדברים על המושג 'סדר-יום' מתעוררות בנו אסוציאציות שונות הקשורות בקצב (ריתמוס) שלנו, במידת הגמישות ובתגובותינו לקצב של אחרים. אצל חלק מאתנו, המושג 'סדר -יום' מאפשר תחושת שליטה, ידיעה ברורה של מה צפוי, מאפשר בטחון ורגיעה. אצל אחדים מעורר המושג קושי כיון שהוא מתפרש כמצביע על העדר גמישות שיגרה נוקשות או כפיה. לעומת זאת, אצל אחרים סדר יום גמיש מאפשר דמיון ויצירתיות. ההבדלים הקיימים בין אנשים שונים בהתייחסות שלהם לסדר היום קובעים פעמים רבות את הדרך בה ייראה סדר היום שלהם.

בנוסף לכך, בחיי היומיום שלנו אנו חייבים לקחת בחשבון לא רק את אופיינו וצרכינו אלא גם את אופיים וצרכיהם השונים של הסובבים אותנו, בני משפחה, חברים לעבודה או חברים וידידים. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר במסגרת חינוכית לילדים בגיל הרך ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במשפחתון שהיא מסגרת שצריכה לענות על צרכי הילדים והוריהם ושל המטפלת ובני ביתה. מגוון זה של צרכים דורש מהמטפלת למצוא את האיזון המתאים בין צרכיה וצרכי בני משפחתה וביתה לבין הצרכים של ילדי המשפחתון והוריהם.

ארגון סדר היום במשפחתון קשור קשר הדוק לארגון הסביבה החינוכית. סביבה חינוכית המאורגנת באופן יעיל מאפשרת לבנות סדר יום שיענה, על צרכי כל השותפים למשפחתון.

בכל מסגרת חינוכית לגילאי 6 חודשים עד 3 שנים, ישנם אירועים שגרתיים המתרחשים בה בכל יום, כמו למשל:

– הילדים נפרדים מן ההורים בבוקר ונפגשים עם המטפלת
– הילדים משחקים במגוון גדול של פעילויות ומשחקים
– הילדים אוכלים את ארוחותיהם
– הילדים ישנים פעם או פעמיים ביום
– המטפלת מחליפה את בגדי וחיתולי הילדים ורוחצת אותם
– הילדים פוגשים את הוריהם ונפרדים מהמטפלת

אירועים אלו צריכים להתרחש בקצב המותאם לתינוקות ופעוטות וכך הם מאפשרים תחושת בטחון וסדר בחייו של הילד. במסגרת חינוכית איכותית סדר היום צריך להתנהל באיטיות. יש להעמיד לרשותו של הילד זמן ללמוד, לחקור ולפתור בעיות בעצמו, כדי שיוכל לא רק להבין את המתרחש אלא גם כדי שיוכל לצפות את מה שעומד לקרות.

ההשקפה החינוכית המקובלת כיום בתחום הגיל הרך מאמינה כי קביעות ועקביות יוצרים אצל הילד מצבים פיזיים ורגשיים המקלים על הלמידה. מכאן, שארגון סדר היום, כמו גם ארגון הסביבה החינוכית, ישפיעו על איכות וכמות ההתנסויות של הילד במסגרת החינוכית.

יחד עם זאת, החוקרים העוסקים בתחום חלוקים בדעותיהם לגבי מהותו של סדר היום הנכון. גישה מרכזית אחת (גדעון לוין, 1989) גורסת כי סדר היום צריך להיות לא מובנה, פתוח וזורם. הגישה מתבססת גם על עקרון "שוויון ערך הפעילויות" שפירושו שכל פעילות שבה בוחר הילד לעסוק היא בעלת משקל זהה מבחינה התפתחותית ואין לה עדיפות על פני פעילות אחרת היזומה על ידי איש החינוך. בתוכנית הפועלת על פי עקרון כזה הילדים בוחרים בעצמם את סוג הפעילות ממגוון האפשרויות העומדות לרשותם והם גם הקובעים את המעברים מפעילות לפעילות.

מן הצד השני עומדת הגישה הטוענת שילדים זקוקים למידה רבה של הכוונה, הבניה ותיווך מצידו של המבוגר ולכן סדר יום לא-מובנה אינו מתאים להם. במיוחד אמור הדבר בעבודה עם קבוצה של תינוקות או פעוטות שהיא מלחיצה עקב הצורך להענות לצרכיהם הרבים והטיפול הפיזי היומיומי בהם ולכן חוסר תכנון מוקדם של סדר היום עשוי לגרום לכך שהחוויות הלימודיות הספונטניות תהיינה מעטות (FOWLER ,1972). גישה זו תומכת בתכנון סדר היום והפעילויות בהתאם לגיל הילדים והשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים, על מנת לאפשר להם להתנסות במגוון של פעילויות בתחומי ההתפתחות השונים. יחד עם זאת, מדגישה הגישה את הצורך בגמישות: על המבוגר לתכנן מראש את סדר היום אולם עליו להיות ער לכך שתכנית חינוכית עבור תינוקות ופעוטות אין פירושה תכנית קבועה ונוקשה אלא תוכנית הדורשת גמישות לשינויים (קוגלמס ושמעוני, תשנ"ג). השינויים המתבקשים הם אלו הקשורים לצרכים המשתנים של הילדים כשהם עוברים משלב התפתחותי אחד למשנהו, שינויים הקשורים בהרכב משתנה של הקבוצה, הבדלים במאפייני הטמפרמנט של הילדים בה ושינויים הנובעים ממצבים משתנים אצל הילדים כמו למשל ילד החוזר לאחר מחלה, חוסר שינה, מצבי רוח וכו'.

בפרק זה מוצעת גישה התומכת בהבנית סדר היום במשפחתון. הנסיון הרב שנצבר בהדרכת מטפלות משפחתונים מצביע על כך שהמטלות המרובות של המטפלת עשויות למנוע ממנה לזמן לילדים אפשרויות להתנסות וללמידה מגוונת החיוניים להתפתחותם. קושי נוסף קשור בעובדה שקבוצת ילדי המשפחתון היא רב-גילית וכשסדר היום אינו מתוכנן קל מאוד לפעול עם הפעוטות המשתפים פעולה ולהתעלם במידה מסוימת מהתינוקות. יחד עם זאת, לצד ההבניה של הפעילויות בסדר היום חייבת המטפלת להיות ערנית ולהענות ביעילות להתפתחות המהירה של הילדים ולצרכיהם המשתנים.

 

2. תרומת סדר היום להתפתחות הילד

בתחום הפיזי

גופו של הילד פועל ברוטינה קבועה: הוא מעדיף לאכול בשעות קבועות, לישון בשעות קבועות, לעשות את צרכיו בקביעות וכו'. קביעות זו מאפשרת לו לפעול באופן יעיל ותקין ללא מתח ואי וודאות.

2.2 בתחום הרגשי

קביעות ובטחון – ילדים מסתגלים לסביבות שונות ולהרגלים שונים. היכולת לצפות מראש את סדר האירועים משרה בטחון – הילד יודע למה לצפות ומה מצפים ממנו בכל שלב ביום.

גיוון – הקביעות שמספק סדר היום מאפשרת למטפלת לענות על צורך רגשי נוסף של רוב הילדים והוא הצורך בגיוון, בשינוי, באירועים מפתיעים. אולם, היכולת להפיק תועלת מגיוון תלויה בסדר יום שיהיה ברובו מתוכנן ומאורגן.

2.3 בתחום החברתי

סדר היום מזמן לילד הזדמנויות לאינטראקציות עם ילדים אחרים במהלכן הוא לומד לשתף פעולה, להמתין לתורו, להתפשר, להתחלק, ולהינות מתרומתם של ילדים אחרים.

2.4 בתחום הקוגניטיבי

תהליך בניית המושגים אצל ילדים מבוסס על הכרות עם תופעות קבועות או דומות, כאשר כל יוצא דופן דורש מהילד להרחיב, להגמיש ולעדן את הבנת המושג. ארגון וסדר מאפשרים לימוד של מיון התופעות בחייהם: מה דומה למה, מה שייך למה, מה בא אחרי מה, מה בא לפני מה, במה שונה דבר מדבר וכו' בהמשך מאפשר הדבר שליפה מהירה של אינפורמציה והסקת מסקנות מהירה (למשל: אם המטפלת מנקה עכשיו את השולחנות – סימן שאנחנו הולכים לאכול).

 

3. תרומת סדר היום לעבודת המטפלת

עבודתה של מטפלת המשפחתון מורכבת ממגוון גדול של פעולות שחלקן פיזיות וטיפוליות וחלקן חינוכיות. סדר יום מתוכנן ומאורגן והכנה מוקדמת של החומרים והחפצים הנדרשים לפעילויות השונות במשך היום מאפשרים למטפלת ניצול יעיל של המרחב והזמן. הדבר מקנה למטפלת תחושות של בטחון , שליטה ויכולת מקצועית.

 

4. הגורמים המשפיעים על ארגון סדר היום במשפחתון

תכנון מוקדם של סדר היום מאפשר הפעלה קלה ונוחה במהלך היום. לצורך תכנון וארגון סדר היום אנו זקוקים למידע על צרכיהם של כלל הגורמים המעורבים בחיי המשפחתון: ילדים, מטפלת, הורים, משפחתה של המטפלת והסביבה הפיזית. מידע מפורט העוסק בצרכיהם של גורמים אלה ראה באוגדן בפרק על ארגון סביבה חינוכית.

מידע נוסף הנדרש לצורך ארגון סדר היום:

4.1 גורמים קבועים:

א. שעות הפעילות של המסגרת
ב. התנאים הפיזיים של המשפחתון: גודל הדירה והחדר, ארגון הסביבה החינוכית,
כמות ואיכות הציוד, האם צמודה לדירה חצר או יש גינת משחקים בקרבת מקום
ג. גיל הילדים

4.2 גורמים משתנים:

א. עונות השנה / מזג אוויר
ב. אירועים מיוחדים כמו: ימי הולדת, מפגשי ריתמוסיקה או פעילות סנסומוטורית,
חגים וכו'

 

5. עקרונות בארגון סדר היום

1 איזון בין ריכוז להרפיה
א. ילדים קטנים משקיעים אנרגיה רבה בפעילותם ולכן הם זקוקים מדי פעם לפרקי זמן של פעילויות מרגיעות
ב. איזון בין פעילויות שדורשות ריכוז, שליטה והתאפקות, דיוק, אינטגרציה בין תפקודים שונים, למשל: הרכבות , שימוש בדבק, מפגש או ריכוז, לעומת פעילויות המאפשרות הרפייה כמו: בצק, מים, משחקי דמיון, פעילויות של מוטוריקה גסה,
משחק גרוטאות, פעילויות שהן יותר חופשיות ופתוחות ומאפשרות חקירה בכל דרך שהילד יבחר בה.

5.2 איזון בין פנים וחוץ

א. השהות באוויר הפתוח מאפשרת לילד שינוי אוירה, שינוי תאורה וטמפרטורה ובמיוחד מאפשרת פעילות מוטורית נמרצת ללא המגבלות המוכתבות על ידי חדר המשפחתון

ב. המטפלת תכלול בתכנון סדר היום שלה גם פעילות בחצר או במגרש המשחקים -פעילות שלא תעלה על כשעה ביום.

5.3 איזון בין קביעות לגמישות

א. לצד הצורך של ילדים בקביעות הם זקוקים גם לגירויים חדשים מאתגרים,אותם יוכלו לחקור בקצב שלהם כדי לספק את החקרנות והסקרנות שלהם.

ב. המטפלת תכלול בתכנון סדר היום שלה פעילויות קבועות מצד אחד ומשתנות ומזדמנות מצד שני, פעילויות מוכרות לצד פעילויות חדשות, תשלב אביזרים וצעצועים חדשים מידי פעם .

ג. המטפלת תרחיק מדי פעם למשך זמן מסוים צעצועים שלא עושים בהם שימוש .

5.4 איזון בין פעילות מתוכננת לבין פעילות חופשית

א. במשחק חופשי ילדים מבטאים את היוזמה, היצירתיות , והדמיון ומתרגלים יכולות ומיומנויות זאת לצד למידה ספיציפית והקניית  הרגלי עבודה אותם רכשו בפעילויות מכוונות.

ב. לצד פעילויות אותן מתכננת, יוזמת ומכוונת המטפלת, היא תשלב פרקי זמן לפעילות חופשית של הילדים. (ר' הפרק העוסק במשחק).

5.5 איזון בין פעילות יחידנית של הילד לבין פעילות הכוללת מגע עם ילדים
נוספים

א. ילדים מפיקים תועלת רבה מהשתייכות לקבוצה. יחד עם זאת, המגעים הבלתי פוסקים עם החברים במשפחתון כרוכים בהשקעה של מאמץ רב: הדרישה ההדדית המתמדת לקריאת סימנים והבנת זוית הראיה של החבר, התמודדות
עם הגבלות שנובעות מצרכים מנוגדים של החברים עלולים לעייף מאוד. יש לאפשר לילדים פעילות יחידנית וליצור הזדמנויות לפרטיות והתרחקות מהקבוצה. הדבר נכון במיוחד במשפחתון שבו הקבוצה קטנה יחסית ומעודדת
התרכזות באזור אחד ובפעילות אחידה. יש להימנע מלחץ על הילד להתאים עצמו כל הזמן לדרישות הקולקטיב.

ב. המטפלת תרבה להתייחס במהלך היום לכל אחד מהילדים התייחסות אישית ויחד עם זאת תשים לב, תעודד ותתווך גם פעילויות של הילדים כקבוצה.

5.6 איזון בין פעילויות המכוונות לפיתוח תחומי ההתפתחות השונים

א. לילד צרכים בתחומי ההתפתחות השונים והוא נהנה לפעול באופן מגוון שיפתח את יכולותיו השונות.

ב. המטפלת תבנה סדר היום שיכלול מיגוון של פעילויות מתחומי ההתפתחות השונים.

 

6. דוגמא לסדר יום במשפחתון

– 8:30 – קבלת הילדים – משחק חופשי בפינות, על השטיח וליד השולחן

8:30 – 9:00 – ארוחת בוקר

9:00 – 9:30 – החלפה/ תיבות פעילות/ הקראת סיפור

9:30 – 10:00 – פירות/שתיה. מנוחת בוקר לתינוקות ועבודות יצירה המתאימות
לפעוטות כמו חומר, גואש, צבעי אצבעות וכו'

10:00 – 10:30 – השכמה לתינוקות. משחק חופשי לפעוטות
.
10:30 – 11:15 – פעילות בתנועה, משחק בדים, ניירות, בלונים, קוביות גדולות,
גלילים וכו' (או יציאה לחצר)

11:15 – 11:30 – שירי משחק, שירי אצבעות, ספרי תמונות, משחק בובות (או יציאה
לחצר)

11:30 – 12:00 – ארוחת צהרים /החלפה

12:00 – 14:00 – השכבה ומנוחת צהרים

14:00 – 16:00 – קימה וארוחת מנחה – משחקים על השטיח, הקראת סיפור,
פעילות קבוצתית שקטה

זו דוגמא אחת לסדר יום במשפחתון. סדר היום הספציפי בכל משפחתון ייקבע, כפי שכבר צוין, על פי גיל הילדים, הרגליהם וצרכיהם וכן על פי צרכי המטפלת וההורים.

כל מטפלת תפתח את תכנית סדר היום במשפחתון שלה. יש להעלות תכנית זו בכתב על מנת שהרכזת תוכל לעקוב אחר נקודות חוזק ותורפה בתכנון ותוכל להדריך את המטפלת כיצד להתמודד במהלך היום עם זמנים הדורשים יותר גמישות או התארגנות מיוחדת. תכנית כתובה כזו תאפשר הן למטפלת והן לרכזת לבצע הערכה על המתרחש במשפחתון.

בנוסף, מומלץ לתכנן תכנון שבועי או חודשי על מנת לעקוב אחר האיזון בין שיגרה קבועה לחידושים ואיזון בין סוגי גרייה המכוונים לתחומי התפתחות שונים. את תכנית סדר היום יש להביא לידיעתם של הורי המשפחתון.

 

7. דפי תצפית לרכזת

פעילויות השיגרה

7.1.1 קבלה ופרידה

א. המטפלת מוכנה לקראת יום העבודה וקבלת הילדים

1. המטפלת מקפידה להתלבש בצורה הולמת ומתאימה
2. המטפלת מסדרת את החדר לקראת כניסת הילדים
3. המטפלת מכינה מגוון של פעילויות מותאמות לשעת הבוקר (פינה רכה, בובות,
ספרים על השטיח, משחקי הרכבה ליד השולחן)

ב. המטפלת מקבלת את הילד ואת ההורה באופן אישי

1. המטפלת פונה לילד בשמו מיד עם כניסתו לדירה או לחדר
2. המטפלת מתיחסת לילד בדיבור ובמגע גופני הולם (חיבוק, ליטוף, הרמה על
הידיים)
3. המטפלת מברכת את ההורה עם כניסתו ומראה נכונות לשוחח עם ההורה בקצרה
4. המטפלת מבינה חשיבות של טקסים קטנים בשעת פרידה (עמידה ליד החלון,
נפנוף לאמא לשלום , שיר מיוחד וכו')
5. המטפלת מבינה את החשיבות של הבאת חפצים מהבית ומעודדת זאת
6. המטפלת מגלה הבנה לקשיי הפרידה של ההורים מהילד

ג. המטפלת מבינה את תהליך הפרידה של ילדים בגיל הרך

1. המטפלת מכירה את התנהגותו ונטיותיו של הילד בזמן פרידה
2. המטפלת מכוונת את הילד לפעילות לאחר שקיבלה אותו בבקר
3. המטפלת מגלה מודעות לתגובות פרידה שמתעוררות במשך היום
4. המטפלת מתאימה את טקסי הפרידה לצרכים ולנטיות של הילד

7.1.2 החתלה

ארגון הסביבה החינוכית של פינת ההחתלה ראה ארגון סביבה עמ'

א. המטפלת מכינה את התינוק או הפעוט להחתלה:

1. המטפלת פונה לפעוט בשמו
2. המטפלת מודיעה לפעוט על כוונתה לבדוק אם זקוק להחלפת חיתול
3. המטפלת מודיעה לתינוק שעומדת להחליף לו חיתול
4. המטפלת מרימה את התינוק בידיה בצורה נעימה ומתאימה לילד ומלווה את
דבריה בהסבר
5. המטפלת יוצרת קשר עין עם התינוק
6. המטפלת משכיבה את התינוק על משטח ההחלפה ברכות

ב. בעת ההחתלה המטפלת מתיחסת בכבוד לילד ולגופו

1. המטפלת מרכזת את תשומת לבה בילד לו היא מחליפה
2. המטפלת מקבלת בהבנה הסתיגות או התנגדות של הילד להחלפה ומלווה הבנה
זו באמפטיה בשילוב העמדת גבולות:" אני מבינה שאתה לא אוהב שמחליפים לך
את החיתול אבל החיתול מלא ב… ואנו מוכרחים להחליף אותו.

ג. המטפלת משתמשת בשעת ההחתלה כהזדמנות לאינטראקציה רגשית

1. המטפלת נוגעת בחלקי גופו של התינוק בצורה נעימה ולא פולשנית
2. המטפלת מדברת אל התינוק ברכות
3. המטפלת יוצרת עם התינוק קשר עין
4. המטפלת מגיבה ליוזמות של התינוק – מילוליות ובלתי מילוליות

ד. המטפלת מתייחסת להחתלה כהזדמנות ללמידה

1. המטפלת מתארת לילד את מעשיה
2. המטפלת נוגעת בחלקי הגוף של התינוק וקוראת בשמם
3. המטפלת מראה לתינוק את חלקי הלבוש וקוראת בשמם.

ה. המטפלת מעודדת את עצמאות הילד

1. המטפלת מעודדת את התינוק לקחת חלק בזמן ההחתלה וההלבשה: להכניס יד
לשרוול, להרים רגל, להרים את הישבן, לדחוף את הרגל למכנס וכו'
2. בעת ההחתלה של אחד הילדים מעודדת המטפלת ילדים אחרים לעזור לה.

ו. המטפלת מעודדת את למידת התינוק

1. המטפלת מעודדת למידה חושית תוך כדי התנסות: מישוש החיתול, מישוש
והרחת המטלית הלחה, הרחת משחת עדינול וכו'
2. המטפלת משחקת עם התינוק משחקים שונים כמו למשל קוקו, איפה האף וכו'

ז. המטפלת מעודדת את הנאת התינוק מהאינטראקציה עימה

1. המטפלת נהנית מההזדמנות לאינטראקציה יחידנית עם התינוק ומשדרת לו
הנאה זו
2. המטפלת אינה מעליבה, אפילו לא בצחוק, את התינוק על הריחות או הלכלוך
שעשה
3. לאחר ההחלפה, המטפלת מראה לתינוק את עצמו בראי ומלווה זאת באמירות:
כמה הוא נקי, כמה הוא יפה, נחמד, מיוחד וכו'
4. המטפלת נענית ליוזמות של התינוק ליצור איתה קשר מילולי ובלתי מילולי
5. בעת ההחתלה של אחד הילדים המטפלת מספקת לילדים האחרים אפשרויות
לפעילות מגוונת
6. בעת ההחתלה שומרת המטפלת על קשר עין עם שאר הילדים

7.1.3 שעת הארוחה ואכילה

ארגון הסביבה החינוכית של פינת האכילה – ראה ארגון סביבה עמ'

א. המטפלת מאכילה תינוקות בצורה ההולמת את צרכיהם

1. המטפלת יוצרת קשר עין עם התינוק
2. המטפלת נוגעת בתינוק ברכות
3. המטפלת מתאימה עצמה לקצב האכילה של התינוק, אינה מאיצה בו
4. המטפלת פונה אל התינוק בנועם וברכות
5. המטפלת מדברת עם התינוק במהלך ההאכלה בנושאי האוכל (טעם, מרקם,
צורה, צבע), צורת האכילה של הילדים והעדפותיהם במזון

ב. המטפלת מכינה ומגישה את הארוחה בצורה יעילה

1. המטפלת משתפת את הילדים בהכנת הארוחה (להביא לחם לשולחן, להגיש
לעצמם וכו')
2. המטפלת מכינה את כל הדרוש לארוחה מבעוד מועד ובהישג יד כדי שהילדים לא
ימתינו לארוחה
3. המטפלת דואגת שהילדים לא יחכו לאוכל בחוסר מעש
4. לכל ילד יש צלחת, כוס, סכו"ם וסינר משלו
5. המטפלת יושבת עם הילדים ליד השולחן ואוכלת איתם כמודלינג

ג. המטפלת מגיבה להבדלים אינדיבידואליים בין ילדים

1. המטפלת מתייחסת בסבלנות לקצב האכילה של הילד (מהיר או איטי)
2. המטפלת מאפשרת לילדים לבחור את המאכלים המועדפים עליהם
3. המטפלת מעודדת את הילדים לנסות מאכלים חדשים
4. המטפלת רגישה לעייפות המפריעה לילדים לסיים את ארוחתם
5. המטפלת מאפשרת לילדים לאכול את הכמות המתאימה להם מבלי ללחוץ או
לאיים
6. המטפלת מאפשרת לילד שסיים את ארוחתו לעבור לפעילות אחרת

ד. המטפלת מעודדת עצמאות

1. המטפלת מעודדת את הילדים לאכול בכוחות עצמם
2. המטפלת מגישה מאכלים המתאימים לאכילה בעזרת הידיים
3. המטפלת מתייחסת ללכלוך שגורמים הילדים בעת האכילה כאל שלב
בדרך לאכילה עצמאית יעילה
4. המטפלת מאפשרת לילדים 'לשחק' באוכל ולגלות את תכונותיו
5. המטפלת מעודדת ילדים לפנות את כלי האוכל שלהם בעצמם

ה. המטפלת מעודדת למידה במהלך הארוחה

1. המטפלת מציינת בפני הילדים את שמות המאכלים
2. המטפלת מציינת בפני הילדים את צבעיהם, ריחם, ומרקמם של המאכלים
3. המטפלת פונה לילדים, שואלת ומגיבה לדבריהם

ו. המטפלת מעודדת את הנאת הילדים בעת הארוחה

1. המטפלת מתייחסת לשעת הארוחה כאל אירוע מהנה עבורה ועבור הילדים
2. המטפלת מכינה מזון טעים ומגוון
3. המטפלת מגוונת את המזון מבחינת המרקם, הצבע, הריח וכו'
4. המטפלת מגישה את המזון בצורה אסתטית ונקיה

ז. המטפלת דואגת למעבר נינוח מהארוחה לפעילות הבאה

1. הילדים עוזרים בפינוי השולחן וניקויו (בהתאם לגילם)
2. המטפלת דואגת לטקס קבוע של הסרת הסינרים ורחיצת הידיים
3. המטפלת מכינה פעילות מעבר (רצוי לפני הארוחה) כדי שהילדים יוכלו לשחק
באופן עצמאי עד שתתפנה.

7.1.4 שינה

ארגון סביבה חינוכית של פינת השינה ראה בפרק על ארגון סביבה
א. המטפלת מכינה את הילדים לקראת השינה

1. המטפלת מארגנת פעילות מעבר מתאימה לקראת השינה – פעילות שקטה
הכוללת סיפור, מוסיקה או תיאטרון בובות קצר
2. המטפלת שמה לב לאיתות של ילדים עייפים ומגיבה על כך באומרה: "אני רואה
שאתה עייף תיכף נלך לישון "
3. המטפלת מודיעה לילדים שהגיעה שעת השינה

ב. המטפלת מכינה את איזור השינה מבעוד מועד

1. המטפלת דואגת שלכל ילד יהיה מקום שינה קבוע
2. הילדים עוזרים להכין את איזור השינה (להניח מזרונים יחד עם המטפלת, לשים
שמיכות, לשים מוצצים או חפצי מעבר).
3. המטפלת מעודדת את הילדים להתכונן לשינה באופן עצמאי: לחלוץ נעליים,
להסיר גרביים, להתכסות וכו'

ג. המטפלת מתייחסת ברגישות לילדים ולהבדלים האינדיבידואליים ביניהם

1. המטפלת שומרת על שעת שינה קבועה עבור הילדים אולם מאפשרת לילד עייף
לשכב מוקדם יותר ולילד עירני להשאר ער זמן רב יותר.
2. המטפלת מאפשרת לילד גדול יותר לא לישון במהלך היום ומספקת לו פעילות
מתאימה ושקטה כששאר הילדים ישנים
3. המטפלת יודעת על הרגלי השינה של כל ילד ומתייחסת אליהם במהלך ההשכבה
4. המטפלת עוזרת לילדים המתקשים להרדם על ידי מגע, ליטוף, דיבור שקט ורגוע,
הבנה לקשיי הילד ויושבת לצידו במידת הצורך.
5. המטפלת דואגת שחפצי המעבר או המוצצים של הילדים יהיו זמינים.

ד. המטפלת שומרת על תנאים פיזיים מתאימים בשעת השינה

1. המטפלת נמנעת מלהרעיש באיזור השינה והדירה (כמו למשל הפעלת שואב
אבק, מיקסר, הפעלת רדיו וכו')
2. המטפלת מחשיכה את החדר בצורה שתהיה נעימה לילדים אך לא חשוכה מדי
3. המטפלת שומרת על טמפרטורה נעימה בחדר, מותאמת למזג האויר ודואגת
לאוורור מתאים בחדר.

ה. המטפלת מקלה על הילדים את המעבר משינה לערות

1. המטפלת מעירה את הילדים בצורה עדינה ורכה ( על ידי מוסיקה חרישית או
מגע ופנייה אישית לכל ילד)
2. המטפלת מתיחסת בהבנה לילדים המתקשים להתעורר ומאפשרת להם להמשיך
לישון עד שמסיימת לטפל בילדים האחרים
3. המטפלת מכינה מראש פעילות מעבר רגועה לילדים שהתעוררו מוקדם (פזלים
ליד שולחן או ספרים על השטיח)
4. המטפלת מכינה מראש את ארוחת המינחה
5. המטפלת בודקת האם יש צורך בהחלפה נוספת לקראת ההליכה הביתה

7.1.5 חינוך לניקיון

א. המטפלת מוודאת שהילד מוכן לגמילה

1. המטפלת יודעת לזהות סימנים של מוכנות הילד לחינוך לנקיון: הולך, יושב, יכול
להסיר את מכנסיו בכוחות עצמו, יש לו יציאות סדירות, מראה סימנים שהחיתול
המלוכלך מפריע לו, מתעניין במעשה בשירותים, לעיתים נשאר יבש למשך
שעתיים רצופות, מראה סימנים שיכול להתאפק ולחכות מעט לפני שהולך
לשירותים, מבין את המילים והכינויים לתיאור פעולות המעיים וההליכה לשירותים
וכו'
2. המטפלת יוצרת שיתוף פעולה עם הורי הילד לקראת התחלת תהליך החינוך
לנקיון וגם במהלכו

ב. המטפלת מכינה את הילד לקראת תהליך הגמילה

1. המטפלת מכירה לילד את הסיר ואת השימוש בו ומלווה פעילות זו בישיבה 'על
יבש'.
2. המטפלת מספרת לילד סיפורים בנושא (סיפורים כמו סיר הסירים, בובי חבובי
עושה כמו גדול וכו')
3. המטפלת מלמדת את הילד את המילים המתאימות לנושא
4. המטפלת מלמדת את הילד להוריד ולהרים מכנסיים ותחתונים

ג. המטפלת מגלה רגישות לילד בתהליך הגמילה

1. המטפלת איננה מכריחה ילד לשבת על סיר בניגוד לרצונו
2. המטפלת איננה מכריחה ילד לשבת על סיר זמן ממושך
3. המטפלת משבחת את הילד על הצלחותיו
4. המטפלת מקבלת "תאונות" בהבנה אינה נוזפת או מעליבה
5. המטפלת נמצאת בקשר עם ההורים לגבי תהליך הגמילה בבית

7.2 ארגון פעילות במשפחתון

לצד התכנון הכוללני של סדר היום יש להתייחס גם לשלושה שלבים בארגון כל פעילות בסדר היום: הכנת הפעילות, מהלך הפעילות, סיום הפעילות.
המדדים שלהלן יכולים לשמש את הרכזת לתצפית על עבודת המטפלת.

7.2.1 תכנון והכנת הפעילות:

המטפלת תתכנן את הפעילות אותה היא עומדת להפעיל על פי המימדים הבאים:
א. השיקולים בבחירת הפעילות
ב. מטרות הפעילות
ג. תרומת הפעילות לילד על פי תחומי ההתפתחות השונים
ד. מידת התאמת הפעילות לגיל הילדים ויכולתם
ה. כיצד משתלבת הפעילות במכלול הפעילויות במשך היום (המידה בה עונה
הפעילות על העקרונות לתכנון סדר היום)
ו. אילו אביזרים, וחומרים יש להכין לקראת הפעילות (יום קודם לכן,בבוקר
הפעילות, זמן קצר לפני תחילת הפעילות)
ז. היכן תתבצע הפעילות – המרחב הנדרש לביצועה
ח. את מי מהילדים ובאיזה אופן ניתן לשתף בהכנות לפעילות
ט. משך הזמן שמתכננת המטפלת לפעילות

7.2.2 במהלך הפעילות:
– מדדים להערכת הפעילות ניתן למצוא בפרק על משחק

7.2.3 סיום הפעילות:

א. באיזה שלב הסתימה הפעילות
ב. מי החליט על סיום הפעילות
ג. מהם הסימנים המעידים על כך שהילדים מיצו את הפעילות
ד. כיצד משדרת המטפלת לילדים על כוונתה לסיים את הפעילות
ה. כיצד נוקתה וסודרה פינת הפעילות
ו. האם הילדים היו מעורבים בסידורה
ז. מי בחר פעילות אחרת וכיצד בוצע המעבר לפעילות זו

7.2.4 סיכום והערכה של הפעילות

7.2.5 זמני ביניים

זמני ביניים הם זמני המעבר מפעילות לפעילות. זמני הביניים דורשים תכנון והתיחסות ככל פעילות אחרת. להלן זמני ביניים אופיניים למשפחתון:

א. סידור שולחן לקראת הארוחות
ב. פינוי השולחן לאחר הארוחה
ג. סידור המזרנים לשינה
ד. החלפת חיתולים
ה. מעבר מפעילות על יד השולחן לפעילות על השטיח
ו. המעבר מעבודות יצירה לפעילות אחרת

בחלק מהפעילויות שצוינו לעיל כדאי וחשוב לשתף גם את הילדים בהכנת הפעילות, למשל סידור הצלחות על השולחן או פינוין לאחר הארוחה.

כמו-כן, תכין המטפלת מאגר זמין ובהישג יד של פעילויות שאינן דורשות את תיווכה, כמו למשל תיבות פעילות למיניהן.

 

8. ביבליוגרפיה

1 . לוין,ג. (1989). גן אחר. ספרית הפועלים, ת"א.

2. מור, נ. ופלג, נ. (1994). ארגון סביבה חינוכית וחינוך להרגלים במעונות יום. משרד העבודה והרווחה.

3. שמעוני,ר. וקוגלמס,י. (1990). טיפול יומיומי במסגרות חינוכיות קבוצתיות לילדים עד גיל שנתיים. תכנית שוורץ, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

 

4. FOWLER, W. (1972). DEVELOPMENTAL LEARNING APPROACH TO INFANT CARE IN A GROUP SETTING. MERRILL-PALMER QUARTERLY, VOL. 8 NO. 2 PP. 341-373.

5. RAMEY, C.T. (1981). CONSEQUENCES OF DAY CARE. IN: B. WEISSBOARD. & J. MUSICK (EDS.) INFANTS THEIR SOCIAL ENVIRONMENTS, N.A.E.Y.C. WASHINGTON D.C. PP. 65-75.

6. TONICK, E. & GREENIELD, M. (1973). INFANTS CURRICULUM: THE BRONLEY-HEATH GUIDE TO THE CARE OF INFANTS IN GROUPS. MEDIA PROJECTS, NEW YORK.

7. LANGENBACH, M. & NESCORA, T.W. (1977). DAY-CARE CURRICULUM CONSIDERATION. CHARLES MERRIL PUBLISHING CO.

 

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות: , ,

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.

  • להרשמה לעדכנים במייל, מלאו את פרטיכם בטופס הבא

    captcha