13

שפת הגי'רף בגן הילדים- שלב העובדות-השלב הראשוני

מאת:  ליאת עזר

התוכנית "שפת הגי'רף", פותחה ע" ד"ר מארשל רוזנברג בשנות ה- 60 . תכנית זו נקראת גם בשם "תקשורת לא אלימה", שהתאמתה לגיל הרך בוצעה בארץ ע"י מירי שפירא שהיתה מנהלת "עמותת חינוך לאיכות חיים".

מטרת  הלימוד של שפה זו הוא לפתח יכולת ראייה לטווח ארוך והתחשבות בצרכיו של האחר. התכנית מבקשת ללמד ילדים תקשורת אפקטיבית עם הסובבים אותם, לפתח מוקד שליטה פנימי, לרכוש מיומנויות לזיהוי רגשות וצרכים וכן מיומנויות הקשבה ואמפתיה וללמוד דרכים לפתרון קונפליקטים.

שפת הגי'רף , בעקרון מורכבת מארבעה שלבים. שלב העובדות, שלב הרגשות, שלב הצרכים ושלב הבקשות.

בשני המאמרים הקודמים התייחסתי לשלב הרגשות ולשלב הצרכים (שלב 2 ושלב 3). חשוב לומר ולהדגיש כי שפת הגי'רף היא שפה שנלמדת והיכולת להביע רגשות וצרכים נובעים מתוך יכולת להתבונן בסביבה.

ילד בגיל הרך הוא בבחינת "טבולה ראסה", הרוכש את מלוא התנהגותו דרך למידה מהסביבה.

שלב העובדות, שהינו השלב הראשוני של שפת הגי'רף מאפשר לילד , לאדם להתבונן ולראות לשמוע  ולהקשיב ומתוך אגירת האינפורמציה מתפתחים רגשות.

ילד שבוכה בגן כי קיבל מכה. העובדות הן שהילד בוכה, כרגע איננו יודעים את הסיבה לכך ומה היה הצורך של אותו ילד. כאשר חברת הילדים רואה את העובדה שיש ילד בוכה, הם ייגשו לאותו ילד וישאלו מה קרה.

בגן חרוב, אני מלמדת את הילדים ראשית להתבונן בסביבה, מה יש בסביבת הגן? מה אנחנו רואים, מה אנחנו שומעים. כפעילות עם הילדים אני מאפשרת לילדים להסתובב במרחב ורק להסתכל, לראות צורות, צבעים, דברים חדשים, ילדים ועוד. במפגש הילדים מספרים מה הם רואים (ולא מה הם חושבים ). "אני רואה ילד יושב, אני רואה ילד משחק בפינת המרפאה, אני רואה ילד שוטף ידיים, אני רואה תמונה מונחת על הקיר, אני שומע ילד בוכה, אני שומע קולות חזקים ועוד)

שלב העובדות  מאפיין דברים שרואים ושומעים. לאחר שהעובדות ברורות ניתן לברר את הרגשות והצרכים עליהם דיברתי במאמרים הקודמים.

שלב העובדות- ילד שבוכה בגן.

שלב הרגשות- מבררים עם אותו ילד מה קרה? איך הוא מרגיש?

שלב הצרכים- איזה צורך לא סופק שהביא אותו למצב של בכי? מה היה חשוב לילד.

עם הזמן, עם רכישת השפה, לומדים להבין שהרבה דברים שמשפיעים על התקשורת בין האנשים הם בעצם פרשנות, שיפוט וביקורת מה שבעצם שפת הגי'רף מלמדת זה להתמקד בעובדות בלבד!

שיחה על עובדות זה הדרך להתחלת הדיאלוג. חשוב להמנע ממחסומי התקשורת שהם פרשנות, האשמה ושיפוטיות אשר גורמים לחוסר יכולת לנהל שיחה, דיאלוג.

"ראיתי את המים זורמים בברז וסגרתי את הברז" אמרה ג ' . בכדי שתהיה מודעות לצורך שאלתי את ג' מה היה הצורך שלה והיא אמרה לי "הצורך שלי שלא נבזבז מים כי אין מים בכנרת".

לקיחת אחריות של הילדים לסביבה, לחברים, לעצמם, מודעות עצמית כל אלה נרכשים כאשר הילדים מסתכלים סביבם, מקשיבים לאחרים.

כאשר בגן מתבקשים הילדים לסדר את המשחקים במקום , אני מבקשת מכל הילדים להסתכל סביבם ולראות מה יש שם, איזה משחקים לא נמצאים במקום, האם יש משחקים על הרצפה. הילדים לומדים לעצור לרגע להתבונן לראות מה יש בסביבה, היכן יש משחקים שצריכים להחזיר למקום, היכן כל משחק צריך להיות מונח, האם יש ספרים בספריה קרועים אשר זקוקים לתיקון- הילדים מגלים אחריות ואכפתיות לסביבת הגן שלהם בכדי ליצור מקום נעים וטוב לכולם.

בסוף כל יום,  ילדים משתפים בחוויות טובות. יש בגן תעודות גי'רף שמקבלים הילדים שעושים מעשים גי'רפים (מעשים טובים) .כמו כן, ילדים שראו חבר עושה מעשה טוב למען אחר, מעניקים תעודות ג'רף לאותו ילד .בנוסף, ילדים שעושים מעשה טוב שעוזרים, שמוותרים, שמקשיבים,  שמספקים להם צורך כלשהו וגורמים  להם לחייך (עובדה), להיות מאושרים (רגש). למשל, ל' ניגשה אלי  וביקשה להעניק תעודת גי'רף לנ' בגלל שהיא שיחקה איתה בפינת בובות, ואיפשרה לה להיות דמות הנסיכה במשחק. הצורך בחברות, בהנאה, בכבוד, ובהקשבה בא כאן לידי ביטוי ול' הרגישה כל כך מאושרת ושמחה כי כל צרכיה סופקו במהלך המשחק עם נ' והיה חשוב לה לשמח את חברתה ולהעניק לה תעודת גי'רף.

זה לא מובן מאליו שלילדים יש יכולת נתינה כזו לתת לאחר ולא לעצמם, לתת לאחר ולוותר לפעמים, לשמח את האחר. (כל אלה הם חלק מכישורי אינטיליגנציה רגשית אשר מתפתחת ככל שמדברים בשפת הגי'רף ע"פ שלביה)

שלב העובדות (מה היה שם באירוע- מה ראיתי, מה שמעתי), שלב הרגשות (איזה רגש התעורר שם), ושלב הצרכים (מה היה חשוב לי, איזה צורך היה לי), כל אלה יובילו את הילד לשלב האחרון שהוא שלב הבקשות.

על שלב זה אדון בפרק הבא.

מעגל הרגשות ומעגל הצרכים המובילים אל הפה (שלב הבקשות)

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות: , , ,

תגובות (13)

Trackback URL | Comments RSS Feed

  1. אביטל הגיב:

    עבדתי בשנה שעברה בגן חרוב אותו מנהלת ליאת ואני חייבת לומר שהשיטה מצליחה. הילדים לומדים לכבד זה את זה ואת סביבתם ומאוד נעים להיות ולעבוד איתם בגן.
    מאוד מעניין לקרא על שפת הג'ירף וללמוד אותו – ממליצה בחום לכולן/ם!

    • אורטל הגיב:

      אני אמא של איליי, בן חמש וחצי, שלומד בגן חרוב ואני רוצה לומר שאני מאוד נהנית מכך שאיליי משתמש בשפת הג'ירף. זה מקל עלינו ההורים משום שהילד יודע להביע את מה שהוא מרגיש ויודע לבקש את מה שהוא זקוק לו.
      אני למדתי את עצמי את שפת הג'ירף כדי שאוכל לדבר אותה עם ילדיי…… לימדתי את עצמי ע"י קריאת כתבות שליאת עזר, גננת גן חרוב, כתבה באתר "פורטל גני ילדים"….. מאוד ממולץ לכל ההורים… גם אנחנו מרווחים וגם הילדים שלנו מרוויחים הורים יותר טובים!!!!!

  2. עדה בקר הגיב:

    שלום אורטל,
    בשנה שעברה ביקרתי בגן חרוב והתרשמתי מאוד מהאוירה, מהכבוד ומהיחס בין הילדים. הבוקר זרם על מי מנוחות בהנחייתה העדינה והבוטחת של ליאת. הילדים היו עסוקים, מרוכזים בפעילויותיהם והיה ברור שהם מכירים את העקרונות ופועלים לאורם. נפלא שגם את/אתם כהורים משתתפים בלמידה הזו ומפיקים ממנה תועלת רבה למערכת היחסים עם הילדים. עדה בקר

    • אורטל הגיב:

      היי עדה,

      אני חושבת שיהיה מאוד נחמד וחשוב להעביר הורים בגני הילדים כמה שיעורים על שפת הג'ירף..
      אמא שלי גננת בעצמה, למדה אצלך ב"אורנים" לפני 25 שנים… וגם אצלה בגן משתמשים בשפת הג'ירף אך לא קוראים לזה בשם זה, לדעתי משום שהם קטנים (גילאי שנה וחצי – שלוש)אך זה בהחלט מורגש בחינוך הילדים.. כגון: אם ילד לוקח בכוח לילד אחר.."זה לא פנוי.." "לא נעים לי.." "אני לא מסכים.." וכו…
      המשיכו כך….להפוך את העולם שלנו להרבה יותר טוב ע"י לימוד תקשורת נכונה….

  3. ליאת הגיב:

    סוד ההצלחה הוא שת"פ לכל אורך הדרך עם ההורים ועם צוות הגן. ההורים אצלי בגן שותפים לכל העשיה לכל התהליך אותו עוברים הילדים מהיום הראשון של תחילת השנה. והתוצאות מדברות בעד עצמן.
    תודה על התגובות החיוביות על הגן שלי-מחמם את הלב .

  4. שרית חדד הגיב:

    ליאת שלום
    אני גננת בגן טרום טרום חובה מעוניינת ללמוד ולישם את שפת הג'ירף האם מתאים לדעתך להתחיל בגיל כלכך צעיר?
    ואיפה אוכל ללמוד את השיטה.

    תודה שרית.

  5. עדה בקר הגיב:

    שלום שרית,
    פני למפקחת של הגן שלך. היא תוכל לסייע לך להשתלב במערך ההשתלמות וההדרכה שמלווה את התכנית במשרד החינוך. בהצלחה, תכנית נהדרת. עדה

  6. מאיה דיזיצר הגיב:

    עדה וליאת שלום רב,
    נהניתי מאוד לקרוא את המאמר על שלב העובדות ב"שפת הג'ירף". מבקשת לקרוא גם על שאר השלבים ולקבל תכנים שיעזרו לי לפתוח השנה את הנושא בגן שלי שיש בו ילדים מתחת לגיל שנתיים ועד גיל ארבע. בברכה, מאיה.

  7. עינת גבע, מכון אדלר הגיב:

    מקסים! חשוב! ותודה לך ליאת! זו הזדמנות להוסיף שמחקרים מעידים על כך שרק 5% מן הדברים הנאמרים הם עובדות ויתר 95% הם פרשנויות סובייקטיביות של הרואה, השומע או המרגיש.מה שמלמד אותנו על חשיבות הענווה והמודעות. עינת גבע, מורה במדרשה לכשרת מנחי קבוצות הורים, מכון אדלר.

  8. יידה קרמר הגיב:

    לעדה וליאת,
    קודם כל תודה על התכנים של האתר.
    אני מטפלת בילדים מגיל 3 חודשים עד גיל הגן.
    האתר שלכם,בשבילי הוא כמו "תורה".
    אני נעזרת בו בכל מיני בעיות שאני ניתקלת במשך הזמן בטיפול בילדים,
    וגם כל הזמן מתחדשת בשיטות ודברים חדשים בכל התכנים,
    וגם משתפת את ההורים .
    תודה תודה

  9. יידה קרמר הגיב:

    עדה שלום
    אני לא יודעת עם קיבלתם את התגובה שלי

  10. ליאת הגיב:

    לכל המגיבים שלום רב
    ראשית חשוב לי לומר תודה לעדה בקר שמפרסמת את הכתבות שלי אודות פרקטיקה השפה בגן שלי. מחמם את הלב ומשמח אותי מאוד לראות שאנשים קוראים לומדים ומעוניינים להכיר וללמוד יותר את השפה.
    ליאת

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.

  • להרשמה לעדכנים במייל, מלאו את פרטיכם בטופס הבא

    captcha