1

ויסות עצמי בגיל הרך: המשגה משופרת ופיתוח מדדים אקולוגיים ברי -תוקף

McClelland,M.M. & Cameron, C/E/ (2012). Self-Regulation in Early Childhood: Improving Conceptual Clarity and Developing Ecologically Valid Measures. Child Development Perspectives, Volume 6, Issue 2,  136–142

תקציר

היכולת של הילדים לרכז את תשומת ליבם כדי להתמודד עם משימות למידה, מספקת בסיס להתפתחות חברתית ואקדמית בריאה בעתיד.  למרות ריבוי המחקרים בנושא בשנים האחרונות אנו עדים להאטה בפיתוח כלי הערכה בשל חוסר בהירות בהמשגה כמו גם עקב הוויכוח בין אנשי המקצוע על מרכיבי היסוד ומשמעותם בניבוי ההצלחה של הילדים בבית הספר. המאמר מתאר את ההיבטים החשובים ביותר של וויסות עצמי התורמים  ביותר להצלחה בלימודים.לאחר מכן דן המאמר באתגרים המתודולוגיים העומדים בפני המעריכים הבוחנים מיומנויות אלה אצל ילדים צעירים. המאמר מתאר את ההתקדמות בפיתוח כלים ישירים לבדיקת הויסות העצמי אצל ילדים, כלים אמינים ותקפים מבחינה אקולוגית המאפשרים ניבוי של הצלחה בבית הספר.  

 המעבר למסגרת לימודים  פורמלית היא תקופה קריטית בחיי ילדים צעירים.הולכות ומצטברות עדויות כי מעברים מוצלחים דורשים יכולות ויסות עצמי גבוהות, יכולות המאפשרות לילדים לתפקד בהצלחה בכיתה (בלייר, 2002; בלייר  ודיאמונד 2008).ויסות עצמי מתייחס בדרך כלל ליכולת לשלוט או לכוון את תשומת הלב של האדם, את המחשבות, הרגשות והפעולות שלו. השהות במסגרות חינוכיות לגיל הרךדורשת מהילדים התמודדות עם הדרישה הגוברת למיומנויות חברתיות ויכולות וויסות עצמי  בצד רכישת כישורים  אוריניים ויכולת כתיבה.

דיווחים מצביעים על כך כי ילדים רבים אינם מוכנים התנהגותית לכניסה לגן ולכן רבים מוצאים מהמסגרות. ילדים שנכנסים לגן בלי יכולת ויסות עצמי מספקת נמצאים בסיכון גבוה לפתח קשיים כמו דחייה חברתית והיעדר הצלחה בלימודים. יתר על כן, קיימות עדויות כי מרכיבים מרכזיים של ויסות עצמי מנבאים יכולות אקדמיות לפני הגן במהלך החינוך הפורמלי ואפילו עד לבגרות. לכן קידום יכולות ויסות עצמי בגיל הרך היא דרך יעילה לוודא הצלחה בלימודים בטווח הארוך.

מחקר על ויסות עצמי בגיל הרך, על אף ההסכמה לגבי חשיבותו, מתעכב כתוצאה מחוסר בהירות בהמשגה לגבי רכיבי היסוד של הויסות העצמי והמשמעות שלהם לגבי ניבוי הצלחה בבית הספר.

יש מעט מאד כלי מדידה אקולוגיים אמינים הבודקים ויסות עצמי אצל ילדים בשלב המעבר לבית הספר, שיכולים להעריך באופן מהימן את אופי הויסות העצמי ויכולת הניבוי שלו .

 מאמר זה מתאר מהו  ויסות עצמי מהם רכיבי היסוד שלו, מביא ראיות התומכות בקשר בין ויסות עצמי ללמידה, ודן בפיתוחים אחרונים בכלי מדידה, תקפים מבחינה אקולוגית, לבדיקת יכולות ויסות עצמי ויכולות ניבויהצלחה של הילדים בבית הספר.

 הגדרת היכולת לויסות העצמי

יש הסכמה בין  החוקרים על חשיבות יכולות הויסות העצמי אצל ילדים להצלחתם בלימודים וכולם מסכימים גם שיכולת זו היא רבת מדדים. הויכוח נסוב סביב הגדרה מדויקת של המרכיבים.

המחקר הקוגניטיבי מדגיש את מרכיבי הביצוע כמו: גמישות בקשב , גמישות קוגניטיבית, זיכרון עבודה, יכולת שליטה בעכבות , מרכיבים התורמים לרכישת יכולות לויסות עצמי. דוגמאות מהכיתה המצביעות על יכולות אלה, הם משחק בתורות, התמדה בביצוע מטלות, וזכירת ההוראות לפעילות.

גמישות קוגניטיבית פירושה גם היכולת להתמקד בפעילות ולשמור על קשב למרות הסחות הדעת של הסביבה. זיכרון עבודה פירושו  שמירת המידע בראש תוך כדי תהליך עיבוד המידע, זה עוזר לתלמידים לזכור את הכללים בכיתה גם במהלך הפעילות שלהם. יכולת שליטה בעכבות מתבטאת ביכולת של הילד להרים יד כשנשאלת שאלה ולא להתפרץ ולענות מבלי שנשאל.

שלושת ההיבטים הביצועיים האלה מתפתחים במהירות בתקופת הילדות המוקדמתשהיא  תקופה רגישה לפיתוח יכולת לויסות עצמי.אנו שמים דגש על שילוב של מרכיבים אלה משום שאנו מאמינים שהם הרלוונטיים ביותר עבור בית הספר וקשורים לדרישותיו:

ויסות עצמי והישגים אקדמיים

מהידע שהצטבר בספרות המקצועית עולה שיכולת הויסות העצמי מאפשרת לילד להתנהג באופן הולם בכיתה ולהגיע להישגים טובים בלימודים. לעומתם, ילדים המתקשים לשמור תורות, או להשלים משימות הם גם הילדים שיתקשו בבית הספר ובהישגים בלימודים.  כל זאת גם אם מנטרלים את השפעת הסביבה והנתונים ההתחלתיים של הילד כמו IQ . למרות שיש שונות בין המחקרים לגבי הממצאים על רמת ההשפעה של הויסות העצמי על השגים בלימודים , כולם תמימי דעים לגבי הקשר בין יכולות ויסות עצמי להישגים בלימודים.

המחקרים מצביעים על כך כי גמישות בקשב קשורה קשר הדוק לזיכרון עבודה: החוקרים מצאו כי ילדים שיש להם קשיים בזיכרון העבודה מתקשים בהשגת הקריאה והחשבון בבית הספר היסודי . זאת, כיון שמיומנות קריאה דורשות גם פיענוח הכתב לכדי מילים וגם הבנת המשמעות  שלהם בו זמנית.

לדעת המחברים יכולות ויסות עצמי, המשלבות את שלושת המרכיבים :שליטה בעכבות, גמישות בקשב וזכרון עבודה, הם המנבא הטוב ביותר לגבי הצלחה בלימודים בעתיד. (יותר מבדיקה של כל אחד בנפרד). היכולת לבדוק את רמת הויסות העצמי בגיל הצעיר מאפשרת התערבות מוקדמת אצל הילדים המתקשים  ותמנע מהם קשיים לימודיים בעתיד.

קידום המדידה של יכולת הויסות העצמי אצל ילדים צעירים

היכולת של חוקרים, הורים ומורים לתמוך בהתנהגות של הילדים עם כניסתם לגן הייתה מוגבלת למדי בגלל העדר כלים להערכה וזיהוי ילדים עם קשיים בויסות עצמי .  רוב המחקר על ויסות  עצמי מסתמך על דירוג של המורה את התנהגותם של הילדים. הדירוג חשוב כשלעצמו אבל אינו חף מההטייה של הצופה. למרות שקיימים כלים של תצפית ישירה, הם משמשים בעיקר בתנאי מעבדה או בקליניקה אבל אינם פרקטיים לביצוע ברמת הכיתה.

 מגבלה נוספת היא שרוב הכלים למדידה הם מוגבלים לגילאים מסויימים. עד כה היו מעט מאד כלים לאבחון של ילדים בגילאי 4-6 וגם מעט הכלים הקיימים לאיתור קשיים בויסות עצמי אינם ישימים עבור ילדים הדוברים שתי שפות למשל אנגלית וספרדית.

הקושי באיתור נובע גם מהעובדה שילדים בגיל 5 יכולים לעבור בהצלחה משימות ביצועיות ועדיין יש להם קשיים בויסות.

יש לזכור כי להקשר יש חשיבות רבה להבנת יכולות הויסות של הילד בסביבת הכיתה, כיון שהדרישות משתנות. לדוגמא : ילד יכול לבצע את המטלה כשהוא פועל מול המורה, אך לא כשהכיתה רועשת, ויש הרבה הסחות דעת. החקרים מצביעים על כך כי ילדים מתקשים יותר לווסת את עצמם כאשר דרישות הביצוע הולכות וגוברות.

לבסוף,  צריך לזכור שאין אפשרות לבחון כל אחד משלושת המרכיבים של הויסות העצמי, לחבר את התוצאה ולהסיק ממנה שזהו המדד של הויסות העצמי של הילד, שכן הקשר בין כל אחד מהמרכיבים רופף ביותר, ועשוי לגרור אחריו הטייה בתוצאות. זו בעיתיות שרק לאחרונה החוקרים נותנים עליה את הדעת.

כלים מתקדמים לבדיקת יכולות ויסות עצמי

יש נסיון לשיפור הכלים לבחינת יכולות לויסות עצמי כמו הכלי שמפתחים בפרוייקט NIH , שמפתח כלי הערכה לבדיקת התפתחות מוטורית, קוגניטיבית, חושית ורגשית לגילאי 3-85 .

כלי אחר הוא HTKS  (Head-Toes-Knees- Shoulders  ) שבודק ויסות עצמי אצל ילדים בגילאי 4-6 . במבחן נדרשים הילדים להצביע על האיברים למשל גע בראש, גע בברכיים וכד' , אחר כך מבקשים מהם לגעת בברכיים כשאומרים "ראש" וכו'. על מנת לבצע הוראה זו צריכים הילדים לשים לב, להשתמש בזכרון העבודה שלהם, לזכור הוראות בו בזמן להגיב בתגובה לא אוטמטית. זהו כלי שימושי מאד כיון שהוא דורש מהילדים להשתמש ביכולות קוגניטיביות והתנהגותיות הדומות לאלה הנדרשות בכיתת הלימוד.

HTKS נמצא ככלי אמין כיון שחזרה על אותה בדיקה בטווח של שלושה חודשים מביאה לאותן תוצאות. והיא גם כלי ניבוי טוב להישגיות בעתיד.

הבדלים תרבותיים בהקשר של הערכת יכולות לויסות עצמי

כשבאים להעריך יכולות ויסות עצמי יש חשיבות רבה לתרבות בה מתרחשת ההערכה. לדוגמא: מחקרים מוכיחים כי היכולת הביצועית של ילדים ממדינות אסיה טובה יותר מאשר אצל בני גילם הגדלים בחברה המערבית.

כדי לנסות להתמודד עם הקושי, מנסים לבחון את אותם מדדים בתרבויות שונות, בעיקר בשל העובדה כי את ההערכה עורכים המורים וההורים.

מסקנות

יש הסכמה  בין החוקרים שיש קשר בין הערכה מוקדמת של יכולת הויסות עצמי אצל ילדים לבין היכולת לנבא הצלחה אקדמית ויכולת לתפקוד חברתי בעתיד . אלא שהמחקרים בתחום חסרים בהירות ברמת ההמשגה, תחום שדורש התייחסות מחקרית בעתיד. יותר מזה, חשוב להנגיש את הכלים להערכה למורים ולהורים כדי שההערכה תעשה מוקדם ככל האפשר ותאפשר התערבות מוקדמת ושיפור היכולות לויסות עצמי אצל הילדים. ע"י שיפור סביבת העבודה של הילד כך שתאפשר לו תרגול מיומנויות אלה בשלבים הקריטיים של ההתפתחות.

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות: ,

תגובות (1)

Trackback URL | Comments RSS Feed

  1. דרורית אמיתי-דרור הגיב:

    מאמר מעניין!
    תודה!

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.

  • להרשמה לעדכנים במייל, מלאו את פרטיכם בטופס הבא

    captcha