8

ארגון סביבה חינוכית לגיל הרך – מה חדש?

מאת: ליזי דוידי

אוקטובר 2012

תחום ארגון סביבה חינוכית תמיד סקרן אותי. לאחרונה סקרתי את כתבי העת והאתרים לגיל הרך בארץ ובחו"ל בחיפוש אחר חדשנות בתחום. להפתעתי למרות החשיבות הרבה שמייחסים אנשי מקצוע הגיל הרך להשפעת ארגון הסביבה על התפתחותו התקינה של הילד, מעט מאד חוקרים עוסקים או כותבים על הנושא.

כשמצאתי חומרים מהשנים האחרונות בתחום הם עסקו בשני מרכיבים עיקריים :

1.      סטנדרטים להערכת מסגרות לגיל הרך

  (Child Care center Phsyical Enviornments, Jane Beach & martha friendly)

    זהו מחקר שנערך בקנדה בשנת 2004 ובו בחנו החוקרים באיזו מידה המסגרות החינוכיות לגיל הרך עונות על הסטנדרטים המקובלים.

החוקרים פיתחו סולם לדירוג ארגון הסביבה החינוכית במסגרות לגיל הרך .  (ECPERS ) המכיל 143 פריטים המחולקים לארבעה מרכיבים :

                    I.            התכנון הכללי של המרכז

                  II.            האיכות הארכיטקטונית של המבנה בכללותו

                III.            מרחב הפעילות בתוך המסגרת

               IV.            מרחב הפעילות בחצר

הצוות קבע שהמבנים וארגון הסביבה במסגרות לגיל הרך אינם עומדים בתקנים גם במקומות שבהם המבנה הוא חדש. ממסקנות אלה הראו שכספי הממשלה שהוקצו לטובת קידום הקמת מסגרות ראויות לא השיגו את מטרתם. 

 

המאמר לעיל מציג גם את עבודתו של חוקר בשם  אולדס (2001)  שטוען שלתכנון של מרחב חינוכי יש השלכות על הילדים והצוות ועל האינטראקציה ביניהם, כמו גם על שביעות הרצון של העובדים שמצידה משפיעה על תפקוד הילדים.

אולדס מזהה 4 צרכים בסיסיים שיש לתת עליהם את הדעת כשבאים לעצב מסגרת חינוכית לגיל הרך והם:

                    I.            סביבה מעודדת תנועה

                  II.            סביבה נוחה לצוות ולילדים

                III.            מעודדת כשירות (פיתוח יכולות)

               IV.            מאפשרת תחושה של שליטה

 

מחקרים נוספים (המופיעים באמר לעיל)  מצביעים על כך שלסביבה הפיזית  יש השפעה על התנהגות הילדים  ( Van Liemp, 2005).

הועדה לקידום הפעוט בארגון האירופאי  (1995 ) שפעלה במשך 10 שנים הציגה 40 מטרות לקידום איכות הטיפול בילדים בגיל הרך, ביניהן:

          איכות המבנה, המרחב, ארגון הסביבה במרחב, הציוד והריהוט ואיך הוא משקף את הפילוסופיה החינוכית של המקום , צרכי ההורים , הצוות .

          יש צורך במרחב נטו של 6 מ"ר עבור ילד מתחת לגיל 3 ולפחות 4 מ"ר עבור ילדים בגילאי 3-6 . וצריך להיות קשר ישיר לחצר אף היא בגודל של 6 מ"ר לילד , ובנוסף עוד 5% מרחב פנימי עבור בצוות עצמו.

          חייב להיות מטבח שיאפשר להכין אוכל , מזין בריא ומותאם תרבותית לילדים השוהים בו.

שאר המסמך כולל גם דרישות לגבי הסביבה הפיזית, הנחיות לעיצוב, ועוד ועוד.

מסקירת המצב בשטח עולה כי ברוב המחוזות , הסטנדרטים של המרחב לא מקוימים, אין  6 מ"ר לילד אפילו לא 4 מ"ר וברוב המקרים אפילו פחות מ- 3 מ"ר.

ברוב מדינות המערב, כמו גם בארץ, קיימים סטנדרטים ויש פרוגרמה מחייבת להקמת מסגרות לגיל הרך, הבעיה היא באכיפה של סטנדרטים אלה. וכמו תמיד השאלה היא של מי האחריות שאכן הסטנדרטים ייושמו.

יחד עם זאת חשוב לציין שהעקרונות לארגון סביבה חינוכית הולמת לילדים בגיל הרך לא השתנו עם השנים והם מופיעים בגירסה זו או אחרת בספרות המקצועית  ובערכת ההדרכה באתר הגיל הרך  .  

חשוב לא פחות לזכור שלמרות שהעקרונות נראים פשוטים וברורים לביצוע הם נתונים  לפרשנות של המטפלות וצוות הגן המעצב את סביבת העבודה של הילדים והצוות. וזה אומר שכל אחד מהעקורות יכול לקבל ציון אחר בכל מסגרת.

 לדוגמא הנושא של סביבה שיש בה גירויים המזמינים לפעילות: בסרטון הבא על

ארגון סביבת הגן ניתן לראות כיצד ניתן להביא עיקרון זה לקיצוניות על ידי ריבוי צבעים, מרקמים, צורות ומשחקים עד כדי הצפה.

צריך לזכור שלמסגרת החינוכית מגיעים ילדים עם מאפייני טמפרמנט שונים וצרכים שונים, גריית יתר יכולה להיות משתקת עבור חלק מהילדים והם לא יוכלו לתפקד בה. השאיפה היא להגיע לארגון סביבה שייתן מענה למירב הצרכים של הילדים בגן.

פרשנות קצת שונה לארגון סביבה מזמינה ומגרה נמצא  בסרטון הבא  


הפעם הדגש הוא על סביבה מרגיעה מזמינה לפעילות עם מוקדי פעילות.

2.      מדדים להורים ככלי להערכת המסגרת החינוכית לפני הכנסת ילדם למסגרת– במאמר  "  להפוך את מעון היום לחוויה טובה עבור הילד",  (American Academy of Child and Adolescent Psychiatry ,no. 20, December 2011 ) מדגישים הכותבים את הצרכים של ילדים עד גיל שנתיים כבסיס להערכת המסגרת החינוכית כמו:

                          I.            יחס גבוה של מבוגרים מטפלים לעומת ילדים

                        II.            הרבה תשומת לב אישית

                      III.            אותה דמות מטפלת לאורך זמן ארוך יותר

                     IV.            מטפלת שתדבר ותשחק עם הילדים, תחייך אליהם, תשבח אותם על הישגיהם ותהנה מהם.

לכן ההורים צריכים לחפש מטפלת חמה, בטוחה בעצמה, קשובה, איכפתית ומגיבה לילד.היא צריכה להיות מסוגלת לעודד יחסים חברתיים , והתנהגות הולמת , להגביל התנהגות שלילית, יודעת לשים גבולות , חשוב גם שתדע להתייחס לילדים בגילאים שונים כיון שישנן מטפלות שמסוגלות לעבוד טוב רק עם גיל מסויים.

גם אצלנו באתר הגיל הרך תמצאו מאמרים בתחום:

המאמר של ד"ר נאווה וולפסון  "שיקולים בבחירת מסגרת חינוכית בגיל הרך" 

 ומאמר של ד"ר יעל דיין  "כיצד לבחור מסגרת טיפולית חינוכית לתינוקות ופעוטות  "

לקראת תחילת שנת הלימודים קרוב לודאי שהשקעתן זמן ומחשבה בארגון הסביבה החינוכית שלכן. אתן מוזמנות להעביר אלינו סרטונים של סביבת הגן, המעון או המשפחתון שלכן ומה המחשבה שעמדה מאחורי התכנון ואנו נשמח להעלות אותם לאתר לטובת המתעניינים בתחום. 

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות:

תגובות (8)

Trackback URL | Comments RSS Feed

  1. יעל הגיב:

    תוך כדי קריאת המאמר אני חושבת לעצמי שארגון הסביבה החינוכית בבתי הילדים בקיבוצים עונים בצורה האופטימלית על כל הפרמטרים שעל פיהם ניתן להעריך איכות של סביבה חינוכית. כמה חבל שאין הבנה ,הכרה ומתן תוקף מטעם משרדי ממשלה שונים למבנים אלו.

    • admin הגיב:

      שלום יעל,
      מביקורי בבתי הילדים בקיבוצים שונים התרשמתי מאוד מארגון הסביבה החינוכית הן בתוך הכיתות והן בחצרות. במהלך עשרות שנים הובילה החשיבה הקיבוצית לגיל הרך את התחום כולו. גדעון לוין, מלכה האס, יהודית ניר,מרים רות ועוד רבים ורבות אחרים היו אנשי חזון ומעשה גם יחד.

      תורתם אינה משתכחת מחלק מאיתנו. אבל זה נכון שכיום ההכרה בהם, בפועלם, ובקיבוצים שממשיכים את דרך העבודה הזו הולכת ופוחתת. ירידת קרנו של הקיבוץ במהלך העשורים האחרונים היא רק אחת הסיבות.

      בינתיים יש ילדים רבים שמתפתחים ונהנים במסגרות שלכם. כל הכבוד.
      עדה בקר

      • מיכל הגיב:

        עדה שלום
        אני מעלה על הכתב הרהורים שעולים בי בחודשים האחרונים עם כל השינויים הנדרשים מאיתנו הגננות הפרטיות.
        כשהקמתי את הגן שלי לפני כעשר שנים, היה לי חזון – חזון של פשטות. הגעתי מתחום הפסיכולוגיה, עפ רקע של שנות עבודה בבתי ילדים בקיבוץ, הסבת אקדמאים נהדרת בסמינר הקיבוצים, המון רצון ונחישות והכי חשוב- עם זיכרון ילדות מדהים של הגן שלי, של הגנן שחינך אותי (כן, שם טוב הגנן הנפלא מחולון).
        הקמתי מאפס את המקום שלי- גן, באמצע העיר, עם חצר גרוטאות "מלוכלכת", טיול יומיומי, עם השיטה הזורמת של גדעון לוין (כבר מגיל שנה וחצי), הרוח והתיבות הממוינות של מלכה הס, תורת הגשת החומרים והסיפורים שהחדירה בי יעל גוטוויזר הנפלאה מהסמינר, האהבה לטבע והיכולת למצוא אותו גם בתןך העיר, וזה הצליח – בראתי מקום קטן ואינטימי. הרגשתי במהלך השנים זכות ללוות את אותם הילדים דרך ארוכה ולהפרד מהם בגילאי ארבע, ארבע וחצי, כשאני יודעת איזה מטען נפלא הם נושאים עימם הלאה.
        הכל היה אפשרי בזכות הקבוצות הקטנות והצוות הנפלא…
        אני מרגישה נגזלת – עם השנים, למרות המצב הכלכלי, שמקשה על החזקת הגן במתכונתו הראשונה, הצלחתי לשמור על הקבוצות הקטנות שלי והרוח של הגן, אבל היום, תחת איומי החקיקה החדשה, אני נאלצת לשקול צעד של התרחבות, הפיכה לתאגיד חינוכי, הקמת מוסד גן שתחת כל חוקי הפיקוח יראה כמו בית מרקחת לילדים ובעצם, לנטוש את כל מה שלמדתי.
        אנחנו הרי יכולים להמשיך לשבח את שיטת החינוך הקיבוצית הנפלאה, אבל בלי, הקבוצות הקטנות, הטיול, הלכלוך של חצר הגרוטאות, ההמנעות ממתקני משחקים והוצאת כל "החפצים המסוכנים" שהילדים כל כך זקוקים להם להקמת המבנים שלהם, נשארת לנו רק תאוריה יפה.
        זה לא שאני נגד פיקוח, אני פשוט נגד פיקוח פופוליסטי ואנטי חינוכי. ילדים לא צריכים לגדול בסביבה "נקיה", "הבלאגן" הוא התוהו ובוהו שמתוכו הם בוראים את כל העולמות שלהם…
        אנחנו מאבדים את הסביבה הנהדרת לגיל הרך שכל כך אפיינה את ישראל וזה מייאש!
        יש אפשרות אחרת???
        שבת שלום, מיכל

  2. דפנה הגיב:

    קראתי את המאמר ואת הנספחים לו, ושמחתי על ריכוז הנתונים החשוב הזה,
    שלצערי ברוב גני הארץ אינו ידוע למתכנני הגנים וודאי אינו מיושם.
    לצערי, ברוב הגנים אני רואה צבעוניות יתר המעוררת גריית יתר וחוסר שקט המשפיע על כל באי הגן.
    לפני מס' שנים היה י ויכוח מר עם הרכזת שלי בעירייה מסויימת, אחרי ששופצן שני גנים מן היסוד, והצבעוניות בסיום השיפוץ הזכירה את הבית של מיץ פטל. טענותי נפלו על אזניים ערלות ואת השינוי עשיתי בעצמי, עם מכחול וצבע. כבר טורחת להעביר את המידע החשוב לאותה מחלקה ברשות המקומית. תודה על המידע החשוב, רצוי להעבירו לידיעת הגננות בפועל ולאלה בתהליך ההכשרה.

  3. עדה בקר הגיב:

    שלום דפנה,הנטיה של מעצבי מעונות לצבעוניות יתר כמעט ואינה ניתנת לשליטה. הנטיה שלהם ליצור מקום שהוא כביכול "עליז" נשנענת על תפיסת עולם שגויה באשר ליכולות של הילדים להנות או לחוות עומס כזה לאורך שעות רבות ביום.
    הקושי של הילדים מחמיר כמובן כאשר מספר גדול של ילדים מתנועע בתוך המרחב הצבעוני הזה.
    יחד עם זאת, יש בארץ התקדמות בנושא. בשנים האחרונות ראיתי כבר גנים רבים שבולטים בהם צבעים פסטליים, שהם נעימים מאוד.

    במעון פרטי בפתח תקוה "הנסיך הקטן" עיצבה מעצבת המעון בשיתוף פעולה עם המנהלת הצעירה מרחב רגוע ונעים.אני נותנת במעון זה הדרכה ונהנית מאוד. יש תקוה.
    אני בטוחה שהעברת המידע למחלקה ברשות המקומית יישא פרי. מנסיוני יש להם אוזן קשבת וקירבה רבה יותר לצרכים שלנו מאשר לגופים הארציים.
    כל טוב ובהצלחה, עדה

  4. ויקטוריה הגיב:

    ד"ר עדה בקר שלום,
    אשמח אם תוכלי לסייע לי ולהפנות אותי לביבליוגרפיה בנושא עיצוב סביבה חינוכית. מהארץ ומחו"ל.
    בימים אלה ממש עושה עבודת חקר בנושא.
    תודה רבה
    ויקטוריה

    • admin הגיב:

      המאמר הוא סיכום של כל החומרים החדשים שמצאנו ב 2012 בנושא עדיין נכון להיום, למאמרים חדשים עלייך לחפש בספריות ובכתבי העת .

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.

  • להרשמה לעדכנים במייל, מלאו את פרטיכם בטופס הבא

    captcha