1

חלמתי חלום על צבע אדום -מצבי חירום ושינה אצל ילדים בגיל הרך

מאת: מיכל קפלן ופרופ' אבי שדה

השבוע פנו אלינו למרפאת השינה שבאוניברסיטת תל-אביב הוריו של דני, בן 4, שמזה מספר שבועות מסרב לישון במיטתו בלילה. הוריו סיפרו כי מאז שהיה בן שנה וחצי ישן דני לילות שלמים במיטתו, ללא קשיים מיוחדים. השינוי החל עם תחילתו של מבצע "עמוד ענן". משפחתו של דני מתגוררת במושב הנמצא בטווח ה-40 ק"מ מרצועת עזה, ובמהלך המבצע בילה דני לא מעט ימים ולילות בממ"ד, בו ישנו כל בני הבית יחד במשך כשבוע. המלחמה שבחוץ הסתיימה בינתיים, אך בבית של דני מתנהלת מדי ערב מלחמה עיקשת בינו ובין הוריו. הוא מתעקש לישון יחד איתם, והם מבקשים שיחזור למיטתו. הוא שואל מתי שוב יישמע אזעקה, היכן כיפת ברזל שהייתה ליד הבית, ואיך אפשר לדעת שלא ייפול על הבית שלו טיל, והם מנסים להסביר שהמבצע הסתיים, ושדני לא צריך לפחד יותר. במרבית הערבים נכנעים ההורים לבסוף, מותשים מהמאבק העיקש עם בנם, ומסכימים שייכנס למיטתם. במהלך הלילה ההורים מתעוררים ומגלים שהשקט המיוחל עדיין לא הושג. דני מרבה להתעורר ולהתלונן כי חולם "חלומות רעים", על פיצוצים וחיילים ועל כך שהלך לאיבוד ולא מצא את אימא ואבא.

למצבי מלחמה וחירום השפעה ניכרת על מצבם הרגשי של מבוגרים וילדים כאחד. הדחק הכרוך בשיבוש שגרת החיים ובהתמודדות עם אזעקות, שהייה במרחבים מוגנים, גיוס הורים למילואים וכדומה עשוי לגבות מחיר כבד במיוחד עבור ילדים צעירים. ממצאים מחקריים מצביעים על עלייה בסימפטומים של חרדה, דיכאון, עצבנות, קשיי ריכוז והרטבה בקרב ילדים בעקבות מלחמות, מתקפות טרור ומצבי חירום אחרים. אחד מתחומי התפקוד המועדים לפגיעה בתקופות כאלה הינו תחום השינה. במחקר שנערך בישראל ובדק השפעות פסיכולוגיות של חשיפה לאירועי טרור על ילדים בגיל הרך (גילאי 0-4), נמצא כי חשיפה לאירועי טרור בטלוויזיה במשך יותר מחמש דקות על בסיס יומי מגדילה את הסיכוי לבעיות שינה. במהלך מלחמת לבנון השנייה ד"ר שי חן-גל, ד"ר ליאת טיקוצקי ופרופ' שדה בדקו את מצבם הרגשי של ילדים בגילאי 2-7 שנים שהתגוררו במחנה האוהלים בניצנים. תוצאות המחקר העידו על עליה ניכרת בסימפטומים הקשורים בשינה. כ-50% מההורים דיווחו כי ילדיהם סובלים מפחד או קושי ללכת לישון, וכ-55% דיווחו על סיוטים ויקיצות המלוות בחרדה שהופיעו בעקבות המלחמה.

בדומה, במחקר שנערך בארץ ב-1991 ובחן תגובות ילדים למלחמת המפרץ, נצפתה עלייה באחוז הבעיות הרגשיות בזמן המלחמה, ובהן סיוטי לילה. במחקר זה השתתפו אמנם ילדים בגיל בית-ספר, אך נמצא כי הצעירים מבניהם היו רגישים יותר להשלכות המלחמה ביחס לילדים המבוגרים יותר. במחקר נוסף שנערך במהלך מלחמת המפרץ ולאחריה, נמצא שלילדים צעירים יותר סיכוי גדול יותר להציג סימפטומים של חרדה ולסבול מהפרעת-דחק בתר חבלתית (Post-traumatic stress disorder) ביחס לילדים גדולים יותר. נראה כי לילדים גדולים יותר אפשרות לפתח אסטרטגיות התמודדות יעילות יותר עם מצב הלחץ ביחס לילדים צעירים. ממצאים אלה שופכים אור על פגיעותם הפוטנציאלית של ילדים צעירים מאוד נוכח איומים ביטחוניים שכאלה.

עדויות מהעולם גם הן מצביעות על הסיכון הפסיכולוגי הקיים עבור ילדים בגיל הרך החווים מצבי חירום ומלחמה. מחקר שנערך לאחר אסון התאומים בארה"ב מצא כי לילדים בגילאי 0-4 שנחשפו לאסון באופן ישיר הייתה סבירות גדולה פי חמישה לסבול מבעיות שינה בהשוואה לילדים שלא נחשפו לאסון. ממצאים אלה מתיישבים עם ממצאים ממחקרים שבחנו התמודדות של ילדים לאחר אסונות טבע, כגון רעידות אדמה וסופות הוריקן בארה"ב, המצביעים על עלייה באחוזים של קשיי הירדמות, יקיצות מרובות וסיוטי לילה בקרב ילדים שחוו את האסון. מחקרים משנות ה-90 שבחנו תסמינים פסיכולוגיים בקרב ילדי פליטים מבוסניה, הרצגובינה וקרואטיה שהגיעו מאזורי מלחמה הראו גם הם אחוז גבוה מהרגיל של הפרעות שינה.

שלא במפתיע, הנושא נחקר גם בקרב שכנינו. במחקר שבחן ילדים בגילאי 3-6 מביירות שחוו הפגזות כבדות בזמן מלחמת האזרחים השנייה בלבנון, נמצא שילדים אלה סבלו מבעיות שינה רבות יותר באופן מובהק ביחס לילדים שהתגוררו באזורים בהם לא היו הפגזות. נמצא שכ- 72% מהילדים שחיו באזורי המלחמה סירבו ללכת לישון לבד, 44% הפגינו תלות יתר בהוריהם וכ-25% מהם התלוננו על סיוטי לילה. במחקר אחר נמצא כי ילדי גן מרצועת עזה שנחשפו למצבי מלחמה ותקיפה מלחיצים סבלו מקשיי שינה יותר מילדים בריטיים בני אותם גילאים שהיוו קבוצת ביקורת.

חשוב לציין כי ישנם מחקרים שלא מצאו הבדלים בתסמינים הקשורים בשינה בין ילדים שחוו לחץ כתוצאה ממצב מלחמה, ובין ילדים שלא חוו לחץ שכזה. ממצאים סותרים אלה נובעים ככל הנראה ממגוון משתנים, כגון קרבתו הגאוגרפית של הילד לאזור הנמצא תחת איום, סוג מצב החירום, אורכו על פני זמן ומידת הסכנה הכרוכה בו, רמת החרדה של ההורים, גילו של הילד, אסטרטגיות ההתמודדות שלו וכיוצא באלה.

התמודדות במצבי חירום ומלחמה

מצבי מלחמה ומבצעים צבאיים כ"עמוד ענן" אינם דבר בלתי מוכר במציאות הישראלית לצערנו. עם זאת, עבור ילדים צעירים החווים דחק שכזה לראשונה, חשוב ליצור תנאים מיטיבים, בטוחים ושלווים ככל האפשר על מנת לסייע להם בהתמודדות עם המצב, ולדאוג שהוא לא ידיר שינה מעיניהם. חשוב לזכור שילדים (וכן הורים) שאינם ישנים מספיק שעות, או שאיכות השינה שלהם ירודה עשויים לסבול ממגוון השלכות בלתי נעימות, כגון חוסר יכולת להתרכז, קושי לשאת תסכול, מצב רוח ירוד, קושי ללמוד דברים חדשים וכדומה. ככלל, כדאי לשמור ככל הניתן על שגרת החיים הרגילה של הילד במסגרת החינוכית, בשעות הפנאי אחה"צ וכן בבית בערבים ובלילות. ילדים מצליחים יותר להסתגל למצבי דחק כשאין הפרה משמעותית של הרוטינה הקבועה שלהם. המסר הוא שהחיים ממשיכים להתנהל, והילד יכול להרגיש בטוח ורגוע יותר כשהוא חש שאותן דמויות סמכות מבוגרות ומוכרות נמצאות שם ודואגות לו כמו תמיד.

באם מתרחשים שינויים בשגרת השינה מומלץ לתחום אותם באופן ברור וספציפי למצב החירום. לדוגמה, בהישמע אזעקה במהלך הלילה, ניתן להגיד לילד שהולכים ל"חדר המוגן", אך כשתיגמר האזעקה חוזרים למיטה. באזורים בהם נאלצות משפחות לבלות ימים ולילות שלמים במקלט או בממ"ד, חשוב להסביר לילד שמדובר במצב זמני, ושהדברים יחזרו לנהוג כמנהגם לכשיסתיים.

חשוב להקטין ככל הניתן את החשיפה של ילדים בגיל הרך לתכנים שאינם תואמים את גילם, כגון תמונות או סרטונים אלימים המשודרים במהדורות החדשות בטלוויזיה. ניתן להסביר לילד אודות המצב באופן המותאם ליכולות הקוגניטיביות והרגשיות שלו, אך אין הכרח לעשות זאת בכל המקרים. לעיתים קרובות לא תוכן הדברים הוא החשוב, אלא הטון שבו מדבר המבוגר המציג בפני הילד את המצב הבלתי מוכר. כך גם לגבי יתר ההתנהלות והשיח המתקיים בבית. ילדים צעירים נוטים לפרש מצבים שכאלה בעיקר דרך העיניים של הוריהם. באם ההורים חווים חרדה משמעותית, אין מנוס מכך שהילד יחוש זאת, ולעיתים קרובות אף "יידבק" במתח בעצמו. בשונה מכך, הורים המשדרים רוגע ותחושת שליטה עשויים לסייע לילדיהם לחוש בטוחים ורגועים. ילדים לומדים התנהגויות רבות באמצעות צפייה במודל של הוריהם ואחיהם, ועל כן לעיתים קרובות הילד יאמץ אסטרטגיות ההתמודדות של אלה הנמצאים בקרבתו.

במקרים בהם הילד מפתח פחד משמעותי מללכת לישון לבד, נצמד להוריו, מרבה להתעורר במהלך הלילה, או מדווח על חלומות רעים, ניתן לפנות לפסיכולוג ולבקש הערכה מקצועית, כפי שעשו הוריו של דני. לעיתים העניין חולף עם הזמן. לעיתים הוא מחריף. מניסיוננו, במרבית המקרים הדרכת הורים קצרה יכולה להוביל להטבה משמעותית בשינה של הילד ולהפחתה משמעותית בפחדים, וכן למנוע החרפה והדרדרות למצב קשה וכרוני יותר.

 הילד שלך מפחד בלילה?

בימים אלה אנו עורכים מחקר נוסף על פחדי לילה של ילדי גן באוניברסיטת תל אביב, במסגרתו מוצע טיפול קצר מועד לילדים בני 4-6 הסובלים מפחדים בלילה. הטיפול ניתן ללא תשלום, אך מספר המקומות מוגבל. הורים המעוניינים להשתתף מוזמנים לפנות באמצעות המייל mic.kaplan@gmail.com, או בטלפון 054-4682588. ניתן גם ליצור קשר עם מעבדת השינה, בטלפון 03-6407327. לפרטים נוספים בקרו באתר המעבדה: http://sleep.tau.ac.il/

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות:

תגובות (1)

Trackback URL | Comments RSS Feed

  1. עינת גבע, מכון אדלר הגיב:

    קוראים יקרים, קריאת המאמר מביאה אותי לשתף אתכם שברוב המשפחות, עם או בלי טריגר כמו מלחמה. עולה סוגיית "פחדים בקרב ילדים" והדרכים היעילות להתמודד איתם.
    חשוב לדעת ולזכור שפחדים בקרב ילדים הם טבעיים, נורמאטיבים ויש להם תפקיד: הם מאפשרים לנו להתגונן.
    בגדול, נוכל לסווג את הפחדים לשניים: פחד טבעי, ופחד מטרתי.
    פחד טבעי שמתעורר בנסיבות, בזמן ובמקום וזוכה להתייחסות עניינית ואמפאטית, מחסן ונוטע בנפשו של הילד את הרעיון שיש לו כוח להתמודד. פחד מטרתי- הינו פחד נרכש, פחד שנועד לקרב, להעסיק, להדאיג ולתפעל אותנו ההורים. כאשר פחד זה פוגש קרקע פוריה, הילד מגלה מכרה זהב ורווחים נאים לצידו כגון: תשומת לב מההורים, מידה של שליטה… אבחון, זיהוי ומתן התיחיסות מתאימה לפחדים עשויים לצמצם ואף להעלים אותם. עינת גבע, יועצת משפחתית, מומחית ליחסי הורים וילדים 0523607603.

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.