2

ספר המשפחות הגדול

מאת: מרי הופמן         איירה: רוז אסקוית         הוצאת כנרת ואיגואנה, 2012.

העיסוק במגוון סוגי משפחות בספרי ילדים תופס תאוצה כבר כמה שנים. ככל שהדיון הציבורי-תרבותי סביב מגוון המבנים המשפחתיים הופך ללגיטימי ושכיח יותר, כך גם הופעת הנושא בספרות ילדים ובספרות לגיל הרך בכלל זה. בדרך-כלל אלה ספרי "רשימות" שמציינים בזה אחר זה משפחות שאינן קונבנציונליות מבחינת ההרכב המשפחתי שלהן – משפחות חד הוריות, חד מיניות, משפחות מאמצות וכדומה. למשל, כאשר התפרסם  ספרו של יהודה אטלס – "כל אחד והמשפחה שלו" לפני כעשור, היה זה בהחלט חידוש שספר לילדים צעירים חושף בפני קוראיו את האפשרות שמשפחה אינה רק אבא, אמא, שני ילדים וכלב.

לאחרונה יצא לאור בעברית ספרן של הופמן ואסקוית משנת 2010 (בתרגום אירית ארב) ובו חידוש נוסף. אמנם, גם ספר זה בנוי באותו פורמט "רשימתי" (יש משפחות כאלה ומשפחות אחרות…) אך היריעה שהספר פורס רחבה בהרבה מזו שהורגלנו אליה בטקסטים לילדים. היוצרות אינן מסתפקות בהרכבים משפחתיים שונים אלא מביאות אמירה עמוקה יותר – על צורות חיים שונות, סגנונות חיים מגוונים ועל דפוסים משפחתיים שונים.

הספר נפתח בהצהרה הבאה: "פעם, לפני שנים, רוב המשפחות בספרים נראו ככה: אבא אחד, אמא אחת, ילד קטן אחד, ילדה קטנה אחת, כלב אחד וחתול אחד." והאיור מוסיף מידע רב על הסיטואציה המשפחתית – יש להם בית מקסים עם דשא, השמש זורחת ובני המשפחה מחייכים וטובי לב. ואז הטקסט ממשיך: "אבל במציאות יש משפחות מכל מיני סוגים וגדלים וצורות." כבר בעמוד פותח זה, יכול הקורא להבין שהספר מודע לשינויים התרבותיים והחברתיים שעברו על משפחות ושהוא אינו הולך להתעסק עם עוד משפחות מהסוג "הרגיל". בעמודים הבאים כל כפולת עמודים עוסקת בנושא אחר – "מי ומי במשפחה שלכם?" – משפחות גדולות ומצומצמות, מורחבות וגרעיניות, "חופשות" – איך משפחות שונות בוחרות לבלות את חופשתן, "חגיגות" – מסורות הקשורות באופי חגיגת חגים אירועים, "רגשות" – האם בני המשפחה חולקים ברגשות? האם כל בן משפחה שומר את רגשותיו לעצמו? ועוד תחומים. כל נושא כזה מטופל בתמציתיות שהרי אין כאן סיפור אלא חשיפה למגוון ומתן לגיטימציה למבחר רב של דפוסים משפחתיים. אין שיפוטיות או ביקורת. האיורים, מוסיפים מימד הומוריסטי וקריצות משעשעות אך גם הם משתתפים בחשיפה למגוון – אפשר למצוא משפחות הלבושות באופן מוסלמי מסורתי, משפחות בצבע עור שונה, רזים ושמנים, גבוהים ונמוכים. פשוט כל מיני אנשים!

מעבר לכך ואולי בזה חשיבותו המרכזית של הספר, בין לבין שוזרות יוצרות הספר גם אמירות כואבות וקשות על מציאויות שונות שבהן משפחות מתקיימות: למשל, כאשר הן עוסקות בנושא העבודה  – "יש משפחות שבהן כולם עובדים. במשפחות אחרות רק אדם אחד הולך לעבודה (וכאן האיור מספר שדווקא האמא היא זו שיוצאת לעבודה בעוד האב נשאר עם הילדים – ס.א.ב). יש הורים שעובדים בבית. ויש הורים שלא מוצאים עבודה כלל." ובאיור האחרון נראים זוג הורים בארשת פנים מודאגת לצד ערימת עיתונים וילדה שמושיטה להן את קופת החיסכון שלה. דווקא הקיצור במילים והיעדר הסברים "מלומדים" הוא זה שהופך את המשפטים האלה לחזקים יותר ונותן להם אפשרות להיות פתח לשיחה בין הילד ובין המבוגר המקריא את הספר. אותה מורכבות מוצגת במשורה, רק כאשר זה מתבקש.

באופן כזה נשמר איזון בין ספר קליל שבו הילדים מוזמנים למצוא את עצמם ואת חבריהם ובין טקסט שמאפשר לילדים לגעת גם במורכבות החיים וגם במצבים פחות נעימים. אולי דווקא שם ימצא את עצמו הקורא? אולי זה מה שייתן לו, גם אם לרגע, תחושה שמשפחתו היא בסדר ויש עוד משפחות כאלה, או לפחות דומות.

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות:

תגובות (2)

Trackback URL | Comments RSS Feed

  1. מקריאת הפוסט עולה שמדובר בספר חשוב, חשיפת ילדים מגיל צעיר למגוון אופציות מאפשרת להם להכיר את השונה, לקבל את השונה, לגדול ולהיות בני אדם רחבי אופקים, פלוראליסטים, חושבים ופתוחים. עינת גבע יועצת משפחתית, מכון אדלר 0523607603.

  2. שרי הגיב:

    אני מעוניינת לדעת אם קיימים מאמרים אקדמיים או בכלל בנושא:" איך ילדים תופשים דימויי משפחה, באמנות או בספרות, ומהי תפיסת העולם של הילדים בגיל הגן כמובן לגבי משפחה ומשפחתיות,
    או איך נכון להורות להם את נושא המשפחתיות, וזאת מלבד סיפורים העוסקים במשפחה. רעיונות ומאמרים יתקבלו בשמחה. תודה שרי

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.