2

קריאה חוזרת לילדים ותרומתה להתפתחות כשירותם השפתית, הלימודית והחברתית

ד"ר קלודי טל, ראש התכנית והחוג לגיל הרך

08/01/2012

התנסות בקריאה בקבוצות ילדים הטרוגניות בכשירותם השפתית נשענת על האמונה שילדים לומדים משיחות עם עמיתים במקביל ללמידה ממבוגרים. מחקרים מדעיים רבים מראים קשר ישיר וחזק בין קריאה חוזרת של ספרים לילדים, שבמהלכה הילדים שותפים פעילים לשיחה על תוכני הספר ועל איוריו החל מגיל רך מאוד, לבין התפתחות השפה והיכולות הלימודיות בגיל מאוחר יותר (לדוגמה, McKeown & Beck, 2003 ).

קריאה חוזרת של אותו ספר נמצאה תורמת להשתתפות אקטיבית של הילדים בדיון על תוכני הספר ולמעורבות אינטנסיבית בהצעת פרשנויות על הטקסטים, הסקת מסקנות והשערת השערות על המוצג בהם. זאת בניגוד למפגשים חד-פעמיים עם ספרי ילדים, מפגשים שבהם ילדים עסוקים בהבהרתן של משמעויות שטחיות יותר של הטקסט (Pappas, 1991; Phillips &McNaughton, 1990 ).

לא זו אף זו, מחקרי אורך בעולם שבים ומראים מתאמים גבוהים בין הרמה הסוציו-אקונומית וההשכלה של הורי הילדים לבין התפתחות השפה וההישגים הלימודיים של הילדים במהלך כל שנות בית ספר (Hart & Risley, 1995 ;Biemiller, 1999).  ילדים החיים בסביבה ענייה מגיעים אפוא לשערי בתי הספר בחסר בולט בתחום כישורי שפתם הדבורה והכתובה. הפערים בין ילדים אלה לבין ילדים שחיים במשפחות מהמעמד הבינוני ובמשפחות משכילות הולך וגדל במהלך שנות הלימודים בבית הספר.

התכנית לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך מכירה בחשיבותה של קריאה חוזרת של ספרי ילדים איכותיים ומותאמים לעניין של הילדים, כגורם התורם לפעילות חינוכית שהיא דרך חיים בגני הילדים.

בארץ ובעולם נראה כי אין זה קל ומובן מאליו לאפשר את השתתפותם הפעילה של הילדים בדיוני למידה בכלל ובדיונים המתמקדים בספרי ילדים בפרט.  מכללת לוינסקי החליטה לקדם את הסוגיה הזו במסלול הגיל הרך. במהלך שלוש השנים האחרונות הכשרתן של הסטודנטיות להוראה כוללת אימון אינטנסיבי של קריאה חוזרת לקבוצות הטרוגניות של ילדים בגני ההתנסות בהוראה. עריכתה של הקריאה החוזרת בקבוצות קטנות וקבועות נשענת על ההבנה שהשפה מתפתחת מראשיתה כחלק אינטגרלי של האינטראקציות והקשרים הבין-אישיים שהילדים הצעירים יוצרים עם הוריהם, עם מחנכים ועם ילדים אחרים.  הדיון האינטנסיבי שמתמקד בספר שמעניין את כל ילדי הקבוצה,  עשוי בו-זמנית להעשיר את שפתם של הילדים ולתרום להיכרות מעמיקה בין הילדים ולהידוק הקשרים הבין-אישיים ביניהם.

על אף החשיבות של פעילות ההקראה והציפייה שתהיה זו פעילות שגרתית בגני הילדים, הבחנו שברבים מגני הילדים גננות אינן נוהגות לקרוא ספרי ילדים באופן שיטתי לקבוצות קבועות של ילדים. ספרים מוקראים לרוב במליאה, וקריאתן של הגננות לרוב איננה קריאה חוזרת שמביאה את הילדים לרמה של היכרות מעמיקה עם הספר.

היעדר שגרה של קריאה חוזרת בקבוצות קטנות נראית לנו בעייתית במיוחד בגנים הנמצאים בשכונות מצוקה או בגנים שיש בהם רוב של ילדים להורים עולים. בחלק ממקומות אלה ילדים אינם חשופים כלל בבתיהם לספרי ילדים ובחלק אחר מהמשפחות חסרה חשיפה לספרי ילדים הכתובים בשפה העברית.

עקב כך התכנית לגיל הרך במכללת לוינסקי יצרה קשר מקצועי עם גני נתניה (מירי ישראלי ריכזה את השותפות הזו מטעם המכללה, סיוונה גולן ייצגה את עיריית נתניה וחדווה פוזננסקי ייצגה את הפיקוח של משרד החינוך בנתניה).

עדויות של סטודנטיות וגננות שגילו את החשיבות בהשתתפות הפעילה של הילדים בקריאה החוזרת.

הגננת לינדה מארי, שגנה נמצא בשכונת קריית נורדאו בנתניה ורבים מהילדים הלומדים בגנה הם ילדים עולים, החליטה לאמץ את תהליך הקריאה החוזרת. בעקבות התבוננותה בסטודנטיות שעבדו עם הילדים בגן במסגרת עבודתן המעשית היא השוואתה בין הגישה הנהוגה בתכנית לגיל הרך בלוינסקי ובין גישת הקריאה הרווחת בשדה. לינדה סיפרה שבשנים הקודמות, במסגרת "מצעד הספרים", היא חשפה את הילדים לעשרים ספרים במהלך השנה. לקראת סוף התהליך הילדים הכינו כרזות ופרסומות, והשיא היה במהלך שבוע הספר כאשר נערכו בחירות בגן לספר המועדף על הילדים.

בתחילת השנה הייתה לינדה ספקנית בנוגע להכנסת הגישה של הקריאה החוזרת לגן שלה. היא צפתה מדי פעם בסטודנטיות, אך לא לקחה חלק פעיל בהקראות החוזרות בגן. לאחר המחצית הראשונה הגננת שמה לב שחל מפנה בשתי הקבוצות של הסטודנטיות שלקחו חלק פעיל בקריאה החוזרת בגן. הילדים בעלי הכשירות החברתית הנמוכה עמדו זקופי קומה, והציגו או דקלמו את תוכני הספר לפני ילדי הגן. נקודה חשובה מאוד הייתה העמקת הקשר עם ילדי הקבוצה שיצרה תחושת יכולת אצל הילדים, והספרייה הייתה "שוקקת חיים". בשלב זה נרתם רוב הצוות החינוכי בגן להקראות חוזרות בגן: לינדה הגננת המאמנת, אורה הסייעת הקבועה, הסייעת המשלימה ורינה "סבתא גן" (יוני, 2010).

מהעדויות המובאות להלן נראה כיצד סטודנטיות להוראה בתכנית לגיל הרך במכללה גיבשו תובנות באשר לחשיבות התהליך, ללמידתן וללמידה של הילדים:

"בתחילת הדרך נהגתי לספק לילדים תשובות כיצד 'לשלוט' בהקראה ובפעילות שבעקבות הקריאה. תכננתי היטב ולפרטי פרטים את הפעילות ולא הסכמתי ולו לרגע קט לצאת מן התכנון. עם הזמן הבנתי שהדרך הטובה ביותר ללמידה של הילדים (וכמובן גם שלי) היא  להקשיב לילדים, להשתמש בידע שלהם כדי לפתח למידה חדשה, לא להתעלם מאמירות שלהם שלא קשורות לתכנון, להתגמש, להיות פתוחה לשינויים. בנוסף, כיום, אני נוהגת לא לספק תשובות לילדים, אלא לתת להם כלים למחשבה, כלים שיעזרו לילדים להגיע לתשובות בעצמם" (ענבר יום טוב , יוני  2010).

"גיליתי לאורך הקריאות שילדים אוהבים לשאול שאלות רבות בנוגע לדברים שמעניינים אותם, ולכן אפשרתי לילדים לשאול שאלות המעניינות אותם ולפתח את שאלותיהם לפעילויות שלמות של קריאה חוזרת" (חני צימבל, יוני 2010).

הגננת סיגל ראובני מספרת כיצד היא  העצימה ילד בעל מאפייני PDD בגנה באמצעות רעיון שהגה שאומץ על ידי קבוצת הקריאה כולה.  להלן דבריה של סיגל:

"בגני ילד אוטיסט, שתמיד נצמד אליי בזמן קריאה חוזרת, ואוהב לעקוב באצבע שלו כאשר אני קוראת. בסיפור 'נוצה סגולה' מאת חנוך פיבן גילו הילדים בסוף הספר מעטפה ובתוכה נוצה סגולה. רפאל החליט לאמץ לעצמו את הנוצה, ובמקום לעקוב אחרי קריאתי עם האצבע הוא היה עושה זאת עם הנוצה. חילקתי, כמובן, לכל הילדים נוצה סגולה, והם הניחו אותה על הנוצה המצוירת בספר, ולאחר מכן כל ילד השתמש בנוצה לעבודת יצירה חופשית – כל אחד יצר עם הנוצה ככל העולה על דמיונו…"

אחדות מהסטודנטיות למדו להעריך את חשיבות בחירת הספר המוקרא בידי הילדים:

"בסמסטר א' השנה, ברצף השני של הקריאה החוזרת, בחרתי בשביל הקבוצה שלי ספר ילדות שמאוד אהבתי. לאחר כמה הקראות הילדים אמרו שהם אינם אוהבים את הספר בגלל שהוא 'קצר מדי' והוא 'מפחיד'. לכן החלטתי להגיש לילדים שלושה ספרים ולתת להם את הבחירה באופן עצמאי. הבנתי שלא תמיד מה שאני אוהבת, הילדים אוהבים, וכדאי מאוד לפעול בדרך הבחירה שהילדים בוחרים בעצמם" (ניצן הורביץ, סטודנטית של שנתון ב', יוני, 2010).

על ראיית גן הילדים וההכשרה כמערכת מורכבת:
אנחנו וגם הסטודנטיות למדנו שהפנמתה  של הקריאה החוזרת כדרך חיים בגן, להבדיל מהיותה פרויקט חד-פעמי חסר משמעות, היא תהליך מורכב. בתהליך זה יש לרתום את הגננות המאמנות לתהליך ולאפשר לסטודנטיות להיתרם וללמוד הן מהשיעורים הדיסציפלינאריים שמתמקדים ברב-אוריינות וספרות ילדים והן משיעור חקר ההתנסות המתמקדים בהיבטים הפדגוגיים שבקריאה.

דוגמאות:

"במכללה לימדו אותנו כיצד להיערך להקראות החוזרות. במסגרת הקורסים בהתמחות בספרות, לימדו אותנו כיצד לפנות לספר ובמה להתמקד. הגננת שיתפה פעולה איתי והאירה לי דברים שראתה לנכון… היא עשתה בעצמה הקראות חוזרות שעזרו לי להתמודד עם ספרים ונתנה לי רעיונות שונים שאוכל להשתמש בהם בהקראות חוזרות. קבוצת הילדים השפיעה גם כן על ההקראות החוזרות. כל ילד וכל קבוצה השפיעו על ההקראות החוזרות" (חני צימבל).

ומעל כל אלו, ברור מהתייחסויותיהן של כמה סטודנטיות שהן לא היו עוסקות במלאכה זו ללא הדרישה העיקשת של המדריכים הפדגוגיים.  מכאן קיבלנו חיזוק לדרישותינו וכוח להתמודד עם התנגדויות שצצות בדרך:

"בהתחלה המכללה השפיעה עליי עם הקריאה החוזרת, לא הכרתי זאת לפני. עם הזמן הבנתי את התרומות שזה מקנה לילדים, ואני בטוחה שאמשיך עם ההקראות גם כגננת לעתיד, מבלי שזאת תהיה דרישה של המכללה" (ענבל כלפון, יוני, 2006).

על התהליך:

"… תהליך חשוב מאוד. הילדים רואים דברים בספר מעבר לקריאה בפעם הראשונה. הם מתייחסים לתמונות, לסופר, ובכלל, הספר מקבל משמעות אחרת עבור הילדים…
נהניתי מאוד מתהליך הקריאה למרות שהגננת לא פרגנה לתהליך הקריאה החוזרת (לא שלא פרגנה לרצף שלי, אלא בכלל למשימה הזו שניתנה לנו… לקראת סוף הרצף ילדים 'לומדים' (מכירים את הסיפור) בעל פה; … הספר משמש כמקור ללמידת מילים חדשות והקריאה מחזקת בראשם של הילדים את אותן המילים… באמצעות הספר הצלחתי לחזק את הקשרים בין חברי הקבוצה. ילד 'בעייתי' מצא לעצמו חבר חדש וקבוע…

הקריאה החוזרת אפשרה לי להכיר לעומק חלק מילדי הגן. הקריאה תרמה לקשר שלי ושל הילדים. בנוסף, עזרה לי להעמיק את הידע שלי בספרי ילדים ובסופרים. למדתי איך אפשר לעזור לילד בעל כשירות חברתית נמוכה בתוך קריאה חוזרת. בקריאה שמתי לב לשינויים שחלים בילדים" (עדות של סטודנטיות בשנה ב', סמסטר א').

 

 

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות: ,

תגובות (2)

Trackback URL | Comments RSS Feed

  1. גליה כהן הגיב:

    לצערי הלינק שבו כתוב "מאמר המלא לחץ כאן " איננו פועל כראוי הוא מעביר אותי למכללת לוינסקי כיצד ניתן להשיג את המאמר המלא?

  2. רחל הגיב:

    אני גם אשמח לקבל קישור למאמר המלא זה ממש יעזור לי

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.