1

תצפיות: המפתח להבנת הילד

מאת: גארוד גרין

http://families.naeyc.org/learning-and-development/child-development/observation-key-understanding-your-child

 

ילדים לעיתים מתנהגים בצורה מאתגרת או מבלבלת, ואתם עשויים לחשוב :

"למה היא ממשיכה לצבוט את אחיה באף?"

"למה הוא שם את החטיפים שלו על השיער ?"

"למה היא בוכה כשהיא צריכה לנעול נעליים ?"

כמחנכים למדנו שכל התנהגות היא צורת תקשורת ואנו אומנו לתצפת, לרשום ולנתח את התנהגותם של ילדים ולהבין מה הם רוצים להגיד לנו.

בעזרת כמה טיפים גם אתם תוכלו לצפות בילדיכם בצורה מקצועית.

לחפש את הדפוס

כל התנהגות שחוזרת על עצמה יש לה סיבה. אם תמצאו את הדפוס של ההתנהגות החזרתית תוכלו לעצור אותה.

שלב ראשון: רשמו כל מה שקורה.

בתחילה זה מתיש לרשום הכל, אבל קריאה מחודשת של מה שרשמתם יכולה להצביע על הדפוס עליו אתם מתצפתים. לדוגמא: שמתי לב שבכיתה שלי יש הרבה מריבות לאחרונה, מרגע שרשמתי על מה המריבות שמתי לב שרובן היו סביב הלגו, המחסור בלגו הייתה הבעיה ולא המריבות. מרגע שהגדלתי את כמות הלגו ושמתי אותם על שולחן רחב יותר 90% מהמריבות נפתרו.

הא-ב של התנהגות

כדי לעשות את זה פשוט נקטו בשיטה בה המורים נוהגים והיא רשמו מה קרה לפני ההתנהגות ומה היתה התוצאה: כלומר, צריך לרשום מה התרחש בסביבת הילד לפני שהוא התנהג כפי שהתנהג . לדוגמא: תלונה של הורים שהילד שלהם בין שנתיים וארבעה חודשים מתחיל לצרוח ללא סיבה. לאחר רישום כל ההתנהגויות שקדמו לכך התברר שבכל פעם שעזבו אותו לבד בחדר הוא צרח גם אם הם רק נכנסו לחדר השינה או למטבח. מאותו רגע נקטו בגישה בכל פעם שהיו צריכים לעבור לחדר אחר לצורך מטלות הבית שאלו אותו אם הוא רוצה להצטרף, או בוחר להישאר בחדר, לאחר מספר חודשים פסקו הצרחות.

התוצאה פירושה מה קרה אחרי ההתנהגות הלא מקובלת של הילד. למשל, אחרי שהילד מרח ריבה על הקיר , האם צעקתם עליו  והוא בכה? האם שלחתם אותו בוכה לחדר שלו וסגרתם את הדלת אחריו? או אמרתם לו שההתנהגות הזו לא מקובלת עליכם ועזרתם לו לנקות את הקיר, ואחר כך הקראתם לו סיפור. יש קושי רגשי רב ברישום התוצאות אך זה מאד חשוב לרשום אותם כפי שהתרחשו.

דוגמא: מורה שמה לב שיש ילד אחד בכיתה שתמיד כשאוכלים ארוחת בוקר הוא שופך על עצמו או מיץ, או חלב. בתצפית רשמה מה קורה לאחר מכן ושמה לב שברגע שזה קורה כמה מורות רצות אליו לנקות אותו ולנחם אותו, והבינה שזוהי הקריאה שלו לתשומת לב. כתוצאה מכך החלה לתת לו יותר תשומת לב כשלא שפך כלום או התנהג בהתאם לכללים, ומעט מאד תשומת לב כששפך מיץ או חלב על עצמו. ההתנהגות השלילית נעלמה.

רשום את זה !

מורות לומדות לתארים גבוהים רק כדי ללמוד לתצפת, אבל לך יש האפשרות ללמוד זאת כאן. כשאת נתקלת בהתנהגות מאתגרת של הילד, רשמי מה היה לפני , מה הייתה ההתנהגות ומה קרה אחרי, רשמי בפרוטרוט. כשתראי את הדגם, תוכלי לשנות את ההתנהגות של הילד. הכלי הזה הוא פשוט ויעיל, נכון שבהתחלה עצם תהליך הרישום הוא מוזר אך עם הזמן התהליך נעשה קל יותר והוא יעיל מאד.

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות:

תגובות (1)

Trackback URL | Comments RSS Feed

  1. עינת גבע הגיב:

    שלום רב ל כ- ו ל -ם,

    בהצטרפות ובדומה לנאמר,
    מנסה לנסח, להגדיר ולחדד את הנאמר בשפה אדלריאנית.

    בתפיסה האדלריאנית אנו שואלים את עצמנו: מה הילד מרוויח/משיג בעקבות התנהגותו?
    אנו מחפשים את הצורך, את המטרה.
    לדוגמא, אמרנו לילד "לא", הוא לא מרוצה, התסכול מביא אותו לבכי, יש לנו בגדול שתי אפשרויות תגובה האחת: לתת תגובה מכילה,מכבדת, קצרה ועניינית שמביעה אמפאטיה וצער לתחושותיו יחד עם דבקות בערך שלנו בנחישות ובעקביות. אופציה שנייה היא להתרגש ולהתרשם יתר על המידה מבכיו ולמשל, לוותר על "הגזירה". במקרה השני למד הילד ששווה לו לבכות כי בבית שלנו, בכי מביא את ההורים לזירה ולהטבת תנאים.
    אז למה לו לוותר על מידת הכוח שהניב לו הבכי.

    במקרה הראשון של המורה עם הלגו אני תוהה.
    האם מחסור בלגו הוא שיצר את המריבות. האם יתכן שלגו פתר את הבעיה המוצהרת אך לא פתר את הבעיה האמיתית? האם הבעיה האמיתית לא צצה במקום אחר?
    נדמה לי שהבעיה האמיתית במקרה זה הינה הקשי של הילדים להגיע להסכמים, לפתור מחלוקות, לוותר, לתת, להתפשר. ולכן הפתרון לטווח ארוך היה ללמד את הילדים דרכים לפתור מחלוקות כדי שהם יוכלו להעתיק דרכים אלה לכל המצבים והמעגלים של חייהם.
    מה דעתכם? עינת גבע, יועצת אישית, זוגית ומשפחתית, מרצה במדרשה להכשרת מנחים של מכון אדלר. 0523607603.

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.

  • להרשמה לעדכנים במייל, מלאו את פרטיכם בטופס הבא

    captcha