2

גמילה מטיטולים – האם, מתי ואיך?

מאת טליה פטרנק נוימן

הורים רבים מתלבטים איך נכון להתמודד עם נושא הגמילה מטיטול. רובם מתייעצים עם המקורבים להם ומחליטים "לנסות" בעונת האביב והקיץ. הם מורידים את הטיטול ובודקים איך הילד מגיב. חלקם מורידים את הטיטול בשעות אחר הצהרים ומאפשרים לילדם להסתובב כך בתקווה שכשירגיש שהוא צריך, ילך לשירותים. חלקם מורידים לילדם את הטיטול בבת אחת ללא הכנה מוקדמת. לרוב, התוצאה היא פספוסים אינספור או התאפקויות.

המשותף לכל הניסיונות הללו הוא חוסר התחשבות ביכולת הרגשית של הילד. הרי לא יתכן שכל הילדים כולם מוכנים לעבור מטיטול לתחתונים על כל המשתמע מכך בדיוק כשמתחיל להתחמם בחוץ…. כמו כן, לא יתכן שילד שהתרגל לעשות את צרכיו בטיטול במשך שנתיים-שלוש, ביום אחד יתרגל לשינוי כל כך גדול – עשיית הצרכים בשירותים ללא כל הכנה מוקדמת.

בכוונת מאמר זה להדגיש את חשיבות הבשלות הרגשית של הילד כתנאי מקדים לגמילה מהטיטול, ואת חשיבות ההכנה של הילד לקראת תהליך זה עוד לפני הורדת הטיטול ופרידה ממנו.

יש לזכור שמדובר בתהליך מורכב מבחינת הילד. הילד התרגל לעשות את צרכיו בטיטול.

מבחינתו, הוא יכול היה להמשיך כך עוד ועוד. הוא אינו הצד המבקש את השינוי הזה.לעומת זאת, הוריו- כחלק מרצונם למלא אחר ציפיות החברה- מעוניינים לגמול אותו מהטיטול וללמדו לעשות את צרכיו בשירותים.

זהו שינוי דרמטי בחיי הילד. עליו ללמוד להקשיב לתחושות שגופו משדר. עליו ללמוד  לקשר תחושות אלו לחדר השירותים ולצורך לבקר בו מידי פעם… עליו ללמוד לשלוט בגופו ולהתאפק, עליו ללמוד את תהליך ההתרוקנות וההתנקות שבא אחריו, עליו ללמוד ליזום הליכה לשירותים, עליו להיות סבלני בחדר השירותים עד שצרכיו יצאו מגופו, עליו לקחת אחריות על כל התהליך הזה שתלוי רק בו וקשור רק אליו.

אנו למדים מכך שמהילד נדרשים כוחות נפש רבים כדי לצלוח את התהליך הזה בשלום ולכן, אין לקשור בין עונות השנה לגמילה מטיטול כי מהילד נדרש משהו אחר…

כדי לגמול ילד מטיטול, על הילד להפגין בשלות בשלושה תחומים:

  1. פיזיולוגית- הילד יהיה מסוגל להתאפק.
  2. שכלית– הילד מבין מה מבקשים ממנו. הילד מתחיל לקשר בין תופעות, למשל בין לחץ השלפוחית או במעי לבין הפרשותיו.
  3. רגשית– הילד מוכן לקחת אחריות על תפקודי הגוף שלו ולשחרר את הצרכים שלו, הילד מוכן להוציאם מגופו.
    התחום המשמעותי ביותר והחשוב ביותר הוא הבשלות הרגשית של הילד. ישנם ילדים רבים שמבינים בדיוק מה מצפים מהם, שמסוגלים להתאפק, אך כשהם יושבים על הסיר או האסלה, לא יוצא דבר…. כי הם עדיין לא בשלים רגשית. הם לא חשים בטוחים מספיק לשחרר את הצרכים שלהם.
    אז מה עושים?
    יוצרים מודעות ראשונית לנושא. מציבים סיר בחדר השירותים ומקפידים שיישאר שם ולא יהפוך לכובע או יוצב בסלון. מושיבים על הסיר בובה או דובי ומשחקים משחק דמיוני בו הדובי עושה את צרכיו בסיר…. בודקים האם הילד מגלה עניין? חוזר על המשחק בעצמו? מתעניין במעשי המבוגרים בחדר בשירותים? מבקש סיפור בנושא? מודיע על עשיית צרכיו בטיטול? אלו הם סימנים שמראים על מודעות של הילד לכך שהוא עושה פיפי וקקי ולכך שאחרים עושים בשירותים.
    ומה הלאה?

מציעים לילד/ה מספר פעמים ביום לשבת על הסיר או האסלה לבחירתו. המטרה היא שהילד יתיידד עם הרעיון שיושבים על הסיר או האסלה. לאחר ההתנסות מחזירים את הטיטול.  אם הילד לא מעוניין לשבת ללא בגדים או טיטול, ניתן להציע לו לשבת עם בגדים או טיטול. בשלב זה אנו מנסים לגרום לילד להתיידד עם רעיון חדש ולא יותר מכך. בכל מקרה, מכבדים את החלטתו/ה לחיוב או לשלילה. מציעים בזמן מעברים ולא כשהילד עסוק בפעילות כלשהי.

חשוב להתבונן בחצי הכוס המלאה- בהצלחות שלו. משבחים כל ניסיון שלו/ה בנושא- גם אם הוא יושב ולא יצא כלום. יתכן שישב עם בגדים, יתכן שיסכים להוריד את הבגדים וישב עם טיטול. יתכן שיסכים להוריד את הטיטול אך לא יעשה דבר. בכל מצב, יש למצוא את השבח המתאים בהתאם להתנסות. למשל: "הצלחת לשבת על הסיר".

יש להבין שמדובר בתהליך ארוך…. הדורש הרבה סבלנות ועקביות מצד ההורים ללא יצירת לחץ. באווירת לחץ עשויה להיווצר נסיגה והתנגדות מצידו. אין לשכנע, לשאת ולתת, להפציר, לשחד כדי לגרום לילד לשתף פעולה. כל אלו יצרו מאבק כוחות מיותר. הילד ירגיש שהנושא הזה חשוב מאוד להורה ויעשה בדיוק ההפך מהמצופה כי כך הוא זוכה בתשומת לב  נוספת מצד ההורה.
מהרגע שהילד מסכים לשבת על הסיר או האסלה יש לשתף את גן הילדים ולבקש מאנשי הצוות בגן להציע לילד לשבת על הסיר או האסלה גם בגן.

אז מתי נפרדים מהטיטול?
כשהילד מתרגל לשבת על הסיר או האסלה מידי יום בבית ובגן, הוא בהדרגה מרגיש חופשי יותר, רגוע יותר ובטוח יותר. יום אחד הוא גם יעשה את צרכיו בסיר או האסלה. ועדיין לא נפרדים מהטיטול. בכל פעם מחזירים את הטיטול.
הפרידה מהטיטול תעשה אך ורק בשעות הערות, כאשר רואים שהילד עושה באופן עקבי פחות או יותר פיפי בסיר/ אסלה לאורך זמן. בשעות השינה הילד יישן עם טיטול  תוך מתן הסבר שהטיטול נועד רק לשינה. אין להיפרד מהטיטול בשעות הערות ומהטיטול בשנת הצהריים ביחד כדי לא ליצור עומס רגשי על הילד. כמו כן, כשהילד ישן, הוא פחות מודע למעשיו ולצרכיו.

כשנפרדים מהטיטול, יש לזכור שלפעמים הילד יעשה בתחתונים. גמילה מטיטולים הוא תהליך של למידה וככל תהליך למידה אחר, יש בו פספוסים. אין לכעוס על פספוסים. יש להזכיר לו לעשות בשירותים בפעם הבאה.

מתי נפרדים מהטיטול בשינה?
כשהילד נפרד מהטיטול בשעות הערות, הילד נמצא במצב שהוא עסוק בשינוי הטרי- פרידה מטיטול. למרות שהוא עומד יפה במטלה, מבחינה רגשית הכל עדיין טרי וחשוב לתת לו זמן להתרגל ולהפנים היטב את השינוי הזה. יש להמתין גם עד שכל הסובבים את הילד, ובעיקר הילד,  יתייחסו לעשיית הצרכים בסיר / אסלה כדבר טבעי ורגיל ולא כאל חידוש. רק אז ניתן לבדוק מה קורה עם הטיטול בזמני השינה: האם הילד קם יבש משנת הצהריים שלו או במילים אחרות: האם הטיטול שלו יבש כשהוא ישן זמן קצר? לפחות-פחות ופחות רטוב? אם התשובה היא כן, ניתן להיפרד מהטיטול בשנת הצהרים. כעת יש להמתין שהילד יתרגל למצב החדש ורק אז לבדוק מה קורה בשנת הלילה.
הסימן להורדת הטיטול בשנת הלילה הוא כשהילד קם בבוקר עם טיטול יבש או כשרואים שמיום ליום הטיטול פחות ופחות רטוב.

מתי צריכה להידלק נורה אדומה?
בשני מצבים צריכה להידלק נורה אדומה:
– הילד עושה בתחתונים יותר מאשר במקום המתאים- סיר או אסלה.
– הילד מתאפק מעשיית פיפי או קקי למשך שעות ארוכות ולעיתים- ימים.
בשני המקרים האלה, יש לפנות לייעוץ מקצועי.

ככל שהמבוגרים התומכים בתהליך יהיו רגועים, בטוחים בדרך בה הם הולכים, יתנהגו בצורה עניינית ומעשית, ככל שהאווירה סביב התהליך תהיה רגועה ותומכת, כך הסיכוי שהתהליך יעבור בהצלחה ובקלות גדול יותר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טליה פסטרנק נוימן
הדרכת הורים,
הדרכת גננות.
טל. 050-7607252
talipnt@gmail.com                                                                                

http://www.horut-mudaat.co.il

מנהלת  פורום אתר הגיל הרך 

http://www.gilrach.co.il/forum/

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות:

תגובות (2)

Trackback URL | Comments RSS Feed

  1. עמית בלוגובסקי הגיב:

    קראתי את מאמרך,
    כאחת שבדיוק עכשיו החלה את תהליך הגמילה של בתי אני מצרה מאד לקרוא מאמרים כמו אלו, שאינם טורחים לציין ולכבד קיומן של גישות אחרות לגמילה מחיתולים.
    מהמאמר (כמו מאמרים רבים אחרים בנושא זה)משתמע כי יש דרך אחת נכונה והיא כמובן זו שמוצגת במאמר, כדי לגמול מחיתולים. אני (למרבה מזלי) נתקלתי עוד הרבה לפני תהליך הגמילה של בתי בגישתה של דפנה תייר (אני סמוכה ובטוחה ששמעת עליה),ובמידה ולא אני ממליצה מאד לקרוא את ספרה "הענות לצרכים".
    בתור אשת מקצוע הייתי מצפה לכל הפחות לקרוא במאמרך על הלגיטמציה לבחור כהורה בגישות אחרות, גם אם אינן מומלצות ע"י ה"מומחית" (=כותבת המאמר). גם רופאים בימנו אינם מתיימרים להחליט בשביל החולים איזה טיפול לקחת אלא ממליצים להם בלבד.
    לסיכום וכמישהי שעובדת בתחום הפרא-רפואי ובמערכת החינוך אני מצרה מאד לקרוא מאמרים מסוג זה שאינם לוקחים בחשבון סגנונות הורות ואינם מכבדים קיום של גישות אחרות

    • טליה פסטרנק נוימן הגיב:

      מטרת מאמר זה להדגיש את "חשיבות הבשלות הרגשית של הילד כתנאי מקדים לגמילה מהטיטול, ואת חשיבות ההכנה של הילד לקראת תהליך זה עוד לפני הורדת הטיטול ופרידה ממנו" (ציטוט מתוך המאמר).

      מאמר זה אינו מהווה סקירה ספרותית של הגישות השונות לתהליך הגמילה מטיטולים, למרות שבתחילת המאמר מוצגת התייחסות לגישה העממית, הנפוצה אצל משפחות רבות, ושלצערי לא מתחשבת בבשלות הרגשית של הילד.

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.

  • להרשמה לעדכנים במייל, מלאו את פרטיכם בטופס הבא

    captcha