0

מחקר השוואתי של שיטות האיתור המוקדם של לקויות התפתחותיות בגיל הרך

תקציר:

מטרותיו העיקריות של מחקר זה הינו : ייעול תהליכי ההפניה של ילדים למכונים להתפתחות הילד ואיגום תכניות  לאיתור מוקדם של לקויות התפתחותיות בגיל הרך, המתרחשות במערכת הבריאות ובמקביל במערכת החינוך במדינת ישראל, לאוכלוסיית ילדים בגילאי 3-5. המחקר מבוסס על נתונים כמותיים ואיכותיים, בהם נסקרו ממצאי תכניות איתור, נבדקו שונות ופערים, באיתור הילדים המאחרים ביותר מתחום טיפולי אחד: שפה ו/או מוטוריקה ו/או תהליכי חשיבה ו/או קשיים רגשיים. ייחודו של מחקר זה בכך, שלראשונה נערכה השוואה בין תהליכי איתור לקויות התפתחותיות של ילדים ע"י גורמים שונים הפעילים בקהילה.

מבוא:

העתיד של כל חברה תלוי ביכולתו לטפח את בריאותו ורווחתו של הדוֹר הבא. בעשורים האחרונים למדנו ,שבמדינת ישראל ,ישנה הכרה ותמימות דעים, של המערכות: הבריאותית והחינוכית,  בחשיבות האיתור המוקדם של לקויות התפתחויות בגיל הרך. הילדים של היום יהפכו לאזרחי המחר, לעובדים ולהורים. מכאן, שהתפתחות הילד היא בסיס לפיתוח אישי, קהילתי ,כלכלי ובטחוני עתידי.

בעשורים האחרונים קיימת תמימות דעים בקרב רבים מהחוקרים ששנות החיים המוקדמות הן בעלות חשיבות קריטית בהתפתחותו של האדם (2006 Knudsen, E., Heckman, J., Cameron, J., Shonkoff, J).  ההתפתחות בתחומים השונים: מוטוריקה, שפה, קוגניציה, חברה ורגש  מתרחשת בו-זמנית, בתאום ובתלות הדדית בין התחומים.  שיבוש באחד מהתהליכים  ההתפתחותיים גורם לשינוי הרצף ההתפתחותי המצופה, תוך הפרת האיזון בין המרכיבים (Meisels  & Provence, 1989).

מחקרים רבים שנעשו במשך השנים המחישו את החשיבות הרבה של התערבות מוקדמת בקרב ילדים בעלי סיכונים התפתחותיים.  תוצאות מחקרים שונים (Meisels, 1996) העידו  שההתערבות המוקדמת אפקטיבית ביותר כאשר היא כוללת מתן גרייה חושית מכוונת ומבוקרת וכן תרגול של תפקודים לקויים ו/או חסרים.  ההתערבות צריכה להעשות במקביל לשלב ההתפתחותי שבו מתפתחים המרכזים המוחיים האחראים לתפקודים מוטוריים, שפתיים, חשיבתיים ותפיסתיים, ולאינטגרציה הבין-חושית)  Catherine E. Snow and Susan B. Van Hemel, eds. The National Academies Press, 2008).

השלב הראשון בהתערבות מוקדמת הוא האיתור המוקדם (Meisels, 1996).  הסוכנים הנפגשים עם הילדים בחיי היומיום צריכים לעקוב אחר התפתחותם, להיות מודעים וערניים לקשיים המתעוררים במהלך ההתפתחות ובמידת הצורך, להפנותם להערכה ולטיפול (ויזל  , נבון, 1998  ).  איתור מוקדם של ילדים עם קשיים בתחום התפתחותי כלשהו מאפשר התערבות  מוקדמת ככל הניתן, בתקופה שהמוח גמיש מספיק כדי לאפשר התערבות ושינויים (Betsy Lozoff, M.D 2011. ),ובכך מגדיל את סיכויי הילדים לשילוב מהיר וטוב יותר בחינוך הרגיל ובחברה (Deborah Phillips, Ph.D2011 .).

חשיבות רבה מיוחסת לשיתוף פעולה בין ההורים, מערכות החינוך הממלכתית -המוניציפלית ואנשי הרפואה.  על שלושת גורמים משמעותיים אלו בחייהם של הילדים ומשפחותיהם מוטלת אחריות לאתר חוליות בעייתיות בהתפתחות הילדים ולהפנותם לגורמים המאבחנים והמטפלים.

בגיל הרך, מסוגלים הילדים להתמודד עם חלק מקשייהם, אך ללא תיווך/טיפול, תוחמר בעייתם וברוב המקרים תתווספנה חריגויות התנהגותיות (Wetherby & Prizant, 1996).  איתור ליקויים התפתחותיים וטיפול מוקדם, מאפשר לילד לצמצם פערים התפתחותיים באופן משמעותי טרם הגיעו לבית הספר, ובכך מאפשר לו שילוב מהיר בדרכו להישגיות אקדמית וחברתית תקינה.  מוכנות טובה יותר לבית הספר משפרת את ההישגים בבית הספר(Nathan A. Fox, Ph.D. William Greenough, Ph.D  2007) ומביאה לחסכון במשאבים, ע"י הורדת הנזקקות לחינוך תומך ומיוחד.

השיטה:

בשנים 2000-2010 , נבדקו מדי שנה, כ 300 ילדים מאותו שנתון, כולם בגילאי 4, במספר ישובים ברחבי הארץ ע"י 3 גופים שונים : טיפת חלב, תכנית מעג"ן – משרד החינוך ו"איתור טף" – תכנית פרטית המופעלת מטעם הרשויות המוניציפליות. הילדים התחנכו בגני הרשויות במגזר היהודי והערבי.

כלי האיתור:

טיפת חלב: שאלון התפתחותי המועבר ע"י אחות ,שחלקו ראיון עם הורה : אודות יכולות פיסיות , קוגניטיביות והתנהגויות כפי שההורה מתרשם, והפעלת הילד במספר פרמטרים לבחירת האחות.

תכנית מעג"ן: תכנית ההתערבות המופעלת לאורך כל שנת הלימודים ומהווה תהליך מלווה, תומך ומסייע. אופן יישומה מותאם לצרכים ולתנאים הקיימים,. התוכנית מיושמת במסגרות חינוכיות, ובמרכזה נמצאת המחנכת.
המחנכת היא הדמות העיקרית הנדרשת לתפקוד התקין של המסגרת החינוכית ולקבלת ההחלטות הקשורות במסגרת זו, היא אחראית על פעילותם של כל הילדים כקבוצה בכלל ועל פעילותו של כל ילד בתוך הקבוצה כפרט. את המחנכת מלווה צוות רב מקצועי, חינוכי-טיפולי, בו אנשי מקצוע מתחומי החינוך, הפסיכולוגיה, ומטפלים פארא-רפואיים. צוות מעגן מסתייע בעבודתו בתיק כלים תומכים לתכנית, ובכלי תצפית מבטים. התכנית כוללת הדרכה תוך-גנית פרטנית (לצוות החינוכי ולהורים) , במקביל להדרכה קבוצתית והשתלמויות כפעילויות חוץ גניות.

תכנית "איתור טף": תכנית" איתור טף" – מאתרת ומעריכה ילדים בגילאי 5-3 שנים באמצעות שני כלי איתור סטנדרטים (ויזל ונבון ,1998).התכנית מופעלת ע"י מרפאות בעיסוק וקלינאיות תקשורת בלבד. הגננת  שותפה להפעלה ולתצפית. התכנית מתקיימת  במשך שני ימי עבודה בשנה בכל גן ילדים. יום אחד לקלינאית תקשורת ויום נוסף למרפאה בעיסוק. הילדים נבדקים בקבוצות של עד 4 ילדים. באיתור נבדקים כלל האספקטים התפתחותיים תואמי הגיל : הבנה והבעת שפה, מוטוריקה גסה ,מוטוריקה עדינה – תפיסה חזותית ,תהליכי חשיבה ואיכויות בצוע.

ההליך:

נתונים למחקר השוואתי זה נאספו במשך עשור. נבדקו אלפי ילדים ורואיינו: אחיות ורופאי טיפת חלב, גננות המשתתפות בתכנית מעגן וגננות שאינן משתתפות , הורים לילדים בגילאי 4 , אשר ילדיהם נבדקו לפחות ע"י שתיים מתוך שלוש הדיסציפלינות ומנהלי מכונים להתפתחות הילד.

ילדים מאותרים כחשודים שלוקים באחור התפתחותי, מופנים על פי רב למרכז התפתחותי טיפולי יישובי /מכון להתפתחות הילד להמשך התערבות טיפולית.

טיפת חלב: מיעוט הילדים (כ-  11%), נבדקו בבדיקות התפתחות בטיפת החלב ע"י אחות ובמקרים נדירים ע"י רופא ילדים. אחיות טיפת חלב שרואיינו, דיווחו שכל הילדים הרשומים מגיל לידה, מוזמנים לבדיקות התפתחות בכל שנה עד גיל 5. מרבית ההורים אינם מופיעים לבדיקה בגין מספר סיבות :

1. ההורים לא רואים חשיבות לבדיקה, מכירים את ילדם ומאמינים שהתפתחותו תואמת את גילו.

2. אינם סומכים על מיומנות האחות.

3. זימון בשעות עבודת ההורים אינו נוח ומתאים.

4. רופא הילדים שבדק את הילד/ה הקדיש דקות ספורות החל מגיל שנה , מה שהביא את ההורים למסקנה שהבדיקה איננה איכותית.

5. הילד מאובחן ומטופל במכון להתפתחות הילד.

תכנית מעג"ן פועלת ברשויות מוניציפליות בכל רחבי הארץ , ובעיקר באשכולות סוציו אקונומיים 1-5. בתכנית, ניתנים לגננת : שאלון בדיקה פרטני לכל ילדי הגן ושאלון תצפית "מבטים", העוקב אחר התנהלות הילד בגן על היבטיו השונים. לתכנית אין כלי מתוקף והוא סומך על התרשמות הגננת .

תכנית " איתור טף" פועלת ברשויות מוניציפליות בכל רחבי הארץ. בודקת את כלל  הילדים בגן הילדים, ע"י מרפאות בעיסוק וקלינאיות תקשורת, באמצעות כלי מתוקף. ייחודה של התכנית, בהיותה : א. תכנית איתור  להפעלה קבוצתית דינמית, בניגוד לתוכניות האחרות הקיימות בעולם שהינן פרטניות (Sturner & al,1994). ב. התכנית הינה מהירה (בדיקת גן שלם ביום פעילות אחד לכל תחום בדיקה).

המכונים להתפתחות הילד: מאבחנים ילדים שהופנו ממערכות הבריאות והחינוך כחשודים באיחור התפתחותי  המצריך מענה טיפולי מיידי. במכון, הילדים נבדקים על פי פרוטוקול מלא הכולל: הערכה משפחתית ע"י עובד סוציאלי, בדיקת נוירולוג ילדים ובדיקת הצוות הפרה-רפואי, לקבלת דיאגנוזה מלאה.

הממצאים:

המחקר ההשוואתי בדק כ- 300 ילדים מדי שנה, ע"י מרפאות בעיסוק וקלינאיות תקשורת בכלי מתוקף. האיתורים התקיימו בתום השלמת איתור הגננת, בתכנית משרד החינוך. למחקר היו שלוש תוצאות בולטות:

מספר הילדים שהופנו ע"י הגננות היה גבוה ב 60% ממספר הילדים שהופנו ע"י הצוות הפרה רפואי.

ה  false / negative  של הפניית הגננת היה כ- 35% לעומת 3-4% של הצוות הפרה-רפואי.

בבדיקת הילדים המופנים התגלה, שכ 30% מהילדים שהופנו ע"י הצוות הפרה רפואי, כלל לא אותר ע"י הגננת.

בעוד שההפניות ע"י המרפאות בעיסוק וקלינאיות התקשורת היו לגורם מקצועי ספציפי, מה שהקל על תהליך הקבלה לאבחון/טיפול, הפניית הגננות היתה לרופא המטפל באמצעות ההורים, אשר מפנה למכון להתפתחות הילד לבדיקה כללית.

הדיווח מהמכונים להתפתחות הילד מאז ועד היום : בשנים האחרונות יש עודף הפניות של ילדים, שברובן לא צריכים להגיע לבדיקות במכונים. הללו גורמים לסתימת המערכת ותורי המתנה ממושכים, הנעים בין 3 -12 חדשים. נכון להיום , למעלה מ 20,000 ילדים ( דיווח משרד הבריאות) ממתינים לטיפול התפתחותי בכל רחבי הארץ.

בתום הליכי איתור הילדים, רואיינו כ- 70 גננות. 30% היו גננות בעלות ותק של 3-7 שנים, 70% היו בעלות ותק של 8-32 שנים. מרביתן נחשבות (ע"י הרשות) כגננות טובות מאד. (ע"פ דיווחי הורים, ביקוש ברישום ועוד). בשאלון , נשאלו הגננות אודות השתלמויות כלליות שעברו וייחודיות לתהליכי איתור, קשר עם ההורים, הרגשת העצמתן בתחום, התארגנות פיסית לקיום התהליך, קשר עם אנשי מקצוע שנכנסים לתמיכה בגן , קשר עם מערכות בריאות ועוד . מתשובותיהן למדנו :

מחד, כל השתלמות תורמת נדבך חשוב של ידע כללי וספציפי.

*ההשתלמויות הכלליות מאפשרות: לימוד דברים חדשים ופתרונות לסוגיות חינוכיות והתפתחותיות בהן נתקלים בגן. סיעור מוחות עם גננות נוספות, הפרייה הדדית לימוד ,רכישה ופיתוח רעיונות לפעילויות חדשות.

*ההשתלמויות הספציפיות שעוסקות בהתפתחות הילד, רעננו ידע ישן ולימדו נושאים חדשים לעומק, אשר סייעו לשפר את ההתבוננות בילד/ה, ולהתוות תכנית גרייה חינוכית מותאמת שתסייע לו בקשייו.

*הקשר עם אנשי מקצוע מהתחומים הפרה רפואיים מעשיר וחיוני לעבודת הגננת וצוות הגן. יש עם מי להתייעץ ולהנגיש גרייה מותאמת לילדים המתקשים.

מאידך, מרבית הגננות ראו בתכניות האיתור מעמסה והתמודדות רגשית עם ההורים:

*בדיקת הגננת גוזלת זמן רב מחיי היום יום ולאורך זמן ממושך

*מרבית הגננות אינן מרגישות שהן אסמכתא לפענוח הבדיקה," במקרים רבים אינני יודעת להגדיר מה הבעיה של הילד/ה" (לאה מ.) . לעיתים קרובות הגננות מנחשות ובמקרים אחרים מתייעצות עם הקלינאית תקשורת/מרפאה בעיסוק, כאשר הללו מגיעות לגן אחת למספר שבועות.

*הדיווח להורים מלחיץ. במקרים רבים מדווחות הגננות שההורים מתקשים לקבל את ה"בשורה" שיש בעיה, ונוצר ריחוק רגשי בינה לבינם, לעיתים הורים הופכים תוקפנים ועולבים , ובמקרים רבים, מתעלמים ולא פונים למערכת הבריאות לקבלת עזרה. התסכול רב, היות וחלק ניכר של המאמץ בכל תהליך איתור הגננת, יורד לטמיון.

*במקרים שהורים פונים למכונים להתפתחות הילד, נתקלים בתורי ההמתנה ארוכים. לטענתם: הפניית הגננת לא היתה ממוקדת, ובמקרים רבים, הילד שב לגן לאחר בדיקה עם ממצא:  שהכל תקין, מצב שמערער את הביטחון העצמי של הגננת.

*גננות רבות ציינו שלאחר השתלמות או מפגש עם גורמים פרה-רפואיים, הן מפנות יותר ילדים ( לעיתים 50% מילדי הגן) בגין הרגשה שיש בעיה.

* כ-70% מקרב הגננות הוותיקות שרואיינו, ציינו, שמשרד החינוך יזם את תכנית האיתור בגני הילדים, מתוך כוונה טובה ועם רציונל משכנע. מרביתן דיווחו, שהן מוחמאות להשתתף במשימה חשובה זו, אך אינן חושבות שזה תפקידן, שכן עסקינן בהתפתחות ובריאות הילד ולא בחינוכו. עוד הוסיפו, שנכון היה אילו אנשי מקצוע פרה-רפואיים מיומנים, שלמדו שנים כיצד לאתר, הם אלו האמונים על מלאכת בדיקת  הילדים המאחרים ברצף ההתפתחותי. יכולותיהם המקצועיות, משקפים תמונה מהימנה של הרצף ההתפתחותי בו מצוי הילד, ויתרונם במומחיותם ויכולותיהם לבצע  ההליך בפרק זמן קצר.

*הפניית ילדים ע"י אנשי מקצוע זוכה לכבוד והערכה גבוהים יותר מאשר הפניית גננת ע"י ההורים והמכונים להתפתחות הילד.

במקביל לפעילות האיתור בגנים, רואיינו כ- 40 הורים שילדיהם הופנו למכונים להתפתחות הילד ע"י הגננת אך רק 25 מתוך קבוצה זו, אותרו והופנו לאבחון מעמיק וטיפול ע"י הצוות הפרה רפואי.

לדברי ההורים:

*לכולם יש אמון רב בגננת, המבלה עם ילדם את מרבית שעות חייו. מכאן שהיא בוחנת בעין מיומנת שלבים התפתחותיים שלא תמיד ההורים בקיאים בהם. הגננות מזמנות חוויות ושמות דגש על מיומנויות ובכך מסייעות להתפתחות ילדיהם.

*ההורים נחשפו לשני תהליכי האיתור. מרבית ההורים חושבים שאנשי מקצוע צריכים לאתר את הליקויים ההתפתחותיים בשיתוף הגננת. אף הורה לא הסכים שהאיתור יעשה ע"י הגננת בלבד, גם אם יש לה הנחיות/הדרכות ספורדיות של אנשי מקצוע.

*הורים שילדיהם הופנו למכונים ע"י הגננת אך בבדיקה לא נמצא שום ממצא המצריך התערבות טיפולית, ציינו, שבעקבות איתור הגננת וההפניה שקיבלו: נדדה שנתם, התערער ביטחונם העצמי ולכן, לא המתינו לתורם אלא פנו לרפואה הפרטית, שעלותה גבוהה מאד ואיננה מכוסה ע"י קופות החולים. בתום הבדיקה שבשרה להם שילדם תקין, השתנתה הערכתם למקצועיות הגננת ומערכת היחסים הטובה השתנתה. הערות שהושמעו:  " …הרגשנו שהיא סימנה את בננו כבעייתי" / " מרוב השתלמויות, נראה לה שהיא מומחית ורוב הילדים מאחרים בהתפתחותם" .

*הורים שילדיהם הופנו ע"י אנשי מקצוע פרה- רפואיים הגיבו בחיוב להפניה, בנמקם שהגיע ממומחה בתחום והם בוטחים בהכשרתו ובאבחנתו.

טיפת חלב: 28  אחיות ורופאי טיפת חלב רואיינו. רובם, אינם מרגישים שהם המענה המתאים לבדיקות איתור. זאת בגין הענות נמוכה של הגעת הורים וילדיהם ( 11%-15%) Parush, S., Lapidot, G., Edelstein, P. & Tamir, D. (1987)לבדיקה בטיפת החלב. במרבית המקרים, הם משמשים כצינור הפנייה למכונים להתפתחות הילד, נענים לבקשת ההורים, המסתמכים על דיווחי הגננות, בעקבות תהליך האיתור בגן הילדים. רופאי הילדים ציינו שעיקר תפקידם ברפואה קורטיבית ללא פנאי לבדיקות התפתחות שגרתיות.

מכונים להתפתחות הילד: את הנתונים למחקר ההשוואתי קיבלנו מראשי המכונים. החל מסוף שנות ה-90, החלה פריסה מאסיבית של מכונים ותחנות טיפוליות להתפתחות הילד באמצעות קופות החולים והרשויות המקומיות. בכל שנתון נולדים במדינת ישראל כ- 180 תינוקות. כ- 12.8% מכלל אוכלוסיית הילדים לוקים במחלות כרוניות והתפתחותיות ( השנתון הסטטיסטי) . 18% מכלל אוכלוסיית הילדים הבריאים מפתחים לקויות למידה ברמות שונות המצריכות התערבות פרה-רפואית.

דיון:

חשיבות האיתור המוקדם של לקויות התפתחותיות בגיל הרך הינו קונצנזוס בינלאומי. אבני היסוד של כל חברה, מושתתים על קידום חינוך ובריאות האוכלוסייה הכללית. מכאן, שמטרות העל של החברה הינן: לכלול בזרם המרכזי, כמה שיותר משתתפים. איתור מוקדם של לקויות התפתחותיות בקרב ילדים צעירים, טיפול מונע חינוכי ופרה רפואי, או הקניית אסטרטגיות מקלות להתמודדות עם הקושי, ישיג את המטרה. במדינת ישראל, בדיקות ההתפתחות מעוגנות בחוק, וצריכות להיעשות ע"י טיפות החלב שבקופות החולים. המציאות שונה, רוב ההורים לילדים מעבר לגיל שנתיים, אינם נענים להזמנה להיבדק ע"י צוותי טיפות החלב.

מרבית הילדים מתחנכים במערכת ציבורית החל מגיל שלוש. משמע: ניתן לקיים את הליך האיתור במסגרות החינוכיות, תוך שיתוף כל הגורמים הסובבים את הילד: הורים, מחנכים ואנשי מקצוע פרה-רפואיים. מהמחקר למדנו שהתקשורת והאינטראקציה בין מוסדות החינוך והרפואה ברחבי הארץ כמעט ואיננה מתקיימת.

בעשורים האחרונים,  משרד החינוך לקח על עצמו תפקיד חשוב: לאפשר לעוד ילדים להשתלב ולהצליח בהמשך דרכם האקדמית, החברתית והרגשית. הוקם מיזם לאיתור לקויות התפתחותיות  בגיל הרך: תכנית "מעגן" . אך אליה וקוץ בה: המאתרים, הינם אנשי חינוך, המלווים באנשי מקצוע פרה- רפואיים. הגננות, אינן אנשי מקצוע הבקיאות בהתפתחות הילד, וההכשרה לה הן זוכות, הינה בעיקר: בהשתלמויות.

המחקר לימדנו, שמחד, הגננות מאד מרוצות מרכישת הידע ומהעצמתן , אך מאידך, אינן בטוחות שזה תפקידן, בגין טעויות בפענוח הממצאים שחשפו ושינוי מערך האמון בינן לבין ההורים.

במציאות: ריבוי ההפניות הביא למצב שהמכונים להתפתחות הילד אינם מסוגלים להיענות לכל הבקשות, התורים  ארוכים מהסביר , כאשר בפריפריה המצב הפך לאבסורד, המתנה של שנה לאבחון מעמיק וראשית טיפול. מרבית הילדים צריכים לקבל מענה בקהילה ולא להגיע לאבחונים מלאים בגין קושי מינורי. נכון להיום ( 2017) כ- 10,000 ילדים במרכז הארץ וכ- 20,000 ילדים בפריפריה ממתינים לאבחון וטיפול התפתחותי. מכאן, שהאחריות המיניסטריאלית הינה לאפשר סיכוי לילדים בסיכון ולדאוג לחברה בריאה ומתפקדת בעתיד.

הממצאים מצביעים על מצב שבו 18% מילדי מדינת ישראל זקוקים להתערבות טיפולית על מנת לשפר את עתידם האקדמי, חברתי, כלכלי ורגשי. התורים הארוכים במכונים להתפתחות הילד מקפחים שוב את האוכלוסייה החלשה, אשר נאלצת להמתין חודשים לתורם, בעוד שאוכלוסייה חזקה פונה לשוק הפרטי המיידי. מצב זה מרחיב את הפערים אותם אנו מבקשים לצמצם.

סיכום:

מאמר מחקרי זה מתאר חשיבה פילוסופית, ערכית וכלכלית, החשובה להמשך התפתחות הפרט והחברה בישראל.  התערבות מוקדמת בגיל הרך, זמינה ומקצועית, תפתח חברה שוויונית יותר, ואוכלוסיות בסיכון יזכו לסיכוי (2006Knudsen, E., Heckman, J., Cameron, J. Shonkoff, J). ניתן להתייחס לתוכנית התערבות מוקדמת כשרות קהילתי ולא רק כאמצעי זיהוי ומדידה ( 1989, Meisles & Provance ), הגישה המוצעת הינה כוללנית, כשעיקרה איתור ילדים בסיכון בסביבתם הטבעית, היינו, בגן הילדים, וכן הדרכה להורים ולסוכני החינוך והבריאות. גישה זו תואמת את הנאמר בספרות, שהתערבות אינטרדיסציפלינרית יכולה לשנות בצורה יעילה פעילות של מתווכים ומטופלים על ידי שינוי מערכת הגרייה ( 1993 Caufol ).

המלצותינו לייעול תהליך איתור ילדים בסיכון לעיכוב התפתחותי בגילאי 5-3 שנים, של אוכלוסיות שלמות של ילדים בגני טרום חובה, בתחומי השפה והתפקוד הסנסו-מוטורי – קוגניטיבי, על ידי שימוש בכלי איתור מתוקפים ויעילים, והפניית  הילדים המאותרים לאבחונים וטיפולים על ידי קלינאיות תקשורת ו/או מרפאות בעיסוק ו/או רופאים התפתחותיים ,כחלק ממערך שירותים קהילתיים. יישום המלצות המחקר יביא להפחתת כמות הילדים למכונים להתפתחות הילד, מתן מענה  בקהילה וחסכון כלכלי.

רשימה ביבליוגרפית

ויזל, א. ונבון, מ. (1998). "איתור טף" – תכנית לאיתור פרה-רפואי מוקדם בגיל הגן. IJOT

כתב עת  ישראלי לריפוי בעיסוק, 7, (4), 186-179.

ויזל, א. ונבון, מ. (2001). מחקר מעקב של אוכלוסיית ילדים שטופלו במרכז ההתפתחותי לגיל הרך

כפר סבא בשנים 1988-1980 .סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 16 ,(2), 36-27 .

ויזל, א. (1992). איתור קבוצתי של ליקויי שפה ודיבור בגילאי 5-3. הוצאת המחברת.

     וינוקור,מ. תכנית מעגן- מערך תומך מעון-גן.  משרד החינוך , המנהל הפדגוגי, האגף לחינוך קדם יסודי.

נבון, מ. (1989). איתור התפתחותי מניעתי קבוצתי לילדי גן טרום חובה. הוצאת המחברת.

השנתון הסטטיסטי– מדינת ישראל , 2013.

 

Beitchman, J. H. , Hood, J. & Inglis, A. (1992). Familial transmission of speech and language impairment: a preliminary investigation. Can .J. Psychiatry, 37, (3), 151-156.

Catherine E. Snow and Susan B. Van Hemel, eds. The National Academies Press, 2008.Early Childhood Assessment: Why, What, and How .the National Research Council.

Judy R. Jablon, Amy Laura Dombro & Margo L. Dichtelmiller The Power of Observation: Birth through Eight (2nd edition). Teaching Strategies Inc., 2007.

Derry Koralek, ed. NAEYC, 2004.Spotlight on Young Children and Assessment.

Center of the developing child , Harvard University. INBRIEF: The Science of Early Childhood Development;  INBRIEF: The Impact of Early Adversity on Children’s Development 2011

Knudsen, E., Heckman, J., Cameron, J., Shonkoff, J.: “Economic, Neurobiological and Behavioral. Perspectives on Building America’s Future Workforce.” Proceedings of the National Academy of Sciences

2006; 103: 10155-10162.

Young Children Develop in an Environment of Relationships. (2004)

National Scientific Council on the Developing Child, Working Paper No.1

Center of the developing child, Harvard University. The Science of Early Childhood Development: Closing the Gap Between What We Know and What We Do

Bredkamp, S. (Eds.). (1990). Developmentally appropriate practice in early childhood programs serving children from birth through age 8 (Exp.ed.). Washington, DC: National Association for the Education of Young Children.

Bredkamp, S., & Rosegrant, T. (Eds.). (1992). Reaching potentials: Appropriate curriculum and assessment for young children (vol. 1). Washington, DC: National Association for the Education of Young Children.

Brouwer-Goorhuise, S . M.; Dikkers, F.G.& Wijnberg-Williams, B. J.

(1995). Children with a presumably isolated speech – language disorder often have medical or cognitive problems as well. Nederland -Tijdschr   – Geneeskd

139 (2), 73-76.

Engle, B.S. (1990). An approach to assessment in early literacy. In C. Kamii (Ed), Achievement testing in early childhood education: The games grown-ups play (pp.119-134). Washington, DC: National Association for the Education of Young Children

Gallagher, J.J. (1979). Preventive Intervention. Pediatric Clinics of North America, 20 , 681-693.

Gallagher, J.J &  Ramey, C.T. (Eds.), (1987). The Malleability of Children. Brooks publishing co. Baltimore.

Meisels, S. J. (1999). Assessing readiness. In Robert C. Pianta & Martha J. Cox (Eds.), The transition to kindergarten. Baltimore, MD: Paul H. Brooks. ED 438 026.

Meisels, S. J. & Provence, S. (1989). Screening and Assessment: Guideline for Identifying Young Disabled and Developmentally Vulnerable Children and Their Families. Washington D.C. : National Center for Clinical Infant Programs.

Parush, S., Lapidot, G., Edelstein, P. & Tamir, D. (1987). Occupational    Therapy in Mother and Child Health Care Center. The American Journal of Occupational Therapy, 41, 601-605.

Shepard, L.; Kagan,S.L.; Wurtz, E. (Eds.). (1998). Principles and recommendations for early childhood assessment . Washington, DC: National Education Goals Panel. ED 416 033

Shepard, L.; Taylor, G.A.; &  Kagan, S. L (1996). Trends in early childhood assessment policies and practice. Report prepared for the National Education Goals Panel. Washington, DC: National Education Goals Panel.

 

המחברות:

ד"ר מרגלית נבון

אפידמיולוגית ומרפאה בעיסוק נוירו-התפתחותית

גב' אירית ויזל MA

קלינאית תקשורת

מפתחות  תכנית " איתור טף"

 

 

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.