0

מוכנות חברתית לכיתה א'

מוכנות חברתית לכיתה א'

לקראת המעבר לכיתה א' נוהגים לדבר על האספקטים הקוגניטיביים, על המשמעת, לסדר תיק,
מחברות, ללמוד לקרוא, סדר יום, משמעת ועוד לא מדברים על השינוי החברתי שעובר הילד.

האם לקשיים חברתיים בכיתה א' יש שורשים בגן? בדר"כ כן.

ילד אמור להגיע לכיתה א' עם יכולות חברתיות יעילות ביותר, עם הבנה של כל החוקים החברתיים.
ילד שלא פיתח יכולות כאלה עד היום, שהתקשה בגן, עשוי להתקשות עוד יותר בבית הספר.
ילד שיש לו יותר כלים, שהדימוי העצמי והחברתי שלו טובים – ההסתגלות יותר קלה.

היכולות כוללות מרכיבים בסיסיים כמו: קשר עין, מבט, חיוך, הקשבה, ביטוי יעיל ומדויק,
הבנה של הדדיות, בניה משותפת של דיאלוג, אמפטיה, קבלה, נתינה, הבנת מחשבות ורגשות
של אחרים.

הבדל משמעותי בין המערכת הגנית לבין המערכת הבית ספרית:

מסגרת אינטימית, מוכרת, ניתנת לניבוי

מבנה פיזי קטן

מע' ציבורית, מבנה גדול, רועש
קטנה – מעט מבוגרים, מעט ילדים יחסים קרובים/הכרות אישית מבוגרים רבים, ילדים רבים, לא מוכרים
מסגרת יותר מקבלת, ערה להבדלים אינדיבידואליים פחות מכילה
יותר תשומת לב לנושא החברתי,

תמיכה וליווי צמוד

פחות מיקוד בנושא החברתי

פחות זמן למשחק

דגש על תחומים קוגניטיביים
אינטראקציה סביב נושאים לימודיים
מפסיקים לשחק משחק סוציו דרמטי

עליה במשחקי חוקים (לוטו, דמקה, שח)

במעבר לכיתה א' משתנה המבנה וההיררכיה והילד מסתגל לקבוצה חדשה או כמעט חדשה לגמרי. השינוי עשוי להיות חיובי או שלילי בחוויה של הילד.

בשלות קוגניטיבית עשויה פעמים רבות להקל על הילד את ההסתגלות בשאר התחומים ובמיוחד
בתחום החברתי כי יש לו יותר משאבים להשקיע באחרים. אם הילד במצוקה קוגניטיבית-שפתית,
הוא לא פנוי להסתגלות.

מה הפתרון? ביה"ס צריך להיות מכוון לתחום ההתפתחות הזה, לדעת שהשקעה בתחום היחסים החברתיים (אמפטיה, שיתוף פעולה, הדדיות, חברות, משחק משותף ועוד) ממעיטים את הצורך בהתערבות בתחום התוקפנות והאלימות.
שינוי גישה: להחליף את גישת 'אפס סובלנות לאלימות' ל-'תמיכה וקידום ביחסים חברתיים
מתגמלים ואוהבי אדם'.

שלושה גורמים חוברים להצלחת ההסתגלות החברתית:

ראשית, הילד עצמו. כן, צפויות לו התמודדיות, התנסויות, הצלחות וכשלונות, אבל זה חלק מהתהליך ותמיד יהיה חלק ממה שהוא לומד בחייו ולומד על החיים.

שנית, ההורים. להורים אפשרויות רבות לתמוך בהסתגלות החברתית בתחילת השנה ובמהלכה.

* להקשיב לילד, לתמוך בו, לייעץ (במינונים קטנים)

*לתת זמן לתהליך, לא ללחוץ

*להזמין חברים, לקחת לחברים, להכיר את הורי הילדים האחרים

*להתחבר עם הורי הילדים האחרים –דגם עבור הילדים שלנו וילדי הכיתה בכלל.
ילדים קולטים את המסרים החברתיים מההורים.

*להיות בקשר / לשתף פעולה עם המערכת – עם המורה.

שלישית, המערכת. רצוי שהמנהלת, המורה והיועצת ידגישו את חשיבות התחום החברתי בעיניהן.
להשקיע בתכנית התערבות כלל כיתתית-קבוצתית מתוכננת ויעילה. ללמד מיומנויות, ללמד אמפטיה.

רעיונות: ארגון מפגשי כיתה, ארגון 'חבר מארח'.
ילדים מכיתות בוגרות יכולים לאמץ את ילדי גן חובה לאורך כל השנה. וכשאלו באים לכיתה א' הם מקבלים הדרכה ובטחון מהחונכים שלהם. החונכים מלווים אותם במהלך ההפסקות….

אולי כדאי להשאיר את הילדים שיסתדרו לבדם?

זו לא שיטה מומלצת. בודאי שאין צורך להתערב על כל צעד ושעל אבל חשוב מאוד ללוות ילדים בנושא החברתי. חברותיות היא שפה. וכמו שלא נשאיר את הילדים מבלי שנלמד אותם לדבר עברית כהלכה, כך לא נשאיר אותם להתמודד לבדם עם לימוד השפה החברתית. הם ילמדו משהו אבל זו תהיה שפה עילגת.

כלי עילג מאוד זו תוקפנות. אנחנו רוצים ילדים עם שפה ברורה, בהירה, עשירה, תקשורתית.
באותו אופן, אין סיבה שיחסים בין ילדים יהיו מבוססים על אלימות.

מחקרים שנעשו על חברויות, סטרס והתאקלמות בגן:

במחקרים מראים דרך בדיקת רמות של קורטיזול (מדד לסטרס) שילדים שנמצאים עם חבר טוב אחד לפחות, מצליחים להשתלב טוב יותר וחווים רמות נמוכות יותר של סטרס.

כדאי להשקיע בחברויות עם בני הכיתה, אם לפני תחילת שנה ליצור/ליזום קשר ולעודד מפגשים חברתיים ואם אחרי תחילת הלימודים להזמין ילדים הביתה למשחק משותף.

 

 

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks
תגיות: ,

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.