0

מהפכה בחקר התפתחותם של תינוקות

מהפכה בחקר התפתחותם של תינוקות

מאת: ד"ר עדה בקר

"קולה של אמא" – זוכרים? תכנית הרדיו שמשודרת בגלי צה"ל כבר למעלה מ-40 שנה, ובה ניידת שידור מבקרת חיילים בבסיסיהם ובאולפן מראיינים ומביאים את קולותיהן של האימהות (וגם האבות כמובן). עוד לא היו אז מחקרים מתקדמים במדעי המוח, אבל מנחת התוכנית ידעה, כמו שכולנו ידענו אז, שאין כמו הקול של אמא וגם של אבא לגרום לכל ילד להרגע, לשמוח, להקשיב, לחפש, ליצור קשר עין, לשים לב, לא משנה אם הוא בן יומו או כבר בן 18 עם זיפים וקול מחוספס.

חסר חיבור

בעשור האחרון מתרחשת מהפכה בידע שלנו על כיצד פועל המוח האנושי, וחלה התקדמות מרשימה בכל הנוגע לאיסוף נתונים מדעיים מתינוקות רכים. זוהי באמת מהפכה בתחום ההתפתחות בגיל הרך, מכיוון שבמשך שנים כל המידע שנאסף על תינוקות הגיע בעיקר מתצפיות, ועכשיו סוף סוף יש לנו הזדמנות לראות מה קורה בתוך "הקופסא השחורה" של המוח האנושי בתחילת דרכו, ולהבין עוד על מה קורה בהמשך.

הטכנולוגיה הזו נתמכת במכשירים גדולים מאוד שנראים כמו מכשירי ה-MRI  שאנחנו מכירים לבדיקות מוח. זוהי טכנולוגיה חדישה בטוחה ולא פולשנית.  אל תדאגו. זה לא כואב ולא מפריע, התינוק מלווה באמו או בחוקרות וחוקרים מסורים לאורך כל התהליך שאולי לתינוק מרגיש כמו מתקן בלונה פארק.. במחקרים האלה רואים תינוק כשעל ראשו מורכב מין כובע מלא עם אלקטרודות וחוטים כשראשו בתוך מכונת ענק שמודדת את הפעילות המוחית שלו, ומעבירה לחוקרים מידע יקר ערך על פעילות המוח בשנים הראשונות לחיים.

המידע שנאסף מראה לנו עד כמה הפעילות האנושית היומיומית שלנו  מורכבת ומתוזמרת היטב על ידי המוח המדהים שלנו. בעזרת המחקרים והמכשור החדשני, אנחנו יכולים לקבל מידע רב, כולל פעילות של אזורים במוח שידועים כאחראים על תפקודים מסוימים, וכן הפרשת הורמונים, בעיקר תפקודים שקשורים לתקשורת בין אישית, רגשות, עיבוד נתונים חושיים ועוד דברים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם.

במחקרים אלו התגלו דברים מדהימים. דברים פשוטים וקטנים, שנראים טבעיים לכל יונק, אך כאשר המדע מראה לנו מבפנים בדיוק כיצד זה פועל במוח האנושי, התרגשות הגילוי היא גדולה וההבנה שלנו על עצמנו גדלה.

בעזרת המכשירים גילינו שכשהתינוק שומע את קול ההורה או חש את מגעו פורצת פעילות עצבית רבה ומפתיעה במוחו של התינוק והוא נענה לקול או למגע בקול או במגע משל עצמו.

וזה עוד לא הכל.

הורמון האוקסיטוצין ידוע כ"הורמון האהבה" מופרש במוחנו כאשר אנו חשים קרובים ומחוברים. הורמון זה גם משפיע על התפתחות ההתנהגות שלנו כהורים. עוד במהלך ההיריון והלידה עולה כמות ההורמון במוחה של האם. אך מה שהתגלה במחקרים מתקדמים, הוא שהתהליך הזה ממשיך לאחר הלידה, ולא רק אצל האם אלא גם אצל התינוק. כלומר, בזמן שאימא מניקה, משחקת או מקשיבה למלמולי התינוק או נמצאת בקשר פיזי או בקשר עין איתו, בהקשר חיובי, במוחה מופרש אותו חומר ממש גם במוח של התינוק. כלומר, התינוק נולד עם יכולות חברתיות מובנות ומולדות, להתקרב, להתחבר כן, גם לאהוב.

פעם חשבנו שהכל מתחיל בבטן (היתה לנו תחושת בטן, וכאבי בטן (מהתרגשות) אחר כך האבר המרכזי בגוף היה הלב – הוא חש כאב, וצער, ושמחה, ועוד רגשות רבים. אמרנו (ועדיין אומרים) תקשיב לליבך.

היום אנחנו יודעים (עד להודעה חדשה) שהאיבר החשוב ביותר בגופנו שדרכו מתרחשים כל התהליכים החשובים: מחשבות, רגשות, חששות, תכנונים, ועוד הוא המוח.

המחקרים האלה בעצם מבהירים לנו (שוב) את החשיבות העצומה של האינטראקציות החברתיות של התינוק בצמיחה הראשונית שלו. ממש מרגע הלידה התינוק מוכן לחפש ולהיענות לשותפים החברתיים סביבו. התינוק לומד במהירות בדיוק את מה שהוא רוצה לדעת לגבי הקשר שלו עם המבוגרים החשובים האלה שיולדים ומגדלים אותו.

 

 

Share and Enjoy:
  • Print
  • Digg
  • StumbleUpon
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Yahoo! Buzz
  • Twitter
  • Google Bookmarks

כתוב / כתבי תגובה (רצוי!)




If you want a picture to show with your comment, go get a Gravatar.