תפיסת תפקיד בהוראה-למידה ממוחשבת בקרב מורים לגיל הרך

תקציר מחקר

ד"ר עפרה ניר-גל ורינת אורן

מתוך: תפיסת תפקיד בהוראה-למידה ממוחשבת בקרב מורים לגיל הרך – דוח מחקר.
ת"א: מכון מופ"ת ת"א: מכון מופ"ת והמכללה האקדמית לחינוך אחוה.

מהניסיון המחקרי שנצבר במערכות החינוך בעולם ניתן ללמוד שההצלחה של רפורמות חינוכיות, ובמיוחד בתחום התקשוב והטכנולוגיות בחינוך, תלויה יותר מכל בתפיסות ובעמדות המורים (Baker & Danley, 1996; Bruder, 1992). עמדות ותפיסות המורים כלפי המחשב וכלפי תפקידם בסביבה הלימודית המתוקשבת נחשבות ל"פילטרים" דרכם מתרחשים תהליכי ההוראה והלמידה הממוחשבת.

מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבדוק כיצד מורים לגיל הרך תופסים את תפקידם בהוראה-למידה ממוחשבת בגיל הרך. היות ותפיסת תפקיד בסביבה הלימודית המתוקשבת, באה לביטוי גם בעשייה בפועל בכיתה, נבדקו במחקר שני מרכיבים בתפיסת התפקיד: המרכיב ההכרתי (Cognitive), המתייחס לדעה על התפקיד או לכוונות ההתנהגות כפי שמצהיר עליהן הנחקר; והמרכיב הפעולתי (Conative) המתייחס להתנהגות בפועל, כלומר לפעולה ולעשייה עצמה בסביבה הלימודית המתוקשבת.

המחקר נערך בקרב 120 מורים ופרחי הוראה לגיל הרך: 40 גננות, 20 מורים לגיל הרך ו- 60 סטודנטיות פרחי הוראה מו"ג, הלומדים במכללה אקדמית להכשרת עובדי הוראה. מניתוח כמותי ואיכותי של הממצאים, נראה שהמורים מצהירים על תפקידם כמנחים ומתווכים לחשיבה בסביבה הלימודית הממוחשבת, אך בפועל הם שמים דגש בעיקר להנחיה בתחום הטכני-תפעולי של המחשב והתוכנה ולא להנחיה בתחום הקוגניטיבי. נראה כי קיים פער בין המרכיב ההכרתי-הצהרתי בתפיסת תפקיד המורה לבין המרכיב ההתנהגותי-אופרטיבי המבטא את התנהגות המורה בפועל בסביבה הלימודית הממוחשבת. יתרה מכך נראה שבקרב מורי הגיל הרך קיימת אי בהירות לגבי מהות תפקידם בסביבה הלימודית המתוקשבת ואין הם מבחינים בין פעילויות שמספקות חשיפה לטכנולוגיה לבין פעילויות שמספקות עיסוק קוגניטיבי ברמה גבוהה. יחד עם זאת, לגבי כלל נתונים אלה לא נמצאו הבדלים בין אוכלוסיות המחקר: מורים, גננות ופרחי ההוראה לגיל הרך.

לאור זאת ניתן להסיק שלמרות המאמץ וההשקעה בתכניות להשתלמות והכשרת מורים, במסגרת המאמץ הכללי להחדרת השימוש במחשבים בחינוך, אין בהן כדי להביא לשינוי משמעותי בתפיסת תפקיד המורה במעבר מן ההוראה בדגם המסורתי המוכר אל ההוראה-למידה בסביבה הלימודית הממוחשבת. יש צורך על כן, בחשיבה מחודשת על תכניות ההשתלמות וההכשרה לשילוב התקשוב בחינוך בכלל ובגיל הרך בפרט.