ערכת הדרכה בנושא תצפיות על ילדים

מאת: ד"ר עדה בקר וליזי דוידי

1. הגדרת המושג תצפית

'תצפית הינה דרך מכוונת, שיטתית ומאורגנת לאיסוף מידע על התנהגות הילד ועל סביבתו. הצופה מנהל, בזמן נתון, רישום מפורט, ככל האפשר, של ההתרחשויות כפי שהן נתפסות בחושיו".

הצעה לפעילות:
תצפית על תמונת דומם פשוטה (כמו, בית, עצים וכו')

מטרות הפעילות:
* המטפלות תלמדנה מהי תצפית
* המטפלות תלמדנה להשתמש במילות תצפית
* המטפלות תלמדנה מהן המטרות של עריכת תצפיות בילדים
* המטפלות תלמדנה שקל יותר לערוך תצפית כאשר מטרתה ממוקדת ומוגדרת מראש

הפעילות: הצגת תמונת דומם פשוטה בפני המטפלות ורישום תצפית. הקראת התצפיות בסבב ורישומן על הלוח (כדאי לרשום משפטי תיאור ומשפטי פירוש בשני טורים נפרדים).

תמונה

נקודות לדיון:
* יש להדגיש את ההבדל בין מה שרואים לבין הפירושים הניתנים לכך. מילים כמו: יפה, חכם, נעים, נחמד, חביב, מכוער וכו' אינן מילות תצפית.
* בתצפית על תמונה יש לתאר רק את מה שרואים ולא את מה שמרגישים, חושבים או מפרשים.
* מה אומר לנו המושג תצפית: לראות ולהסתכל באופן מכוון וממוקד.
– "הגדרה של המונח צפייה על פי ממילון אבן-שושן:" הסתכלות מכוונת במקום מסוים
לשם בדיקה או לגילוי דבר-מה".
* אנחנו צופים בחפצים או באירועים בעזרת החושים:ראייה, שמיעה, מגע, ריח.
* בתהליך הצפייה מעורבים גם: החשיבה, התפיסה, הרגש, ידע קודם, התנסויות קודמות וכו'
* עריכת תצפית יכולה להיות קלה יותר כאשר אנו מגדירים באופן ברור ומפורט את מטרות
התצפית.

2. מטרות התצפית

זהוי דפוס ההתנהגות הייחודי (אינידיבידואלי) של הילד, נטיותיו והעדפותיו. I

II. הכרה וזיהוי של רמת התיפקוד של הילד בתחומי ההתפתחות השונים: התחום
הסנסו- מוטורי, התחום הרגשי-חברתי והתחום הקוגניטיבי.

.III תכנון והפעלה של גישות ופעילויות חינוכיות המותאמות לצרכי הילד.

VI. לאפשר למחנכת להיות מעורבת ,בצורה אופטימלית, בפעילויות אותן יוזם הילד.

V. להוסיף לידע של המחנכת כדי שתוכל לשתף פעולה באופן אופטימלי עם אנשי מקצוע אחרים העוסקים ברווחת הילד ( למשל, רופא, עו"ס, קלינאי תקשורת, פסיכולוג, אחות טיפת חלב, פיזיותרפיסטית)

 

3. מרכיבים קוגניטיביים בתהליך עריכת תצפית

* העולם שסביבנו מקיף ומציף אותנו בגירויים רבים ואין אנו מסוגלים לקלוט, לעכל ולהבין את כולם. לפיכך מאורגנת התפיסה שלנו בתבניות (גשטלט) המאפשרות לנו התמודדות עם הצפה זו. התפיסה בתבניות מאפשרת לנו לקבץ יחד קבוצות של גירוים ולהגדיר אותם בשם, וזאת, כדי ליעל את ההערכות שלנו לגבי מה שקלטנו בחושים. התבניות הנלמדות בילדות הן כוללניות מאוד. עם השנים אנו לומדים לגבש תבניות שתהינה כוללניות מספיק כדי לאפשר הבנה, אבל לא כוללניות מדי כדי לא לעוות לחלוטין את תפיסת המציאות שלנו.
ברגע שארגנו חלק מהגירויים לתבניות, שאר הגירויים הופכים בלתי-נגישים כמעט (אנו נוטים להתעלם מהם) ואילו התבניות מכתיבות, במידה רבה, את תהליכי ההבנה והפירוש של המידע שקלטנו. התבניות המוכרות לנו מקבלות מיד (באופן אוטומטי) פירוש כלשהו.

* כדי להקל על תהליך ההבנה שלנו אנו נוטים להבדיל דמות מרקע. כדי שנוכל להבחין טוב יותר בתבנית (לזהות אותה), אנו מבדילים אותה מהרקע שלה ומגבילים אותה בקווי מתאר (גבולות ברורים).

* אנו רגילים להתמודד עם תבניות סגורות. כאשר אנו נתקלים בתבנית בלתי שלמה אנו נוטים להוסיף את החלקים החסרים על מנת להגיע לסגירת התבנית. כלומר אם בידינו אינפורמציה חלקית על תבנית כלשהי (למשל,התנהגות של ילד) ננסה להשלים את התבנית על ידי חיפוש פרטים נוספים שיתאימו לאינפורמציה הקיימת כבר בידינו.

* תפיסת התבניות שלנו מושפעת מהמרכיבים השונים של עולמנו. אחד המרכיבים החשובים ביותר הוא הנושא התרבותי. החשיבה שלנו היא תלוית תרבות: כשאנו נתקלים בתופעות מתרבות שאינה מוכרת לנו אנו שופטים את מה שאנו רואים על פי הנסיון והתבניות שלנו ולעיתים קרובות טועים בפירוש ההתנהגות. למשל, הבדלים תרבותיים בינינו לבין עולים מרוסיה או אתיופיה.

* מרכיבי חשיבה אלה גורמים לראייה סוביקטיבית, לעיתים מעוותת של המציאות, אבל עם זאת מאפשרים לנו תפקוד יעיל בחיי היום-יום. למשל, במצבים חדשים אנו מחפשים את התבנית המוכרת המאפשרת לנו תגובה מהירה ויעילה.

* בעת עריכת תצפית חשוב להמנע משיפוט מהיר של הסיטואציה ומהצמדות לתבניות מוכרות הנותנות פירוש. לכן, עלינו להיות מודעים וערניים, ולרשום את מירב הפרטים הנקלטים בחושינו.

הצעה לפעילות:

תצפית על תמונה הכוללת פרטים רבים או התרחשות מורכבת (ר' תמונה מס'…)

תמונה

מטרות הפעילות:
* המטפלות תלמדנה שתצפית הינה פעילות מורכבת הדורשת סינון ומיון.
* המטפלות תלמדנה להחליט מה טפל ומה עיקר, ועל מה לשים את הדגש.
* המטפלות תלמדנה מה הם המרכיבים הקוגניטיביים המעורבים בתהליך עריכת תצפית.

דרך העבודה:
הצגת תמונה עם פרטים רבים ורישום פרטי התצפית, הקראה בסבב של התצפיות.

נקודות לדיון:

* קשיים בצפייה בתמונה בעלת מרכיבים רבים. סיבות קוגניטיביות לקשיים אלה (ר' לעיל).
* דרכי התמודדות עם קשיים אלה (ר' בסיום המרכיבים הרגשיים).

 

4. מרכיבים רגשיים בתהליך עריכת התצפית

* אילו סוגים של מעורבות רגשית מפריעים לנו בעבודה עם הילדים:
– היחס של ההורים אלינו, ידע קודם שיש לנו לגבי הילד או משפחתו, ציפיות שיש לנו מהילד, מידת הקושי שיש לנו בטיפול בילד, רגשותינו כלפי הילד וכו'

א. כאשר אנו נשאלות מה דעתנו על אדם המוכר לנו, אנו נוטות לתאר אותו בסטריאוטיפ (דפוס) כללי מסוים שאימצנו לעצמנו לגביו הכולל התיחסות שיפוטית-ביקורתית: נחמד, יפה ,חכם, מעצבן, וכו'.

סטריאוטיפים אלה מבוססים על ההסתכלויות הסוביקטיביות שלנו על אותו אדם מתוך גישה רגשית-אישית שלנו לגביו. כלומר, אם אנו מחבבים אותו או לא.

החשיבה בסטריאוטיפים מבוססת על הערכים שלנו ועל החויות הרגשיות אותן אנו חווים (למשל, התפיסה שלנו לגבי טוב ורע, מוסרי ולא מוסרי, יפה ומכוער, איך צריך להתנהג וכו'). חשיבה זו גורמת לנו להתיחס באופן ביקורתי כלפי בני האדם והתופעות סביבנו.

כדי שנוכל להתמודד עם הקשיים הרגשיים שבעריכת תצפיות, ראשית, עלינו להיות מודעים לצורת התפיסה והחשיבה שלנו. עלינו להעלות את הסטיריאוטיפים והחשיבה השיפוטית למודעות. להיות ערים לרגשות שהילד או ההורה מעוררים בנו ולתווית שהדבקנו להם, כמו גם לקביעות הביקורתיות שקיבלנו לגביהם, שאינן מבוססות תמיד על מידע אוביקטיבי. עלינו להקפיד להשתמש במילים המתארות התנהגות (מילות תצפית) ולא במילים המשקפות פירוש או שיפוט.

הצעה לפעילות: תצפית על תמונה העשויה לעורר אצל המטפלות תגובות רגשיות שונות
תמונה

מטרת הפעילות:
* המטפלת תהיה מודעת לכך שתצפית בהתרחשות כלשהי עשויה לעורר רגשות שונים אצל צופים שונים.

דרך העבודה: התנסות חוויתית ורישום תצפית והקראת התצפית בסבב

הנחיות למטפלות:
* "רשמו: א. מה אתן רואות ב. מה אתן מרגישות ג. מה אתן חושבות".

נקודות לדיון:
* להדגיש את השוני בהתיחסות של הצופים לאותה תמונה: בעוצמת התגובה הרגשית, בפרשנות לגבי המתרחש בתמונה, בהזדהות עם הסיטואציה או עם הדמויות השונות.
* להדגיש את ההבדלים האינדיבידואליים בין צופים שונים: בנסיון חיים, בחויות, ברגישויות וכו'.

 

5. כלים להתמודדות עם קשיים קוגניטיביים ורגשיים בעריכת תצפית

א. בחירה ותכנון מוקד התצפית – אנו מתכננים את עריכת התצפית מראש: על פי המטרות שקבענו לעצמנו אנו מחליטים על מוקד התצפית. החלטה מוקדמת זו מאפשרת לנו להתעלם מפרטים או מגירויים שאינם שייכים לתצפית המתוכננת. גירויים או פרטים אלה עשויים להיות מוקד התצפית הבאה שלנו.

ב. מודעות – עלינו להיות מודעים לכך שמטרתנו היא לאסוף את מירב המידע הרלבנטי לצרכינו. אנו מודעים למחשבותינו, לצורת התפיסה הסוביקטיבית שלנו ולגירויים הגורמים
לנו לתגובות רגשיות מסוגים שונים.

ג. תיעוד הרגשות, המחשבות, הפירושים, התחושות וההשערות (מידע רפלקטיבי – סוביקטיבי) – לצד תיאור פרטי התצפית אנו רושמים מגוון לא מבוקר של התגובות הרגשיות השונות שלנו כלפי הילד וכלפי המתרחש, מחשבות, פירושים, תחושות, השערות, סטריאוטיפים, דחיות , העדפות, וכד' העולים במחשבתנו במהלך עריכת התצפית.

ד. תצפית פסיבית – אנו משתדלים שלא להיות מעורבים במהלך ההתרחשות ובכך מאפשרים לעצמנו מרחב ורגיעה כדי להתמקד באירוע ולהבחין בפרטים משמעותיים שנעלמים מעינינו כאשר אנו מעורבים במתרחש.

ה. שימוש במילות תצפית – במקום להשתמש בתוויות שיפוטיות (היפראקטיבי,מפונק וכו') או תיאורים המסבירים את ההתנהגות, יש להשתמש במילים המתארות את התנהגות הילד (ראה תרגיל להלן).

ו. תצפית ממוקדת – כאשר יש סכנה למעורבות רגשית גבוהה יותר, רצוי למקד את התצפית על ידי שימוש בשאלות מוגדרות מראש, או בטבלאות התפתחות.

ז. תצפית משותפת- לבקש איש מקצוע נוסף לצפות באותו ילד כדי לקבל תצפית אוביקטיבית יותר. יש להמנע מניתוח הממצאים תוך כדי התצפית (ובמיוחד יש להמנע מלעשות זאת בנוכחות הילד הנצפה).

ח. תצפיות נוספות

6. לימוד שפת תצפית

הצעות לפעילות:

פעילות מס' 1:
מטרות הפעילות: להבחין בין מילות תצפית (המתארות התנהגות או מצב), לבין מילים הבאות לפרש מצב או התנהגות, או מילים המציגות עמדה שיפוטית-ערכית של הצופה.

לפניכן רשימה של משפטים. עליכן למיינם על פי הסיווג הבא:
משפטי תיאור, משפטי פירוש, משפטי שיפוט.

1. מיכל עמדה ליד המטפלת והביטה בה בעיניים שואלות.

2. יובל ישב ליד השולחן ואכל.הוא לקח את הקציצה ביד והכניס אותה לפיו.

3. ענת היא ילדה חייכנית וטובת מזג.

4. אמה של שירי עמדה בפתח. שירי קפצה ממקומה ורצה לקראתה.

5. שי ילד מופנם, ולכן עובר זמן עד שהוא מתחיל לשחק.

6. ליאור ילד תוקפן. אפילו הדרך בה הוא משחק היא תוקפנית.

7. טלי שיחקה בבובה בחצר. יעל התקרבה אליה, טלי קמה והלכה לפינה אחרת של החדר.

8. עידו רץ בחצר. הוא נפל ושבר שן.

9. בשעת הארוחה ענבל ביקשה מהמטפלת תוספת של פתיתים.

10. דפנה ניהלה את המשחק הדמיוני בפינת הבובות, חילקה תפקידים ושינתה את נושא המשחק על פי רצונה.

11. גל הוא ילד לא זהיר. אין פלא שהוא תמיד נופל ונחבל.

12. יובל הגיע למשפחתון רדום, ולכן ישב בפינה ומולל את הכרית, כשבפיו מוצץ.

13. שרון לקחה את הבובה, חיבקה אותה וניגשה לעמוד ליד המטפלת.

14. יעל היא ילדה חסרת ריכוז, היא עוברת ממשחק למשחק מבלי לסיימם.

15. מיכל לא הצליחה להשחיל את החרוז, היא הרגישה מתוסכלת וזרקה את החרוזים לקצה החדר.

נקודות לדיון:
* מהן מילות תיאור (להבדיל ממילות פירוש או שיפוט)?
* מהם היתרונות והחסרונות בשימוש במילות שיפוט?
* מהן הסיבות לקשיים בשימוש במילות תיאור?

פעילות מס' 2

מטרת הפעילות: רכישת אוצר מגוון של מילות תיאור כדי לתאר באופן מפורט ורחב את ההתרחשויות תוך שימוש בטופס תצפית מוכן.

דרך העבודה: תצפית על שקף של ילדים. יש לתאר בהרחבה איפיונים שונים בתמונת הילדים: ההופעה החיצונית של הילדים, הסיטואציה המתוארת בתמונה, מנח הגוף של הילדים וכו'

דוגמא לדף תצפית:
תצפית על ילד

שם הילד:_____________ שם הצופה:____________ תאריך:_________
גיל הילד:_________ שעת התצפית: מ-__________ עד__________
תיאור חיצוני של הילד (למשל מבנה גוף, לבוש, תסרוקת וכו')
_______________________________________________
סוג הפעילות שהילד עוסק בה
_______________________________________________
אינפורמציה משלימה (למשל, מה מתרחש בסביבת הילד, מי המבוגרים או הילדים
שבקרבתו וכו') ________________________________________________
סוג התצפית שבחרת לערוך ______________________________

פירושים, השערות, רגשות, מידע נוסף פרטי התצפית/התנהגות הילד

* יש להקפיד, ככל האפשר, על רישום מדויק של שפת הנצפים כולל חצאי משפטים או חצאי מילים, צעקות, מלמולים ועוד. כמו-כן חשוב לתעד את החלק המטה-לשוני: עוצמת הקול (צעקה, לחישה, מלמול) טון הדיבור (נינוח, כועס, מתחנן וכו') , אינטונציה ועד.
* ברישום התצפית יש לשים לב במיוחד ולתעד את ההתנהגויות הלא-מילוליות (למשל: שפת הגוף של הילד/ים, הבעות פנים, וכו') המלוות את ההתנהגות המילולית.
* בסיום התצפית יש לרשום סיכום קצר על הדרך בה קלט הצופה את הדברים במהלך התצפית, רגשות כלפי הילד/ים וכל הערה חשובה אחרת. הערות אלו הן סוביקטיביות ומשקפות את ההתיחסות האישית של הצופה בזמן עריכת התצפית. לאלמנטים סוביקטיביים אלה יש חשיבות רבה במהלך הלמידה על הילדים ובמיוחד בשלב הסקת המסקנות.

פעילות מס' 3: צפייה בקטע בווידאו של ילדים משחקים.

מטרות הפעילות:
* לצפות בהתרחשות תוך כדי רישומה בטופס תצפית
*ללמוד על החשיבות של עריכת תצפיות חוזרות

נקודות לדיון:
* בדרך כלל אנו קולטים את האלמנטים הבולטים בהתרחשות כלשהי ונוטים להתעלם מהתרחשויות קטנות ושקטות של ילדים.
* תצפית בודדת אינה מספקת לנו את כל המידע לו אנו זקוקים. לקראת כל תצפית נוספת יש צורך להגדיר את מטרתה ועל אילו שאלות היא אמורה לענות.
* יהיו הבדלים בין השאלות ונקודות המיקוד של כל אחת מהצופות. לכן בתצפית הנוספת רצוי להתמקד בהבטים שונים.
* קיימת מידת זמן אופטימלית (יעילה) שבה ניתן עדיין להתמקד בילדים המשחקים וללמוד עליהם: אם ההתרחשות מורכבת, אנו נוטים, בדרך כלל לאחר מספר דקות של צפייה להתמקד באלמנטים המרכזיים ואנו מתקשים להמשיך ולהקדיש תשומת לב לכלל ההתרחשויות.
* למשך זמן הצפייה אין משמעות אלא לאיכותה. יש לתכנן תצפיות כך שתהיינה קצרות, ממוקדות ומרובות.

פעילות מס' 4: הקרנה בווידאו של סרט על פעילות מורכבת של ילדים (כמו למשל משחק דמיוני או משחק תפקידים, שעשוי לעורר בצופות תגובות רגשיות שונות).

מטרות הפעילות:
* לעורר מודעות לאלמנטים רגשיים המעורבים בתהליך הצפייה
*לזהות הבדלים אינדיבידואליים בדרך הצפייה ובדרך ההתיחסות היומיומית לילדים.

נקודות לדיון:
* נסיון החיים הסוביקטיבי שלנו בא לידי ביטוי בפירוש שאנו נותנים לאלמנטים רגשיים בהתרחשות שבה אנו צופים
* ההבדלים האינדיבידואליים בין הצופות הם רבים, טבעיים, וגורמים לשוני הבא לידי ביטוי בעת עריכת התצפית וכן בהתיחסות היומיומית לילדים.

 

7. סוגי תצפיות

I.
תצפית בסביבה הטבעית של הילד: רישום מלא של מכלול ההתנהגויות של הילד והתהליכים המתרחשים בסביבתו המיידית (כמו בבית, בגן, במגרש המשחקים)

תצפית לא-טבעית: נערכת במעבדה או בחדר המיועד לתצפיות.

יתרונות התצפית הטבעית:
* מאפשרת להקיף את המורכבות ומגוון התנהגויותיו של הילד מבלי להתמקד מראש בהתנהגות ספציפית (בלי הגדרת מטרות מראש).
* מאפשרת ניתוח התצפית מאספקטים שונים.

חסרונות התצפית הטבעית:
* דורשת זמן ומיומנות רישום כדי לא לאבד אינפורמציה.
* קיים קושי לארגן ולכמת חומר כזה ומקשה גם על ניתוח הנתונים.
* אינה מאפשרת השוואה מהימנה בין ילדים עקב התנאים השונים.

יתרונות התצפית הלא-טבעית
* יכולת לפקח על מירב הגורמים הבלתי-צפויים
* מונעת הפרעות לא רצויות

חסרונות התצפית הלא-טבעית
* מצמצמת את טווח ההתנהגויות של הילד בהן אנו צופים
* עלולה לגרום לשינוי לשנות התנהגויות טבעיות של הילד בשל התנאים הסביבתיים המיוחדים

II.
תצפית לא-ממוקדת (פתוחה) : רישום מכלול ההתנהגויות של הילד
תצפית ממוקדת: בחירה מראש של מוקד התצפית מתוך וויתור על הנסיון להתייחס למכלול ההתנהגויות של הילד.

יתרונות התצפית הממוקדת:
* מאפשרת קבלת מידע מתומצת וממוקד על הנושא שנבחר לתצפית
* מקלה על ארגון וניתוח החומר
* מאפשרת להשוות בין התנהגות מסוימת אצל מספר ילדים
* מאפשרת לחזות התנהגויות של הילד על סמך התצפית

חסרונות התצפית הממוקדת:
* לא מאפשרת תהתיחסות למכלול ולרצף של ההתנהגויות

III.
תצפית לא-מובנית – הצופה מחליט על מוקד התצפית אולם אינו מתערב בארגונה או בהבניתה

תצפית מובנית – הצופה מבנה /מארגן את הפעילות לקראת התצפית (מביא צעצועים מסוימים לחדר או מארגן את הפינה / החדר כרצונו) אולם אינו מתערב באופן פעיל
במהלך התצפית

IV.
תצפית פסיבית/ תצפית לא-משתתפת: הצופה עומד מהצד ורושם את ההתנהגויות מבלי להתערב או לנסות להשפיע על מהלך האירועים. יחד עם זאת, הצופה מודע לכך שנוכחותו משפיעה במידה מסוימת על המתרחש. גם ילדים קטנים מאוד, ובוודאי המבוגרים העובדים עימם, ערים לעובדה שצופים בהם. לכן עלינו לקחת בחשבון שהנצפים ישתדלו להתנהג כפי שנדמה להם שאנו מצפים מהם, או על פי איזשהו קנה מידה רצוי או מקובל אחר.

תצפית אקטיבית / תצפית משתתפת: הצופה מעורב בהתרחשויות עליהן הוא אמור לצפות (למשל,מגיש לילד משחק או משתתף בו באופן פעיל).

יתרונות התצפית הפסיבית
* מאפשרת מרחק מההתרחשות עצמה ולפיכך הסתכלות אוביקטיבית יותר על המתרחש

חסרונות התצפית הפסיבית
*תהליך הלימוד על הילד יהיה ממושך יותר. לדוגמא, יהיה צורך בתצפיות רבות יותר על ילד שמתחמם לאט, כיון שללא גירויים ממבוגר לא נוכל ללמוד על כל מגוון היכולות שלו.
* לא מאפשרת בירור נוסף של מקורות התנהגות הילד.

יתרונות התצפית האקטיבית
* מאפשרת לצופה לכוון את הילד לפעילויות בהן הוא מעונין לצפות.

חסרונות התצפית האקטיבית
* להתנהגות הצופה ולמעורבותו יש השפעה על המתרחש
* הצופה אינו יכול לתעד את הדברים במהלך התרחשותם. הצופה ישתדל לרשום את מירב
הפרטים סמוך ככל האפשר לזמן ההתרחשות.

שיקולים בבחירת סוג התצפית

אנו מתייחסים לכל אחד מסוגי התצפית הבאים כנמצאים על רצף. הבחירה המדויקת של הנקודה ברצף תעשה, תחילה, לפני התצפית, ואילו במהלך התצפית עשוי לחול שינוי על פי האירועים שיתרחשו בסביבת הילד.

הכנת תצפית דורשת תכנון. לפני התצפית יש לבדוק מהי מטרת התצפית ועל פיה להחליט באיזה סוג לבחור. לעיתים, במהלך התצפית יש צורך לחרוג מהתכנון המוקדם, עקב שינויים בהתנהגות הילד ובסביבתו, ולעבור, למשל, מתצפית פסיבית/לא משתתפת לאקטיבית/ משתתפת או מתצפית מובנית ללא מובנית וכו'

 

8. הסקת מסקנות

* לאחר סיום כל תצפית אנו רושמים תחושות השערות ופירושים לגביה. לאחר מכן אנו עורכים ניתוח של התצפית, על מנת להחליט על סוג ומוקד התצפית הבאה.
* לאחר עריכת מספר תצפיות מסוגים שונים ובזמנים שונים, אנו מרכזים את כל החומר שאספנו בתצפיות על הילד ועוברים לשלב הסקת המסקנות.

* על המסקנות להיות:

א. מבוססות – לכל מסקנה שנעלה יש למצוא תמיכה עובדתית בחומר שנאסף. רצוי שמסקנה כלשהי תהיה מבוססת לא על אירוע בודד אלא על מספר תצפיות או על מספר אירועים באותה תצפית, בהם ניתן למצוא תמיכה עובדתית חוזרת למסקנה.
ב. מקיפות – המסקנות צריכות לכלול פרטים על יכולתו של הילד בכל אחד מתחומי התפקוד, על מנת שניתן יהיה ללמוד מה הם התחומים בהם הילד מתפקד כהלכה ואלה שבהם הוא מתקשה.

 

9. בניית תוכנית עבודה

תהליך הלמידה, שתואר עד כה בא לעזור למטפלת לבנות תכנית עבודה שתשרת את הצרכים ההתפתחותיים של הילד שבו צפתה. בנית תכנית עבודה כזו דורשת מהמטפלת ידע מוקדם על שלבי ההתפתחות בתחומי התפקוד השונים, בנוסף לידע שרכשה על יכולתו של הילד דרך התצפיות. לשם כך, על המטפלת להכיר את נושא טבלאות התפתחות, וכן לרכוש ידע ביישום פעילויות שונות המתאימות לגיל ולתחום ההתפתחות. בעזרתם תבנה המטפלת תכנית עבודה חינוכית מתאימה לילד.

—————————————————–
תצפית—> ניתוח,הצגת שאלות —-> תצפיות נוספות —->
ריכוז הנתונים שנאספו בתצפיות על הילד —> הסקת מסקנות
—-> בניית תכנית עבודה עבור הילד.
—————————————————–

הצעות לפעילויות:

1. לתת למטפלות לצפות בילדים במסגרת החינוכית ולרשום את התצפית על פי הכללים שלמדו ולנתחן בקבוצה.
נקודות לדיון:
א. הסיבות לבחירה בילד המסוים לתצפית.
ב. ללמוד יותר על יכולתו של הילד על מנת לבנות לו תוכנית עבודה
ג. לנתח קשיים שהתעוררו במהלך עריכת התצפית: קשה שלא להיות מעורבת במתרחש: בין עם הילד הנצפה ובין עם שאר הילדים; גורמי הסחה שאינם מאפשרים תצפית יעילה כמו: התרחשויות הדורשות התערבות של המטפלת (למשל נפילה, פציעה, מריבה בין ילדים וכו') פנייה של מטפלות אחרות, טלפונים וכו' ; קושי לעקוב אחר המתרחש תוך כדי כתיבת הדברים ; קושי להספיק לתעד באופן מפורט את כל מגוון ההתרחשויות

 

10. שימוש בטבלאות התפתחות ככלי לניתוח תצפיות

לצד תצפיות המתעדות את מירב הפרטים הנקלטים אצל הצופה ניתן לערוך תצפיות המגדירות מראש את הקריטריונים החשובים לצפיה. טכניקה זו מאפשרת לצופה להתמקד במספר מוגדר וידוע מראש של התנהגויות, לסכם אותן ולהשתמש בהן לצורך הבנה וניתוח של המידע שהתקבל. ראה למשל את שיטת ביילס המאפשרת לנתח תהליך של יחסי גומלין (נחמיאס – שיטות מחקר במדעי החברה או או"פ מבוא לפסיכולוגיה יחידה 7-9).

הצעה לפעילות: לימוד השימוש בטבלאות ההתפתחות

הנחיות:
* מייני את הפעולות שבדף לקבוצות/תחומים בדרך הנראית לך,תני שם לכל קבוצה. לאחר החלוקה לתחומים מייני את הפעולות על פי גילאים (שלבים).

נקודות לדיון:
* השוואה בין הקריטריונים השונים על פיהם ניתן לחלק את הפעולות: מידת הקושי בסיווג כל פעולה לתחום מוגדר אחד תלויה בעובדה שפעולות רבות ניתן לסווג למספר תחומים.
* החלוקה לתחומים היא שרירותית ומשמשת אותנו לצרכי למידה. יש לזכור שהילד הוא שלמות מורכבת ולאחר כל מיון יש לשוב ולראות את המכלול.

דף עבודה למיון פעילויות

מסתובב לשמיעת קול יושב ללא תמיכה

אומר הברות כמו א, ב, ל, וכו' נפרד מאימו בקלות

עולה במדרגות משתמש במושג רבים

כששוכב על הבטן מרים את ראשו פושט את מכנסיו בכוחות עצמו

מתהפך מהגב לבטן וחזרה ממלמל מלמולים לא ברורים

יושב עם תמיכה משחק מחא-מחא כפיים

מתבייש מזרים הולך תוך אחיזה ברהיטים

מצרף שתי מילים יחד מחייך באופו ספונטני

עוקב בעיניו אחר חפץ עד 180 מעלות מחקה עבודות בית

מושיט יד לחפץ מרים צימוק מהשולחן

אומר שלוש מילים נוסף לאבא אמא משחק בקוקו

אוכל לבד בונה מגדל משתי קוביות

שותה מספל משחיל חרוזים

מרים עצמו לעמידה

בונה מגדל משמונה קוביות

 

11. סיכום

* תצפית על ילדים איננה אירוע חד-פעמי, אלא תהליך למידה מתמשך.
* התנהגות הילד אינה עקבית: התפתחותו ותפקודו שונים בתחומים השונים, ייתכן שהוא מתקשה בתחום אחד אולם מתפקד כהלכה ואף מעבר לכך בתחומים אחרים. במהלך ההתפתחות חלים שינויים ביכולתו של הילד (גם בתחומים שבהם התקשה או שבהם חל אצלו עיכוב). התנהגותו ברגע נתון מושפעת גם מגורמים רבים בסביבתו.
* חשוב לערוך מספר תצפיות בילד במשך כל תקופת העבודה והטיפול בו, על מנת לקבל את מירב האינפורמציה על תפקודו, על התפתחותו ועל הצלחת העבודה איתו.
* בסיכומן של מספר תצפיות ניתן להסיק מסקנות לגבי תפקודו של הילד וצרכיו הההתפתחותיים. לאחר מכן יש לבנות עבורו תכנית עבודה.

 

12. ביבליוגרפיה

1. מבוא לפסיכולוגיה. חטיבה ראשונה, יחידה מס' 3, האוניברסיטה הפתוחה
2. חיים אורמיאן, כיצד להסתכל בילדים, אוצר המורה, 1973
3. LAISHLEY J. – WORKING WITH YOUNG CHILDREN, 1987 ARNOLD PUBLISHING PART I pp. 3-59
4. מיקי רוזנטל -דפי הסבר לעריכת תצפיות, תכנית שוורץ.
5. DOROTHY H. COHEN, VIRGINIA STERN WITH NANCY BALABAN – OBSERVING AND RECORDING THE BEHAVIOR OF YOUNG CHILDREN. TEACHERS COLLEGE PRESS NEW YORK & LONDON 1983
6. נעמה צבר בן-יהושע המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה מודן 1995.

13. דוגמאות של תצפיות

תצפית מס' 1

תאריך: 15.6.99 שעת תצפית: 8:38 – 8:42
מעון באזור השרון
משתתפים: גל (בן 3.04 ) נועם (3.06 )
מוקד התצפית: תחום רגשי-חברתי ושפתי
סוג התצפית: פסיבית, ממוקדת, לא מובנית, טבעית
אזור המשחק הסוציודרמטי

מחשבות, פירושים, השערות, רגשות מהלך התצפית
חביב מאוד, יצירתי, גל לוקח אריזת מטרנה ומכניס לתוכה 2 בובות פלסטיק קטנות. סוגר את הקופסה ומתחיל להרעיש איתה.
מנסה להפעיל אינטראקציה חברתית אבל ללא מלל נועם נכנס לפינה כשבידו מחזיק של סירים חמים בצורת תרנגולת. מקרב אותו לאריזה של גל. גל פותח את המכסה של הקופסה
שיתוף פעולה מלא, עדיין ללא מלל נועם מנסה להכניס את מחזיק הסירים לתוך אריזת המטרנה.
מחזיק הסירים גדול מדי. מתאמץ, לוחץ בכוח גל מנסה לסגור את מכסה האריזה אך אינו מצליח.
נראה כמוותר, מבט קצת עצוב על פניו מוציא את מחזיק הסירים מתוך האריזה. מניח אותו על הכיריים
לא ברור לי מה הבעת פניו, אולי קצת אדיש, או מנסה לראות איך הדברים יתגלגלו לפני שיחליט לפעול נועם מתבונן בגל
שוב חזרה למשחק המוסיקלילא מגיב כלפי נועם, לא מציע כלום גל סוגר את האריזה. מרים אותה בידו ומרעיש.
המעברים קצת מהירים מדי, לא מתרכז ממש בפעילות כלשהי. הדבר נראה מתאים לגיל מניח את האריזה על משטח האלמגוב. מבחין בשתי בובות פילסברי
בניגוד לנועם שמשחקו די שבלוניגל משחק באופן יצירתי אבל לא פונה לנועם. אבל אולי עכשיו הוא שר כי יש לו קהל, קודם רק הרעיש לוקח אותן. מקפיץ אותן על אריזת המטרנה ושר:"פיצה, פיצה, שלי, שלך. העוגה שלי. הפיצה שלי".
לא ברור לי למה גל מתבונן מקרוב בעיניי הבובות
סוף סוף. נועם מעורר בי קצת רחמים וגם קצת חוסר סבלנות, למה הוא מחכה כל כך הרבה? נועם:"תביא אחד"
ממזר, יודע בדיוק למה נועם מתכוון, אבל עושה את עצמו כאילו גם הכוס שווה גל:" בוא נחליף" לוקח כוס ממשטח האלמגוב ואומר לנועם:"אתה עם זה".
לא מוותר, אבל הטון לא ממש תקיף נועם" "לא, גם אני רוצה".
גל מוצא דרך גם לוותר על בובה אחת וגם לא לוותר על כבודו גל מכניס בובה אחת לתוך כד שמונח על השולחן ואת השניה הוא משאיר על השולחן
יצירתי מאוד, וגם נותן תחושה שלכוס יש חשיבות וכך התגובה המסכנה של נועם לגבי הכוס כאילו לא היתה במקום לוקח כוס וחובש אותה על ראש הבובה
מחקה את גל לא יוזם בעצמו פעילות עם שני החפצים נועם לוקח את הבובה שגל השאיר וחובש לה כוס על הראש
שוב לוקח אחריות או פיקוד גל:"אתה צריך כוס"
נועם שר לעצמו ומקפיץ את הבובה
לא ברור לי למה הכוונה גל:"אני חייל" אני חייל". חוזר על כך שלוש פעמים

תצפית מס' 2

תאריך: 29.6.99 שעת תצפית: 9:15-9:19
מעון באזור השרון
משתתפות: רווית (3.09) ספיר (3.09) עדנה (3.10) לירז (3.11)
מוקד התצפית: תחום רגשי-חברתי ושפתי
סוג התצפית: פסיבית, ממוקדת, לא מובנית, טבעית
מקום התצפית: חצר המעון. הבנות נמצאות סביב שולחן שעליו דליים וכלים שונים מלאים חול.השולחן קרוב לקיר עליו מונח צינור המזגן וממנו מטפטפים מים, והבנות משמתמשות בו למשחק בוץ.

מחשבות, פירושים, השערות, רגשות מהלך התצפית
לא ברור איך מתכוונת לשחק. בינתיים נראית יותר מעונינת במשחק בחול רווית עם קופסה וכף ביד אומרת לעדנה:"את הסבתא"
מרימה ראש, מתבוננת ברווית, בקול רם ודי תקיף ספיר:" לא, אני הסבתא"
עכשיו ברור: לתת לחברה את תפקיד הסבתא כדי לשמור לעצמה את תפקיד האם רווית:"אני האמא"
פתרון נפלא עדנה:"יש שני אמא. כאילו אני אחות"
לא מרימה ראש להביט על האחרות. נראה שבטוחה שהתפקיד שלה. רווית, מכניסה חול לתוך קופסה:"אני אמא"
עכשיו כשברור שתפקיד סבתא הוא לא אטרקטיבי במיוחדהפתרון של עדנה דווקא מתאים לה. ספיר:" אנחנו נהיה שני אמא"
לא ברור לי מה קרה. המלל נפסק באמצע, לא ניתן לראות לפי הבעות הפנים מה קרה. חוזרות למשחק מקביל עם מודעות,כמו קודם רווית מערבבת חול בתוך כלי. ספיר בוחשת חול בדלי
המון סבלנות, מביטה בכוס ובילדות לסירוגין, כאילו יודעת כמה זמן יקח עד שהכוס תתמלא עדנה ניגשת לצינור המזגן עם כוס ביד. מניחה את הכוס מתחת לצינור וממתינה עד שטיפות המים יטפטפו לכוס
עכשיו כבר ברורה לגמרי הדומיננטיות של רווית רווית ניגשת לצינור ושמה את הכוס שלה מעל לכוס של עדנה
גם אותי מרגיזה ההתנהגות של רווית עדנה מרביצה לרווית ואומרת:"נו, נו"
לא ממש מתרגזת רווית:"רגע". מוציאה את הכוס
כמה אפשר לוותר?אף אחת מהילדות לא מבקשת רשות למלא. האם זה החוק הבלתי כתוב שכך משיגים? לירז מגיעה גם היא עם כוס, מנסה לדחוף את עדנה ואומרת:"לא, גם אני רוצה" עדנה:"לא" מרביצה ללירז
מאיימת וממשיכה למלא לירז:"די. עוד מעט אלך הביתה שלי"
האיום לא עזר עדנה דוחפת
מעניין שדווקא האינטראקציה היותר תוקפנית מוציאה ממנה יותר מלל מקודם. לירז:" נו כבר עדנה, אני עושה עוגה לעצמי לבד". מפסיקה למלא מים והולכת.
חזרה למשחק המקביל? עדנה מתיישבת עם הכוס מטפטפת לדלי.
תצפית מס' 3

תאריך: 29.11.99 שעת תצפית: 10:20-10:23
גן טרום חובה בת"א.
משתתפות: משי (3.11) וסתיו (3.02)
מוקד התצפית: תחום רגשי-חברתי ושפתי
סוג התצפית: פסיבית, ממוקדת, לא מובנית, טבעית
מקום התצפית: פינת הבובות.
הערה: מתצפיות קודמות שערכתי על הבנות נוכחתי כי הן מאוד שקטות. סתיו מאוד צייתנית ועושה כל מה שמבקשים ממנה. לדברי הגננת היא עושה זאת כדי לרצות את הילדים, על מנת שיחבבו אותה וירצו לשחק איתה.

מחשבות, רגשות, השערות, פירושים מהלך התצפית
לא מביטה בסתיו אלא לכיוון הבובות. משי לסתיו:" בואי נשחק כאילו אני האמא ויש לי תינוקת יפה וחמודה".
עושה זאת ברכות רבה תוך כדי דיבורה היא לוקחת אליה בובה בלונדינית עם עיניים ירוקות ומצמידה אותה אליה ומחבקת אותה.
מדהים. אני מתכווצת. מתחילה להרגיש עוינות כלפי משי. ניגשת ולוקחת בובה מרוטה ונותנת אותה למשי ואומרת: " וגם את אמא ויש לך תינוקת לא יפה".
כל הכבוד. סתיו מושכת בכתפיים. מסרבת לקחת את הבובה.
סתיו מתרצה. אין לה ברירה.אני המומה מהמניפולציה. משי גדולה מסתיו בשנה, אולי זה מסביר את הצורך שלה, והיכולת, לשלוט בסתיו. משי:" אם לא תקחי אותה אני לא משחקת איתך".
אני מבינה לליבה. באמת בובה לא נעימה. סתיו לוקחת את הבובה ומניחה אותה בעגלת תינוק. ומרגע זה והלאה אינה מסתכלת או מתיחסת אל הבובה.
היא נוגעת לליבי. כל כך רוצה לשחק עם משי. ממשיכה להביט במשי.
הרבה רכות. אני שמה לב לדגש ולתשומת הלב הרבה על נושא היופי. "את תינוקת יפה", "התינוקת הלא יפה לסתיו". תוהה מה המשמעות… משי מצמידה אליה את הבובה. שוב, מלטפת ואומרת לבובה:"את נורא יפה".
משי:"אמא אוהבת אותך ותיכף תיקח אותך לטיול בגינה".
חיוך של הנאה? חיוך של ריצוי? סתיו יושב מתבוננת במשי, מחייכת.
אולי תגובה לחיוך. בכל זאת משתפת אותה. משי:" את רוצה לבוא עם הילדה שלך איתנו לגינה מחר?"
זה מפתיע אותי. ציפיתי שתסכים מיד, ובשמחה. סתיו:"אני לא יכולה אני צריכה ללכת לעבודה".
ברור. משי:"תלכי אחר כך לעבודה".
למרות הכל, נראה שלא סובלת, אולי טוב לה שמישהו יוזם עבורה. סתיו שותקת. ממשיכה להביט
המשחק מסתיים. הגגנת מבקשת לסדר את הפינות.