הצד החברתי של התנהגות החיקוי

Over, H. &  Carpenter, M. (2013). The Social Side of Imitation. Child Development Perspectives. Volume 7, Issue 1, pages 6–11.

 

תקציר

המאמר הנוכחי בא להדגיש שלחיקוי תפקיד הרבה יותר רחב, תפקיד הקשור לצורך של ילדים להשתייך
ולהשתלב בקבוצות שמסביבם. החיקוי מושפע רבות מהמוטיבציה החברתית של הילד והלחצים
החברתיים המופעלים עליו בקבוצה.

עובדה זו מסבירה את הפרדוקס לכאורה הקיים בספרות המחקרית, לפיו  ילדים לפעמים מחקים את המודל
שלהם לעיתים באופן סלקטיבי ולעיתים באופן מדויק. עובדה זו ממצבת את המחקר ההשוואתי והתרבותי
של החיקוי במסגרת פסיכולוגית-חברתית רחבה יותר ומחברת אותנו רעיונית למחקר על חיקוי, קונפורמיות,
נורמטיביות וחברות בקבוצה.

המין האנושי נבדל משאר בעלי החיים לא רק במרכיבים התרבותיים שהם מייצרים אלא גם במוסכמות החברתיות
שהם דבקים בהם, במערכות היחסים שהם יוצרים וכן בתפיסה שלהם את העולם.

כדי להבין את הדרך בה נוצרת ומתוחזקת התרבות האנושית, עלינו להבין תחילה כיצד מידע מועבר על פני דורות
באמצעות למידה חברתית, ובמיוחד, באמצעות חיקוי. אלא שהמחקר הקיים בתחום מציג בפנינו פרדוקס:
ילדים מחקים לעיתים את המודל בצורה סלקטיבית ולעיתים החיקוי נאמן כל כך למקור  עד שהילד מפספס את
המטרה הבסיסית של החיקוי.

לדעת המחברים ניתן לפתור את הפרדוקס הזה רק מתוך התייחסות לצד החברתי של החיקוי

גישות קודמות לגבי תופעת החיקוי אצל ילדים

מחקרים עדכניים ( ויטמן ושות' (2009 ) שעסקו בהבנת התופעה של חיקוי מדויק, הסבירו חיקוי זה כנובע
מהצורך של ילדים להבין את המרכיבים של ההתנהגות התרבותית. לעומתם, להלבין ושות' 2009) טענו שכיוון
שהילדים כיום גדלים בחברה עם עושר תרבותי הם יכולים לחקות במדויק את התהליך שהם צופים בו.
יחד עם זאת, את החלק שאינו רלוונטי בפעולות אלה הם יכולים לנפות מאוחר יותר באמצעות למידה פרטנית.

 ליונס ושות' (201 ) טענו ששתי הגישות נכונות  ומסבירות את תופעת חיקוי היתר,כיון שלילדים יש נטייה אוטומטית
לקודד את כל המידע שהם רואים ולכן הם מחקים את המודל במדויק גם כשאין צורך שיעשו כך, אבל, הן לא יכולות
להסביר את תופעת החיקוי הסלקטיבי.

להלבין ושות'  (2009) ניסו להסביר את קיומם של חיקוי גם סלקטיבי וגם חיקוי מדויק בטענה שנראה שהם מתרחשים
בגילים שונים: בעוד שתינוקות נוטים לחקות באופן סלקטיבי, ילדים בוגרים ומבוגרים נוטים לחקות במדויק. אולם,
במחקרים שערכו מלטסוף 1988 ונלסון 2006 ) נמצא כי פעוטות לעיתים מחקים סלקטיבית במדוייק ואילו ילדים
ומבוגרים לעיתים מחקים סלקטיבית (הורוביץ 2003 ).

מחברי המאמר מסבירים ממצאים  סותרים אלה בכך  שניתן להבין חיקוי רק בהקשר החברתי שבו הוא נוצר.
בכדי להבין למה ילדים מחקים כך, אנחנו צריכים להבין איך למידה חברתית קשורה לצורך של הילד להשתייך לקבוצה.

חשיבותה של הקבוצה
החברה האנושית תלויה בחברי הקבוצה (באומיי סטר ושות ' 1995 , ברואר, 2007 ). הצורך שלנו להיות חלק
מקבוצה הוא בסיסי מאוד וכיום טוענים חוקרים שהוא מוטבע בנו בשלב מוקדם של ההתפתחות (אובר ושות' 2009 ).
זה מסביר את הצורך שלנו להשתלב בקבוצה, ולהידמות לשאר חברי הקבוצה. זה גם מסביר אספקטים שונים
בהתנהגות הקבוצה, ולמה אנו מזדהים עם קבוצה זו או אחרת (פיסק, 2010 ).

מבט פסיכולוגי חברתי על חיקוי

מוטיבציה חברתית והלחץ להשתייך הבא בעקבותיה הם המפתח להבנת החיקוי אצל ילדים, והם יכולים
להסביר את הייחודיות שבתרבות האנושית (אובר ושות' 2012 ).

כשמדברים על מוטיבציה צריך להבין תחילה מה מטרת הילד בסיטואציה. כשילדים מחקים פעולה כלשהי
הם יכולים לעשות זאת או מתוך צורך ללמוד את המיומנות או מתוך צורך חברתי. יתכן שכל צורך יעמוד
בפני עצמו ויתכן שיהיה שילוב בין השניים. לעוצמה של הצרכים ולשילוב ביניהם השפעה מכרעת על
מה שהילדים מחקים.

להבנת החיקוי חשוב גם להתייחס ללחצים החברתיים בהם נתונים הילדים בתהליך החיקוי. הלחץ יכול
להיות מופעל ישירות ע"י מודל החיקוי או על ידי הקבוצה כקבוצה. מכאן שרמת ההזדהות של הילד עם המודל
ועם הקבוצה חיוניים להבנת התנהגות החיקוי שלו.

בהביטנו כך על התנהגות החיקוי  של ילדים, אנחנו לוקחים נקודת מבט רחבה יותר על חיקוי. מעבר לחיקוי
של התנהגות אנחנו מתייחסים גם להעתקה של דעות, עמדות ונורמות חברתיות. התייחסות כזו מאפשרת
לנו להסביר את הפרדוקס לכאורה בהתנהגות החיקוי של ילדים, ומספקת תובנות לגבי מי ומתי ילדים מחקים,
כמו גם את מה הם מחקים.

מטרות שונות ביסוד חיקוי

א. מטרות למידה

בצורות מסוימות של חיקוי, ילדים פשוט מבקשים ללמוד מיומנויות חדשות מהתבוננות בסובבים אותם.
כשזו מטרת החיקוי, הילדים מתמקדים בהשגת תוצאה מסוימת יותר מאשר באינטראקציה או בקשר עם
המודל שלהם. זוהי צורת למידה אינדיבידואליסטית. קיימת תמיכה מחקרית שכשמטרת הילדים היא למידה,
הם יחקו את התנהגות המודל בצורה סלקטיבית (יו וקושניר, 2011 ).

לעיתים, החיקוי יהיה נאמן למקור, והדבר תלוי במידה בה הם סומכים הן על יכולות השיפוט שלהם והן
על יחסם ליכולת השיפוט של המודל (טרנר, 1991).לדוגמה, כאשר יש לילדים סיבה לפקפק ביכולתם
להשלים משימה כי בעבר הם התקשו בביצוע משימה דומה, הם נוטים יותר להעתיק את הפעולה של
המודל במדויק  (וויליאמסון,ומרקמן, 2008 ).

ב. מטרות חברתיות

לצד המטרות הלימודיות של החיקוי, ילדים עשויים לחקות מתוך מטרות חברתיות. הילדים רוצים
להידמות למודל או לקבוצה החברתית באופן כללי, ללא כל ניסיון ללמוד מיומנות חדשה. אולי הדוגמא
המובהקת ביותר לכך היא כאשר מבוגרים מחקים את הגינונים של השותפים החברתיים שלהם (וארג, 1999).
למשל, במקום העבודה כפיפים מחקים את התנהגותו של הבוס. תופעה אותה ניתן לראות גם אצל ילדים,
למשל, כשהם מחקים את התנהגותה של הגננת.

חיקוי חברתי מסוג זה הוא לעתים, סוג של תקשורת: הילד המחקה מנסה להעביר מידע חברתי לסובבים
אותו או מחקה את מודל החיקוי כשהוא רואה שהוא מביט בו. עמדה זו זוכה לתמיכה נוספת מהממצא כי ילדים
מחקים פעולות לא רלוונטיות בתדירות גבוהה יותר כאשר האדם שהפגין אותן היה נוכח בזמן המבחן
(נילסן וריק, 2011).

ישנם מסרים רבים שהחקיין יכול לתקשר דרך חיקוי.למשל, ללוות את המסר "אני מרגיש את הכאב שלך"
בהבעת פנים אמפטית  (בבלס ושות' 1986 ). אחד המסרים החשובים של החיקוי הוא: "אני אוהב אותך",
או, ברמת הקבוצה, "אני אחד מכם" (קרפנטר, 2006) . ילדים מחקים גם כדי להתקבל לקבוצה –
זהו חיקוי אסטרטגי נפוץ יותר בקרב ילדים בוגרים יותר.

ג. שילוב מטרות למידה ומטרות חברתיות

למצבים מסוימים של חיקוי יש גם מטרות למידה וגם מטרות חברתיות. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא למידת
נורמות קבוצתיות (טרנר, 1991), כלומר, כיצד בקבוצה שאנו שייכים אליה אנחנו אמורים להתנהג. הוכחה
לכך מגיעה מהממצא שתינוקות וילדים בגיל הגן, נוטים  להעתיק את הפעולות של חברי הקבוצה שלהם ולא
את הפעולות של חברים מקבוצות אחרות. הלמידה הזו כה עמוקה שכאשר מישהו מחברי הקבוצה מנסה
להתנהג אחרת, חברי הקבוצה ילחצו עליו להתנהג בהתאם למקובל בקבוצה, אך לא יעשו זאת למישהו
מקבוצה אחרת (טומסלו ושות' 2008).

חלק מהנורמות החברתיות מובנות יותר לילדים הצופים כאשר המודל מפנה אותן כלפי אנשים אחרים מאשר
כשהוא מפנה אותן כלפי חפצים. למשל, רמזים לנורמות אלה המקובלות בחברה מקבלים הילדים מההורים
ומהדרך בה ההורים שלהם מתייחסים לאנשים זרים. רמזים אלה בונים את התייחסותם לזרים בעתיד.

לחצים חברתיים
כדי להבין את החיקוי של ילדים באופן מלא, אנחנו צריכים להסתכל מעבר למטרות של הילד המחקה ולשקול
את המטרות של אחרים כלפיו. חשוב לנו שהילד יעשה דברים בדרך שמקובלת מבחינה תרבותית, עד שלעתים
קרובות אנו מפעילים עליו לחץ לחקות בדרך מסוימת. בני אנוש לעיתים קרובות מפעילים סנקציות על הלומד ב
עיקר כשהוא שוגה, זאת בשונה משאר בעלי החיים (למשל, ת'ורנטון ומק 'אוליף, 2006). יותר מזה, גם כאשר
הלחץ המופעל אינו מופעל כסנקציה ברורה, עדיין הילד ירגיש את הלחץ מעצם נוכחות אנשים אחרים בסביבתו . 

פתרון הפרדוקס
הצגנו הוכחות מחקריות ברורות לכך שתהליך החיקוי אצל ילדים הרבה יותר עמוק חברתית מאשר סברנו
עד כה, מה שמסביר את הממצאים בספרות אודות התפתחות החיקוי שמצביעים לכאורה על פרדוקס: כאשר
לילדים יש מטרה להיות כמו מודל החיקוי או מופעל עליהם לחץ חברתי חזק לחקות, הם נוטים להעתיק את
הפעולות במדויק. לעומת זאת,  כאשר ילדים פשוט מבקשים ללמוד מהמודל, וסומכים על  היכולות שלהם,
וחווים  לחץ חברתי קטן מהסובבים אותם, הם נוטים יותר להעתיק באופן סלקטיבי.

התמונה הרחבה יותר

חיקוי באוטיזם
מחקרים הראו כי, ילדים עם אוטיזם עשויים להעתיק פעולות של אחרים, אך הם אינם מעתיקים  את הסגנון
הספציפי של מודל החיקוי (הובסון והובסון ,2008). יתכן שהדבר קשור לעובדה שלילדים עם אוטיזם אין
מוטיבציה חברתית חזקה להיות כמו אחרים.  נקודת מבט זו נתמכת גם על ידי ממצאי מחקרים לפיהם ילדים
עם אוטיזם מסוגלים לחקות רק באופן ספונטני (קרפנטר, 2006). כמו כן הוכח כי אנשים עם אוטיזם הם  פחות
רגישים ללחץ חברתי: לדוגמה, הם לא לוקחים את נוכחותו של הקהל בחשבון כאשר הם מחליטים כמה
כסף לתרום לצדקה.

חיקוי ביונקים לא אנושיים
נמצא כי לא הערכנו נכון את החיקוי אצל יונקים אחרים: במחקר על שימפנזות נמצא שגם אצלם קיימים היבטים
חברתיים לחיקוי. אם כי אין הוכחות מחקריות שהם חווים לחץ חברתי כמו בני אנוש.

מסקנות

לאורך מאמר זה שמנו דגש על התייחסות להיבטים החברתיים של החיקוי. אנו טוענים כי על מנת להבין את
החיקוי צריך לבחון אותו בהקשר החברתי הרחב וכי למניעים החברתיים וללחץ החברתי בתוך אינטראקציות
החיקוי יש השפעה עמוקה על מה שהילדים מחקים. התייחסות לחיקוי בדרך זו עוזרת לפתור את הפרדוקס של
למה ילדים לפעמים מעתיקים פעולה באופן מדויק ולעיתים באופן סלקטיבי. זה גם מסביר מדוע ילדים מעדיפים
לחקות אנשים מסוימים על פני אחרים  ומדוע הם נוטים יותר לחקות במצבים מסוימים יותר מאשר במצבים אחרים.

התייחסות לחיקוי בתוך מסגרת חברתית–פסיכולוגית רחבה זו מסייעת לנו להסביר את הייחודיות של התרבות
האנושית, ומשרטטת עבורנו את השורשים ההתפתחותיים והאבולוציוניים של מרכיב ההשפעה החברתית.