היערכות הגננת והסייעת לעבודה במהלך שנת הלימודים

מאת: מסדה סטודני , ראש המסלול לגיל הרך בגורדון, המכללה האקדמית לחינוך בחיפה ויועצת חינוכית לגיל הרך בחיפה. masada@gordon.ac.il
פורסם ברבעון "הד הגן", תשס"ט ג' (הצטרפו לקהל המנויים של "הד הגן" בטלפון 036922393)

מערכת יחסי הגומלין בין הגננת והסייעת מהווה גורם משמעותי המקרין על האקלים בגן הילדים. קשר זה מורכב בשל השתייכות השתיים למעבידים שונים, הבדלים בהכשרה המקצועית, הגדרת תפקיד הגננת כמנהלת הגן, ומאפיינים אישיים.

הגננת והסייעת מהוות את צוות הגן הקבוע שאיכות תפקודו תלויה בתחושת הרווחה הנפשית (המיטביות) של השתיים, שכן אדם במיטבו הינו בעל מוטיבציה גבוהה לפעולה במסגרת עבודתו. גננת, מנהלת גן, שתשכיל לטפח אצל הסייעת תחושת שייכות מסוגלות ואוטונומיה כבסיס לתחושת הערך והרווחה הנפשית, תזכה לשיתוף פעולה פורה מצידה.

בחינת הסיבות לקונפליקטים בין גננות לסייעות מצביעה על חסך באחד ממרכיבים אלה בקרב הסייעות הגורר תפקוד לקוי. מושאי הקונפליקטים מתמקדים בדרך כלל בביצוע חלקי או בחריגה ממסגרת התפקיד כגון: התנגדות להגשת חומרים "מלכלכים", הימנעות או סירוב לקידום יוזמות של הגננת המחייבות שיתוף פעולה, מיקוד בעבודות הניקיון, התחמקות או התנגדות גלויה לביצוע פעולות עם הילדים בהנחיית הגננת, שימוש בשיטות שאינן מקובלות על הגננת בעבודתה עם ילדים, מסירת מידע להורים וכדומה. מצבים אלה, בהם הצוות החינוכי בגן אינו פועל בשיתוף פעולה מעכירים את האווירה וגוררים קשיים נוספים בתפקוד הגן.

יחסי ה"זוגיות" או ה"הורות" המיוחסים לקשר בין הגננת והסייעת מקשים על הגננות להפעיל את סמכותן כמנהלות וכך קורה שהחשש לפגוע באקלים הגן, משמר מצבים של תפקוד לקוי מצד הסייעת, המונע מהגננת לפעול על פי תפיסתה החינוכית ולבצע את תפקידה כמנהלת הגן על היבטיו השונים.

אחת הדרכים ליצירת מסגרת עבודה מוגדרת ומוסכמת ולמניעת מצבי קונפליקט בין הסייעת והגננת היא קיום מפגשים לצורך דיון בעבודה המשותפת בגן כשגרה. לפני פתיחת שנת הלימודים יש לקיים פגישת היערכות לעבודה המשותפת בין השתיים. לדיון מקדים באופן העבודה המשותף ערך רב בבניית מערכת יחסים ברורה ותקינה בין הגננת והסייעת והוא נועד לקבוע מערכת הסכמות ודרכי פעולה משותפות בין השתיים . ההנחה כי לגננת ולסייעת תפקיד מוגדר ולכן אין צורך לקיים מפגש היערכות הינה מוטעית. מדי שנה עולים צרכים שונים בגן בשל ההרכב הייחודי של הילדים ודרישות המערכת המשתנות.
הדינאמיות המאפיינת את העבודה בגן הילדים, מחייבת גמישות והתאמת דרכי עבודה באופן שוטף. קיום שיחות באופן שוטף יתרום לביצוע יעיל של העבודה החינוכית באווירה מיטבית וימנע מצבי הנחייה ושיתוף הסייעת "על רגל אחת" ותוך כדי הפעילות השוטפת.

עקרונות לקיום פגישת ההיערכות:
• יש לבנות את המפגש כדיאלוג משמעותי ומכבד בין הגננת לסייעת. זהו מפגש עמיתים אליו יש להגיע מתוך מוכנות הגננת להיכנס לשיח מעֶמדה של הקשבה, עניין, כבוד והכרה בייחודיות הסייעת ופחות מתוקף עמדת הסמכות, למרות הגדרת תפקיד הגננת כמנהלת הגן.
• יש לקבוע את מועד המפגש במשותף ולהציע נושאים לדיון, כדי לאפשר לשתיהן היערכות מוקדמת.
• בראשית השיחה יש להדגיש את האינטרס המשותף של השתיים ולמקד את מטרת המפגש בהיערכות לביצוע העבודה בגן ביעילות מרובה ולשביעות רצון כל השותפים: צוות, ילדים והורים.
• במהלך השיחה חשוב לאפשר לסייעת להתייחס אל הנושאים אותם מציעה הגננת לדיון, לגלות רגישות לתחושות הסייעת ולוודא הבנה של המסרים.
• ניתן להציג בפני הסייעת את התכנית השנתית בקווים כלליים ולשלב העברת מידע על המטרות והדגשים לשנת הלימודים, על פי הנחיית האגף והפיקוח. שיתוף ברמה זו יתרום לתחושת הערך של הסייעת ויניע אותה לקחת חלק פעיל בעבודה.
• חשוב להשתמש במונחים של שיתוף לאורך כל השיחה (הגן שלנו, המטרה שלנו, אנחנו חייבות….).
• במוקד הדיאלוג השאלה: מה מצופה משתינו לבצע, בעבודה עם הילדים וההורים? לאחר מכן יש להגדיר את תחומי האחריות ולעשות חלוקת עבודה.
• כדי לייעל את ההתארגנות, ניתן לנהל את הדיון על פי סדר היום בגן בשלושה תחומים: תיאור פעילות הילדים על מרכיביה, תוך הדגשת חשיבותה ותרומתה, תפקיד הגננת ותפקיד הסייעת ביחס לפעילות זו. באופן זה תתאפשר התייחסות לכל מערך הפעילות בגן הילדים על כל משתתפיו.
• בעת תיאור הפעילויות השונות על פי סדר היום, על הגננת לשתף את הסייעת בתפיסתה החינוכית, להסביר את מניעיה לפעילות, לאפשר לה להביע את דעתה על הנושא ולהתעניין בכנות במה שיש ביכולתה לתרום מניסיונה.
• מפגש ההיערכות אמור להיות ראשון מתוך סידרת מפגשים בין השתיים, לבחינת ההסכמות במישורים השונים, ליבון בעיות, קבלת החלטות, היערכות לפיתוח יוזמות וכדומה. קיום שיחות כגון אלה כשגרה ימנעו דיונים "על רגל אחת" והתייחסות אל נושאים עקרוניים תוך כדי העבודה, מתוך לחץ או הצטברות כעסים.

לדוגמא:

פעילות הילדים	תחום האחריות והביצוע של הגננת	תחום האחריות והביצוע של הסייעת /TD>
מפגש בקר	פועלת עם הילדים	ארגון הסביבה החינוכית להמשך הפעילות (להוסיף פירוט), או לחילופין סיוע לגננת תוך כדי המפגש, מנחה תורני חצר….
פעילות בפינות המשחק והיצירה	פועלת בקבוצה קטנה ואחראית על מרחב הפעילות הקרוב למקום הפעילות	הנחיית הילדים במרחבי הפעילות השונים (דגשים והנחיות מפורטות לגבי הפעילות, זמינות, ניווט הילדים וכן הלאה)

 

	/TD>

סוגיות נוספות שיש ללבן במהלך שיחת ההיערכות:

תקשורת: הגננת תדגיש בפני הסייעת את חשיבות התקשורת השוטפת והגלויה בין שתיהן. חשוב להגדיר את הקשר כקשר פתוח, בו יש לשתף בתחושות העולות תוך כדי העבודה באופן מכובד ואחראי ולא במסגרת שעות העבודה.

עדכון שוטף בתכנון העבודה: על הגננת לשתף את הסייעת אחת לפרק זמן מוגדר בתכנית העבודה שלה, תוך מיקוד במתחייב מן הסייעת במהלך הפעלת התכנית. ניתן להגיש לסייעת תכנית שבועית לעבודה במרחבי הפעילות השונים כדי לאפשר לה היערכות מקדימה בזמנה החופשי.

תחומי האחריות של הסייעת: מעבר לתפקוד הסייעת במהלך יום הלימודים, קיימים תחומי אחריות הקשורים לתחזוקת הגן. חשוב להתייחס לנושא זה ולהגדיר את מסגרת הזמן לביצועם, תוך ציון עקרונות הבטיחות .

ניווט קבוצה: על הגננת לשתף את הסייעת בדרכי הפעולה בהם היא משתמשת לצורך הקניית ההרגלים, תוך הדגשת חשיבות ההרגלים לביטחון הילדים והגדרת תפקידה ביחס לנושא. תוך כדי כך, יש לדון באופן התמודדות של הצוות החינוכי בהתנהגויות מאתגרות של ילדים, תוך הצגת "קו אחיד", יידוע במקרים שנצפו על ידי הסייעת בלבד וכדומה.

יחסי גומלין בין ההורים והגן: יש להדגיש את חשיבות הקשר בין הבית והגן לרווחת הילד ואת הרגישות הרבה והלויאליות המתחייבת מצוות הגן בשל כך. חשוב לגבות האחת את השנייה ולשדר כי הצוות "מדבר בקול אחד".
על הגננת להגדיר במפורש כי היא הסמכות היחידה להעברת מידע חינוכי להורים. במידה והורים פונים אל הסייעת עליה להפנותם אל הגננת וליידע אותה לגבי פנייתם.

צוות מורחב (גננת משלימה, סייעת משלימה, גננת וסייעת צהרון): על הגננת להתייחס אל אופן העבודה של הסייעת בימים החופשיים שלה ושל הסייעת ולהדגיש את הצורך בהמשכיות עבור הילדים. רצוי להגדיר את תחומי האחריות של צוות הגן והצהרון במסגרת מפגש דומה בין הצוותים ולפעול על פי ההסכמות שיושגו.

לסיכום, יצירת קשר רגשי עם הסייעת, הבעת אכפתיות והערכה לעבודתה, הענקת אוטונומיה והזדמנויות ליוזמות ושיתוף בקבלת החלטות – יביאו לחיזוק תחושת השייכות של הסייעת ויצירת רמת מחויבות גבוהה לעבודה. יחד עם זאת, על הגננת להיות ערה ורגישה לתפקודה של הסייעת וליזום שיחות הבהרה, הדרכה, הכוונה ועידוד. במידה והשיחות אינן מקדמות, רצוי להתייעץ עם המפקחת והיועצת החינוכית ולשקול דרכים נוספות לשיפור תפקוד הצוות.