"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

תפקיד הגננת במריבות בגן

תפקיד הגננת במריבות בגן

כשרבים, לא מכות, הילדים יכולים להסתדר לבד

מאת: יעל דיין

הפעם אציג קטעים מתוך שני ראיונות קבוצתיים בשני גנים על תפקיד הגננת במריבות. קטעים נוספים מראיונות אלו צוטטו כבר בפרק על היכולת לפעול ולהשפיע. מתוך הראיונות עולה השאלה האם הגננת צריכה להתערב במריבות, מתי ואיך? כמו כן עולה הסוגיה לגבי מידת האחריות של הילדים והילדות במניעת מריבות. אלו נושאים חשובים המתאימים גם לדיון בקרב גננות וסטודנטיות לגיל הרך (את הראיונות ביצעה הגננת, ברבי שפיר).

ברבי: מה לפי דעתכם צריך לעשות כשילדים רבים בגן?

אור: הגננת צריכה להתערב כי הילדים לא יכולים להסתדר לבד.

בעז: בכלל ילדים צריכים להתאפק ולא ישר לריב.

מיה: אם זה מה שאתה חושב אז למה אתה מרביץ? כל הזמן מושיבים אותך.

עידית: אני חושבת שצריך להגיד לגננת שתושיב את הילד שמרביץ במקום רחוק שהוא לא יכול להגיע לעוד ילדים.

אור: אפשר להושיב את הילד בכיסא בגן שלא יראה בחצר את הילדים כי הוא לא יוכל להתאפק הוא יברח לשחק בפינה בחצר שהגננת לא תראה.

בעז:  פעם הושיבו אותי בצד כל היום אפילו עד שסבתא באה בסוף היום. היה לי ממש משעמם.

זיו: בגלל זה עשו את זה רצו שיהיה לך שעמום ותחשוב שאתה מתנהג לא יפה.

(בעז שוכב על הרצפה ומפנה גב לילדים ושם ידיים על האוזניים)

אור: בעז, למה אתה שוכב פתאום?

עידית: כי מדברים עליו.

זיו: אתה כל הזמן מציק לכולם.

אור: צריך ללמוד להסתדר בלי הגננות.

מיה: אם אני הייתי הגננת, לא צריך להתערב בכל דבר ילד אחד צריך לותר לשני.

אור: אם אני הגנן הבן אני הייתי נותן לילדים להסתדר לבד.

מיה: הם היו כל הזמן חוטפים.

ברבי: מה דעתכם על הרעיון של המגשרים?

בעז: אני חושב שזה רעיון טוב שילדים יעזרו לילדים אבל לא תמיד בא לנו להקשיב למה שילדים אחרים אומרים.

עידית: המגשרים לא נתנו פתרון מה לעשות הם רק שמעו על מה הילדים רבו.

ברבי: והגננות נותנות פתרונות שהילדים באים אליהן?

מיה: לא תמיד הן גם מקשיבות ואומרות תסתדרו לבד או שמסדרות את העניינים בין הילדים.

עידית: אני אוהבת רק לבוא להגיד, לא אכפת לי אם הילד השני מקבל עונש.

אור: אני אוהב כשהילד השני מקבל עונש.

זיו: מגשרים זה רעיון טוב אבל גם המגשרים רבים ומרביצים ואז מי צריך לפתור את הבעיה? זה כמו שוטר שהוא בעצמו יהיה הגנב.

עידית: בבית אנחנו גם רבים עם האחים שלנו ואז אבא ואמא עוזרים, אז למה שבגן הגננות לא יעזרו? אני לא אוהב שהילדים יגידו לי מה לעשות.

אור: בבית אמא מתערבת כי יש לה מעט ילדים זה לא קשה אבל בגן אנחנו הרבה וברבי לא יכולה לראות ולשמוע את כל הבלגנים ולהגיד מה לעשות.

עידית: כשרבים, לא מכות, הילדים יכולים להסתדר לבד אבל כשאחד מתחיל להרביץ אז הגננת צריכה להתערב.

מיה: אנחנו רבים הרבה בחצר ולא כל כך בגן, אז אולי בחצר צריך להיות גם מגשרים וגם 5 גננות ואז לא יהיו בעיות.

זיו: אני לא רוצה שיהיו כל כך הרבה גננות שיגידו כל הזמן מה מותר ומה אסור.

בראיון נוסף שואלת המראיינת: מה לפי דעתכם צריך לעשות במצב כזה ששני ילדים רבים על צעצוע?

מיכל: את אל תגידי כלום את לא צריכה לעשות כלום הילדים קצת יריבו ואז אחד פשוט יעזוב ושני ייקח.

אורי: זה לא נכון זה לא נגמר כך תמיד מה יהיה אם אף אחד לא יעזוב את הכף?

מיכל: בטוח שאחד יעזוב.

יפית: ברבי לכי תיקחי את המסננת ואז לא יהיה לאף אחד.

ניר: זה לא פתרון אז אף אחד לא יהנה מזה. אולי תחכי קצת לראות אם יהיה פתרון לבד. רק אם אין ברירה תגידי משהו.

יפית: ילדים לא יודעים להסתדר לבד.

אורי: את אומרת את זה כי את עוד קטנה, בגן מלמדים אותך איך להסתדר לבד.

ברבי: איך לומדים להסתדר לבד?

ניר: קודם כל לומדים לדבר עם החבר לשכנע אותו. אם לא מצליחים מגיעים לפתרון שקודם אחד ישחק ואז השני.

מיכל: לא תמיד הילד השני אוהב את הפתרון כי הוא רוצה להיות הראשון.

ניר: אבל אם כל אחד יודע שבסוף יקבל אז לא כועסים.

עמוס: אני תמיד רוצה לקבל ראשון ולא מוותר.

אורי: בגלל זה אתה כל הזמן רב כי אתה לא יודע לוותר.

ניר: כל כך קל לריב כי אנחנו נעלבים מהר. אני במיוחד נעלב מהר.

מה ניתן ללמוד מילדים וילדות?

מדברי הילדים והילדות ניתן ללמוד כי קיימות שתי גישות לגבי תפקיד הגננת במריבות. אלו שתי גישות הנפוצות גם בספרות המקצועית. חלק מהילדים והילדות מציגים גישה ביהביוריסטית הטוענת כי הגננת היא זו שאחראית להתנהגותם, היא זו שקובעת ומחליטה בשבילם, ולכן חשוב שתתערב במריבות, בעוד שאחרים מעדיפים את הגישה ההומניסטית  גישה הסומכת על הילדים והילדות, מכירה ביכולת שלהם להחליט ולבחור מה מתאים להם. על פי גישה זו הילדים והילדות מעדיפים להסתדר לבד ובטוחים ביכולת שלהם לעשות זאת.

מכך חשוב שהגננת תברר מראש מי מהילדים והילדות מעדיפים שהיא תתערב במריבה ומי מעדיפים להסתדר לבד. מרוח הדברים עולה הבקשה שהגננת תיתן להם להסתדר לבד חוץ מאשר במקרה שהמריבה גולשת למכות, אז הם מבקשים את התערבותה כדי שתגן עליהם.  בנוסף לכך, תדירות המריבות עולה בחצר ולכן כדאי שהגננת תהיה קשובה יותר למתרחש שם.

הימנעות ממריבות נעוצה בשתי יכולות: היכולת להתאפק והיכולת לוותר. חשוב שהגננת תדגיש רכישת יכולות אלו ותראה בכך משימה חינוכית.

כפי שהילדים והילדות, להשקפתם, צריכים ללמוד להתאפק כך מומלץ גם לגננת ללמוד להתאפק, לסמוך על הילדים והילדות שהם יכולים להסתדר לבד ולבחון האם נדרשת התערבותה במריבה. השאיפה שלהם להסתדר לבד, עולה בקול רם מתוך דבריהם.

 

 

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה