"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

קריאות חוזרות של ספר לילדי גן: וניבוי ההבנה הרגשית-חברתית של הילד

Shared Book Reading at Home and Preschoolers Socio-emotional Competence
Rotem Schapira & Dorit Aram

מאת: רותם שפירא , פרופ' דורית ארם

עלה לאתר: יולי 2020

המחקר מחבר בין שני תחומים תיאורטיים: קריאת ספר לילדי גן (קריאות חוזרות ושיחות לאחר הקריאה) והתפתחות ההבנה הרגשית-חברתית של ילדים (הבנת רגשות, הבנה חברתית ואמפתיה התפתחותית). מחקרים על קריאת ספרים לילדים התמקדו בהערכת שכיחות קריאת ספרים ואילו אופי התיווך ההורי בעת קריאת ספר, נחקר פחות. המחקרים המעטים המעריכים את איכות התיווך ההורי בעת קריאת ספר לא מתייחסים לתרומת הילד לשיח, בעת קריאת הספר ולאחריו. המחקר הנוכחי שואף להשלים תחומים חסרים אלה בספרות. המחקר בחן  את מאפייני התיווך של האימהות ותרומת השיח של הילד בעת קריאות חוזרות של ספר ילדים ובמהלך שיחות חוזרות לאחר קריאת הספר, בנטרול השכלת האם והרמה השפתית של הילד.

רוב המחקר שעסק בקריאת ספרים לילדי גן בחן את משמעות קריאת הספרים להתפתחות השפה וניצני האוריינות של הילדים. בקריאת ספרים משותפת הורה-ילד טמון פוטנציאל לקידום הסתגלותם הרגשית-חברתית של הילדים, תחום שטרם נחקר באופן שיטתי ובו עוסק המחקר הנוכחי. הבנה רגשית-חברתית חשובה להתפתחות תקינה ומנבאת את איכות החיים של האדם כילד וכבוגר. ילדים לומדים על רגשות ויחסים חברתיים ממגוון רחב של התנסויות בחברה ובמשפחה. ההורים הינם המתווכים המרכזיים לילדם. מחקרים מעידים כי שיח רגשי בין הורים לילדם, המתקיים בהקשרים שונים (לדוגמא, בעת העלאת זיכרונות) מקדם את ההבנה הרגשית-חברתית של הילדים. קריאת ספרים מהווה אינטראקציה טבעית בין הורים לילדם, כחלק משגרת חיי היומיום. ספרי ילדים לרוב עוסקים בפעילויות ובאינטראקציות בין בני אדם או בין חיות המתנהגות כבני אדם, כך שהם מזמנים אפשרויות לשיח אודות מצבים ואירועים רגשיים וחברתיים. בזמן שהורים קוראים לילדם ספר שעוסק באירוע רגשי-חברתי בקריאות חוזרות, עשויה להתפתח ביניהם אינטראקציה עשירה, מהנה ומלמדת. מטרה מרכזית של המחקר הנוכחי היא לנבא את ההבנה הרגשית-חברתית של הילד באמצעות מאפייני התיווך האימהי ותרומת השיח של הילד לאינטראקציה בעת קריאת ספר ובעת שיחה לאחריה, במצב של קריאות חוזרות של ספר ושיחות חוזרות עליו ( בנטרול השכלת האם והרמה השפתית של הילד).

במחקר השתתפו 50 ילדים בני 4-5 ואימותיהם. האימהות והילדים צולמו שלוש פעמים במהלך שבועיים בעת קריאה חוזרת של ספר (שהם לא הכירו לפני המחקר) העוסק במצב רגשי-חברתי. השיח המשותף בעת הקריאות החוזרות והשיחות לאחר קריאת הספר נותח. הניתוח התייחס למאפייני תיווך רגשיים-חברתיים של האם ותרומת שיח רגשי-חברתי של הילד המתייחסים להיבטים רגשיים-חברתיים של הדמויות, להתרחשויות בעלילה ובחיי הילד (לדוגמא, "בילי וגורדי שמחים ומאושרים כי הם חברים טובים."). כמו כן, נמנו מספר החיזוקים וההתנהגויות המראות על חמימות בין האם לילדה. הניתוח התייחס גם למאפייני התיווך הכלליים של האם ותרומת שיח כללי של הילד המתייחסים להיבטים כלליים של הדמויות, להתרחשויות בעלילה, ובחיי הילד (לדוגמא, "בילי גורדי הלכו לספריה, גם אנחנו הולכים לספריה."). מעבר להתייחסות להיבטים הרגשיים-חברתיים והכלליים של התיווך, הוערכו מדדים נוספים של התנהגות האם והילד כגון: פיגומים – הנחייה של האם המאפשרת לילד להגיע או להתקרב לתשובה הנכונה (לדוגמא, "הסתכל היטב באיור על הפנים של בילי"), שאלות (לדוגמא, "ממה  גורדי מפחד?") ואמירות (לדוגמא, "בילי וגורדי הפכו לחברים טובים"). ההבנה הרגשית-חברתית של הילד הוערכה באמצעות מבדקים ישירים במספר תחומים: ידע על רגשות – הילד התבקש להשיב מה בובת-יד מרגישה במצבים שונים שהוצגו בפניו (לדוגמא, מה הבובה מרגישה כשהיא חולמת חלום רע?); מתן סיבות לרגשות – הילד התבקש לתת סיבות לרגשות שונים (לדוגמא, למה בובת-היד עצובה?); הבנה חברתית (פרו חברתיות) וקוהרנטיות – הילד התבקש לספר סיפור אודות בעיה שהוצגה בפניו והוערכה ההבנה החברתית ומידת הקוהרנטיות בה הילד סיפר את הסיפור, זיהה את הבעיה ופתר אותה; ואמפתיה התפתחותית – הילד התבקש לזהות את רגשות של דמויות בסרטים קצרים, לדווח על הרגש האישי שלו באותו רגע ולהסביר מדוע הוא מרגיש כך. הוערכה גם רמת השפה של הילד לצורך בקרה.

בחנתי כיצד התיווך הרגשי-חברתי והתיווך הכללי של האם, השיח הרגשי-חברתי והשיח הכללי של הילד מנבאים את ההבנה הרגשית-חברתית של הילד, בנטרול השכלת האם והרמה השפתית של הילד. נמצא כי התיווך הרגשי-חברתי של האם ניבא מתן סיבות חברתיות לרגשות, הבנה חברתית, קוהרנטיות ואמפתיה התפתחותית של הילד. ואילו התיווך הכללי של האם ניבא קוהרנטיות ואמפתיה התפתחותית. תרומת השיח הרגשי-חברתי של הילד ניבאה ידע על רגשות במצבים חד משמעיים, מתן סיבות חברתיות לרגשות, הבנה חברתית, קוהרנטיות ואמפתיה התפתחותית של הילד. ואילו תרומת השיח הכללי של הילד ניבאה את כל אותם המדדים המעריכים הבנה רגשית-חברתית: ידע על רגשות, הבנה חברתית, קוהרנטיות, אמפתיה התפתחותית, מלבד סיבות חברתיות. לגבי משתני הרקע, השכלת האם לא ניבאה את ההבנה הרגשית-חברתית של הילדים (מלבד ידע על רגשות במצבים חד משמעיים) ואילו השפה של הילד ניבאה את כל המדדים המעריכים את ההבנה הרגשית-חברתית של הילד.  ככל שהרמה השפתית של הילד גבוהה כך ההבנה הרגשית-חברתית שלו גבוהה.

ממצאי המחקר מרחיבים את טווח ההתבוננות שלנו באינטראקציה יומיומית נפוצה בחברה המערבית –  קריאת ספר לילדי גן בקריאות חוזרות. ההשתנות במאפייני התיווך של האם מלמדת על חוויית הקריאה המלאה: בתחילה האימהות מתמקדות בעלילה, בהתרחשות. לאחר מכן בקריאה השנייה והשלישית הן מתייחסות לרבדים עמוקים, למצבים רגשיים וחברתיים של הדמויות ולמצבים חברתיים-רגשיים של ילדיהן. הקריאות החוזרות כשלעצמן מאפשרות לאימהות לנהל שיח שנע מהרבדים הגלויים בסיפור, לאלה הנסתרים יותר. הילדים נענים לתיווך האימהי בעת הקריאות החוזרות, נראה שבקריאה השנייה והשלישית הם יותר שותפים לקריאת הספר. השיחות לאחר קריאת הספר מהוות הזדמנות להעשיר את השיח עם הילד הן בהיבטים כלליים והן בהיבטים רגשיים- חברתיים. השיחות החוזרות מאפשרות לשוב אל העלילה, לנתח את ההתרחשויות, להעביר מסרים ולהתמקד ברגשות ומצבים חברתיים, ללא היצמדות לטקסט הכתוב, תוך ניהול שיחה חופשית. ההשתנות בתיווך האימהי בעת השיחות החוזרות מראה כי השיחה הראשונה היא שיחה המשמעותית ביותר. חלה השתנות מעטה בתרומת השיח של הילד לשיחות החוזרות, אך ההשתנות מעידה על העמקה רגשית (הרחבות, מילות רגש) בסיפור. כך, השיחות החוזרות מאפשרות לילדים להפוך לשותפים במהלך השיח, להעמיק בהבנתם את הסיפור ובתרומתם לשיח. מעניין ללמוד שיחד עם ההשתנות המתוארת בתיווך האימהי ובתרומת  השיח של הילד בעת הקריאות והשיחות החוזרות, קיימת יציבות במדדים השונים של האינטראקציה. יציבות המעידה על סגנון שיח האופייני לאם ולילד מעבר לקריאות והשיחות החוזרות.

       המחקר מעורר את המודעות לחשיבות התיווך האימהי בעת קריאת ספר בקריאות חוזרות ואת תרומתו להבנה הרגשית-חברתית של הילד. לאם תפקיד משמעותי בתיווך וקידום ההבנה הרגשית-חברתית של ילדה. המחקר מוכיח כי אופי השיח בעת קריאת ספר מנבא את ההבנה הרגשית-חברתית של ילדים מעבר להשכלת האם ורמת השפה של הילד. נראה שתוכן הספר ומאפייני הספר מאפשרים חשיפה, שיחה ולימוד של מצבים רגשיים-חברתיים. קריאת ספר הנה אינטראקציה אינטימית, יומיומית של הורה עם ילדו. במהלכה מתקיים שיתוף רגשי וקוגניטיבי, המעודד שיח עשיר בין ההורה לילדו. הקריאות החוזרות של אותו הספר והשיח לאחר קריאת הספר מאפשרים שיח איכותי ומעמיק, שיח המהווה הזדמנות חוזרת ללמד ילדים על העולם הרגשי-חברתי בו אנו חיים.

יש ערך לתפקיד שהילדים לוקחים לעצמם בשיח החוזר של קריאת ספר. למאפייני השיח של הילד תרומה להבנה הרגשית-חברתית שלו. חשוב לעורר ילדים להיות מעורבים ושותפים במהלך האינטראקציה. קריאת ספר בקריאות חוזרות – כשהילדים כבר מכירים את העלילה, הדמויות והאיורים מאפשרת לאימהות לערב את ילדיהן ולעודד אותם להיות שותפים מלאים בעת קריאת הספר והשיח בעקבותיו. השתתפות הילדים בשיח מאפשרת אימון ולמידה אודות רגשות ומצבים חברתיים עימם הם מתמודדים יום ביומו.

לתוצאות ומסקנות המחקר השלכות חינוכיות. הן עשויות לסייע בפיתוח תוכניות התערבות הן להורים והן לצוותים חינוכיים. תוכניות שילמדו אודות חשיבות התיווך והדיאלוג בעת קריאת ספר בקריאות חוזרות, לקידום ושיפור ההבנה הרגשית-חברתית של ילדים בגילאי גן. כל זאת, מתוך הכרה באחריות המוטלת עלינו כמבוגרים לתווך, לקדם ולהוביל את הילדים להבנה רגשית-חברתית מיטיבה בחייהם בהווה בגיל הגן ובעתיד בחייהם הבוגרים.

 

 

 

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה