מאת: ד"ר קורל שחר ופרופ' דורית ארם
לצד יתרונותיה, חשוב לדעת כי רשת האינטרנט טומנת בחובה סכנות, אשר פעמים רבות אינן מזוהות על-ידי ילדים צעירים. מחקר של האיחוד האירופי שבדק את אופי השימוש של ילדים (בני 9 ומעלה) ברשת האינטרנט, מצא שילדים אינם בעלי מיומנויות בזיהוי סכנה ברשת ורובם לא מרגישים בטוחים בעת הגלישה. אחת ההתנהגויות הפוגעניות באינטרנט, שהולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות, נקראת בריונות ברשת. הכוונה להתנהגות פוגענית שנעשית על-ידי אדם יחיד או קבוצה, ואשר משתמשת באמצעים דיגיטאליים, כדוגמת רשת האינטרנט. היות ורשת האינטרנט מאפשרת הפצת מידע באופן מהיר וחשיפה למספר רב של אנשים, בריונות ברשת נחשבת כפוגענית יותר מבריונות פנים-אל-פנים (KÖnig, Gollwitzer & Steffgen, 2010; Smith, del Barrio, &Tokunaga, 2013; Festl, Vogelgesang, Scharkow, & Quandt, 2017).
בישראל מבינים את החשיבות במניעת מקרי בריונות, ובשנים האחרונות דנה הועדה לזכויות הילד על חובת הכשרה למורים לטיפול באירועי בריונות ברשת. על-פי יו"ריות הועדה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון וגב' תמי אומנסקי (ממונה תחום חינוך במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת במשרד החינוך), אירועי בריונות ברשת רבים לא מטופלים על-ידי בית הספר, והתכניות הקיימות במשרד החינוך (כדומת פעילויות ומערכי שיעור במסגרת 'כישורי 'חיים') אינן נותנות מענה רחב מספיק למיגור התופעה (הוועדה המיוחדת לזכויות הילד, אתר הכנסת 2018). קידום מיומנויות חברתיות ברשת מגיל הגן, עשויה להיות משמעותית לשיפור מדדים של אתיקה נאותה ברשת. מתוך-כך, במחקר הנוכחי הפעלנו תכנית התערבות לכתיבה של הורים עם ילדיהם בפורום סגור לילדי הגן, תוך תיווך אמפתיה קוגניטיבית וכתיבה ראויה ומכבדת. תכנית ההתערבות התמקדה גם בתיווך כתיבה כאמצעי לקידום ניצני-אוריינות ורמת עניין בשפה הכתובה. במאמר זה נתמקד בחלק האיכותני של המחקר, אשר העריך את השפעתה של תכנית התערבות ביתית, לחקר תיווך-הורי בפן החברתי של למידת אופני תקשורת חברתית בפורום מקוון בגיל הרך.
במחקר הנוכחי, אשר היה חלק מעבודת הדוקטורט של הכותבת הראשונה, הסבנו את תשומת לב ההורים בסדנה מקדימה לנושא האתיקה באינטרנט. אנחנו עודדנו אותם ובקשנו מהם לדאוג שילדיהם יכבדו את הילדים הכותבים בפורום, יגיבו לילדים שכתבו פוסטים ויכתבו בטון אמפתי. כמו-כן, עודדנו את ההורים לעזור לילדיהם ליצור יותר קשרים חברתיים במהלך ההשתתפות בפורום, בעיקר במידה וילדיהם מתקשים חברתית. תיווך ההורים של שיח עם עמיתים לילדיהם ברשת, תואם את הגישה האקלוגית על-פי ברונפנברנר, אשר מכירה בקיומן של סביבות חיים שונות המקיפות את הילד ואשר משפיעות באופן הדדי על תחומי חייו השונים. הסביבה האקולוגית נוצרת באמצעות מבנים המקיפים וקשורים זה לזה ולעיצוב וצמיחת הילד. ההורים הם הסביבה הקרובה ביותר לילדים ולכן זו שמשפיעה במידה הרבה ביותר. הם בעצם סוכני החברות הראשוניים והמרכזיים (Bronfenbrenner, 1979; 1997).
במחקר השתתפו 174 ילדי גן-חובה והוריהם (M = 65.57, SD = 6.61). כל ההורים השתתפו בסדנה בת שעתיים בגן בה למדו על התפתחות כתיבה, דרכים יעילות לתיווך כתיבה לילדים בעברית, פעילות ילדים ברשת האינטרנט וכללים חשובים בעת ההשתתפות בקבוצת הפורום (כדוגמת החשיבות לשיח מכבד). לכל גן הוקם פורום אינטרנטי סגור (קבוצת גוגל) וההורים התבקשו לסייע לילדיהם במהלך עשרה שבועות, לכתוב בכל שבוע מסר חדש אחד ותגובה אחת למסר של ילד אחר.
ניתחנו את התמות שעלו בכתיבת הילדים. ערכנו ניתוח-תוכן של הקטגוריות והתמות המרכזיות שעלו בכתיבת הילדים בפורומים בנושאים שהם כתבו ובתגובותיהם להודעות של ילדים. כמו-כן ניתחנו את התמות והקטגוריות המרכזיות שעלו בראיונות עם האמהות במטרה להעמיק את ההבנה אודות החוויה במהלך ההתערבות. ממצאי המחקר מלמדים שמספר התגובות שהילדים קיבלו במהלך ההתערבות, ניבא את מידת השתתפותם בפורומים (סך המילים שכתבו לאורך התכנית). ניתוח התוכן הראה שהתמות המרכזיות שעלו בפורום הינן בעלות תוכן חיובי, הכולל שיתוף-חוויות, ברכות ואיחולים, פנייה לקבוצה ושיתוף רגשות ורצונות. מרבית הפוסטים נוסחו בצורה של שיתוף מידע ללא שאלה, אך אלו שכללו שאלות עוררו מספר גבוה יותר של תגובות עמיתים.
כמו-כן, ערכנו ראיון עם תשע מתוך האימהות שהשתתפו במחקר. מתוך הראיונות נמצא שבאופן כללי, חווית הילדים (על-פי דיווח האם) את הכתיבה בפורום הייתה חיובית ומסקרנת. הילדים הבינו את הצורך לשמור על שפה מכבדת בעת הכתיבה בפורום, אך לא את הצורך להגיב לכלל הילדים. מתוך-כך נוצר מצב בו הילדים נמנעו מלהגיב לילדים שאינם קרובים אליהם ובו זמנית, התאכזבו כאשר לא קיבלו בעצמם תגובות לפוסטים שכתבו. לדברי האימהות, האכזבה הפחיתה בחלק מהמקרים את המוטיבציה שלהם לכתיבה בפורום. בשיח עם האימהות הן הבהירו את הבנתן בנוגע לצורך לפעילות וקידום ילדיהן, אך מרביתן התמודדו עם קשיים סביב מציאת זמן לאינטראקציה אישית עם ילדן. הן הבהירו שהן חיות בעומס ולוח זמנים משפחתי צפוף, וכן שהרבה מהאינטראקציות עם הילדים נעשות עם מספר ילדים יחד. עם-זאת, הן תיארו את התכנית כחשובה והבהירו שהמחויבות לה היוותה עבורן תמריץ לפעילות עם ילדן.
המחקר מלמד על-כך שפגיעה ברשת עלולה להיגרם לא רק משפה שאינה מכבדת, אלא גם בשל אי כתיבת תגובה לילדים מסוימים. ממצאי המחקר מדגישים את הצורך ביצירת תכניות מניעה להוראת אתיקה באינטרנט מהגיל הצעיר, בהם ילמדו הורים כיצד לתווך לילדיהם תקשורת אתית ברשת. חשוב ליצור תכניות שמערבות הורים בקידום ילדיהם, תוך יצירת מערך תמיכה קבוע לאורך כל התכנית, ויצירת פלטפורמות שמתאימות לדור הילדים הדיגיטאלי אשר יעודדו את השתתפותם.
למידע נוסף ניתן לפנות לד"ר קורל שחר :
Facebook
Twitter