"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

אמהות מדגימות מודלים ורבליים של חשיבה לתינוקות

אמהות מהמעמד הבינוני מציגות מבנים של הצגת מידע לתינוקות במהלך קריאת ספרים משותפת.

Verbally Modeling Thinking for Infants: Middle-class Mothers' Presentation of Information Structures During Book Sharing.

Kleeck. a, Alexander, E.I., Vigil, A. & Templeton, k. E.

Journal of Research in Childhood Eduction, 1996. vol 10, no 2, pp 101-113

המאמר עוסק ב:
1. חשיבות התיווך ומשמעותו.
2. דיון בגיל בו מתחילים לתווך לילדים בתחום האוריינות ובמשמעות התיווך לתינוקות
3. דיון בהשפעת התרבות והמעמד הסוציו – אקונומי על אופי התיווך.
4. אופן התיווך לתינוקות.
5. אופן בחירת ספרים לתיווך לתינוקות.

תקציר: ניתוח מעמיק של אינטראקציות בין תינוקות ואמהות בעת קריאת ספרים.
14 אמהות ותינוקות מהמעמד הבינוני צולמו בווידאו מגיל חצי שנה כל חודש במשך תקופה של חצי שנה, בזמן קריאת ספרים יחד.
המחקר נערך בכדי לחקור את אופי התיווך הראשוני שאם מתווכת לילדה, כאשר היא מעבירה לו את משמעות הסיפורים. התנהגות האמהות קודדה לקטגוריות של: הסבת קשב, השגת שיתוף פעולה מהתינוק, תגובה לתינוק ושיחה עם התינוק לגבי הספר. המחקר התמקד על קטגוריות של שיחה עם התינוק לגבי הספר. כיצד אימהות סיפקו מידע לילדיהן כשהן משוחחות איתם על הסיפור.
נמצא שלמרות שרוב המשאבים האימהיים הוקדשו לשמירת הקשב של התינוק ועידוד התינוק להשתתף בתהליך, נערכו גם דיונים עם התינוק לגבי הסיפורים. האימהות הדגימו לילדים סוגים שונים של עיבוד מידע: המבנה השכיח ביותר הוא המבנה הפשוט ביותר של שיום התמונות וככל שהמבנים מורכבים יותר קוגנטיבית, השימוש בהם פוחת.

רקע תאורטי –
הגישה הסוציו תרבותית של ויגוצקי גרמה לחוקרים רבים להתמקד בתפקיד התיווך בהתפתחות הילדים. מנקודת מבט ויגוצקיאנית, במהלך התפתחותו הילד מפנים תוך קבלת תיווך, מודלים של חשיבה ופתרון בעיות. רוגוף (1990) מדגישה את תפקיד הפעילות המשותפת עם הילד בפעילויות בעלות ערכים תרבותיים.
רוגוף (1990) טוענת כי "ההתפתחות האישית של תהליכים מנטליים גבוהים יותר אינה יכולה להיות מובנת ללא התייחסות לשורשים החברתיים של כלי החשיבה אותם רוכשים הילדים לשימושם והאינטראקציות החברתיות שמדריכות את הילדים כיצד להשתמש בכלי חשיבה אלה." (עמ' 35)
במחקר הנוכחי ההקשר של קריאת ספרים משותפת בין אימהות ותינוקות נחקרת על מנת להאיר את אחד ההקשרים הראשוניים בהם אימהות ממעמד בינוני מתווכות מסרים תרבותיים לתינוקותיהן.
פעילות של קריאת ספרים משותפת נבחרה מכיוון שזהו תהליך שמתחיל מיד כשהתינוק מסוגל להפנות תשומת לב לאובייקט ואפילו קודם לכן.
המחקר הנוכחי מתמקד בקשר שבין קריאת ספרים לבין התפתחות שפה והתפתחות קוגנטיבית בכלל.

***
מחקרים רבים נערכו על קריאת ספרים משותפת אמהות-תינוקות, עם זאת אף מחקר לא התמקד במבנים של המידע בהן השתמשו האימהות.
היאת (1982) חקרה 3 קהילות, קהילה של מעמד בינוני ושתי קהילות של מעמד נמוך, אחת מהן לבנה והאחרת שחורה. היאת טוענת שאיכות האינטראקציה הראשונית בזמן קריאת ספרים מנבאה במידות שונות את ההישגים האקדמיים של הילדים בכל קהילה.
הילדים מהמעמד הבינוני במחקרה של היאת השיגו את ההישגים הגבוהים ביותר אקדמית מעבר לפענוח. הם ידעו להסיק את המשמעות מהדפוס. בתהליך החיברות של ילדי המעמד הבינוני חוו התנסויות שעודדו אותם לארגן מידע, לשאוב מידע ולהציגו מילולית. הם בעצם קיבלו מגיל צעיר מאוד התנסות דומה באופייה הבסיסי להתנסויות הבית ספריות. הורים התחילו את התהליך על ידי שאילת שאלות ואחר כך דרישת הסברים ואישורים.
15 האימהות מהמעמד הבינוני במחקר של היאט היו בעצם מתווכות ראשוניות. המחקר הנוכחי עוקב אחרי 14 אימהות מהמעמד הבינוני.

דרך ניתוח האינטראקציות מתבססת על הקטגוריות של סנו וגולפילד (1981).
סנו וגולדפילד מציגים את התהליך שהילד עובר ומפנים עם הזמן:
1. הילד צריך לענות על שאלות "מה זה" תוך התייחסות לתמונות.
2. הילד צריך לענות מהם הדברים או האירועים המרכזיים שנראים בתמונה.
3. כיצד הילד מדבר על האירועים והאובייקטים המרכזיים בתמונה.

סנו וגולדפילד טוענים שעם ההתפתחות מרכז האחריות בתהליך קריאת הסיפור עוברת במידת מה מהאם לילד. בסוף תקופת איסוף הנתונים הילד נמצא בעל אחריות רבה יותר בתהליך.

מטרת המחקר הנוכחי להרחיב את הבנת השורשים החברתיים של העברת מבני מידע
ב – 3 דרכים:
1. המחקר מתמקד בגילאים צעירים (6 חודשים 12- חודשים) במטרה לקבוע את התקופה בה המבנים של הידע מוצגים על ידי האימהות לתינוקות לראשונה. למרות שהתינוקות בגיל זה הם עדיין קדם לשוניים, יש להם כבר את היכולת להבין משמעות. גיל 6 חודשים נבחר כגיל הצעיר ביותר בו מסוגלים תינוקות להשתתף בפעילות משותפת סביב אובייקט (במקרה הנוכחי – סביב ספר).
2. החוקרים בחרו לחקור 14 זוגות אם-ילד מהמעמד הבינוני כדי להרחיב את גוף הידע שניתן על ידי סנו וגולדפילד אשר חקרו זוג אחד. החוקרים טוענים שהמדגם יאפשר להם מצד אחד לבדוק את מאפייני האנטראקציה בקרב המעמד הבינוני ומצד שני לבדוק את ההבדלים בתוך אותו מעמד. הסתכלות מעמיקה יותר לאופי האינטראקציות במעמד הבינוני יוכל גם להרחיב את המידע שמוסרת היאת במחקרה. קריאת מחקרה משרה רושם לדעת החוקרים שהמעמדות מאופיינים בסגנון אינטראקציה אחד ברור, נוצר רושם שהם בעלי אופי מונוליטי. למחקר של היאת יש אופי סיפורי וחסרים בו הממצאים הסטטיסטיים שיספקו מידע לגבי שונות בתוך הקבוצות. כל האימהות מהמעמד הבינוני במחקרה של היאת היו מורות בית ספר יסודי, כך שהמדגם בו היא השתמשה היה מוטה. המחקר הנוכחי מנסה להרחיב ולהעמיק את ההסתכלות.
3. המחקר הנוכחי מאפשר לאימהות ולילדים לבחור לבד בצורה טבעית את הספרים. האם התבקשה לבחור את הספר שתינוקה יתעניין בו לדעתה. יש בנקודה זו ממד חשוב לדעת החוקרים של עיצוב התיווך על ידי האם. עם זאת החוקרים מציינים שיש קושי בבחירה האישית של האימהות שכן לא היה ניתן לנטרל משתנה זה.

השיטה
14 המשפחות התנדבו להשתתף במחקר אחרי ששודלו אישית על ידי החוקרים או ששמעו על המחקר מחבריהם.
המשפחות היו משפחות מהמעמד הבינוני ועד למשפחות מהמעמד הבינוני-גבוה.
כל אם ותינוק צולמו פעם בחודש במשך חצי שנה כשהם באינטראקציה סביב ספר מוכר. סה"כ נאספו נתונים 7 פעמים.

קידוד התוצאות –
נבנו קטגוריות ותת קטגוריות של התנהגות האם והתנהגות הילד. במאמר קטגוריות אלה מוצגות בפירוט.
להלן הקטגוריות המרכזיות של התנהגות האם:
השגת קשב.
שיתוף פעולה.
תגובה או מתן משוב.
קריאת הטכסט או שיום התמונה או האירוע.
שיחה על הספר.

קטגוריות של התנהגות התינוקות:
עיסוק קונבנציונלי בספר.
עיסוק לא קונבנציונלי בספר.
עיסוק בעצמו.
ניתוק מהאם או מהעיסוק בספר.

תוצאות:
אימהות עסוקות רוב הזמן בשמירה והכוונה של הקשב של תינוקותיהן. בשל אופי הקשב של התינוקות, אימהות פועלות רבות כדי למקד אותם. למרות שהחוקרים ציפו שבמהלך 6 חודשי הניסוי קשבם של התינוקות יגדל כך שהאם תוכל להשקיע פחות אנרגיה וזמן בכיוון הקשב, אך החוקרים מצאו שהאם ממשיכה להשקיע זמן ומאמץ בכיוון ושמירת הקשב גם בגיל שנה.
ההתנהגות השנייה בשכיחותה אצל האימהות היא עידוד התינוקות לשיתוף פעולה בתוך האינטראקציה. לאחר שהאם "משיגה" את הקשב של הילד, עיקר משימתה לגרום לילד להשתתף בפעילות של קריאת סיפור.
מתוך הפעילויות הקשורות בסיפור, הפעילות השכיחה ביותר היא שיום האובייקטים.
החוקרים מתמקדים בגישתה של האם לפעילות עם התינוק ומדווחים על השונות שבין האימהות בשימוש בתת קטגוריות השונות ובטווח הזמן שהן עשו שימוש בכל קטגוריה.

בחירת הספרים –
אימהות נטו לבחור ספרים מקטגוריות שונות: ספרים עם מעט מלים או ללא מלים, ספרי תמונות עם טכסט מתקדם יותר, ספרים אינטראקטיביים (המעודדים פעילות), ספרי חרוזים ואלבומי תמונות.

שיתוף ברשתות חברתיות:

כתוב/כתבי תגובה