התפתחות רגשית

מחקרם של הייס, מ. ג'. רוברטס, ס.מ. וסטווור, בחן את היבט השינה המשותפת, והאינטראקציות בן הורה לתינוק במהלך הלילה, כגורם משפיע על דפוסי השינה שיפתח התינוק.

יפה, ביבי, פלדשטיין וקראון ,חקרו את נושא מקצבי הדיאלוג בינקות, במטרה לנסות ולבנות מודלים או שיטות לזיווג דפוסי המקצב בדיאלוג בין הילד למבוגר.בהתבסס על המודל של ג'פה ופלדשטיין, בחנו מרכיבים כמו הכרות-זרות והקשר בין תיאום של מקצבים קוליים לתוצאות התפתחותיות.

שולמן, ש. בקר, ע. וסרוף, א.ל, במחקרם בחנו את תרומת מאפייני האם ומאפייני הילד להתפתחות מערכת יחסי הגומלין בינהם. נמצא כי ילדים חיפשו תמיכה רגשית ועזרה קוגניטיבית ופיזית רבה יותר מאמהות אשר דגם ההתקשרות שלהם תואם את דגם ההתקשרות של אמם.

שטלוורת' בוחן את התאוריות הפסיכואנליטיות והתפתחות הילד, מסקנתו היא כי עבור התינוק רק הנוכחות הממשית של אימו יכולה לספק את ההמשכיות, תשומת הלב וההנאה החושנית להם הוא זקוק כדי לעורר את היכולת הראשונית שלו לשלב את התפיסות שלו ולהפעיל את התהליכים של ההתפתחות המנטלית.

לדעת ג' ג'ואווט כל הילדים הצעירים יחוו באופן טבעי מצבים מלחיצים. מבוגרים , מטפלים ומחנכים יכולים לסייע לילדים להתמודד ולקבל את החוויות המלחיצות ולפתח אלטרנטיבות בריאות בהתמודדות עם המצב.
מבוגרים חייבים לזהות ולהתמודד עם הלחצים שלהם, כדי להיות מסוגלים לסייע לילדים .

ספנגלר וגרוסמן מסכמים במאמרם את ממצאים המחקר ההשואתי שבחן את הקשר בין דפוסי התקשרות למדדים פזיולוגיים מהממצאים עולה כי קיים קשר ישיר בין עליית המצוקה הרגשית אצל ילדים חרדים נמנעים מקבוצת (A) והתנהגות נמנעת. הילדים חשים מצוקה ומתנהגים באדישות.

ג'וד קסידי ושות' במחקרן מנסות לאסוף מידע רב ככל האפשר בנוגע להתקשרות חרדה/אמבחוולנטית. החוקרות שואפות לנסות ולזהות את המאפיינים היחודיים של התקשרות חרדה אמביבלנטית ולהבחין בין התקשרות אמביוולנטית להתקשרות חרדה נמנעת.

דוד אדרי משווה במאמרו בין התאוריות של פיאז'ה ואריקסון ומגיע למסקנה כי ההדגשים שלהם שונים. האחד מדגיש את חשיבותם של כישורים אינטלקטואלים שהתינוק עסוק ברכישתם מיד עם לידתו, והאחר את הכישורים החברתיים.

אלן סרוף מתייחס במאמרו לחשיבות היחסים ילד-הורה בילדות המוקדמת וצורת הטיפול בילד כגורם מעצב בבריאות הנפש שלו . אחד מהנושאים המרכזיים בתחום בריאות הנפש בגיל הרך מתייחס לצמיחת האני, בשני האופנים:הבריא והמעוות .