ג'רום קגן נותן נקודת מבט חדשה על הקשר בין מאפייני טמפרמנט כפי שאנו מכירים , לבין הידע הנצבר בתחום התפתחות המוח והמרכיבים הביולוגיים השולטים על התגובות שלנו למצבים בלתי מוכרים , ובין מרכיבים פסיכולוגיים. ואיך אלה משפיעים על סוגי ההפרעות .
מיניות ותוקפנות מופיעות בשנת החיים השניה כמערכות מוטיבציוניות חשובות המארגנות אספקטים חשובים בהתנהגות הפעוט, טוענת אליסיה ליברמן ,מערכות אלו משפיעות על עיצוב דפוסי ההתקשרות של הפעוט ומשנה את התפיסות וההתנהגות של ההורים כלפיו .
דרך תיאור מקרה מציגה אליזבת מיור את ההעברה הבידורית של דפוסי יחסים הורה-ילד. ואיך ניתן להשתמש בעקרונות פסיכואנליטיים על מנת לשנות את תבנית היחסים בינהם ולאפשר לאם להכיר בכך שבעיות במערכת היחסים בינה ובין הפעוט הן ביטוי לקשיים שלה.
אליסיה ליברמן מסווגת את הילדים על פי מאפייני הטמפרמנט שלהם, ומעלה גורמים המשפיעים על דפוס ההתקשרות בין הורה לילד כתוצאה מהבדלים אלה. כמו כן היא מציגה את הקונפליקטים הכרוניים בין הורה וילד, כמו הבדלי טמפרמנט,רמת הקבלה העצמית של ההורה ועוד.
סנדרה פיפ-סיגל וקרול פולץ מתייחסים למורכבות התפתחות ה"אני" של התינוק ובוחנים איך ההקשר של ה"אני" שלו נבדל מאחרים: מאמו ומחפץ דומם. בנוסף נבחנת השאלה האם ישנו שוני בין הדרך בה התינוק מזהה אנשים (התינוק, אמו) לבין הדרך בה הוא מזהה עצמים דוממים.
ליזי דוידי עוסקת בשאלת ההבדלים בין ילדים , תוך התמקדות בהבדלי טמפרמנט . המאמר מבוסס על ממצאי המחקר של צ'אס ובירץ' על מימדי הטמפרמנט .
תקציר מחקרה של ד"ר עדה בקר, העוסק קשרי גומלין בין דגמי יחסים בין-אישיים של אמהות לבין דפוסי הצמידות של ילדיהן וביטוים באינטראקציות אמהות-ילדים בגן.
ממצאי המחקר של כריסטינה מוזייר ושות' תומכים ברעיון שאפילו פעוטות צעירים ביותר תופסים תפקיד פעיל בניהול פעילויות משותפות ומווסתים את הניסיון של הפרטנר לטובת השגת מטרותיהם. כבר בגיל 6 חודשים הפעוטות מסוגלים להפעיל את אמם להשגת מטרותיהם.
מרי א. דריקטרה ומרי אן מרצ'ל טוענות במאמרם כי ילדים רבים הם אימפולסיביים, מתנגדים ובעלי אינטראקציות חברתיות לא נאותות. ומעלות רעיונות כיצד יכולים מחנכים בגיל הרך להשתמש בגישות יוזמתיות למניעת חלק מהבעיות שהילדים האלה חווים ויוצרים?
בנואיט,ד. ופרקר. ק.ס. במאמרם, מעלים את תוצאות המחקר שבחן את יציבות דפוסי ההתקשרות לאורך שלוש דורות.המחקר הנוכחי תורם להבנתנו את "ראיון ההתקשרות אצל המבוגרים" בשלוש דרכים: עקביות של דפוסים, המתאם בין סוג ההתקשרות של האם והילד לאורך 3 דורות.