התפתחות בגיל הרך

דוד אדרי משווה במאמרו בין התאוריות של פיאז'ה ואריקסון ומגיע למסקנה כי ההדגשים שלהם שונים. האחד מדגיש את חשיבותם של כישורים אינטלקטואלים שהתינוק עסוק ברכישתם מיד עם לידתו, והאחר את הכישורים החברתיים.

אלן סרוף מתייחס במאמרו לחשיבות היחסים ילד-הורה בילדות המוקדמת וצורת הטיפול בילד כגורם מעצב בבריאות הנפש שלו . אחד מהנושאים המרכזיים בתחום בריאות הנפש בגיל הרך מתייחס לצמיחת האני, בשני האופנים:הבריא והמעוות .

ג'רום קגן נותן נקודת מבט חדשה על הקשר בין מאפייני טמפרמנט כפי שאנו מכירים , לבין הידע הנצבר בתחום התפתחות המוח והמרכיבים הביולוגיים השולטים על התגובות שלנו למצבים בלתי מוכרים , ובין מרכיבים פסיכולוגיים. ואיך אלה משפיעים על סוגי ההפרעות .

המודעות הפונולוגית היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לרכישת השפה. מה שצריך לדעת המחבר הוא גישה המשלבת בין דגש על מרכיבי השפה לבין דגש על המשמעות. המחבר מביא שורה של המלצות לפעילויות המקדמות את המודעות הפונולוגית. שניתן ליישמם במסגרות החינוכיות.

מיניות ותוקפנות מופיעות בשנת החיים השניה כמערכות מוטיבציוניות חשובות המארגנות אספקטים חשובים בהתנהגות הפעוט, טוענת אליסיה ליברמן ,מערכות אלו משפיעות על עיצוב דפוסי ההתקשרות של הפעוט ומשנה את התפיסות וההתנהגות של ההורים כלפיו .

הרמינה סינקליר טוענת כי מחקר המבוסס על התבוננות באינטראקציה בין בני קבוצת הגיל, יכול להוות נתון בעל ערך רב להבנת המשמעות החברתית בהתפתחות של אספקטים חשובים, וגם להערכה של השפעות ארוכות טווח של התערבויות אפשריות במהלך ההתפתחות.

מירי רצון, מביאה מאמר שעובד מתוך ספרה " התפתחות מוטורית תחושתית ותהליכי למידה". המאמר עוסק בחשיבות התנועה בגיל הרך ,מאפייני התנועה , שלבים בתנועה, ובקשר בין מוטוריקה גסה למוטוריקה עדינה.