התפתחות בגיל הרך

מתי כשהילד שותק ההורים צריכים להיות מוטרדים ולגשת לאיבחון אצל קלינאית תקשורת. המחבר נותן כמה דגלים אדומים עליהם צריך לתת את הדעת.

דרך תיאור מקרה מציגה אליזבת מיור את ההעברה הבידורית של דפוסי יחסים הורה-ילד. ואיך ניתן להשתמש בעקרונות פסיכואנליטיים על מנת לשנות את תבנית היחסים בינהם ולאפשר לאם להכיר בכך שבעיות במערכת היחסים בינה ובין הפעוט הן ביטוי לקשיים שלה.

ביגלי שרון דן בקשרים החשמליים והכימיים המתרחשים במוח לאחר הלידה בינקות, ובדרך בה חוויות שלאחר הלידה קובעות את ה"חיווט" של המוח האנושי. בכך מדגיש ביגלי את חשיבות הסביבה להתפתחותו התקינה של המוח האנושי.

מירי רצון טוענת כי יש להתייחס אל החושים כמערכת שלמה הקשורה במעגל של קליטה – פענוח – והחלטת פעולה .מערכת החושים מזינה את המוח לשם התפתחותו ופעילותו, ומהווה קשר בין העולם החיצוני לבין האדם.
·

המאמר עוסק בחשיבות התיווך של המבוגר בתהליך רכישת השפה אצל הילד. מתי ואיך לתווך לתינוק את השפה?

אליסיה ליברמן מסווגת את הילדים על פי מאפייני הטמפרמנט שלהם, ומעלה גורמים המשפיעים על דפוס ההתקשרות בין הורה לילד כתוצאה מהבדלים אלה. כמו כן היא מציגה את הקונפליקטים הכרוניים בין הורה וילד, כמו הבדלי טמפרמנט,רמת הקבלה העצמית של ההורה ועוד.

מאמר קצר של מירי טל סבן על תהליך המרכזי של ויסות חושי, ועל חשיבות היכולת לויסות חושי אצל תינוקות ופעוטות.

חלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר דורית ארם, העוסק בתפקיד האימהות כמסייעות לילדיהן להתמודד עם משימות הכתיבה, ותרומת סיוע זה לאוריינות ילדיהן. קיימים פערים בתחום התפקוד האורייני של ילדי גן, הקשורים גם לרמה סוציואקונומית של הילד.

סנדרה פיפ-סיגל וקרול פולץ מתייחסים למורכבות התפתחות ה"אני" של התינוק ובוחנים איך ההקשר של ה"אני" שלו נבדל מאחרים: מאמו ומחפץ דומם. בנוסף נבחנת השאלה האם ישנו שוני בין הדרך בה התינוק מזהה אנשים (התינוק, אמו) לבין הדרך בה הוא מזהה עצמים דוממים.

ליזי דוידי עוסקת בשאלת ההבדלים בין ילדים , תוך התמקדות בהבדלי טמפרמנט . המאמר מבוסס על ממצאי המחקר של צ'אס ובירץ' על מימדי הטמפרמנט .