"אתר הגיל הרך" אינו מספק מאמרים, שאלונים או כל חומר אחר מלבד אלה המתפרסמים באתר

בונים חברים

ד"ר תור ר. גונן במאמרה זה עוסקת בספרו של טומי אונגר "בונים חברים" .היא מהללת את המסרים השנונים בספרי הילדים שלו, המזהירים אותנו מפני התאבנות והאחזות מיותרת ברעיונות שאינם עומדים במבחן המציאות המשתנה תדיר, ונותרים אקטואליים גם לאחר חמישים שנה.

מעשיות-עם בהיבט פרשני של תורות המזרח:

ד"ר תור רות גונן טוענת כי הענין במעשיות-העם, שסופרו בנוסחים שונים בתקופות שונות ובתרבויות השונות איננו גווע , משום שטמון מסר בעל ידע חשוב בסיפור. במאמרה זה היא מנסה לחשוף את המסר שהוצפן ב"אגדות הילדים" הקלאסיות.

בין יש לאין – איורי ילדים לשיריה של נורית זרחי

ד"ר תור ר. גונן טוענת כי לאייר את שיריה של נורית זרחי זה אתגר בלתי רגיל , ולא פעם האיור לא עמד בדרישה. מתוך חשיבה שאולי דווקא ילדים הם המאיירים הטובים לשיריה נולד הפרוייקט בו הוצגו השירים בפני כיתות ילדים והם נתבקשו לאיירם התוצאות מוצגות במאמר.

ספרות ילדים לגיל הרך כתבנית נוף ילדות

ד"ר תור ר. גונן במאמרה מציגה את פרוייקט "מדע, זה כל הסיפור" תערוכה רב-תחומית מרתקת, המתמצתת את השינוי והרצף ההתפתחותי שחל ביצירתם של מאיירים וסופרים ישראליים, מעוררת הדים נוסטלגיים אישיים בהציגה תבנית נוף ילדות שעליה התחנכו דורות של צברים.

הנמענים של ספרות הילדים

ספרי ילדים בגיל הרך -בגיל הרך מתקיים מצב יחודי, אשר איננו חוזר בשום גיל אחר. הילד תלוי בתווך המבוגר לסיפוק צרכיו בתחום הספרות. ספרות ילדים אומנותית ראויה,טוענת מיריק שניר, עוזרת לילדים ומבוגרים להבין טוב יותר זה את זה. מנסה להשיב לילדים על השאלה; מאיפה באים המבוגרים?

למי באמת מיועדת ספרות הילדים?

מיריק שניר עוסקת בשאלה למי מיועדת ספרות הילדים. כיון שהילד תלוי במבוגר שיקריא לו את הסיפור, המבוגר אחראי לתכנים שילדים רכים נחשפים אליהם. לטענתה הילדים, למעשה, מופקרים. שכן המחברים וההוצאות מונעים מטעמים כספיים ,ולא ממניעים חינוכיים טהורים.

טיפוח תרבות הדיאלוג באמצעות ספרות ילדים

ויויאן לאופולד בעבודת המסטר שלה מנסה לענות על השאלה האם ניתן לטפח את תרבות הדיאלוג אצל ילדים באמצעות ספרות ילדים. ממצאיה: לילדים יש יכולת להביע במילים רגשות נקיים, יכולת ההקשבה גדלה באופן משמעותי בין השיחות לפני התכנית ובסיומה.

הספרים שאפילו תינוקות יכולים לקרוא

מיריק שניר טוענת כי בן שנה היושב עם ספר ביד, מעלעל בו וממלמל כקורא, כבר עבר כמה שלבים חשובים במסע הזה: הוא כבר "החליט" שמיומנות הקריאה קיומית עבורו, הוא כבר הביט בנו והקשיב לנו, הקוראים, כדי לקלוט איך אנחנו עושים זאת; הוא כבר החל להתאמן בחיקוי הפעולות והצלילים של הקריאה.