האתר להורים ולאנשי מקצוע בגיל הרך של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
המאמר עוסק בתהליך ההתפתחות המוטורית בגיל הרך. בהתפתחות המוטורית של הילד יש להתייחס לתשתית ההתפתחותית המולדת וליחסי הגומלין בין הילד ותכונותיו האישיות לבין הסביבה בה הוא גדל, כשמרכיבי התפתחות המוטוריקה הגסה והמוטוריקה העדינה שלובים זה בזה.
כשהתינוק נולד דרכי הביטוי שלו מאד מצומצמים , הם מסתכמים בעשיית צרכים ובכי. כשהתינוק בוכה מציעה המחברת כמה טיפים לאמהות הצעירות איך להרגיע את התינוק דרך תנועה ומגע .
חוקרים רבים הסבו את תשומת לב המורים כי פעילות בתנועה מכינה את המוח לפעילות שכלית וללמידה יעילה יותר. מאמר זה מביא דוגמאות לפעילויות כאלה עם ילדים בגיל הגן ובכיתה א'.
שבירת יום הלימודים בפעילות בתנועה, יכולה להכין פיזית ושכלית את הילדים ללמידה. במאמר זה מציגה המחברת כמה דוגמאות לפעילות בתנועה במהלך יום הלימודים ,כשהפעילויות מכוונות לפי סדר היום בגן. לדגומא פעילות בוקר תיהיה שונה מפעילות שלאחר ארוחת הצהריים וכו'.
יצירתיות היא נחלתם של אלה המסוגלים לדמיין, אומרת המחברת, הם יכולים לדמיין פתרונות לבעיות ואתגרים בהם הם נתקלים. על מנת לעודד יצירתיות צריך לאפשר לילדים להגיע לפתרון האישי שלהם, ולהבין שיש יותר מפיתרון אחד. ניתן להשתמש בפעילות בתנועה כדי לאפשר לילדים לגלות פיתרונות יצריתיים.
משימה התפתחותית מרכזית לתינוק היא פיתוח היכולת לויסות עצמי.המאמר סוקר את המערכות השונות המעורבות בהתפתחות היכולת לוויסות עצמי, את משמעות הטיפול ההורי בוויסות התינוק, ואת החשיבות הרבה של איתור מוקדם של קשיי וויסות אצל התינוק והפעוט והתערבות או טיפול תומך מותאם ומארגן לילד ולמשפחתו.
שנים האחרונות אימצו מרבית אנשי המקצוע בתחום החינוך את הגישה הסביבתית כמסבירה את אופן הסתגלותו של הילד בכיתה א'. גישה זו תופשת את התהליך ההתפתחותי של המוכנות והלמידה כמושפע מגורמים שונים סביבתיים ואינו תלוי בשעון הביולוגי בלבד. על פי גישה זו יש מקום להתערבות חיצונית-סביבתית המאפשרת לילד להסתגל בצורה טובה, בטוחה וחלקה יותר לבית הספר.
בהמשך לכך, מחקרים רבים מראים כי תיווך והתערבות ההורים עוד בתקופת הגן מהווה משתנה מנבא הצלחה בבית הספר. קריאת סיפורים בבית, עידוד והתעניינות בנעשה בבית הספר מצד ההורים, נמצאו כמסייעים להסתגלות הילדים לבית הספר ולהישגים אקדמיים. תלמיד בעל נתוני פתיחה נמוכים, בעידודה של תמיכה סביבתית ובית ספרית, יכול להסתגל לבית הספר בצורה טובה.
בשנות החיים הראשונות, יש לרגשות תפקיד מפתח בהתפתחות ובתפקוד. הרגשות הם שפה של תקשורת בין הילד לסביבתו. הרגשות כמו: "טוב לי, רע לי, משמח אותי, מכעיס אותי"מביאות תגובה גופנית-תנועתית: התקרבות או התרחקות, תנועות של חדווה או תנועות של השלכה או הדיפה או הכאה.במאמר הושם תגש על התנועה הרגשית בשנת החיים הראשונה.
הפעלות תנועתיות רגשיות ככלי להורים ולמטפלות בבואם להתמודד עם מצבי בהלה וחרדה אצל הילדים. המחברת מציגה את שלושת השלבים במעגל הפיזיו-מוטורי של התגייסות-פעילות-והרפייה. כיון שאת התנאים החיצוניים הגורמים לבהלה והחרדה איננו יכולים לשנות, אנחנו יכולים לשלוט בתגובה באמצעות פעילות מוטורית והרפיה.
מיומניות מוטוריות הכרחיות לצבירת הצלחות בביצועים היומיומיים של הילד כמו, למידה, משחק ותחרות. גזירה, ציור, העתקה כתיבה ועוד הן רק חלק מהמיומנויות הבסיסיות הנדרשות מאוחר יותר בבית הספר. אך חשיבותן היא בכך שהם גורם משמעותי בהתפתחות חברתית ורגשית של הילדים .