האתר להורים ולאנשי מקצוע בגיל הרך של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
תוצאות מחקר שבדק את הקשר בין גמישות קוגניטיבית כפי שבאה לידי ביטוי בציורי ילדים ובין דו לשוניות, בקרב ילדים ישראלים.
סיכום קצר של ליזי דוידי את תאוריית האינטלגנציות המרובות של גרדנר לפיה מבחן ה- IQ בוחן רק אינטלגנציה אחת . המחבר טוען כי קיימות 7 אינטלגנציות שונות לאדם : אינטלגנציה מילולית, אינטלגנציה מתמטית, אינטלגנציה מרחבית, אינטלגנציה מוזיקלית , אינטלגנציה מרחבית תנועתית, אינטלגינציה אישית ואינטליגנציה נטורליסטית.
אביה עוזני מסבירה בפירוט על מעגלי התמיכה והצמיחה של הסביבה בגיל הרך:
בתחילה מסבירה את המצב הקיים והשפעת המסגרות הקיימות על התפתחות הפעוט,
עוזני מפרטת את התיאוריות והמחקרים הקודמים שהאירו גישות שונות בהתפתחות החברתית.
ולבסוף מציגה את "הפדגוגיה של האהבה" כמודל להתפתחות ריגשית וחברתית בשנים הראשונות בחיי הפעוט, ע"י המשימות המעצבות אותו והיכולות ובניית המיומנויות אשר מכינות אותו בהדרגה להתמודדות עם קשרים ומיומנויות בסביבתו ובחברה.
מיכאל טומסלו במאמרה זה עוסקת במימד שיתוף פעולה של הקוגניציה האנושית מתחיל להפציע בערך בסיום שנת החיים הראשונה, כשילדים מתחילים לשתף פעולה ולתקשר מטרות משותפות ותשומת לב משותפת.
מי יודע מדוע ולמה שואל הילד ללא הרף "למה"? מאמר מ"הורים וילדים", גיליון אפריל 2008 העוסק בדיוק בשאלת השאלות האינסופית של ילדים וביכולת ההורים להשיב.
חני יוסף מתבססת על התיאוריה של ויגוצקי כדי להסביר את חשיבות התיווך של הגננת בגן. ביכולתה לפתח את יכולותיו השכליות של הילד וזאת דרך אינטראקציה בין- אישית. אווירה של תמיכה בין-אישית חיונית ללמידה אקטיבית,מפני שמדובר בתהליך חברתי תרבותי המבוסס על יחסי גומלין.
יכולת ההשתנות של הכושר הקוגניטיבי בגן הילדים תלוי רבות ביכולות התיווך של הגננת. המאמר מתייחס לחשיבות הלמידה המתווכת לפיתוח יכולותיו השכליות של הילד. על הגננת האחריות לבחירת התנסויות הלימודיות בגן ויצרת תנאים מתאימים ללמידה ושינוי חשיבה.
רוברט מרזאנו העוסק במימדי החשיבה מעלה כאן את המושג של מטאקוגניציה. מטאקוגניציה פירושה מודעות לחשיבה המתרחשת תוך כדי ביצוע מטלות ספציפיות, ושימוש במודעות זו לשם פיקוח על מה שעושים.כדי לפתח מטאקוגניצה אנו זקוקים לשולשה סוגי ידע:ידע חיווּיי, ידע תהליכי וידע מותנה.
מרטין ג' ברוקס וזקלין גרנון ברוקס, מבקרים את הרפורמות בחינוך ,שמודדות הצלחה ,דרך הצלחה במבחנים ודוגלים בשימוש בתאוריית הקונסטרוטיביזם בכיתת הלימוד.לדעתם המבחנים מגבילים את הלמידה ולא מאפשרים לתלמיד לפתח פתרון בעיות יצירתי,ואינה מפתחת למידה מעמיקה שאותה יוכלו הילדים ליישם במצבים חדשים.
כרסטינה ברק עוסקת בעיצוב התנהגות שפתית, שימוש בשפה כשלב בבניית תקשורת ובהתגברות על ליקויים בכלל ועל אוטיזם בפרט. במאמר היא עוסקת במודל של סקינר וואס ובשונות בינהם ברמה הבסיסית של העיסוק בספונטניות תקשורתית ובמוטיבציה היסודית ליצירת קשר אצל האוטיסטים.