כיצד לשפר התנהגות ילדה בת שנה וחצי

[pninami]

שלום,
יש מס' סוגיות שהייתי רוצה להתייעץ אתכם כיצד לפתור אותם. הילדה שלי היא בת שנה וחצי בקירוב. נראה לי שהיא התחילה את מרד גיל השנתיים. כשהיא לא מקבלת מה שהיא רוצה או שלא עושים את מה שהיא מבקשת היא צורחת כל כך חזק ובוכה. אם לא ניתן לה או לא נעשה מה שהיא דורשת היא לא תפסיק. מה לעשות כדי שהיא תבין שההתנהגות שלה לא נאותה? באילו מילים להעביר לה את המסר? אני לעיתים צועקת עליה כשכבר אין לי כח ואני רואה שהיא לא מקשיבה והיא צועקת בחזרה (אני יודעת שזו לא הדרך). הבנתי כבר שילד מחפש תשומת לב ע"י צעקות או שהוא עושה דווקא. אוהבה להיות אצל אבא שלה על הידיים וכשמנסה להורידה צורחת ובוכה.
כשיש צורך להחליף לה חיתול היא משתוללת ולא נותנת לנו לעשות זאת עד שכבר אין ברירה ואני נאלצת לעשות זאת בכח (ואני רוצה להימנע מכך).
לא מוכנה להקשיב לנו, ההורים, לעשות דבר מה או לא לעשות. כל בוקר ההכנה לגן הופכת להיות סיוט בהלבשה, בהחלפת חיתול ועד היציאה החוצה.
כמו כן, יש לה המון משחקים אך לא יכולה להעסיק את עצמה, נצמדת אלינו ההורים. אנו מנסים להעניק לה את כל תשומת הלב שאנחנו יכולים אחרי העבודה וגם בסוף השבוע. מראים לה המון אהבה, מחבקים ומנשקים משחקים איתה על המזרון. יוצאים איתה לטייל בחוץ.
הגננת אומרת לי שיש לה טמפרמנט כזה שכל הזמן יש להעסיק אותה, מאוד פעילה. מאוד חכמה לגילה. אך לא ניתן לשחק איתה בבית ללא הרף, גם אנו ההורים לעיתים עסוקים.
אבא שלה לא יכול לשמוע אותה בוכה וישר עושה מה שהיא מבקשת. לפי דעתי זה מקור הבעיה. ככה היא לא תבין שההתנהגות שלה היא פגומה ותפעל ככה על מנת להשיג כל מה שהיא רוצה.
אני לא מוצאת את המילים הנכונות להסביר לה מה לא בסדר בהתנהגות שלה ולהעביר לה את המסר.
היא מבינה את כל מה שאומרים לה אך עקשנית ועושה דווקא בכל דבר.

אשמח לקבל את הכוונתכם.

פנינה

[נגה שכטר]

היי פנינה,
מסיפורך עולה מצב התנהגותי מוכר אך לא פשוט, המתעורר בקרב לא מעט הורים לילדים בגילה של ביתך. ברצוני להציע לך מספר כלים ונקודות למחשבה, שביכולתם לעזור לך ולבעלך להגיע להורות מיטיבה. ראשית, חשוב שתבינו כי המפתח להצלחה טמון בשותפות בין שניכם ובהירתמותכם לתהליך. שותפות בין ההורים בגידול הילדים לא באה לידי ביטוי רק בחלוקת המטלות היומיומיות, אלא גם בגיבוש חזית אחידה מול הילדים ושאיפה משותפת להגשמת הערכים המשפחתיים. כפי שציינת גם את, ביתכם מרגישה שאינכם פועלים כ"גוף אחד" ולכן למשל, בוכה בכדי לקבל מאביה את מה שרוצה. חשוב להבנות במשפחתכם מבנה ברור בו אתם המנהיגים במשפחה ולא הילדה. מנהיגות הורית מיטבית מתחשבת בצרכים של הילד אך משאירה את ניהול המשפחה בידי ההורים.
בהמשך ישיר, מומלץ לדבר על כללים בביתכם כחלק מהצלחת התהליך. כללים בבית חשובים מהרבה סיבות, בין השאר בכדי ללמד את הילד חוקים חברתיים, דחיית סיפוקים, לשמור על סדר ובכדי לבנות את סמכות ההורה - הורה שמציב כללים משדר מנהיגות וסמכות ואז הילד יכול לסמוך עליו. היות וביתכם קטנה יחסית, התאימו את הכללים החשובים לכם לרמת ההתפתחות שלה - כללים של סדר יום, ניקיון ונימוסים הינם כללים שחשוב להציב במשפחה וילדתכם מסוגלת ליישם. הציבו את הכללים באופן ברור ונחוש, תנו הסבר הגיוני קצר ביותר וגבו אחד את השני בהצבת הכללים. למשל, כשרוצים להחליף לה חיתול הסבירו בקצרה מדוע - "אני עכשיו אחליף לך חיתול כי זה לא נעים להישאר עם חיתול מלוכלך. אחרי שנסיים תהיי נקייה ונוכל לשחק ביחד/אתן לך חיבוק וכו'". כמו שכתבת בעצמך, אין טעם לצעוק ולהרים את הקול, גם אנחנו כאנשים מבוגרים לא מסוגלים להקשיב כשצועקים עלינו. דברו בבית בנועם וברוגע, גם ביניכם ההורים וגם כשנדמה שהילדה לא שומעת - כך תשמשו לה דוגמא להתנהגות ראויה ונכונה מבחינתכם. ברגע שהיא תבין שאתם הסמכות ההורית המנהיגה את הבית ושאין הבדל במסרים שהיא מקבלת מכל אחד מכם, היא תישמע לכם יותר.
מעבר לכך, חשוב לשדר לילדה שאוהבים אותה אהבה ללא תנאי - גם כשהיא בוכה, מתנגדת להחלפת חיתול או לא מוכנה להתארגן בבוקר לגן. תפרידו בין היחס אליה, כביתכם האהובה, לבין היחס להתנהגות שלה, שאולי מרגיזה בנקודת זמן מסוימת.
שמחתי לקרוא שאתם מנשקים ומחבקים אותה הרבה, הקפידו על כך לא רק בסופי שבוע כש"יש זמן", אלא כל הזמן. לפי דעתי, כשהיא תרגיש שאוהבים אותה ללא תנאי, היא תתפנה יותר לשחק לבדה ולא תחפש את תשומת הלב מכם בכל רגע נתון, מכיוון שהיא תדע שאתם שם בשבילה.
כאשר תירתמו שניכם לשיפור האווירה בביתכם, תנהיגו ותביעו אהבה ללא גבולות - תצליחו לפעול להובלת השינוי המיוחל.
הצלחה רבה!
נגה שכטר, סטודנטית לתואר שני בייעוץ חינוכי לגיל הרך, אוניברסיטת תל אביב

[sitelinx]

מסיפורך עולה מצב התנהגותי מוכר אך לא פשוט, המתעורר בקרב לא מעט הורים לילדים בגילה של ביתך. ברצוני להציע לך מספר כלים ונקודות למחשבה, שביכולתם לעזור לך ולבעלך להגיע להורות מיטיבה. ראשית, חשוב שתבינו כי המפתח להצלחה טמון בשותפות בין שניכם ובהירתמותכם לתהליך. שותפות בין ההורים בגידול הילדים לא באה לידי ביטוי רק בחלוקת המטלות היומיומיות, אלא גם בגיבוש חזית אחידה מול הילדים ושאיפה משותפת להגשמת הערכים המשפחתיים. כפי שציינת גם את, ביתכם מרגישה שאינכם פועלים כ"גוף אחד" ולכן למשל, בוכה בכדי לקבל מאביה את מה שרוצה. חשוב להבנות במשפחתכם מבנה ברור בו אתם המנהיגים במשפחה ולא הילדה. מנהיגות הורית מיטבית מתחשבת בצרכים של הילד אך משאירה את ניהול המשפחה בידי ההורים.
בהמשך ישיר, מומלץ לדבר על כללים בביתכם כחלק מהצלחת התהליך. כללים בבית חשובים מהרבה סיבות, בין השאר בכדי ללמד את הילד חוקים חברתיים, דחיית סיפוקים, לשמור על סדר ובכדי לבנות את סמכות ההורה - הורה שמציב כללים משדר מנהיגות וסמכות ואז הילד יכול לסמוך עליו. היות וביתכם קטנה יחסית, התאימו את הכללים החשובים לכם לרמת ההתפתחות שלה - כללים של סדר יום, ניקיון ונימוסים הינם כללים שחשוב להציב במשפחה וילדתכם מסוגלת ליישם. הציבו את הכללים באופן ברור ונחוש, תנו הסבר הגיוני קצר ביותר וגבו אחד את השני בהצבת הכללים. למשל, כשרוצים להחליף לה חיתול הסבירו בקצרה מדוע - "אני עכשיו אחליף לך חיתול כי זה לא נעים להישאר עם חיתול מלוכלך. אחרי שנסיים תהיי נקייה ונוכל לשחק ביחד/אתן לך חיבוק וכו'". כמו שכתבת בעצמך, אין טעם לצעוק ולהרים את הקול, גם אנחנו כאנשים מבוגרים לא מסוגלים להקשיב כשצועקים עלינו. דברו בבית בנועם וברוגע, גם ביניכם ההורים וגם כשנדמה שהילדה לא שומעת - כך תשמשו לה דוגמא להתנהגות ראויה ונכונה מבחינתכם. ברגע שהיא תבין שאתם הסמכות ההורית המנהיגה את הבית ושאין הבדל במסרים שהיא מקבלת מכל אחד מכם, היא תישמע לכם יותר.
מעבר לכך, חשוב לשדר לילדה שאוהבים אותה אהבה ללא תנאי - גם כשהיא בוכה, מתנגדת להחלפת חיתול או לא מוכנה להתארגן בבוקר לגן. תפרידו בין היחס אליה, כביתכם האהובה, לבין היחס להתנהגות שלה, שאולי מרגיזה בנקודת זמן מסוימת.