בעיה

[rgny4743]

טליה שלום,
בני בן חמש וחצי ילד חכם וחברותי.יש לו המון חברים בגן והוא משחק עם מספר חברים ולא רק עם אחד.
הוא מאוד אוהב לאכול,בעיקר ממתקים ודברים מתוקים,ותודה לאל לא חסר לו והוא לא מקופח מהבחינה הזו(אמנם יש זמן של ממתק אבל הוא כן מקבל ואנחנו לא מונעים ממנו)
העניין הוא שבכל מיני סיטואציות אני מרגישה (והרבה פעמים אני מקבלת על כך אישור באמירות שהוא אומר) שהוא נמנע או לא רוצה לעשות/ללכת כי אז הוא לא יקבל את מבוקשו.
לדוגמא:
אחרי הגן לפעמים הוא ואח שלו הקטן מקבלים משהו אחרי הגן (פרי או חטיף או שוקולד קטן),וכדי לא לפספס את זה הוא לא הולך לחברים.הוא מאוד חברותי אבל הוא לא רוצה בגלל הסיבה הזו.
כי כשפעם אחת אמרתי לו שאין כלום אחרי הגן כי לא הבאתי אז הוא ישר רצה ללכת לחבר..

מכאן מתעוררת בעיה נוספת-הוא כן הולך מידי פעם לחבר ואצל אותו חבר הוא אוכל גם ארוחת ערב.הבעיה היא שהוא הולך רק לאותו חבר שאצלו הוא אוכל ארוחת ערב..כאילו מהסיבה שאצלו הוא יודע שיש אוכל..
ושוב,תודה לאל לא חסר לו אוכל והוא אוכל כמה שהוא רוצה(בגדר הנורמה..).

השאלה כיצד לפעול?מה לעשות? להכריז שאין חטיף אחרי הגן? כי אני כן רוצה שיילך לחברים ואני כן רוצה שיילך גם לאחרים ולא רק לאותו חבר שהוא תמיד הולך
אשמח לעזרה/הערות/הארות

[טליה פסטרנק נוימן]

שלום לך, תוכלי לומר לו שתשמרי לו את החטיף לאחר שיחזור מהחבר. אם את מביאה אותו לחבר, תני לו את החטיף לפני המפגש עם החבר.
לעניין החבר המסויים אותו הוא מעדיף, לא בטוח שהוא הולך אליו בגלל ארוחת הערב שהוא אוכל שם. יתכן שאיתו הוא מרגיש הכי בטוח, הכי בנוח. הזמיני אליכם חברים נוספים מהגן, בכל פעם חבר אחר וכך תעזרי לו להתוודע טוב יותר לילדים האחרים. בכל מקרה הוא לא אמור ללכת כל פעם לחבר. לפעמים חברים אמורים לבוא גם אליו. צרי איזון בין הליכה לחבר לבין הזמנת חבר אליו. הקפידי להזמין ילדים שונים ולא רק את אותו חבר.
בהצלחה.