בן שמונה מתקשה בחברה

[חלי1]

שלום

כבר זמן מה שאני מבחינה כי בני בן השמונה (כיתה ג') מתקשה להתמודד בחברה, בקבוצת ילדים ונמנע מכך. בהפסקות הוא נשאר לבד בכיתה (חוץ מכמה בנות) ומוצא לו עיסוקים (מצייר, מקפל נייר וכו')

בנוסף הוא מתבייש לדבר בפני אנשים בעיקר אנשים שלא מכיר. הוא מאוד נבוך במצבים של הימצאות ליד אנשים שלא מכיר.

בסיטואציות חברתיות הוא מהר מאוד שובר את הכלים והולך הצידה ובוכה (למשל אם מחליטים על משחק שאינו חפץ בו). לדעתי הוא בוחר להיות הקורבן ולבכות ולהגיד שלא רוצים בחברתו מאשר לנסות ולשכנע את החברים לבחור במשחק אחר למשל.

גם בבית קשה לו לקבל "לא". ופעמים רבות אינו מרוצה ומרחם על עצמו. יש לו קשיים בהירדמות ולעיתים לוקח הרבה מאוד זמן להירדם ( בין שעה לשעתיים).

גם בהסעות לבית הספר, מרבית הפעמים ששאלתי ליד מי הוא ישב, הוא אומר כי ישב לבד. הוא ילד מאוד טוב, עם רגישות לחברים ומאוד חברותי. אך משום מה אני מרגישה שהוא קצת חסר בטחון, לא משמיע את קולו והרבה מוותר. לאחרונה גם פחות מגיעים אליו הביתה חברים בשעות אחה"צ.

אני מאוד רוצה לעזור לו אך לא יודעת איך. ניסיתי טיפול פסיכולוגי והנחיית הורים ולא מרגישה בשיפור.

אשמח מאוד לייעוץ.

תודה רבה.

[טליה פסטרנק נוימן]

שלום לך, כפי שציינת פנית באופן אישי להתייעצות. אני חושבת שזה הכיוון הנכון. העובדה שהתייעצות קודמת לא עזרה, אינה מעידה על כך שהתייעצות אישית אינה במקום. אם נתת אמון באנשי המקצוע שפנית אליהם, הייתי ממליצה לחזור אליהם ולבדוק איתם ביחד מדוע אין התקדמות ומה ניתן לעשות כדי לקדם את בנך.