גמילה מחיתולים

[רויטל1234]

שלום
אחרי שהבת שלי בת שנתיים וחצי, במשך שבועיים שלמים רצה לשירותים, הורידה את המכנסיים והטיטול וטפסה על האסלה החלטנו לגמול אותה. קניתי ישבנון והמון תחתונים והתחלנו את תהליך הגמילה ביום חמישי אחר הצהריים ורק ביום שני היא חזרה לגן. מיד בתחילת הדרך היא סרבה לשבת בשירותים ואחר כך גם בסיר. בהמלצת הגננת המשכנו את ההליך עם הישבנון ולא עם הסיר. היום, שבועיים מאז תחילת הגמילה הילדה עדין לא עשתה צרכים בשירותים ויותר מכך, היא גם החלה מתאפקת ( היום היא התאפקה מתשע בבוקר ועד שלוש וחצי בצהריים). מאוד מתאים לילדה שלי להילחם בנו, להציג כוחניות ושליטה, היא ילדה חכמה מאוד מאוד ומאוד דעתנית ובדרך כלל אנחנו מצליחים "לרצות" אותה והקרבות מפסיקים. הפעם זה פשוט לא קורה. היא מודיעה שיש לה פיפי או קקי אבל מסרבת לגשת לשירותים (התחלתי להגיד לה שזה בסדר ואנחנו נחכה שהיא תהיה מוכנה, ושאנחנו סומכים עליה שבסוף היא תצליח אבל שעד אז אין טיטול) אנחנו מבינים שזה תהליך ושזה יקח זמן, אבל אנחנו מפחדים שהיא תגרום לעצמה נזק בהתאפקויות ועוד יותר מפחדים לעשות לה "טראומה". אודה לכל הדרכה/הרגעה. תודה.

[טליה פסטרנק נוימן]

שלום לך, כדי שילד יוכל להיגמל מטיטולים דרושה מילה אחת- "בשלות". עליו להיות בשל שכלית (להבין מה מצפים ממנו), בשל פיזיולוגית (גופו יצליח להתאפק והטיטול יהיה לפעמים יבש), והחשוב מכל- בשל רגשית.הבשלות הרגשית היא החשובה ביותר. הילד צריך להרגיש כל כך בנוח, כל כך בטוח ביושבו על הסיר או האסלה, כך שיהיה מוכן להוציא מגופו את צרכיו.
אז מהי הדרך?
יש לעזור לילד להתיידד עם הסיר או האסלה לפני שבכלל חושבים להיפרד מהטיטול. הציבו סיר בחדר השירותים. בדקו איך הילד מתייחס לסיר- האם הוא מנסה לשבת עליו? האם הוא מתעלם ממנו? האם הוא משחק איתו? תוכלו להושיב בובה או דובי על הסיר ולשחק עם הילד בחדר השירותים משחק דמיוני- הדובי עושה פיפי בסיר. האם הילד מתייחס? האם הילד חוזר על המשחק בעצמו?
אם הילד מגלה עניין, אם הילד מודיע כשהוא עושה פיפי וקקי, אם הילד בודק מה אנחנו עושים בשירותים, אם הילד רוצה להקשיב לסיפור בנושא, הרי שהוא מודע לנושא.
כעת ניתן לשאול אותו האם הוא רוצה לשבת על הסיר או האסלה? שימו לב, "לשבת" ולא "לעשות פיפי /קקי". הרעיון הוא להתיידד עם הסיר או האסלה.
אם התשובה היא חיובית, הילד יושב עם בגדים או עם טיטול או בלי כלום- איך שהוא רוצה.
השבח יהיה שבח מילולי על עצם הישיבה.
ואם התשובה היא שלילית, אין לשכנע, אין לשאת ולתת, אין להפציר, אין לשחד. לא רוצה- לא צריך. אולי ירצה בפעם הבאה. כל זאת כדי למנוע מאבקי כוחות מיותרים.
אם כחלק משגרת היום נציע לשבת על הסיר או האסלה פעמיים ביום ובמעברים ולא כשהילד עסוק בפעולה כלשהי, בסופו של דבר הוא יתרגל לרעיון- יושבים על הסיר או האסלה ואפילו יסכים לשבת ללא טיטול בשלב כלשהו (אחר כך מחזירים את הטיטול).
וכשיתרגל לשבת, יגיע הרגע בו יחוש מספיק בטוח כדי לעשות.

כעת אחזור לילדתך, שנמצאת במאבק כוחות מולכם. יתכן שהיא עדיין לא מרגישה מספיק בטוחה כדי לשבת על האסלה ולעשות בה את צרכיה. לכן, היא מתאפקת. היא מרגישה שלכם חשוב מאוד שהיא תעשה בשירותים (סיר/ אסלה). לכן, שווה להמשיך ולהתאפק כי כך היא זוכה לעוד תשומת לב מכם.....
אני מציעה להחזיר את הסיר ולהניח אותו ליד האסלה והישבנון. אני מציעה להציע לה בזמן המעברים לשבת על הסיר או האסלה לבחירתה ובלי קשר לשאלה האם היא באמת צריכה לעשות פיפי /קקי? שימי לב לכך שאני מציעה לה לשבת ולא שואלת אם היא רוצה לעשות....? אם היא עונה בחיוב, שבחי אותה על עצם הישיבה. אם היא מסרבת, היי עניינית. אין לשכנע/ לשאת ולתת/ להבטיח פרסים/ לשבת איתה ביחד. רוצה- תשב, לא רוצה- תשב בפעם אחרת. אם היא מסרבת, תוכלו להציע לה לשבת עם הבגדים. זה גם בסדר. אך לא יותר מכך. התמידו.
בזמן שנת הצהרים והלילה אני מקווה שהילדה עם טיטול. זהו סוג של פסק זמן מהתהליך, בו הילד יכול להתרווח ולהירגע רגשית וגם יתכן שתעשה את צרכיה בשלב זה. כשהיא קמה מהשינה ואתם מחליפים טיטול, שבחו אותה על עצם הוצאת הצרכים: "הצלחת להוציא את הפיפי" והוסיפו שתזכורת שאפשר לעשות גם בסיר או באסלה אם היא רוצה.
עליכם להיות סבלניים ועקביים ובעיקר- עניינים.

אתם מוזמנים לשתף ולספר איך אתם מתקדמים.
אם אין התקדמות, כדאי להתייעץ באופן אישי מעבר לייעוץ בפורום. תוכלו לפנות אלי או לכל איש מקצוע אחר.
בהצלחה.