שלום
כבר כתבתי כאן לפני שבוע וקצת ... בכל אופן בתי היתה איתי בבית עד עכשיו( גיל 3) והשנה הכנסנו אותה לגן עירייה.
התחלנו תהליך הסתגלות בו אני איתה בגן ועם הימים הגענו למצב שהיא נשארת בגן בלעדיי ליום שלם( כלומר עד שתיים בצהריים) ואיכשהו צלחנו את הימים האלה כאשר יש ימים שהיא בוכה שם ולוקח זמן להרגיע אותה.
השבוע התחילה נסיגה , היא בוכה בבקרים שהיא לא רוצה ללכת לגן וממש כואב לי לראות אותה ככה, אז ביומיים האלה הוצאתי אותה מוקדם מהגן על מנת להקל עליה. הגננת חושבת שזאת טעות ושאני צריכה להמשיך כרגיל למרות שהיא בוכה שם גם אם היא בוכה הרבה זמן.
1.הייתי רוצה לשמוע דעה בקשר לכך, האם זה הגיוני להשאיר אותה כ"כ הרבה שעות גם כשהיא בוכה. זה נוגד כל אינסטינקט אימהי שלי. אני רוצה להקל עליה ושהיא תסתגל למסגרת אבל אני חושבת שצריך לעשות זאת בצורה הדרגתית ופה יש לי ויכוח עם הגננת שחושבת שלמרות הבכי ,עליה להישאר כמו כולם. אני אזכיר שזאת מסגרת ראשונה לבתי בת השלוש.אני מודעת גם לקושי שלי בהיפרדות וכבר שבוע שלם שהיא היתה בגן כמו כולם מבחינת שעות אבל כשפתאום השבוע היא התחילה לבכות לי עוד בבית זה פשוט שבר אותי.
2. מה שעוד לא מרגיע אותי זאת העובדה שאני יודעת שלא כל זמן הבכי מרגיעים אותה חוץ מלהגיד לה להירגע( ולטעמי זה לא מרגיע) מה היא עלולה לחשוב? האם היא עלולה לחשוב שאף 1 לא מייחס אליה בזמן זה ולהיפגע. כבר כתבה לי כאן מישהי שעצם זה שהיא ליד איש צוות מנחם אותה אבל בכל זאת זה מדאיג אותי שבתי לא תתפוס את זה כנטישה שלי.
3. יש לי בעיה עם איך שהסייעת מדברת לילדים, היא לא רגישה וקרה. שמעתי אותה בכמה סיטואציות אומרת לילדים שבוכים "די תפסיק" וגם שמעתי אותה פונה לבתי בזמן שבכתה בטון תקיף על מנת שתפסיק לבכות ומשיחות עם אמא נוספת הבנתי שהיא גם "תפסה " אותה מדברת בצורה קלוקלת. אני לא יודעת איך לנהוג במצב זה, אני מתוסכלת מכך שאשת חינוך מתנהגת כך. אבל ממש לא מקובלת עליי ההתנהגות הבוטה הזאת ,אני לא חושבת שכך צריך לדבר אל ילדים. מה עליי לעשות? איך אני אעביר את המסר מבלי שהיא תתנכל אח"כ לבתי.
4. איך אפשר לעזור לבתי בפן החברתי, היא עדיין לא ממש יוצרת קשר עם ילדים אחרים, למרות שהיא ילדה מאוד תקשורתית ?
אשמח לתגובות
תודה מראש