שלום,
בתי בת כשנתיים וחצי ולנו ההורים קשה מאוד להתמודד איתה. כשהיא רגועה היא מבטאת את עצמה מצויין, היא מאוד וורבלית אבל כשהיא מתוסכלת או לא מקבלת את במוקשה היא פורצת בבכי או צעקות וזה פשוט בלתי אפשרי. חשוב לי לציין שיש לה רמת הבנה מצויינת וכשזה מתאים לה היא מתנהגת למופת.
כל בוקר אביה מארגן אותה לגן ולרוב הוא נתקל במסכת של קשיים להלביש אותה לחתל אותה ואפילו להיכנס לאוטו. היא לא מוכנה להקשיב ולא משנה באיזה צורה, בשיחה עם הסבר, בבקשה, בכעס או בעצבים.
גם אני לא מצליחה לרוב לגרום לה לשיתוף פעולה. או שהיא בכלל לא מקשיבה או שהיא פשוט עושה מה שבא לה. אבל הקטע הכי קשה זה שהיא פורצת בבכי או בצעקות ולא מוכנה להירגע עד שהיא מקבלת את מבוקשה. אנחנו מנסים להציב גבולות ולהגדיר חוקים אבל כשהיא רוצה משהו שום דבר לא עוצר אותה.
מה עושים? איך גורמים לה לשתף פעולה? איך גורמים לאווירה נעימה בבית?
לדוגמא: רק אתמול, יצאתי איתה לגן משחקים והיא ראתה ביסלי עם הרצפה ורצה לאכול אותו וכשהראתי לה שיש על הביסלי נמלים ושאנחנו לא אוכלים דברים מהריצפה היא התיישבה על הרצפה והתחילה לבכות ואחר כך לקחה ענף של עץ והכניס לפה. שוב הסברתי לה שלא לוקחים לפה דברים מהרצפה וזה יגרום לה לפצעים אבל היא לא הקשיבה אז הוצאתי לה את זה מהפה בכוח תוך שאני אומרת בתקיפות שלא מכניסים שום דבר לפה מהרצפה. אז היא פרצה בבכי ואני מצאתי את עצמי צועקת עליה בפני אנשים. זה גורם לי להרגיש שאני אמא לא טובה שלא מצליחה להבהיר לבת שלה מה מותר ומה אסור.
תודה מראש,