בני בן 4, התחיל בשבוע שעבר גן עירייה חדש כטרום חובה. בגן ישנם גם ילדי חובה. הוא לא הגיע עם חבר/ה מגן קודם (אם כי מכיר כמה פרצופים) וכעת עמל על הכרת הגן, הצוות והילדים. הקושי שאני רואה שהוא מתמודד איתו – ושעליי לציין שהיה קיים גם בשנה שעברה בגן שלו – הוא שהוא אינו יודע כיצד לגשת לקבוצה המשחקת יחדיו אליה הוא רוצה להצטרף. כשהוא רוצה להצטרף לקבוצת ילדים שמחשחקת באחת מפינות הגן (וכך היה גם בשנה שעברה בגן), הוא פשוט מפרק להם את מה שעשו וכשכועסים עליו הוא בוכה בכי גדול של תסכול, כי אין בידיו את הכישורים האלו. דוגמא נוספת, כשהוא מעוניין בחפץ שנמצא אצל חבר אחר הוא יכול פשוט לקחת, למורת רוחו של החבר והצוות. מה שאולי היה מקובל בגיל 3 כבר אינו מתאים בגן של גילאי 4-6 וגם תגובת הילדים בגילאים האלו שונה ופחות סלחנית להתנהגויות מסוג זה.
קצת רקע- בגן הקודם היה בולט מבחינה חברתית וקוגניטיבית. הגננת הקודמת חיוותה דעתה בסוף השנה שהוא מאוד חכם ו-וורבלי, מעל הממוצע, שם לב לכל דבר, מתעניין סקרן ושואל וכמן כן חברותי, אך מבחינה רגשית מפותח פחות דבר שהיה בא לידי ביטוי בתיאורים שלעיל. אציין שבדר"כ בסיטואציות חברתיות של "אחד על אחד" הוא מסתדר מצויין. אציין עוד כי הוא אח צעיר לשתי תאומות בנות 10.5.
לסיכום, אני כמובן רוצה לתת לו כלים שיעזרו לו להפנים את נורמות ההתנהגות האלו ויוכל לזרום בחופשיות לתוך משחק חברתי. איך כדאי לעזור לו בהקניית הכישורים הנ"ל? האם שיחות שאני עורכת עמו, עם "סימלציות" יכולות לסייע? האם להמליץ לגננות לתווך עבורו בשעות הגן?